מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- וחתימות (26) Apply וחתימות filter
- יד (26) Apply יד filter
- כתבי-יד, (26) Apply כתבי-יד, filter
- מכתבים (26) Apply מכתבים filter
- autograph (26) Apply autograph filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- manuscripts, (26) Apply manuscripts, filter
מציג 1 - 12 of 26
![קטע ממכתב בכתב-ידו של משה מנדלסון – שבע שורות, חתומות בחתימת-ידו. [ברלין, 25 ביוני 1782]. גרמנית.
פיסת נייר ועליה שורות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/209.jpg "קטע ממכתב בכתב-ידו ובחתימתו של משה מנדלסון – ברלין, 1782 – שורות הסיום")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
קטע ממכתב בכתב-ידו של משה מנדלסון – שבע שורות, חתומות בחתימת-ידו. [ברלין, 25 ביוני 1782]. גרמנית.
פיסת נייר ועליה שורות הסיום של מכתב הגות ארוך ששלח הפילוסוף היהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית, משה מנדלסון (1729-1786), אל ידידו, הסופר והמדינאי הדני, אדולף פרידריך אוגוסט הנינגס (August Adolph Friedrich Hennings, 1746-1826): " וכאילו אני מושלך לפתע מן הפסים וניתנת לי הזדמנות טובה לסיים כאן. אשוב כנראה פעם אחרת בשנית אל הנושא, כשבוקר בהיר מעין זה יעורר אותי שוב אל חקירה כזו. עד אז היו בטוב ואהבו. שלכם, משה מנדלסון".
בגב פיסת הנייר, שנגזרה בשוליה, מטבע השם Henriette (חותם יבש); ייתכן וזה חותמה של בתו של מנדלסון, הנרייטה (1775-1831). רישום קטוע לצד החותם "Berlin d…".
המכתב בשלמותו, שעסק בצמיחת האנושות לעומת צמיחת האדם, התפרסם בתוך מהדורת היובל של כל כתבי משה מנדלסון Gesammelte Schriften - Jubiläumsausgabe, בעריכת Alexander Altmann (שטוטגרט ו-Bad Cannstatt, 1977. כרך 13, עמ' 66).
[1] דף, 6X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע ארוך במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
פיסת נייר ועליה שורות הסיום של מכתב הגות ארוך ששלח הפילוסוף היהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית, משה מנדלסון (1729-1786), אל ידידו, הסופר והמדינאי הדני, אדולף פרידריך אוגוסט הנינגס (August Adolph Friedrich Hennings, 1746-1826): " וכאילו אני מושלך לפתע מן הפסים וניתנת לי הזדמנות טובה לסיים כאן. אשוב כנראה פעם אחרת בשנית אל הנושא, כשבוקר בהיר מעין זה יעורר אותי שוב אל חקירה כזו. עד אז היו בטוב ואהבו. שלכם, משה מנדלסון".
בגב פיסת הנייר, שנגזרה בשוליה, מטבע השם Henriette (חותם יבש); ייתכן וזה חותמה של בתו של מנדלסון, הנרייטה (1775-1831). רישום קטוע לצד החותם "Berlin d…".
המכתב בשלמותו, שעסק בצמיחת האנושות לעומת צמיחת האדם, התפרסם בתוך מהדורת היובל של כל כתבי משה מנדלסון Gesammelte Schriften - Jubiläumsausgabe, בעריכת Alexander Altmann (שטוטגרט ו-Bad Cannstatt, 1977. כרך 13, עמ' 66).
[1] דף, 6X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע ארוך במרכז הדף. קרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו – שד"ל; רובם כרוכים יחד. איטליה, 1819 עד 1859 בקירוב. עברית ואיטלקית.
כ-25 פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
בין הפריטים, חיבורים ושירים מוקדמים של שד"ל, אגודים יחדיו בעטיפת נייר (ייתכן כי נאגדו על-ידי שד"ל עצמו): • קינה על מות ר' אברהם אליעזר הלוי, 1825 (חוברת דו-לשונית, עברית ואיטלקית). • שיר לכבוד ביקור נסיך אוסטריה בטריאסט, 1819. • שירים לכבוד פרנץ יוזף, 1854, 1856. • שירים לכבוד מלכות אוסטריה, במספר שפות, 1853. • שיר-חתונה למשפחות מורפורגו-סגרה (Segre), טריאסט, 1826. • שירים לכבוד שלמה לו-לי (Lo-Ly / Lolli), פדובה, 1850, גוריציה, 1842. • שיר-חתונה למשפחות ויטרבי-לוריא (Viterbi-Loria), 1847 . • קינה על מות רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פדובה, [פדובה, 1852]. • שיר-חתונה עברי-ארמי לכבוד חתונת אברהם שלום, 1855. • מחקר ביבליוגרפי על דה-רוסי (De-Rossi), 1857. • מאמר על דאנטה, 1844. • קונטרס מודפס, "הוספות מהרב החכם שד"ל", 1859. • מבוא למחזור כמנהג בני רומא, ליוורנו, [תרט"ז, 1856], ופריטי-דפוס נוספים.
כמה מהפריטים אינם כרוכים, בהם: • תרגום איטלקי של הכתובה המתעדת את נישואי רחל לוצאטו (אחותו של שד"ל) עם מרקו כהן (Koen / Coen), טריאסטה, אוקטובר 1829, חתומה בידי החתן והכלה, ובידי אחי הכלה, שד"ל. • Dissertazione Ermeneutico-Critica sopra la parafrasi aramaica di Onkelos desunta dagli scritti - דיסרטציה של שד"ל על הפתגמים שבתרגום אונקלוס (ללא ציון שנת הדפסה; אינה בספריה הלאומית). • לוח ל-2000 שנה, ערוך בידי שד"ל.
כ-25 פריטים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים האגודים בתכריך גדולים ומקופלים. כמה מהם מנותקים. קמטים, קרעים וכתמים. עטיפת הנייר בלויה וקרועה בשוליה.
מצורפים:
• קונטרס בכתב יד (כותב לא ידוע), תרגום איטלקי לעשרת הפרקים הראשונים מספר שמואל א'. [איטליה], סיון תרכ"ה, יוני 1865. [32] עמ' בכתב יד (ממוספרים 187-218), 21.5 ס"מ.
• שני קונטרסים בכתב ידו של הסופר והחוקר אברהם כהנא, חיבור על אודות שד"ל (26; 20 עמ').
• שני קונטרסים בכתב ידו של יצחק חיים קסטיליוני - תרגום ל"תולדות לשון עברית" מאת שד"ל (ראה אור בשם "תולדות לשון עבר" בקראקא בשנת תרנ"ה, 1895).
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, מעטפת מכתב (קרועה) רשמית של הרבנית הראשית דק"ק קורפו, ומספר פריטי דפוס נוספים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 236.
כ-25 פריטי דפוס מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
בין הפריטים, חיבורים ושירים מוקדמים של שד"ל, אגודים יחדיו בעטיפת נייר (ייתכן כי נאגדו על-ידי שד"ל עצמו): • קינה על מות ר' אברהם אליעזר הלוי, 1825 (חוברת דו-לשונית, עברית ואיטלקית). • שיר לכבוד ביקור נסיך אוסטריה בטריאסט, 1819. • שירים לכבוד פרנץ יוזף, 1854, 1856. • שירים לכבוד מלכות אוסטריה, במספר שפות, 1853. • שיר-חתונה למשפחות מורפורגו-סגרה (Segre), טריאסט, 1826. • שירים לכבוד שלמה לו-לי (Lo-Ly / Lolli), פדובה, 1850, גוריציה, 1842. • שיר-חתונה למשפחות ויטרבי-לוריא (Viterbi-Loria), 1847 . • קינה על מות רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פדובה, [פדובה, 1852]. • שיר-חתונה עברי-ארמי לכבוד חתונת אברהם שלום, 1855. • מחקר ביבליוגרפי על דה-רוסי (De-Rossi), 1857. • מאמר על דאנטה, 1844. • קונטרס מודפס, "הוספות מהרב החכם שד"ל", 1859. • מבוא למחזור כמנהג בני רומא, ליוורנו, [תרט"ז, 1856], ופריטי-דפוס נוספים.
כמה מהפריטים אינם כרוכים, בהם: • תרגום איטלקי של הכתובה המתעדת את נישואי רחל לוצאטו (אחותו של שד"ל) עם מרקו כהן (Koen / Coen), טריאסטה, אוקטובר 1829, חתומה בידי החתן והכלה, ובידי אחי הכלה, שד"ל. • Dissertazione Ermeneutico-Critica sopra la parafrasi aramaica di Onkelos desunta dagli scritti - דיסרטציה של שד"ל על הפתגמים שבתרגום אונקלוס (ללא ציון שנת הדפסה; אינה בספריה הלאומית). • לוח ל-2000 שנה, ערוך בידי שד"ל.
כ-25 פריטים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים האגודים בתכריך גדולים ומקופלים. כמה מהם מנותקים. קמטים, קרעים וכתמים. עטיפת הנייר בלויה וקרועה בשוליה.
מצורפים:
• קונטרס בכתב יד (כותב לא ידוע), תרגום איטלקי לעשרת הפרקים הראשונים מספר שמואל א'. [איטליה], סיון תרכ"ה, יוני 1865. [32] עמ' בכתב יד (ממוספרים 187-218), 21.5 ס"מ.
• שני קונטרסים בכתב ידו של הסופר והחוקר אברהם כהנא, חיבור על אודות שד"ל (26; 20 עמ').
• שני קונטרסים בכתב ידו של יצחק חיים קסטיליוני - תרגום ל"תולדות לשון עברית" מאת שד"ל (ראה אור בשם "תולדות לשון עבר" בקראקא בשנת תרנ"ה, 1895).
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, מעטפת מכתב (קרועה) רשמית של הרבנית הראשית דק"ק קורפו, ומספר פריטי דפוס נוספים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 236.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כ-90 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) מאת חוקרים ומשוררים, בלשנים ומתרגמים, פרשני המקרא – אנשי תנועת ההשכלה. [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 - מרבית המכתבים משנות ה-30 וה-40]. עברית ומעט גרמנית.
אוסף גדול של מכתבים בנושאי מחקר, העתקות מכתבי-יד, התפלפלויות, הערות למדניות על המקרא ועל חיבורים אחרים, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
האוסף כולל:
• 14 מכתבים מאת החוקר וההיסטוריון יעקב רייפמאנן (רייפמן) [מצורפים: שני מכתבים מאת רייפמאנן אל רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מכתב אחד אל הרב פרופ' הלל דלטורה ומספר קונטרסים ודפים בכתב-יד - מחקרים על תפילות ופיוטים]. • 14 מכתבים מיהושע השל שור, מהעיר ברודי, מהקיצוניים במשכילי גליציה (כמה מהם ארוכים במיוחד). • 3 מכתבים מאד"ם הכהן לבנזון (שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר, ראשון המשוררים העבריים בתנועת ההשכלה ברוסיה, מחלוצי הספרות העברית החדשה וממנהיגי תנועת ההשכלה בליטא), מכתב מתלמידו, יוסף נח ווילקאוויר ומכתב מבנו, מיכה יוסף הכהן (מיכ"ל). • 6 מכתבים מרפאל קירכהיים. • 7 מכתבים משאול יצחק קאעמפף (קמפף). • 17 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • 7 מכתבים מיצחק ריטטענבערג (ריטנברג). • 2 מכתבים מישכר בער בלומענפעלד (בלומנפלד). • 5 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד. • 2 מכתבים משמעון סאַנטאָ (סנטו). • 9 מכתבים נוספים, בודדים, שנשלחו אל שד"ל מאת שמואל שענבלום (שונבלום), דוד הלוי, יעקב הלוי, גבריאל ראזענטהאל (רוזנטל) מקאמארן, משה רייכערסאהן (ריכרסון), מרדכי הכהן (Marcus Stüm) מטיסמניץ, יוליוס פירסט (Julius Fürst), הירש מנדל פינלש (של"ש), וזעליג ליב (לאופולד) שיק.
בכמה מהמכתבים מזכירים הכותבים גם אישים בולטים בני תקופתם, דוגמת הרב פרופ' הלל דלטורה, אברהם פירקוביץ ויום-טוב ליפמן צונץ. מכתבים רבים כוללים העתקות של שירים או קטעים ספרותיים אחרים, פיוטים, אגרות וכו'. בראש חלק מהמכתבים מצוין מספר אגרת-התשובה ששלח שד"ל לשולח, כפי שממוספרת ב"אגרות שד"ל".
מצורפים: מעטפות מכתבים מאד"ם הכהן ומגבריאל רוזנטל; עמוד שער ועמודי תוכן העניינים של חוברת ג' של "החלוץ"; שני מכתבים מאת נכדו של שד"ל, י"א לוצאטו, שהתלוו למכתבים הנ"ל (כנראה, נשלח אל החוקר אברהם כהנא): "הא לך... אגרות מחכמי הדור שעבר לזקני הח' שד"ל ז"ל...".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. קרעים ופגמים קלים. חריכת דיו בכמה מהמכתבים. מעט כתמים. פגעי תילוע במכתבים בודדים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 237.
אוסף גדול של מכתבים בנושאי מחקר, העתקות מכתבי-יד, התפלפלויות, הערות למדניות על המקרא ועל חיבורים אחרים, שנשלחו אל שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) - איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי "חכמת ישראל", ראש בית המדרש לרבנים בפדובה, משורר, פרשן מקרא, בלשן, פילוסוף, חוקר ומתרגם.
האוסף כולל:
• 14 מכתבים מאת החוקר וההיסטוריון יעקב רייפמאנן (רייפמן) [מצורפים: שני מכתבים מאת רייפמאנן אל רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מכתב אחד אל הרב פרופ' הלל דלטורה ומספר קונטרסים ודפים בכתב-יד - מחקרים על תפילות ופיוטים]. • 14 מכתבים מיהושע השל שור, מהעיר ברודי, מהקיצוניים במשכילי גליציה (כמה מהם ארוכים במיוחד). • 3 מכתבים מאד"ם הכהן לבנזון (שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר, ראשון המשוררים העבריים בתנועת ההשכלה ברוסיה, מחלוצי הספרות העברית החדשה וממנהיגי תנועת ההשכלה בליטא), מכתב מתלמידו, יוסף נח ווילקאוויר ומכתב מבנו, מיכה יוסף הכהן (מיכ"ל). • 6 מכתבים מרפאל קירכהיים. • 7 מכתבים משאול יצחק קאעמפף (קמפף). • 17 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • 7 מכתבים מיצחק ריטטענבערג (ריטנברג). • 2 מכתבים מישכר בער בלומענפעלד (בלומנפלד). • 5 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד. • 2 מכתבים משמעון סאַנטאָ (סנטו). • 9 מכתבים נוספים, בודדים, שנשלחו אל שד"ל מאת שמואל שענבלום (שונבלום), דוד הלוי, יעקב הלוי, גבריאל ראזענטהאל (רוזנטל) מקאמארן, משה רייכערסאהן (ריכרסון), מרדכי הכהן (Marcus Stüm) מטיסמניץ, יוליוס פירסט (Julius Fürst), הירש מנדל פינלש (של"ש), וזעליג ליב (לאופולד) שיק.
בכמה מהמכתבים מזכירים הכותבים גם אישים בולטים בני תקופתם, דוגמת הרב פרופ' הלל דלטורה, אברהם פירקוביץ ויום-טוב ליפמן צונץ. מכתבים רבים כוללים העתקות של שירים או קטעים ספרותיים אחרים, פיוטים, אגרות וכו'. בראש חלק מהמכתבים מצוין מספר אגרת-התשובה ששלח שד"ל לשולח, כפי שממוספרת ב"אגרות שד"ל".
מצורפים: מעטפות מכתבים מאד"ם הכהן ומגבריאל רוזנטל; עמוד שער ועמודי תוכן העניינים של חוברת ג' של "החלוץ"; שני מכתבים מאת נכדו של שד"ל, י"א לוצאטו, שהתלוו למכתבים הנ"ל (כנראה, נשלח אל החוקר אברהם כהנא): "הא לך... אגרות מחכמי הדור שעבר לזקני הח' שד"ל ז"ל...".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. קרעים ופגמים קלים. חריכת דיו בכמה מהמכתבים. מעט כתמים. פגעי תילוע במכתבים בודדים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 237.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
רבנים ואנשי תנועת ההשכלה – אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19
כ-45 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל יצחק שמואל ריג'יו (יש"ר), ומכתב נוסף לאביו אברהם חי רג'יו, מאת רבנים, חוקרים, פרשנים וחכמים מתנועת ההשכלה ומתנועת "חכמת ישראל". [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
יצחק שמואל רג'יו ("היש"ר מגוריציה", 1784-1855), כיהן כרבה של גוריציה; פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר, מראשי תנועת "חכמת ישראל" וידידו הקרוב של שד"ל.
האוסף כולל:
• מכתב מהרב נפתלי בנעט, בנו של רבי מרדכי בנעט (אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה). • מכתב מהרב יהודה ליב לעף (Leopold Löw), אב"ד סגד. • מכתב מיהושע השל שור. • מכתב מאד"ם הכהן לבנזון. • 3 מכתבים ממאיר הלוי לטריס (החותם "מה"ל"). • 6 מכתבים מנחמן יצחק פישמאן הכהן מלבוב. • 10 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד מברודי. • 2 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • מכתב ושיר בכתב ידו של אלכסנדר הלוי לאנגבאנק (לנגבנק) מירוסלב. • 4 מכתבים מאברהם מענדיל מאהר (מנדל מור). • 3 מכתבים מהרב צבי הירש חן טוב (אדלמן) "איש ליטא". • מכתב ושיר בכתב ידו של מנחם מענדל ראזענטהאל (רוזנטל) מוואראז'דין • מכתבים בודדים מיעקב בודק מלבוב, יעקב גאלדענבערג (גולדנברג), הירש (הרמן) וואססערטריללינג (וסרטרילינג), שמעון סאַנטאָ (סנטו), מרדכי מוטיל בראהן, ישראל יעקב שטרן מבלגרד, לייב אייזלער (אייזלר), וקטע ממכתב נוסף מכותב לא ידוע.
• מכתב מרבי אברהם בן יוסף ישראל מברוד (מחבר "דבר המלך") ששלח לאביו של יש"ר, אברהם חי רג'יו, אב"ד גוריציה.
מצורף: מכתב ששלח Silvio Michlstädter מטריאסט אל אברהם כהנא בקייב בשנת 1913, בנושא מכתבי יש"ר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. בכמה מהמכתבים קרעים או פגמים קלים. מעט כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 239.
כ-45 מכתבים בכתב יד, שנשלחו אל יצחק שמואל ריג'יו (יש"ר), ומכתב נוסף לאביו אברהם חי רג'יו, מאת רבנים, חוקרים, פרשנים וחכמים מתנועת ההשכלה ומתנועת "חכמת ישראל". [אירופה, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
יצחק שמואל רג'יו ("היש"ר מגוריציה", 1784-1855), כיהן כרבה של גוריציה; פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר, מראשי תנועת "חכמת ישראל" וידידו הקרוב של שד"ל.
האוסף כולל:
• מכתב מהרב נפתלי בנעט, בנו של רבי מרדכי בנעט (אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מורביה). • מכתב מהרב יהודה ליב לעף (Leopold Löw), אב"ד סגד. • מכתב מיהושע השל שור. • מכתב מאד"ם הכהן לבנזון. • 3 מכתבים ממאיר הלוי לטריס (החותם "מה"ל"). • 6 מכתבים מנחמן יצחק פישמאן הכהן מלבוב. • 10 מכתבים מאיצק (יצחק) בלומענפעלד מברודי. • 2 מכתבים משלמה זלמן בן גוטליב (סלומון גוטליב) שטרן ("כוכב טוב"). • מכתב ושיר בכתב ידו של אלכסנדר הלוי לאנגבאנק (לנגבנק) מירוסלב. • 4 מכתבים מאברהם מענדיל מאהר (מנדל מור). • 3 מכתבים מהרב צבי הירש חן טוב (אדלמן) "איש ליטא". • מכתב ושיר בכתב ידו של מנחם מענדל ראזענטהאל (רוזנטל) מוואראז'דין • מכתבים בודדים מיעקב בודק מלבוב, יעקב גאלדענבערג (גולדנברג), הירש (הרמן) וואססערטריללינג (וסרטרילינג), שמעון סאַנטאָ (סנטו), מרדכי מוטיל בראהן, ישראל יעקב שטרן מבלגרד, לייב אייזלער (אייזלר), וקטע ממכתב נוסף מכותב לא ידוע.
• מכתב מרבי אברהם בן יוסף ישראל מברוד (מחבר "דבר המלך") ששלח לאביו של יש"ר, אברהם חי רג'יו, אב"ד גוריציה.
מצורף: מכתב ששלח Silvio Michlstädter מטריאסט אל אברהם כהנא בקייב בשנת 1913, בנושא מכתבי יש"ר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מרבית המכתבים מקופלים. בכמה מהמכתבים קרעים או פגמים קלים. מעט כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 239.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
פריט 213 "כל שירי יל"ג", מהדורה ראשונה, ספר שלישי – עותק עם הגהות רבות בכתב-ידו של יהודה לייב גורדון
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
כל שירי יהודה ליב גארדאן, ישנים גם חדשים, בארבעה ספרים – ספר שלישי: שירי עלילה, קורות ימים ראשונים. הוצאת "אגדת אנשים אוהבי שפת עבר בס"ט פטרבורג", דפוס ג.פ. פינס וישעי' צעדערבוים, סנקט פטרבורג, תרמ"ד 1884. שער נוסף ברוסית. מהדורה ראשונה (אחד משני הווריאנטים שנדפסו ב-1884).
הספר השלישי מתוך המהדורה הראשונה של "כל שירי יהודה ליב גארדאן", ובו שבע פואמות בנושאים תנ"כיים והיסטוריים: "אהבת דוד ומיכל", "אסנת בת פוטיפרע", "דוד וברזלי", "צדקיהו בבית הפקדות", "האשה וילדיה", "בין שני אריות" ו"במצולות הים".
עותק שהיה ברשותו של המחבר, יהודה ליב גורדון, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, הערות, תיקונים והוספות. את ההגהות וההערות כתב יל"ג בעתים שונות (חלקן כתובות בעט וחלקן בעיפרון, חלקן כתובות בכתב-יד עגול וחלקן בכתב-יד מרובע, חלקן מנוקדות וחלקן ללא ניקוד), כפי הנראה לקראת הדפסת מהדורה חדשה של הספר. בעמוד השער נרשמה בכתב-יד הדפוסת של המהדורה השנייה שיצאה לאור בווילנה בשנת 1898 בהוצאת מרדכי קאצענעלענבויגין והאחים נ. וא. בלעטניצקי.
מרבית ההגהות וההערות הוטמעו במהדורות הבאות של הספר. באחת ההערות שלא נדפסו ישנה התייחסות מעניינת לפרשת מאסרו של יל"ג בשנת 1879. בהערה זו (עמ' 145), המופיעה לצד שורות הפואמה "אסנת בת פוטיפרע", המתארות את משאת נפשו של יוסף לצאת מבית האסורים במצרים, כותב יל"ג: "את הדברים האלה כתבתי בקיץ שנת תרכ"ה [1865], ארבע עשרה שנה לפני אשר מבשרי חזיתים בקץ הקיץ תרל"ט [1879]" (הערה זו לא נדפסה במהדורות הבאות).
אחת ההערות (עמ' 208) חתומה בחתימת-ידו "יל"ג".
יהודה לייב גורדון – יל"ג (1830-1892), משורר, סופר, פובליציסט ומבקר, יליד וילנה. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה ומדובריה הבולטים. עבד כמורה בבתי ספר בפוניבז', שאולאי וטלז במשך כ-20 שנה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים שיצאו לאור ברוסיה. הרבה לכתוב בעיתון "המליץ", היה מעורכי עיתון "המגיד" והירחון היהודי-רוסי "ווסחוד" (Voskhod), ומעורכי האנציקלופדיה היהודית-רוסית "ברוקהאוז-עפרון". במאמריו קרא להפיץ את ההשכלה בקרב ההמון ולבצע רפורמות במוסדות הדת. בשנת 1872 עקר לסנקט פטרבורג, שם היה למזכיר הקהילה היהודית ולמזכירה הראשון של "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיה". בשנת 1879 נעצר באשמת חתירה תחת שלטון הצאר הרוסי, נכלא לכ-40 יום והוגלה לעיירה פודוש במחוז אולנצק שבצפון-מערב רוסיה (שם חיבר את הפואמה "צדקיהו בבית הפקודות").
משיריו הידועים: "על קוצו של יוד", "הקיצה עמי", "אחותי רוחמה". השורה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", מתוך שירו "הקיצה עמי", הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
[4], 1-16, 19-209, [3] עמ' (עמ' 17-18 חסרים). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קמטים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים חסרים. רישומים ושרבוטים במספר דפים (בעפרון). מספר דפים מנותקים חלקית. בשער, חותמת ורישום צנזורה (בעט אדום), וחותמת חנות הספרים "בוך-האנדלונג ש. פונק". הקדשה ביידיש בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת קרטון, מחופת בד, עם שדרת עור. הכריכה משופשפת ובלויה, מנותקת חלקית. קרע חסר בשדרה.
הספר השלישי מתוך המהדורה הראשונה של "כל שירי יהודה ליב גארדאן", ובו שבע פואמות בנושאים תנ"כיים והיסטוריים: "אהבת דוד ומיכל", "אסנת בת פוטיפרע", "דוד וברזלי", "צדקיהו בבית הפקדות", "האשה וילדיה", "בין שני אריות" ו"במצולות הים".
עותק שהיה ברשותו של המחבר, יהודה ליב גורדון, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, הערות, תיקונים והוספות. את ההגהות וההערות כתב יל"ג בעתים שונות (חלקן כתובות בעט וחלקן בעיפרון, חלקן כתובות בכתב-יד עגול וחלקן בכתב-יד מרובע, חלקן מנוקדות וחלקן ללא ניקוד), כפי הנראה לקראת הדפסת מהדורה חדשה של הספר. בעמוד השער נרשמה בכתב-יד הדפוסת של המהדורה השנייה שיצאה לאור בווילנה בשנת 1898 בהוצאת מרדכי קאצענעלענבויגין והאחים נ. וא. בלעטניצקי.
מרבית ההגהות וההערות הוטמעו במהדורות הבאות של הספר. באחת ההערות שלא נדפסו ישנה התייחסות מעניינת לפרשת מאסרו של יל"ג בשנת 1879. בהערה זו (עמ' 145), המופיעה לצד שורות הפואמה "אסנת בת פוטיפרע", המתארות את משאת נפשו של יוסף לצאת מבית האסורים במצרים, כותב יל"ג: "את הדברים האלה כתבתי בקיץ שנת תרכ"ה [1865], ארבע עשרה שנה לפני אשר מבשרי חזיתים בקץ הקיץ תרל"ט [1879]" (הערה זו לא נדפסה במהדורות הבאות).
אחת ההערות (עמ' 208) חתומה בחתימת-ידו "יל"ג".
יהודה לייב גורדון – יל"ג (1830-1892), משורר, סופר, פובליציסט ומבקר, יליד וילנה. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה ומדובריה הבולטים. עבד כמורה בבתי ספר בפוניבז', שאולאי וטלז במשך כ-20 שנה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים שיצאו לאור ברוסיה. הרבה לכתוב בעיתון "המליץ", היה מעורכי עיתון "המגיד" והירחון היהודי-רוסי "ווסחוד" (Voskhod), ומעורכי האנציקלופדיה היהודית-רוסית "ברוקהאוז-עפרון". במאמריו קרא להפיץ את ההשכלה בקרב ההמון ולבצע רפורמות במוסדות הדת. בשנת 1872 עקר לסנקט פטרבורג, שם היה למזכיר הקהילה היהודית ולמזכירה הראשון של "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיה". בשנת 1879 נעצר באשמת חתירה תחת שלטון הצאר הרוסי, נכלא לכ-40 יום והוגלה לעיירה פודוש במחוז אולנצק שבצפון-מערב רוסיה (שם חיבר את הפואמה "צדקיהו בבית הפקודות").
משיריו הידועים: "על קוצו של יוד", "הקיצה עמי", "אחותי רוחמה". השורה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", מתוך שירו "הקיצה עמי", הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
[4], 1-16, 19-209, [3] עמ' (עמ' 17-18 חסרים). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קמטים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים חסרים. רישומים ושרבוטים במספר דפים (בעפרון). מספר דפים מנותקים חלקית. בשער, חותמת ורישום צנזורה (בעט אדום), וחותמת חנות הספרים "בוך-האנדלונג ש. פונק". הקדשה ביידיש בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת קרטון, מחופת בד, עם שדרת עור. הכריכה משופשפת ובלויה, מנותקת חלקית. קרע חסר בשדרה.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
23 מכתבים בכתב-ידו של אפרים דיינארד, ממוענים אל אלקן נתן אדלר. ניו-ג'רזי (ארה"ב), פרארה, אנקונה, מנטובה, סלוניקי, קונסטנטינופול, ביירות, ירושלים ורמלה. רובם מהשנים 1902-1910. עברית (שני מכתבים באנגלית).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות אודות משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה ביקורת חריפה והומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מוזכרים אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer Sulzberger, 1843-1923), שופט, ועסקן יהודי-אמריקאי, שנמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב, ושהחזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם (איטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד), והוא מתאר בהם את חיפושיו אחר כתבי-יד ואת רשמיו ממפגשים שונים. כך למשל, באחד מן המכתבים הוא מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב [...] החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]". במכתב אחר כותב: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות. [...] ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד [...] ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא".
ובמכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון".
במכתב אחר הוא כותב על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל".
אפרים דיינארד (1846-1930), אספן וסוחר ספרים, מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה, סופר עברי, היסטוריון ופולמוסן, שנחשב לדמות צבעונית ומרתקת. נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שניסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי. בנו של הרב נתן מרקוס אדלר, רבה הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר ערך מספר מסעות למזרח וביקר בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (היה מהראשונים שחקרו את גניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך מסעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים בעברית (למעט אחד) כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות אודות משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה ביקורת חריפה והומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מוזכרים אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer Sulzberger, 1843-1923), שופט, ועסקן יהודי-אמריקאי, שנמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב, ושהחזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם (איטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד), והוא מתאר בהם את חיפושיו אחר כתבי-יד ואת רשמיו ממפגשים שונים. כך למשל, באחד מן המכתבים הוא מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב [...] החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]". במכתב אחר כותב: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות. [...] ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד [...] ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא".
ובמכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון".
במכתב אחר הוא כותב על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל".
אפרים דיינארד (1846-1930), אספן וסוחר ספרים, מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה, סופר עברי, היסטוריון ופולמוסן, שנחשב לדמות צבעונית ומרתקת. נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שניסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי. בנו של הרב נתן מרקוס אדלר, רבה הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר ערך מספר מסעות למזרח וביקר בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (היה מהראשונים שחקרו את גניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך מסעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים בעברית (למעט אחד) כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הפסיכואנליטיקאי הווינאי הרברט זילברר (Herbert Silberer). וינה, 19 במרץ 1914. גרמנית.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ה-St. Annahof בווינה - מבנה רב-קומות בלב העיר, שהיה בבעלות אביו, ויקטור זילברר (Viktor Silberer), ושבקומת המרתף שלו שכן בתקופה זו תיאטרון. חתום בחתימת-ידו של הרברט זילברר ובחותמתו.
במכתבו, המופנה ככל הנראה אל חברי הנהלת התיאטרון ב-St. Annahof, כותב זילברר שהוא מגיש להם מחזה בשם "Die Weihe" ("ההקדשה"/"הַחֲנֻכָּה") ושהוא מצפה להחלטתם בנדון.
הרברט זילברר (1882-1923), מאנשי ה"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" (Wiener Psychoanalytische Vereinigung) ומקורב לאבות הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, קרל גוסטב יונג, וילהלם שטקל ואלפרד אדלר. נולד למשפחה בורגנית בווינה; בנו יחידו של איש העסקים, העיתונאי והפוליטיקאי ויקטור זילברר, שהיה מן הדמויות הנודעות בעיר במפנה המאות ה-19-20.
את השכלתו בפסיכולוגיה ובפילוסופיה רכש זילברר בכוחות עצמו. במכתב מיום 19.7.1909 אל קרל גוסטב יונג, כתב זיגמונד פרויד: "זילברר הוא צעיר אלמוני, מן הסתם בן למעמד המנוון-משובח, אביו הוא אישיות וינאית, חבר מועצה ו'עסקן'. אך עבודתו טובה ושופכת אור על היבט של פענוח חלומות".
מחקריו השונים של זילברר עוסקים בהיווצרותם של סמלים ומשמעותם, בפענוח חלומות, וכן בתורות המיסטיקה, האלכימיה, האסטרולוגיה והפרפסיכולוגיה. מחקרו העיקרי, "בעיות המיסטיקה וסמליה" (Probleme der Mystik und ihrer Symbolik) הופיע ב-1914. באוקטובר 1910 התקבל זילברר ל"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" שייסד פרויד בראשית המאה ה-20, והיה חבר בה למעלה מעשור, עד לשנת 1922. עם השנים, ובעקבות חילוקי הדעות שהתגלעו בין פרויד לתלמידיו, יונג, שטקל ואדלר, נותקו היחסים בין פרויד לזילברר. ב-12 בינואר 1923, התאבד הרברט זילברר בתלייה, בבניין St. Annahof. שנים לאחר מותו כתב עליו קרל גוסטב יונג: "להרברט זילברר זכות הראשונים על גילוי החוטים הנסתרים המובילים מן האלכימיה אל הפסיכולוגיה של הלא מודע".
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרע ארוך, מחוזק חלקית בנייר דבק בגב.
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ה-St. Annahof בווינה - מבנה רב-קומות בלב העיר, שהיה בבעלות אביו, ויקטור זילברר (Viktor Silberer), ושבקומת המרתף שלו שכן בתקופה זו תיאטרון. חתום בחתימת-ידו של הרברט זילברר ובחותמתו.
במכתבו, המופנה ככל הנראה אל חברי הנהלת התיאטרון ב-St. Annahof, כותב זילברר שהוא מגיש להם מחזה בשם "Die Weihe" ("ההקדשה"/"הַחֲנֻכָּה") ושהוא מצפה להחלטתם בנדון.
הרברט זילברר (1882-1923), מאנשי ה"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" (Wiener Psychoanalytische Vereinigung) ומקורב לאבות הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד, קרל גוסטב יונג, וילהלם שטקל ואלפרד אדלר. נולד למשפחה בורגנית בווינה; בנו יחידו של איש העסקים, העיתונאי והפוליטיקאי ויקטור זילברר, שהיה מן הדמויות הנודעות בעיר במפנה המאות ה-19-20.
את השכלתו בפסיכולוגיה ובפילוסופיה רכש זילברר בכוחות עצמו. במכתב מיום 19.7.1909 אל קרל גוסטב יונג, כתב זיגמונד פרויד: "זילברר הוא צעיר אלמוני, מן הסתם בן למעמד המנוון-משובח, אביו הוא אישיות וינאית, חבר מועצה ו'עסקן'. אך עבודתו טובה ושופכת אור על היבט של פענוח חלומות".
מחקריו השונים של זילברר עוסקים בהיווצרותם של סמלים ומשמעותם, בפענוח חלומות, וכן בתורות המיסטיקה, האלכימיה, האסטרולוגיה והפרפסיכולוגיה. מחקרו העיקרי, "בעיות המיסטיקה וסמליה" (Probleme der Mystik und ihrer Symbolik) הופיע ב-1914. באוקטובר 1910 התקבל זילברר ל"חברה הפסיכואנליטית הווינאית" שייסד פרויד בראשית המאה ה-20, והיה חבר בה למעלה מעשור, עד לשנת 1922. עם השנים, ובעקבות חילוקי הדעות שהתגלעו בין פרויד לתלמידיו, יונג, שטקל ואדלר, נותקו היחסים בין פרויד לזילברר. ב-12 בינואר 1923, התאבד הרברט זילברר בתלייה, בבניין St. Annahof. שנים לאחר מותו כתב עליו קרל גוסטב יונג: "להרברט זילברר זכות הראשונים על גילוי החוטים הנסתרים המובילים מן האלכימיה אל הפסיכולוגיה של הלא מודע".
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרע ארוך, מחוזק חלקית בנייר דבק בגב.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
![Die Flora der Juden [צמחי היהודים], מאת הרב ד"ר עמנואל לעף. הוצאת R. Löwit, וינה-לייפציג, 1924-1934. גרמנית (מעט עברית ושפות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/216_1.jpg "\"צמחי היהודים\", מאת הרב ד\"ר עמנואל לעף – וינה-לייפציג, 1924-1934 – מהד")
![Die Flora der Juden [צמחי היהודים], מאת הרב ד"ר עמנואל לעף. הוצאת R. Löwit, וינה-לייפציג, 1924-1934. גרמנית (מעט עברית ושפות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/216_2.jpg "\"צמחי היהודים\", מאת הרב ד\"ר עמנואל לעף – וינה-לייפציג, 1924-1934 – מהד")
![Die Flora der Juden [צמחי היהודים], מאת הרב ד"ר עמנואל לעף. הוצאת R. Löwit, וינה-לייפציג, 1924-1934. גרמנית (מעט עברית ושפות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale80a-public/216_3.jpg "\"צמחי היהודים\", מאת הרב ד\"ר עמנואל לעף – וינה-לייפציג, 1924-1934 – מהד")
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $250
נמכר ב: $313
כולל עמלת קונה
Die Flora der Juden [צמחי היהודים], מאת הרב ד"ר עמנואל לעף. הוצאת R. Löwit, וינה-לייפציג, 1924-1934. גרמנית (מעט עברית ושפות שמיות נוספות). מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים בחמישה כרכים.
חיבורו המונומנטלי של הרב ד"ר עמנואל לעף - מחקר בוטני-בלשני מקיף העוסק בצמחי ארץ ישראל המוזכרים במקורות היהודיים (תנ"ך, משנה ותלמוד, אגדות ומדרשי חז"ל, וספרות רבנית מאוחרת), זיהויים, סיווגם ותיאורם המדעי.
הרב ד"ר עמנואל [אברהם חיים] לעף (Löw, 1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. בנו של הרב הנאולוגי לאופולד לעף (1811-1875). כיהן כרב ראשי ואב"ד סגד, והיה ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" - מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.
אחד מתלמידיו וממשיכי דרכו של לעף היה פרופ' יהודה פליקס (1922-2005), חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד. באחד מהכרכים שלפנינו מופיע רישום בעלות בכתב-ידו של פליקס. בכרכים מופיעות גם הערות בכתב-ידו.
ארבעה חלקים בחמישה כרכים. כרך א' (חלק ראשון, Kryptogamae. Acanthaceae – Composaceae, 1926): XII, 448 עמ'. חסר דף אחד בהתחלה (עם הכותר Die Flora der Juden). כרך ב' (חלק ראשון, חטיבה שניה, Convolvulaceae – Graminaceae, 1928): [7], 449-807 עמ'. כרך ג' (חלק שני, Iridaceae – Papilionaceae, 1924): XII, 532 עמ' + [2] לוחות. כרך ד' (חלק שלישי, Pedaliaceae – Zygophyllaceae, 1924): XI, 522 עמ'. כרך ה' (חלק רביעי, Zusammenfassung, Nachträge, Berichtigungen, Indizes, Abkürzungen, 1934): XV, 740 עמ'. החטיבה השניה של החלק הראשון והחלק השלישי כרוכים עם עטיפות קדמיות מודפסות (העטיפות חסרות ביתר הכרכים).
23-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (מרבית הדפים נקיים). מעט קמטים ופגמים קלים. קרעים בשולי מספר דפים (חלקם חסרים; קרע אחד, בדף האחרון של כרף א', עם פגיעה קלה בטקסט). קרעים מחוזקים בנייר דבק בדפים ספורים. מספר גיליונות לא חתוכים. חותמות ספריה.
חיבורו המונומנטלי של הרב ד"ר עמנואל לעף - מחקר בוטני-בלשני מקיף העוסק בצמחי ארץ ישראל המוזכרים במקורות היהודיים (תנ"ך, משנה ותלמוד, אגדות ומדרשי חז"ל, וספרות רבנית מאוחרת), זיהויים, סיווגם ותיאורם המדעי.
הרב ד"ר עמנואל [אברהם חיים] לעף (Löw, 1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. בנו של הרב הנאולוגי לאופולד לעף (1811-1875). כיהן כרב ראשי ואב"ד סגד, והיה ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" - מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.
אחד מתלמידיו וממשיכי דרכו של לעף היה פרופ' יהודה פליקס (1922-2005), חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד. באחד מהכרכים שלפנינו מופיע רישום בעלות בכתב-ידו של פליקס. בכרכים מופיעות גם הערות בכתב-ידו.
ארבעה חלקים בחמישה כרכים. כרך א' (חלק ראשון, Kryptogamae. Acanthaceae – Composaceae, 1926): XII, 448 עמ'. חסר דף אחד בהתחלה (עם הכותר Die Flora der Juden). כרך ב' (חלק ראשון, חטיבה שניה, Convolvulaceae – Graminaceae, 1928): [7], 449-807 עמ'. כרך ג' (חלק שני, Iridaceae – Papilionaceae, 1924): XII, 532 עמ' + [2] לוחות. כרך ד' (חלק שלישי, Pedaliaceae – Zygophyllaceae, 1924): XI, 522 עמ'. כרך ה' (חלק רביעי, Zusammenfassung, Nachträge, Berichtigungen, Indizes, Abkürzungen, 1934): XV, 740 עמ'. החטיבה השניה של החלק הראשון והחלק השלישי כרוכים עם עטיפות קדמיות מודפסות (העטיפות חסרות ביתר הכרכים).
23-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (מרבית הדפים נקיים). מעט קמטים ופגמים קלים. קרעים בשולי מספר דפים (חלקם חסרים; קרע אחד, בדף האחרון של כרף א', עם פגיעה קלה בטקסט). קרעים מחוזקים בנייר דבק בדפים ספורים. מספר גיליונות לא חתוכים. חותמות ספריה.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שבע גלויות (בלתי מחולקות), דף מקופל ושתי פיסות נייר (ספחים של שוברי-תשלום לדואר), עם מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר). פולטבה ויפו, 1903-1906.
עשרה מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא בז'יטומיר ובקייב. המכתבים עוסקים בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, וכן בעניינים אישיים ובמאורעות התקופה.
באחת הגלויות כותב אז"ר על תכניתו לעלות לארץ ישראל "ולהתעסק שם רק בעבודת הספרות". בגלויה נוספת, ששלח לאחר הפוגרום שנערך ביהודי ז'יטומיר בעקבות מהפכת 1905, כותב אז"ר כי שמע על "ההרג שהיה במקום מושבך...", ומבקש מכהנא להודיעו על מצב בריאותו, "ע"ד שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לנו בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
במכתב ארוך נוסף, משלהי 1906, כותב אז"ר על שלומו הטוב לאחר עלייתו לארץ ישראל: "אנכי ידידי מְאֻשָּׁר באמת מזה שזכיתי להתישב בארץ אבותינו. פה אינני חש כל עבדות מוסרית. יהודי אני ובתוך עמי אני יושב את ילדי הקטנים [...] מתחנכים בסביבה עברית, מדברים עברית ולומדים מה שצריך עברי לִלְמֹד. ומה שנוגע למצבי החומרי: - ב"ה אני ובני ביתי כֻּלָּם שבעים, ועשיר לא הייתי גם ברוסיה". אז"ר מייעץ למכותבו, אברהם כהנא, לעלות אף הוא ארצה: "ואם חכם שומע לעצה אתה, בוא גם אתה הנה. לאיש חכם כמוך בודאי טוב לשבת בטבור של היהדות [...] כי מי יוכל לשער בעצמו בשבתו בארץ אחרת את יפי ארצו העתיקה, את שמיה, הרריה ועמקיה וביחוד את רוחה הזך והמלטף. איזו עדנה נפלאה יש בה שאי אפשר לתאר כלל במלים [...] ובלי ספק היית מוצא לך פה מחיתך בָּרֶוַח, כלומר: אם אינך שואף למרכבה וסוסים", ומוסיף לטעון "ארץ ישראל צריכה מאד לאנשים חכמים. 'משכילים' אמנם יש לנו די והותר אבל חכמים מומחים 'פאך לייטע' מספרם מוגבל מאד ועליהם מוטלת כל כך עבודה רבה בענינים שונים עד שאי אפשר להם לעבוד עבודה ספרותית כדבעי".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד. בשנת 1906 עלה לארץ והתיישב ביפו. עבד כספרן בספריית "שער ציון" ובמקביל עסק בהוראה.
גודל משתנה. מצב בינוני. נייר כהה מאד בשתי גלויות. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 248.
עשרה מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא בז'יטומיר ובקייב. המכתבים עוסקים בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, וכן בעניינים אישיים ובמאורעות התקופה.
באחת הגלויות כותב אז"ר על תכניתו לעלות לארץ ישראל "ולהתעסק שם רק בעבודת הספרות". בגלויה נוספת, ששלח לאחר הפוגרום שנערך ביהודי ז'יטומיר בעקבות מהפכת 1905, כותב אז"ר כי שמע על "ההרג שהיה במקום מושבך...", ומבקש מכהנא להודיעו על מצב בריאותו, "ע"ד שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לנו בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
במכתב ארוך נוסף, משלהי 1906, כותב אז"ר על שלומו הטוב לאחר עלייתו לארץ ישראל: "אנכי ידידי מְאֻשָּׁר באמת מזה שזכיתי להתישב בארץ אבותינו. פה אינני חש כל עבדות מוסרית. יהודי אני ובתוך עמי אני יושב את ילדי הקטנים [...] מתחנכים בסביבה עברית, מדברים עברית ולומדים מה שצריך עברי לִלְמֹד. ומה שנוגע למצבי החומרי: - ב"ה אני ובני ביתי כֻּלָּם שבעים, ועשיר לא הייתי גם ברוסיה". אז"ר מייעץ למכותבו, אברהם כהנא, לעלות אף הוא ארצה: "ואם חכם שומע לעצה אתה, בוא גם אתה הנה. לאיש חכם כמוך בודאי טוב לשבת בטבור של היהדות [...] כי מי יוכל לשער בעצמו בשבתו בארץ אחרת את יפי ארצו העתיקה, את שמיה, הרריה ועמקיה וביחוד את רוחה הזך והמלטף. איזו עדנה נפלאה יש בה שאי אפשר לתאר כלל במלים [...] ובלי ספק היית מוצא לך פה מחיתך בָּרֶוַח, כלומר: אם אינך שואף למרכבה וסוסים", ומוסיף לטעון "ארץ ישראל צריכה מאד לאנשים חכמים. 'משכילים' אמנם יש לנו די והותר אבל חכמים מומחים 'פאך לייטע' מספרם מוגבל מאד ועליהם מוטלת כל כך עבודה רבה בענינים שונים עד שאי אפשר להם לעבוד עבודה ספרותית כדבעי".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד. בשנת 1906 עלה לארץ והתיישב ביפו. עבד כספרן בספריית "שער ציון" ובמקביל עסק בהוראה.
גודל משתנה. מצב בינוני. נייר כהה מאד בשתי גלויות. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור:
1. אוסף בן-ציון כהנא.
2. נמכר ב"קדם", מכירה 60 (מרץ 2018), פריט 248.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של יוסף חיים ברנר, אל "ועד קרן הגאולה" ביפו. יפו, כ"ב אב תר"פ (1920).
המכתב עוסק בגיליון השישי של המאסף הספרותי "רביבים" אותו ערך והוציא לאור ברנר ביפו בשנת 1919. בין היתר כותב ברנר: "בידי נמצאים מאתים ושלשים אכסמפלרים של הקובץ, שארית כל ההוצאה, שנדפסה בתשע מאות וארבעים אכסמפלרים (בס"ה), ואני חושב, כי הוצאת שטיבל, הקונה גם ספרים, או בית-מסחר ספרים אחר בחו"ל או גם בארץ יקנה ברצון את השריד הזה, מאחר שבעוד שנה או שנתיים יהיה הקובץ כמעט יקר המציאות, כהקודמים לו. הנני מבקש להודיע לי, אנה להמציא את 230 האכסמפלארים הנ"ל, שהנם רכושה של קרן הגאולה".
המאסף הספרותי "רביבים" (המשכו של הירחון הספרותי "המעורר") ראה אור במהלך השנים 1908-1919. קבצים א-ב יצאו לאור בלבוב (גליציה) בשנת 1908, טרם עלייתו של ברנר לארץ ישראל, וקבצים ג-ה יצאו לאור בירושלים וביפו בשנים 1913-1914, לאחר עלייתו של ברנר ארצה בשנת 1909. קובץ ו', בו עוסק המכתב שלפנינו, יצא לאור ביפו בפברואר 1919 (אדר א' תרע"ט).
"קרן הגאולה", אליה נשלח המכתב שלפנינו, נוסדה ביולי 1919 ועסקה באיסוף כספים לטובת פעילות ההסתדרות הציונית (מימון העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל) טרם ייסודה של "קרן היסוד".
המכתב נדפס בכל כתבי י"ח ברנר, כרך ג', הוצאת "הקיבוץ המאוחד", [תל-אביב], 1967; איגרת 774.
[1] דף מקופל (עמוד אחד כתוב), 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבים וקרעים קלים בשולי הדף ובקווי הקיפול (ללא פגיעה בטקסט). כתמים.
המכתב עוסק בגיליון השישי של המאסף הספרותי "רביבים" אותו ערך והוציא לאור ברנר ביפו בשנת 1919. בין היתר כותב ברנר: "בידי נמצאים מאתים ושלשים אכסמפלרים של הקובץ, שארית כל ההוצאה, שנדפסה בתשע מאות וארבעים אכסמפלרים (בס"ה), ואני חושב, כי הוצאת שטיבל, הקונה גם ספרים, או בית-מסחר ספרים אחר בחו"ל או גם בארץ יקנה ברצון את השריד הזה, מאחר שבעוד שנה או שנתיים יהיה הקובץ כמעט יקר המציאות, כהקודמים לו. הנני מבקש להודיע לי, אנה להמציא את 230 האכסמפלארים הנ"ל, שהנם רכושה של קרן הגאולה".
המאסף הספרותי "רביבים" (המשכו של הירחון הספרותי "המעורר") ראה אור במהלך השנים 1908-1919. קבצים א-ב יצאו לאור בלבוב (גליציה) בשנת 1908, טרם עלייתו של ברנר לארץ ישראל, וקבצים ג-ה יצאו לאור בירושלים וביפו בשנים 1913-1914, לאחר עלייתו של ברנר ארצה בשנת 1909. קובץ ו', בו עוסק המכתב שלפנינו, יצא לאור ביפו בפברואר 1919 (אדר א' תרע"ט).
"קרן הגאולה", אליה נשלח המכתב שלפנינו, נוסדה ביולי 1919 ועסקה באיסוף כספים לטובת פעילות ההסתדרות הציונית (מימון העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל) טרם ייסודה של "קרן היסוד".
המכתב נדפס בכל כתבי י"ח ברנר, כרך ג', הוצאת "הקיבוץ המאוחד", [תל-אביב], 1967; איגרת 774.
[1] דף מקופל (עמוד אחד כתוב), 22 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבים וקרעים קלים בשולי הדף ובקווי הקיפול (ללא פגיעה בטקסט). כתמים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מהדורה ראשונה של הרומן "ההעזה הגדולה" מאת מקס ברוד – עותק המחבר, עם הגהות בכתב-ידו (לקראת הדפסת המהדורה השניה שיצאה לאור ב-1919), ושני תקליטים של יצירות שהלחין ברוד (1953).
• Das große Wagnis [ההעזה הגדולה], מאת מקס ברוד. [הוצאת Kurt Wolff, לייפציג ווינה, 1918]. גרמנית. מהדורה ראשונה. עותק חסר.
עותק שהיה ברשותו של המחבר, מקס ברוד, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, תיקונים והוספות, לקראת הדפסת מהדורה שניה. ההגהות והתיקונים נכתבו חלקם בגוף הספר וחלקם על גבי דפים נפרדים. על גבי העטיפה הקדמית מופיעה רשימת עמודים בהם מופיעים תיקוניו של ברוד, חתומה בחתימת-ידו.
הספר נתון במעטפת קרטון. בחזיתה תווית דואר רשמית של הוצאת Kurt Wolff בלייפציג, עליה נרשמו שם הנמען, מקס ברוד, וכתובתו בפראג. בגבה תווית עם הכיתוב "תיקונים, 'ההעזה הגדולה', עבור המהדורה החדשה, הוצאת קורט וולף" (גרמנית).
עותק חסר. 33-329, [1] עמ' (דף שער ו-32 עמודים ראשונים חסרים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. כתמים וקרעים קלים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר; שדרה קרועה.
לספר צורפו מספר עלי הגהה שנדפסו לקראת הוצאת המהדורה השנייה (1919) – דפים וגיליונות לא חתוכים, חלקם חתומים בחותמת בית הדפוס E. Haberland בלייפציג, עם מספר רישומים ותיקונים בכתב-יד.
עמ' 13-29, 42-96, 183, 316-337, [1]. 19.5 ס"מ. קמטים וקרעים קלים בשוליים.
את הרומן "ההעזה הגדולה" כתב ברוד בעקבות מלחמת העולם הראשונה והוא מתאר הקמת עיר תת-קרקעית בשם "ליבריה" (עיר החופש), שבראשה עומד השליט העריץ דוקטור אסקונס.
• שני תקליטים של חברת W.H. Von Der Mühll Zürich - יצירות שהלחין מקס ברוד (שני טקסטים על-פי קפקא – Tod ו-Paradies, ושירים מאת גתה). ציריך, אוקטובר 1953.
• Das große Wagnis [ההעזה הגדולה], מאת מקס ברוד. [הוצאת Kurt Wolff, לייפציג ווינה, 1918]. גרמנית. מהדורה ראשונה. עותק חסר.
עותק שהיה ברשותו של המחבר, מקס ברוד, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, תיקונים והוספות, לקראת הדפסת מהדורה שניה. ההגהות והתיקונים נכתבו חלקם בגוף הספר וחלקם על גבי דפים נפרדים. על גבי העטיפה הקדמית מופיעה רשימת עמודים בהם מופיעים תיקוניו של ברוד, חתומה בחתימת-ידו.
הספר נתון במעטפת קרטון. בחזיתה תווית דואר רשמית של הוצאת Kurt Wolff בלייפציג, עליה נרשמו שם הנמען, מקס ברוד, וכתובתו בפראג. בגבה תווית עם הכיתוב "תיקונים, 'ההעזה הגדולה', עבור המהדורה החדשה, הוצאת קורט וולף" (גרמנית).
עותק חסר. 33-329, [1] עמ' (דף שער ו-32 עמודים ראשונים חסרים). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים. כתמים וקרעים קלים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר; שדרה קרועה.
לספר צורפו מספר עלי הגהה שנדפסו לקראת הוצאת המהדורה השנייה (1919) – דפים וגיליונות לא חתוכים, חלקם חתומים בחותמת בית הדפוס E. Haberland בלייפציג, עם מספר רישומים ותיקונים בכתב-יד.
עמ' 13-29, 42-96, 183, 316-337, [1]. 19.5 ס"מ. קמטים וקרעים קלים בשוליים.
את הרומן "ההעזה הגדולה" כתב ברוד בעקבות מלחמת העולם הראשונה והוא מתאר הקמת עיר תת-קרקעית בשם "ליבריה" (עיר החופש), שבראשה עומד השליט העריץ דוקטור אסקונס.
• שני תקליטים של חברת W.H. Von Der Mühll Zürich - יצירות שהלחין מקס ברוד (שני טקסטים על-פי קפקא – Tod ו-Paradies, ושירים מאת גתה). ציריך, אוקטובר 1953.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שישה ספרים מאת מקס ברוד, עם הקדשות בכתב-ידו, בגרמנית:
1-3. שלושה ספרים עם הקדשות למזכירתו ושותפתו לחיים אילזה אסתר הופה (Ilse Ester Hoffe, 1906-2007).
• Der Sommer den man zurückwünscht [בעברית: "בטרם מבול"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952.
בעמוד הראשון מכתב-הקדשה ארוך, מתוארך 14.10.52: "בהיסוס ובזמן לא נוח באים שני הספרים הללו [ספר זה והספר "הנחבא אל הכלים", ראו סעיף הבא] – את יודעת זאת –, אך הם כמובן אינם אוחזים במחשבה, במשאלה ובתקווה שיקראו אותם לאלתר. בעצמי שאלתי אותם, מסמיקים הם הבטיחו לי שהם אינם רוצים כלל להמתין בקוצר רוח על המדף עד שידך תאחז בהם. ' רק אל תותירו אותנו לנצח לבהות בלילה החשוך והקודר של ארון הספרים! כי הספרים כולם, בין אם הם חצופים, צנועים, שרים על תאווה או סבל, נושאים תמיד את הכמיהה למצוא חן – ובטרקליניהם ישנו רק גן-עדן עלי אדמות אחד: להיקרא'" (גרמנית).
• Beinahe ein Vorzugsschüler, oder, Pièce touchée [בעברית: "הנחבא אל הכלים"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952. עם הקדשה מיום 14.10.52 – "ראי הקדשה למעלה ב'טרם המבול' ...".
• Ein Abenteuer Napoleons [בעברית: "הרפתקה של נפוליאון"]. הוצאת Werner Classen, ציריך, 1954. עם הקדשה קצרה מיום 1.1.1955.
4-6. שלושה ספרים עם הקדשות לחווה הופה, בתה של אילזה אסתר הופה (Eva Hoffe, 1933-2018).
• Unambo, a novel of the war in Israel. הוצאת Farrar, Straus and Young, ניו-יורק, 1952. אנגלית. עם הקדשה קצרה (1962).
• ראובני שר היהודים, "טרגדיה בשמונה תמונות". הוצאת המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשי"ד (1954). עברית. עם הקדשה (תל-אביב, אוגוסט 1954).
•. Prager Sternenhimmel, בקורת ספרות, תיאטרון ומוזיקה. הוצאת Paul Zsolnay, וינה-המבורג, 1966. גרמנית. עם הקדשה: "לזכר אחר-צהריים אחד בו הערצנו יחד את שייקספיר", מתוארכת 18.6.1966.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
1-3. שלושה ספרים עם הקדשות למזכירתו ושותפתו לחיים אילזה אסתר הופה (Ilse Ester Hoffe, 1906-2007).
• Der Sommer den man zurückwünscht [בעברית: "בטרם מבול"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952.
בעמוד הראשון מכתב-הקדשה ארוך, מתוארך 14.10.52: "בהיסוס ובזמן לא נוח באים שני הספרים הללו [ספר זה והספר "הנחבא אל הכלים", ראו סעיף הבא] – את יודעת זאת –, אך הם כמובן אינם אוחזים במחשבה, במשאלה ובתקווה שיקראו אותם לאלתר. בעצמי שאלתי אותם, מסמיקים הם הבטיחו לי שהם אינם רוצים כלל להמתין בקוצר רוח על המדף עד שידך תאחז בהם. ' רק אל תותירו אותנו לנצח לבהות בלילה החשוך והקודר של ארון הספרים! כי הספרים כולם, בין אם הם חצופים, צנועים, שרים על תאווה או סבל, נושאים תמיד את הכמיהה למצוא חן – ובטרקליניהם ישנו רק גן-עדן עלי אדמות אחד: להיקרא'" (גרמנית).
• Beinahe ein Vorzugsschüler, oder, Pièce touchée [בעברית: "הנחבא אל הכלים"]. הוצאת Manesse, ציריך, 1952. עם הקדשה מיום 14.10.52 – "ראי הקדשה למעלה ב'טרם המבול' ...".
• Ein Abenteuer Napoleons [בעברית: "הרפתקה של נפוליאון"]. הוצאת Werner Classen, ציריך, 1954. עם הקדשה קצרה מיום 1.1.1955.
4-6. שלושה ספרים עם הקדשות לחווה הופה, בתה של אילזה אסתר הופה (Eva Hoffe, 1933-2018).
• Unambo, a novel of the war in Israel. הוצאת Farrar, Straus and Young, ניו-יורק, 1952. אנגלית. עם הקדשה קצרה (1962).
• ראובני שר היהודים, "טרגדיה בשמונה תמונות". הוצאת המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשי"ד (1954). עברית. עם הקדשה (תל-אביב, אוגוסט 1954).
•. Prager Sternenhimmel, בקורת ספרות, תיאטרון ומוזיקה. הוצאת Paul Zsolnay, וינה-המבורג, 1966. גרמנית. עם הקדשה: "לזכר אחר-צהריים אחד בו הערצנו יחד את שייקספיר", מתוארכת 18.6.1966.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג