מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- יד (30) Apply יד filter
- and (30) Apply and filter
- manuscript (30) Apply manuscript filter
- חסידות (23) Apply חסידות filter
- מכתבים, (23) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (23) Apply מכתבים filter
- מודפסים (23) Apply מודפסים filter
- דפים (23) Apply דפים filter
- chassidut (23) Apply chassidut filter
- letter (23) Apply letter filter
- letters, (23) Apply letters, filter
- proclam (23) Apply proclam filter
- הגר (7) Apply הגר filter
- מווילנא (7) Apply מווילנא filter
- ותלמידיו (7) Apply ותלמידיו filter
- הגרא (7) Apply הגרא filter
- ספרים (7) Apply ספרים filter
- הגר"א (7) Apply הגר"א filter
- book (7) Apply book filter
- discipl (7) Apply discipl filter
- gaon (7) Apply gaon filter
- his (7) Apply his filter
- of (7) Apply of filter
- the (7) Apply the filter
- vilna (7) Apply vilna filter
מציג 25 - 30 of 30
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבים וקבלות חתומות, מרבנים ואדמו"רים, חסידים ואנשי מעשה, שנשלחו אל האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. ארץ ישראל, שנות התש"י בקירוב.
מכתבים מהרבנים והאדמו"רים: הרה"צ המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין, חתנו של בעל "הסולם" ואדמו"ר מסטרטין. • הגאון רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת. • הגאון רבי שמואל מאיר הולנדר, מרבני צ'רנוביץ וארה"ב. • מכתב בחתימות רבי אריה ליב שפירא, הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן והגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". • הרה"צ רבי יחיאל לאבין מזידיטשוב ומאקאווא, חותנו [בזיוו"ש] של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. • ועוד.
פתקאות עם מכתבי אישור על קבלת כספים מהאדמו"ר, בחתימות: הרה"צ רבי "מרדכי בהרב ג"מ גולדמן" - האדמו"ר מזוויעהל . • הרבנית רעכל טברסקי [בתו של האדמו"ר רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב, ונכדתו של ה"דברי חיים" מצאנז]. • האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב. • הגאון רבי יוסף אדלר, הרב מטורדא. • הרה"צ רבי יחיאל לאבין מזידיטשוב ומאקאווא, חותנו [בזיוו"ש] של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. • הרה"צ רבי נפתלי צבי לאבין [האדמו"ר מזידיטשוב, ארצות הברית]. • הרה"צ רבי אהרן אריה לייפער האדמו"ר מטמשווער. • הרה"צ רבי אלעזר בריזל. • הגאון רבי משה הלברשטאם, בן האדמו"ר מטשקאווא. • ועוד.
7 מכתבים ארוכים, ו-16 פתקאות - מכתבים של אישורי קבלת כספים. גודל ומצב משתנים.
מכתבים מהרבנים והאדמו"רים: הרה"צ המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין, חתנו של בעל "הסולם" ואדמו"ר מסטרטין. • הגאון רבי בעריש זאלץ, מרבני צפת. • הגאון רבי שמואל מאיר הולנדר, מרבני צ'רנוביץ וארה"ב. • מכתב בחתימות רבי אריה ליב שפירא, הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן והגאון רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". • הרה"צ רבי יחיאל לאבין מזידיטשוב ומאקאווא, חותנו [בזיוו"ש] של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. • ועוד.
פתקאות עם מכתבי אישור על קבלת כספים מהאדמו"ר, בחתימות: הרה"צ רבי "מרדכי בהרב ג"מ גולדמן" - האדמו"ר מזוויעהל . • הרבנית רעכל טברסקי [בתו של האדמו"ר רבי ישעיה הלברשטאם מטשחויב, ונכדתו של ה"דברי חיים" מצאנז]. • האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב. • הגאון רבי יוסף אדלר, הרב מטורדא. • הרה"צ רבי יחיאל לאבין מזידיטשוב ומאקאווא, חותנו [בזיוו"ש] של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. • הרה"צ רבי נפתלי צבי לאבין [האדמו"ר מזידיטשוב, ארצות הברית]. • הרה"צ רבי אהרן אריה לייפער האדמו"ר מטמשווער. • הרה"צ רבי אלעזר בריזל. • הגאון רבי משה הלברשטאם, בן האדמו"ר מטשקאווא. • ועוד.
7 מכתבים ארוכים, ו-16 פתקאות - מכתבים של אישורי קבלת כספים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
לא נמכר
ששה מכתבי רבנים ואדמו"רים - שנשלחו אל האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. ארץ ישראל, שנות התש"י בקירוב.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "משה יחיאל הלוי" עפשטיין, האדמו"ר מאוז'רוב. תל אביב. • מכתב המלצה בחתימת הרה"צ רבי יונה יצחק לעפקוביץ, ראש ישיבות חתם סופר. בשולי הדף כחמש שורות בכתב יד-קדשו וחתימתו של גאב"ד פרשבורג, הגאון רבי עקיבא סופר - "הק' עקיבא בהג' מהרשב"ס זצ"ל". • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא-ירושלים, הרה"צ רבי יוסף מאיר כהנא. אחד מן המכתבים על גבי אגרת אוויר, עם הזמנה מודפסת לנישואי בנו האדמו"ר רבי אלטר אליעזר. • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא - בני ברק - הרה"צ רבי נחמן כהנא "מלפנים ראב"ד בקלוזנבורג - אב"ד בני ראם".
6 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרע חסר במרכז אחד המכתבים מהאדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "משה יחיאל הלוי" עפשטיין, האדמו"ר מאוז'רוב. תל אביב. • מכתב המלצה בחתימת הרה"צ רבי יונה יצחק לעפקוביץ, ראש ישיבות חתם סופר. בשולי הדף כחמש שורות בכתב יד-קדשו וחתימתו של גאב"ד פרשבורג, הגאון רבי עקיבא סופר - "הק' עקיבא בהג' מהרשב"ס זצ"ל". • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא-ירושלים, הרה"צ רבי יוסף מאיר כהנא. אחד מן המכתבים על גבי אגרת אוויר, עם הזמנה מודפסת לנישואי בנו האדמו"ר רבי אלטר אליעזר. • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא - בני ברק - הרה"צ רבי נחמן כהנא "מלפנים ראב"ד בקלוזנבורג - אב"ד בני ראם".
6 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרע חסר במרכז אחד המכתבים מהאדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב (13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר. [קרית ויז'ניץ, בני ברק], "ד' תצא" [ח' אלול תשט"ז 1956]. יידיש.
מכתב משפחתי שנשלח לחיפה אל אחיו רבי ברוך הגר האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. המכתב עוסק בהכנות לקראת נישואי בתו היחידה של רבי ברוך [שנישאה בי"ד אלול תשט"ז עם הגאון רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן]. בתחילת המכתב הוא פונה אליו בחביבות רבה: "זיסער ברודער שליט"א" [אחי המתוק שליט"א], ובסיום המכתב הוא חותם בברכת: "זיי געזונד [תהיה בריא], אחיך אוהבך, חיים מאיר".
במכתב דן האדמו"ר רבי חיים מאיר בתכנון סדרי החתונה (ה"מוזיק" וה"משוררים", ה"קבלת פנים" וה"מצוה טאנצין"). בתוך הדברים הוא מעלה זכרונות מחתונות שנערכו בעבר במשפחתם, בהן החתונה שהיתה "אין גרוו"ד" [בעיר גרוסוורדיין], והוא מציע: "ס' זאל זיין מיליטער מוזיק אזוי ווי איך האב גיהאט אין גרוו"ד... לאמיר הערין עפיס רעכטס נישט נאר טרערקאליך" [=שתהיה מוזיקה צבאית (מארשים) כמו שהיה אצלי בגרוסוורדיין... הבה ונקשיב למשהו אמיתי ולא רק מוזיקה נוגה ומעציבה].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
אחיו הצעיר, מקבל המכתב: האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויז'ניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-13.5X19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורפת מעטפת הדואר המקורית, קרועה מעט וללא בולים.
מכתב משפחתי שנשלח לחיפה אל אחיו רבי ברוך הגר האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. המכתב עוסק בהכנות לקראת נישואי בתו היחידה של רבי ברוך [שנישאה בי"ד אלול תשט"ז עם הגאון רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן]. בתחילת המכתב הוא פונה אליו בחביבות רבה: "זיסער ברודער שליט"א" [אחי המתוק שליט"א], ובסיום המכתב הוא חותם בברכת: "זיי געזונד [תהיה בריא], אחיך אוהבך, חיים מאיר".
במכתב דן האדמו"ר רבי חיים מאיר בתכנון סדרי החתונה (ה"מוזיק" וה"משוררים", ה"קבלת פנים" וה"מצוה טאנצין"). בתוך הדברים הוא מעלה זכרונות מחתונות שנערכו בעבר במשפחתם, בהן החתונה שהיתה "אין גרוו"ד" [בעיר גרוסוורדיין], והוא מציע: "ס' זאל זיין מיליטער מוזיק אזוי ווי איך האב גיהאט אין גרוו"ד... לאמיר הערין עפיס רעכטס נישט נאר טרערקאליך" [=שתהיה מוזיקה צבאית (מארשים) כמו שהיה אצלי בגרוסוורדיין... הבה ונקשיב למשהו אמיתי ולא רק מוזיקה נוגה ומעציבה].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
אחיו הצעיר, מקבל המכתב: האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויז'ניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-13.5X19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורפת מעטפת הדואר המקורית, קרועה מעט וללא בולים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. סט' מוריץ (עיירת נופש בשווייץ), אב תשד"ם [1984].
נשלח אל ועד קהילת ויז'ניץ בבני ברק. בראש הדף מכתב המשב"ק רבי צבי פייביש מילר "הכותב בפקודת הקודש". בהמשך הדף מכתב (5 שורות) מהאדמו"ר בו נכתב: "אהוביי ידידיי ועד הקהלה דקרית וויזניץ. נהניתי ממכתבכם המבשר טוב שהתחלתם בפעולות ממשיות לטובת הקהלה ולמען לימוד התורה בפרט... ה' הטוב יעזור לכם, סייעתא דשמיא בכל שטח פעולותיכם, לטובה ולברכה, להרבות כבוד שמים, כבוד התורה והחסידות, לעשות נח"ר להבוית"ש... הק' משה יהושע בהה"צ מוהרח"מ זצללה"ה".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים". שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קל באחד הקפלים (מודבק בנייר דבק).
נשלח אל ועד קהילת ויז'ניץ בבני ברק. בראש הדף מכתב המשב"ק רבי צבי פייביש מילר "הכותב בפקודת הקודש". בהמשך הדף מכתב (5 שורות) מהאדמו"ר בו נכתב: "אהוביי ידידיי ועד הקהלה דקרית וויזניץ. נהניתי ממכתבכם המבשר טוב שהתחלתם בפעולות ממשיות לטובת הקהלה ולמען לימוד התורה בפרט... ה' הטוב יעזור לכם, סייעתא דשמיא בכל שטח פעולותיכם, לטובה ולברכה, להרבות כבוד שמים, כבוד התורה והחסידות, לעשות נח"ר להבוית"ש... הק' משה יהושע בהה"צ מוהרח"מ זצללה"ה".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים". שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קל באחד הקפלים (מודבק בנייר דבק).
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שלושה דפים - הזמנות לנישואין - האדמו"ר מבעלז שליט"א:
• הזמנה מטעם "ועד חסידי בעלזא", לנישואי "החתן הבחור המופלג החו"ב בנש"ק הרב יששכר דוב רוקח שליט"א" - האדמו"ר מבעלז שליט"א. אדר א' תשכ"ה [1965].
• דף מצורף להזמנה בהדפסת סטנסיל, ובו סדרי החתונה, כפי שנקבעו ע"י "הועדה המסדרת".
• הזמנת האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח, לנישואי בנו-יחידו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א. ירושלים, אב תשנ"ג [1993].
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דוב רוקח שליט"א, הנצר היחיד מכל צאצאי משפחת אדמו"רי בעלז שנהרגו בשואה. חסידות בעלז שמרה את "יורש העצר" וגידלה אותו בתורה ובחסידות עד שהיה ראוי להנהיג את העדה. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ה, עם נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ (בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בעל ה"ישועות משה"), הוכתר רבי ישכר דוב לאדמו"ר בשנת תשכ"ו בהיותו בן 18 שנה.
דודו, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז, איבד בשואה את כל משפחתו, אשתו, בניו ונכדיו. גם אחיו, הרב הקדוש מבילגורייא, רבי מרדכי רוקח, איבד בשואה את כל משפחתו. לאחר השואה נישא רבי מרדכי שנית ובשנת תש"ח נולד לו בנו רבי יששכר דוב. הרב מבילגורייא נפטר בשנת תש"ט ואחיו האדמו"ר רבי אהרן נפטר בשנת תשי"ז. זקני החסידים הועידו לאדמו"רות את הנצר היחיד לבית בעלז, שהיה אז בן תשע שנים בלבד[!]. הם העמידו לו מחנכים מעולים שגידלו ורוממו את הנער היתום. "ועד חסידי בעלזא" גם ניהלו והחזיקו את ישיבות ומוסדות בעלז במשך כעשר שנים, עד להכתרתוו של האדמו"ר שליט"א בשנת תשכ"ו. חסידות בעלז התפתחה תחת הנהגת האדמו"ר שליט"א לאחת החסידויות הגדולות בעולם, ומונה היום אלפי משפחות חסידים ומאות מוסדות תורה ותפילה.
3 דפים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
• הזמנה מטעם "ועד חסידי בעלזא", לנישואי "החתן הבחור המופלג החו"ב בנש"ק הרב יששכר דוב רוקח שליט"א" - האדמו"ר מבעלז שליט"א. אדר א' תשכ"ה [1965].
• דף מצורף להזמנה בהדפסת סטנסיל, ובו סדרי החתונה, כפי שנקבעו ע"י "הועדה המסדרת".
• הזמנת האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח, לנישואי בנו-יחידו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א. ירושלים, אב תשנ"ג [1993].
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דוב רוקח שליט"א, הנצר היחיד מכל צאצאי משפחת אדמו"רי בעלז שנהרגו בשואה. חסידות בעלז שמרה את "יורש העצר" וגידלה אותו בתורה ובחסידות עד שהיה ראוי להנהיג את העדה. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ה, עם נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ (בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בעל ה"ישועות משה"), הוכתר רבי ישכר דוב לאדמו"ר בשנת תשכ"ו בהיותו בן 18 שנה.
דודו, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז, איבד בשואה את כל משפחתו, אשתו, בניו ונכדיו. גם אחיו, הרב הקדוש מבילגורייא, רבי מרדכי רוקח, איבד בשואה את כל משפחתו. לאחר השואה נישא רבי מרדכי שנית ובשנת תש"ח נולד לו בנו רבי יששכר דוב. הרב מבילגורייא נפטר בשנת תש"ט ואחיו האדמו"ר רבי אהרן נפטר בשנת תשי"ז. זקני החסידים הועידו לאדמו"רות את הנצר היחיד לבית בעלז, שהיה אז בן תשע שנים בלבד[!]. הם העמידו לו מחנכים מעולים שגידלו ורוממו את הנער היתום. "ועד חסידי בעלזא" גם ניהלו והחזיקו את ישיבות ומוסדות בעלז במשך כעשר שנים, עד להכתרתוו של האדמו"ר שליט"א בשנת תשכ"ו. חסידות בעלז התפתחה תחת הנהגת האדמו"ר שליט"א לאחת החסידויות הגדולות בעולם, ומונה היום אלפי משפחות חסידים ומאות מוסדות תורה ותפילה.
3 דפים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב תשובה ארוך בהלכות תפילין, מאת רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא - קרית-אתא, אל האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה - בני-ברק. קרית-אתא, אלול תש"ל [1970].
שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה (מצדם האחד). בסיום המכתב חתימת יד קדשו של גאב"ד מאקווא, בתוספת בקשה לתפלה ומספר מילים בכתב-יד קדשו: "בכל הכבוד קדם כ"ק שי' [=לפני כבוד קדושתו שיחיה], משה נתן נטע ב'[ן] מרים יוטא למברגר עכב"ב לכוח"ט ברו"ג וכט"ס [=עם כל בני ביתי לכתיבה וחתימה טובה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה]".
התשובה עוסקת בעניין חשש שנולד בפרשיות התפילין שכתב רבי צבי הירש סופר - סופרו של ה"בעל שם טוב": "הפרשה מתפש"ר [=מתפילין של ראש] שהם כתי"ק הרה"ח הצדיק מהר"צ מספרא דוקני [=מהסופרים הדייקנים] מאור העולם הבעש"ט זי"ע, ואשר זה זמן אשר כ"ק [=כבוד קדושת האדמו"ר ראי"ה טברסקי ממכנובקה] חושש על השי"ן בריש פ'[רשת] שמע, שיש קצת הפסק בקו הימיני בין הראש והקו, וכפי הנראה בהפסק זו לא נשאר רושם ממש מהדיו". בתשובתו מאריך בראיות ונימוקים שונים להכשיר את התפילין של רבי צבי הירש סופר. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "ובפרט בפרשיות מכתי"ק של אדם גדול כני"ד [=כנידון דידן]... ומזה סמך לבי בענ"ד למצא טעמים להעמידם בכשרותן. נא יתן עיניו הטהורים על דברי, ואם יסכים עמנו יניחם בברכה לאורך ימי"ט עביג"צ [=ימים טובים עד ביאת גואל צדק]". את תשובתו מסיים הרב ממאקווא בברכה לאדמו"ר ממכנובקה: "ואכפיל ברכתי לשנה הנכנסת לכוח"ט בספשצ"ג לחשוכ"ט [=לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לחיים שלום וכל טוב], בימי הזכרון הבע"ל [=הבאים עלינו] יעלה זכרוננו לטובה בתפילתו הט'[הורה] לכוח"ט בברגו"נ וכט"ס [=לכתיבה וחתימה טובה בבריאות גוף ונפש וכל טוב סלה]".
בהקדמתם לשו"ת "עטרת משה" כותבים בני המחבר (יורה דעה, חלק א) שאביהם החשיב מאד את תשובותיו שכתב ביגיעה גדולה, ואף ראה בהן מליצי יושר שיעמדו לו לזכות ביום הדין. לעתים אף היה מוסיף על תשובותיו את שמו לטובה ולברכה. על התשובה שלפנינו מספרים בניו בהקדמה: "בערב ראש השנה כעלות השחר, לפני הסליחות, עסק לגמור בירור הלכה, תשובה ארוכה למרן אדמו"ר הה"ק ממחנובקא זצללה"ה זי"ע בקשר [ל]צורת אותיות, שנכתבה על ידי סופר מצדיקי קמאי, עמל בכל כוחו על פי ברוריו, ובכדי להצדיק הצדיק".
הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא, בעל ה"עטרת משה" (תרס"ט-תשמ"ג), היה תלמיד מובהק של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. קיבל בחסידות מאת האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא (Makó, הונגריה), שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בתקופת השואה עסק בתורה במסירות נפש. בתקופת שהותו במחנה טרזיינשטט עבד במאפיה. את חידושיו בהלכה ואגדה בתקופה ההיא כתב על גבי התלושים של קצבת הלחם היומי, ועל פתקאות שמצא ברחוב. במשך חמשה חודשים (אב תש"ד-כסלו תש"ה) עבד בעבודות כפייה בחטיבת עצים במחנה סמוך לווינה. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס "כלי גולה". לאחר המלחמה שב למאקווא כדי לשקם את הקהילה שחרבה. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים. תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים.
התשובה שלפנינו נדפסה בספר השו"ת שלו "עטרת משה", חלק א, אורח חיים, סימן ט, אך בהשמטת המילים שנוספו בסוף התשובה בכתב-יד.
[3] דפים (מודפסים במכונת כתיבה בצדם האחד). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשוליים ובחלק מסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.
שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה (מצדם האחד). בסיום המכתב חתימת יד קדשו של גאב"ד מאקווא, בתוספת בקשה לתפלה ומספר מילים בכתב-יד קדשו: "בכל הכבוד קדם כ"ק שי' [=לפני כבוד קדושתו שיחיה], משה נתן נטע ב'[ן] מרים יוטא למברגר עכב"ב לכוח"ט ברו"ג וכט"ס [=עם כל בני ביתי לכתיבה וחתימה טובה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה]".
התשובה עוסקת בעניין חשש שנולד בפרשיות התפילין שכתב רבי צבי הירש סופר - סופרו של ה"בעל שם טוב": "הפרשה מתפש"ר [=מתפילין של ראש] שהם כתי"ק הרה"ח הצדיק מהר"צ מספרא דוקני [=מהסופרים הדייקנים] מאור העולם הבעש"ט זי"ע, ואשר זה זמן אשר כ"ק [=כבוד קדושת האדמו"ר ראי"ה טברסקי ממכנובקה] חושש על השי"ן בריש פ'[רשת] שמע, שיש קצת הפסק בקו הימיני בין הראש והקו, וכפי הנראה בהפסק זו לא נשאר רושם ממש מהדיו". בתשובתו מאריך בראיות ונימוקים שונים להכשיר את התפילין של רבי צבי הירש סופר. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "ובפרט בפרשיות מכתי"ק של אדם גדול כני"ד [=כנידון דידן]... ומזה סמך לבי בענ"ד למצא טעמים להעמידם בכשרותן. נא יתן עיניו הטהורים על דברי, ואם יסכים עמנו יניחם בברכה לאורך ימי"ט עביג"צ [=ימים טובים עד ביאת גואל צדק]". את תשובתו מסיים הרב ממאקווא בברכה לאדמו"ר ממכנובקה: "ואכפיל ברכתי לשנה הנכנסת לכוח"ט בספשצ"ג לחשוכ"ט [=לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לחיים שלום וכל טוב], בימי הזכרון הבע"ל [=הבאים עלינו] יעלה זכרוננו לטובה בתפילתו הט'[הורה] לכוח"ט בברגו"נ וכט"ס [=לכתיבה וחתימה טובה בבריאות גוף ונפש וכל טוב סלה]".
בהקדמתם לשו"ת "עטרת משה" כותבים בני המחבר (יורה דעה, חלק א) שאביהם החשיב מאד את תשובותיו שכתב ביגיעה גדולה, ואף ראה בהן מליצי יושר שיעמדו לו לזכות ביום הדין. לעתים אף היה מוסיף על תשובותיו את שמו לטובה ולברכה. על התשובה שלפנינו מספרים בניו בהקדמה: "בערב ראש השנה כעלות השחר, לפני הסליחות, עסק לגמור בירור הלכה, תשובה ארוכה למרן אדמו"ר הה"ק ממחנובקא זצללה"ה זי"ע בקשר [ל]צורת אותיות, שנכתבה על ידי סופר מצדיקי קמאי, עמל בכל כוחו על פי ברוריו, ובכדי להצדיק הצדיק".
הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא, בעל ה"עטרת משה" (תרס"ט-תשמ"ג), היה תלמיד מובהק של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. קיבל בחסידות מאת האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא (Makó, הונגריה), שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בתקופת השואה עסק בתורה במסירות נפש. בתקופת שהותו במחנה טרזיינשטט עבד במאפיה. את חידושיו בהלכה ואגדה בתקופה ההיא כתב על גבי התלושים של קצבת הלחם היומי, ועל פתקאות שמצא ברחוב. במשך חמשה חודשים (אב תש"ד-כסלו תש"ה) עבד בעבודות כפייה בחטיבת עצים במחנה סמוך לווינה. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס "כלי גולה". לאחר המלחמה שב למאקווא כדי לשקם את הקהילה שחרבה. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים. תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים.
התשובה שלפנינו נדפסה בספר השו"ת שלו "עטרת משה", חלק א, אורח חיים, סימן ט, אך בהשמטת המילים שנוספו בסוף התשובה בכתב-יד.
[3] דפים (מודפסים במכונת כתיבה בצדם האחד). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשוליים ובחלק מסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג