דפים מספר מלכיאל, ביאורי אגדות וחידות בתלמוד בדרך הקבלה, מאת רבי מלכיאל חזקיה בן אברהם. [רוסיה-פולין, ראשית המאה ה-19].
רישום ישן בכתב-יד על שלושת הדפים הראשונים (ב-ד): "הספר שייך לר' חיים מוואלאזין".
ספר "מלכיאל" נדפס לראשונה בטיהינגן ש"כ, הדפים שלפנינו שייכים כנראה למהדורת זולקווא תקס"ט או ווילנא והורדנא תקע"ט.
ב-ז דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שפשוף בדף הראשון, עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.

ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, עם ספר "חותם טהור - כרם שלמה", חידושים על הלכות יורה דעה, מאת רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. זולקווא, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.
חתימות שונות בדף השער, בהם רישומי בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה", מימי צעירותו - בתקופת כהונתו כרב בעיר אמשינוב שבפולין: "הק' ב'[נימין] וואלף בהגאון מ"ו אלעזר נ"י חו'[נה] בק"ק אמשנוב ואגפי'[ה]".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בצעירותו שימש ברבנות בכמה ערים בפולין [ביניהן באמשינוב הסמוכה לווארשא], אח"כ עבר למרכז אירופה וכיהן ברבנות בכמה ערים בהונגריה ובבוהמיה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). גאון מפורסם, מגדולי דורם של ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל "ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
מחבר הספר: הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליזנסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
[2], טז; כט דף. 37.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בכל דפי הספר. בלאי וקרעים בשולי הדפים. בשני הדפים הראשונים, קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 634.

ספר ועד לחכמים, תולדות גדולי ישראל וספריהם, השלמות לספר "שם הגדולים" ("משיירי שם הגדולים ח"א וח"ב" - לשון השער), עם ספר טוב עין, טעמים ודינים, חידושים ותשובות, מאת הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי. ליוורנו, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר החיד"א.
בדף השער חתימת בעלים: "חב"ר הלוי י"צ", ורישום "הקדשה עצמית" של רבי רחמים שלמה הלוי, שקיבל ממנו את הספר במתנה: "מתנתא דתורה מהחב"ר הלוי הי"ו, לי הנפש רח"ש לוי ס"ט". בכותרת דף ב/1, חותמת עם דוגמת חתימתו: "זה שמי רחמים שלמה הלוי הי"ו".
רבי רחמים שלמה הלוי (נפטר תרל"ד), גאון מפורסם, מחשובי הרבנים בירושלים בשנות התק"פ-תר"ל. חתום על אגרות וכרוזי חכמי ירושלים מאותן השנים. אב בית דין בירושלים וממקובלי ישיבת "בית אל". מנאמני הרב אג"ן [הראשון לציון רבי אברהם גאגין] וממנהיגי העיר ירושלים. שד"ר נודע ומרכזי, שהשפעתו היתה רבה על יהודי קושטא וטורקיה. שליחותו הראשונה היתה כבר בשנת תקע"ט, כאשר נשלח כשד"ר על מקום אביו רבי רפאל שלמה הלוי. על מצבתו נכתב "הרב החסיד" (ראה אודותיו חומר מצורף).
[1], ב-נד; א-עב דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם הטבעות מוזהבות, משופשפת. סימני עש בכריכה.

ספר אש דת, דרושים על סדר הפרשיות, וספר מצל מאש, שאלות ותשובות, מאת רבי חיים אלפנדרי. קושטא, [תע"ח 1718]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות בדף השער: "אלקי' חנן בזה הספר אותי הק' אברהם הלוי מחעלמא" - חתימת רבי אברהם הלוי מחעלמא אבד"ק עמדין [Emden] - מגדולי רבני דורו. ממלא מקומו של היעב"ץ ברבנות עמדין [שנות התק"י-תק"כ בערך 1750-1760], מוזכר בשו"ת נודע ביהודה, יו"ד קמא סימן א'; בספר זכרון יעקב (פיורדא, תק"ל); תשובה ממנו משנת תקכ"ה מופיעה בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סימנים כ"ד-כ"ה. בשנת תק"כ כיהן כאב"ד הילדסהיים ושטר הרבנות שלו נדפס בקובץ "כרם שלמה" (שנה ד', גליון א'). נלחם יחד עם היעב"ץ בשרידי השבתאים באשכנז (ראה אודותיו במאמרים מאת א' בריק: שנה בשנה, תש"מ, עמ' 335-340; שנה בשנה, תשנ"ג, עמ' 409-420).
רישום בעלות נוסף: "חנני אלדים בזה מאמי הרבנית... גבריאל אדלר הכהן" - רבי גבריאל הכהן אדלר אב"ד מירינגן ואוברדורף, אחי רבי נתן אדלר אב"ד לונדון, נפטר בשנת תר"כ (1859).
בדף השער ובמקומות נוספים חותמות הגאון רבי "חיים ברלין בהגאון אדמו"ר הנצי"ב זצ"ל, מלפנים רב במאסקווא ואב"ד ור"מ בוואלאזין וכעת בירושלים עה"ק ת"ו" - הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. ספרייתו העשירה של רבי חיים ברלין נודעה כאחת הספריות הפרטיות החשובות בתקופתו, היא שימשה אותו בכל מקומות רבנותו והוא הביאה עמו בעלותו ארצה לירושלים.
[2], פד; מב דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. קרעים קטנים במספר מקומות, ללא חיסרון. חותמות בעלות. כריכת עור חדשה.