ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר, רבי דוב בער - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
רישומי בעלות בדפי המגן.
קב; כד דף. שני שערים. חלק מהאותיות בדף השער הראשון בדיו אדומה. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקת נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות הבלטה. כריכה ישנה, בלויה ופגומה, עם שדרה משוקמת בהדבקת נייר ועם סימני עש רבים. תו-ספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.

סדור תהלת ה', תפלות לכל השנה, נוסח אשכנז. לנינגרד [פטרבורג], [תרפ"ו] 1926.
הדפסה סטריאוטיפית של סידור שנדפס ביוזמת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בשנת תרע"ח, בבית הדפוס "עזרא" שנוסד על ידו. ההדפסה שלפנינו נעשתה כשמונה שנים לאחר מכן, בלנינגרד, תחת השלטון הקומוניסטי.
בדף השער מופיעים פרטי הדפוס המקורי: "ראסטוב-דאן, בהוצאות ודפוס 'עזרא', שנת תרע"ח לפ"ק", ותחתיו דפוסת ברוסית, עם פרטי ההדפסה הנוכחית: הוצאת ז. י. קלמסון, לנינגרד, 1926.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהעתיק האדמו"ר הרש"ב את מקום מגוריו מהעיירה ליובאוויטש לעיר רוסטוב על נהר הדון, זימן הרש"ב כמה עשירים מחסידי חב"ד לאסיפה בראשית חורף תרע"ח, ואמר להם: "הואיל וישנם יהודים פליטים הנמצאים במקומות אשר מקודם לא גר בהם אף יהודי אחד, לכן מורגש מאד החסרון בספרים בכלל, ובסידורים בפרט, ורצוני להדפיס סידורים כדי שהם יוכלו להתפלל בהם... מזה יסד אחר כך אדמו"ר דפוס 'עזרא' ברוסטוב, ויצאו לאור הסידורים הדקים 'תהלת ה'' נוסח האר"י ז"ל, וכן סידורים בנוסח אשכנז. הסידורים נשלחו אל כל תפוצות ישראל" (שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים, כפר-חב"ד, תש"נ, א, עמ' 153-155, 312, ג, עמ' 197). הוצאתם לאור של הסידורים נעשתה על ידי רבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני-ברק), שהיה בשנים ההן יד ימינו של האדמו"ר הרש"ב.
על פי הסידורים שנדפסו ברוסטוב בשנת תרע"ח, נדפסו בשנים שלאחר מכן מספר מהדורות סטריאוטיפיות, ביניהן הסידור שלפנינו. ההדפסה אמנם נעשתה תחת השלטון הקומוניסטי, אך בשנות התר"פ הרשו עדיין הקומוניסטים להדפיס כמויות מוגבלות של ספרי קודש.
מח דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. בדף השער הדבקות נייר דבק לחיזוק. כריכת עור חדשה.

ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
חתימות, רישומי בעלות וחותמות בדף השער: חתימת "הק' ישעי' הלוי הורוויץ"; רישום בעלות באותיות מרובעות, שהספר שייך ל"האלוף התורני והרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י"; חותמת (בעברית ובאותיות קיריליות) של "הק' יוסף ב"מ שואל" [זאמיחוביץ]; חותמות האדמו"ר רבי "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט", "משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת).
בדפי הספר מספר הגהות (מעניינות), בכתיבה מאוחרת.
האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ - בני ברק, תש"ס).
יתכן שעותק זה היה שייך גם לאבי-אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מקוסוב, והוא הנזכר ברישום הבעלות "כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י".
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרע חסר משוקם בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעות בטקסט מצדו השני של הדף. סימני עש, חלקם משוקמים. חיתוך דפים בשוליים העליונים עם פגיעות בכותרות הדפים במקומות רבים. חותמות. כריכת עור חדשה.