מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove and filter and
- יד (110) Apply יד filter
- book (109) Apply book filter
- manuscript (76) Apply manuscript filter
- letter (67) Apply letter filter
- חסידות (59) Apply חסידות filter
- כתבי (55) Apply כתבי filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- ספרים (46) Apply ספרים filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- עם (39) Apply עם filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- with (39) Apply with filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- ספרי (27) Apply ספרי filter
- הגהות (25) Apply הגהות filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- בכתב (25) Apply בכתב filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- gloss (25) Apply gloss filter
- handwritten (25) Apply handwritten filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (24) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- מודפסים (23) Apply מודפסים filter
- מכתבים, (23) Apply מכתבים, filter
- letters, (23) Apply letters, filter
- proclam (23) Apply proclam filter
- יסוד (18) Apply יסוד filter
- שונים (18) Apply שונים filter
- classic (18) Apply classic filter
- miscellanea (18) Apply miscellanea filter
- in (17) Apply in filter
- print (17) Apply print filter
- slavita (17) Apply slavita filter
- zhitomir (17) Apply zhitomir filter
המכתב בערבית-יהודית, מופנה אל "ידי"ן [ידיד נפשי]... כה"ר יוסף...". בחתימת המכתב הוא מסיים בברכת "...ואתה שלום - יעקב אביחצירא ס"ט".
מעבר לדף רישום הנמען בכתב-ידו של רבי יעקב אבוחצירא.
רבי יעקב אבוחצירא - ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו - וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
[1] דף. 11 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים. קרעים משוקמים.
מצורפים שני מכתבי אישור למקוריותו של כתב-היד. המכתב האחד מאת בנו רבי ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך"), המעיד שהחיבור הועתק בעצם כתב-יד אביו הקדוש "והיה שמור עמו והיה קורא בו לעתים קרובות, בעיקר בשבתות".
באישור השני מאת המומחה ר' יוסף אביב"י מתואר כתב-היד כולו. הוא מעתיק את הקולופון בחתימתו של הבבא-סאלי המופיע בדף האחרון (שאינו לפנינו), בו כותב הבבא-סאלי ומעיד כי העתיק בעצמו את "הספר הקדוש הזה" בשנת תרצ"ג. הרב אביב"י מציין כי סגנון הכתב משתנה לאורך כתב-היד והשינויים הנ"ל אופיינים לכתיבותיו המקוריות של ה"באבא סאלי".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
[1] דף. כתוב מצידו האחד, בכתיבת רש"י מערבית. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. משוקם ומודבק על נייר שימור מקצועי.
העותק של הרב הקדוש רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי", עם חותמותיו וחתימות ידו. בעמוד האחרון של המחזור מופיעה חתימתו המלאה: "ע"ה ישראל אביחצירא ס"ט", ולצדה חותמתו, וכן רישום ברכה בכתב-ידו וחתימתו: "יה"ר מ"י [יהי רצון מלפני יי'] שיכתבנו בספר חיים טובים, מזונות ופרנסה טובה, אמן ואמן. ע"ה יש"א [=עבד ה' ישראל אבוחצירא] סי"ט". חתימה נוספת בכתב ידו, "ע"ה ישראל אביחצירא ס"ט", מופיעה בדף הבטנה האחרון, שם מופיעה גם חותמת נוספת שלו. חותמת נוספת מופיעה בדף הבטנה הקדמי. בפנים הכריכה הקדמית הודבקה פיסת קרטון (כנראה קטע מהכריכה המקורית של המחזור) ועליה חתימה נוספת של הבבא סאלי.
כפי הנראה, המחזור שלפנינו היה בשימושו של הבבא סאלי על שולחנו, שכן מופיעים בו כתמים כהים בסדר הקידוש והלימוד לסעודת ליל ראש השנה.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". נכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא שליט"א.
[1], 3-316 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים והדבקות נייר. קרעים משוקמים בדף השער. כריכת עור חדשה (קטע מהכריכה הישנה הודבק בפנים הכריכה החדשה).
מעבר לשער הקדשה בכתב-יד קדשו של ה"בבא סאלי", שהוציא לאור את הספר יחד עם אחיו רבי יצחק - ה"בבא חאקי".
הקדשת ה"בבא סאלי" שלפנינו נכתבה במרוקו בשנת 1957: "לכבוד האדון ...רודף צדקה וחסד הגמו"ן [הגביר מהולל ונבון] שמעון בן יתאח [איתאח] יחש"ל [יחי שמו לעד] בעי"ת [בעיר תהילה] קצר-אסוק, והוא חתנא דאהו' חמו' כהה"ר אברהם אל--- בעי"ת קצר אסוק".
באותו עמוד נדפסו שמו וכתובתו של המו"ל ה"בבא סאלי" בירושלים ובאותה עט בה נכתבה ההקדשה נמחקו ביד קדשו וברוב ענוותנותו, המילים: "הרה"ג הקדוש כמוהר"ר".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי", (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984) בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו [שם העניק את הספר בעיר קצר-אשוק במחוז תאפיללת]. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו. בניו ונכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא.
קעו עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים וחותמות בעלות. כריכת עור מפוארת.
מכיל את החיבור "גורל החול", צירופי שמות, שמות מלאכים, כתב מלאכים ושרטוטים קבליים.
[85] דף (דפים חסרים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. במספר דפים קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. חלק מהדפים או הקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: אוסף ד"ר מיכאל קרופ.
כתיבה ספרדית בינונית. שער מעוטר, עם הכיתוב: "סדר של תקון כרת - שלי אני הצעיר ע"ה ב"ה אליהו רחמים אזולאי הי"ו - שנת רצון, יושב ב'ס'ת'ר' עליון לפ"ק - 5662".
בדפים האחרונים: "רשימת זהר תקון היסוד מועתקים מס'[פר] כרם חמר מחלק הוד ברית" [ספר כרם חמ"ר להחיד"א, ליוורנו תקנ"ז].
[1], ב-כו, כה-כט, [ל-נ] דף (שלם). 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. עקבות רטיבות. דהיית דיו בחלק מהדפים. דפים רבים מנותקים. כריכה ישנה, בלויה ופגומה, עם שדרת עור.
• אזהרות [לחג השבועות] - Notas sôbre as Azharot ou Exortações, Moses ,Bensabat Amzalak [בעריכת משה בן-שבת אמזלג]. קוימברה, [תרפ"ב] 1922.
שער-מעטפת עם כותר עברי בדיו אדומה. גוף החוברת בפורטוגזית, עם מספר מובאות בעברית ופרטים ביוגרפיים של כותבי הפיוטים.
• הצופה לחכמת ישראל בפורטוגל, Revista de Estudos Hebraicos [כתב-עת למדעי היהדות], בעריכת משה בן-שבת אמזלג, כרך ראשון. הוצאת Instituto de Estudos Hebraicos de Portugal, ליסבון, [תרפ"ח] 1928. מלווה תצלומי פקסימיליה רבים של כתבי-יד וספרים עתיקים.
• A Escola Israelita, palavras proferidas na sessão inauguração da Escola Israelita de Lisboa, [משלים יהודיים, לכבוד חנוכת בית ספר יהודי בליסבון], מאת משה בן-שבת אמזלג. הוצאת Imprensa da Universidade, קוימברה, [תרפ"ג] 1923. גליונות לא חתוכים.
• publicado pela primeira vez com um estudo prévio de Moses La observancia de la divina ley de Mosseh, manuscrito do século, XVII Bensabat Amzalak, ["שמירת תורת משה", מחקר של כתב-יד קדום, על ידי משה בן-שבת אמזלג]. קוימברה, [תרפ"ה] 1925.
• Portuguese Hebrew grammars and grammarians, מאת משה בן-שבת אמזלג. ליסבון, 1928. מלווה בתצלומי פקסימיליה רבים. כתמים רבים.
• Estudios dedicatos A Menendez Pidal, Desinencias Adjetivates Romances En La Onomastica De Nuestros Judios, מאת J. M. Millas Vallicrosa. מדריד, [תשט"ז] 1956. חלק ראשון. לא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית וב-Worldcat.
6 ספרים וחוברות. גודל ומצב משתנים.
חלקו הראשון של החיבור - על הלכות שחיטה - נקרא "זאת זכרון", וחלקו השני - על הלכות טריפות - נקרא "אבני זכרון".
העתקה בכתיבה נאה של רבי פנחס חרירי, מרבני כורדיסתאן המפורסמים, הכותב את שמו בשער חלק ב': "...ונעתקה פה חריר יע"א, על ידי צעיר זמנים ורך בשנים פינחס בכה"ר יצחק חרירי נר"ו אמן". שמו וחתימת ידו (הקליגרפית) נכתבו גם בקולופון שבדף האחרון (הפגום): "ונשלמה הלכות שחיטה פה חריר יע"[א בשנת ---?] ליצירה, בחודש טבת יום ראש[ון ל---?], הקטן המעתיק לתלמידי ידידי [---?], כה דברי הצעיר פינחס בכה"ר יצחק חרירי". מתחת לקולופון, חתימת בעלים בכתיבה קליגרפית: "ישראל ב"ר משה רוונזי מזרחי יזיי"א" [כנראה מהעיר רוונדוז בכורדיסתאן].
רבי פנחס חרירי (ת' בערך-תע"א בערך), מרבני כורדיסתאן, מקובל חשוב ומחבר ספרים רבים, בנו של הפייטן הנודע "החכם השלם המקובל האלוקי" רבי יצחק ב"ר משה חרירי, מהעיר חריר אשר ממערב לעיר רוונדוז במחוז ארבל. ידוע על מכתב שכתב בשנת תכ"ד (1664) להרבנית אסנת בת רבי שמואל אדוני-ברזאני (ראה: אברהם בן יעקב, קהילות יהודי כורדיסתאן, עמ' 100). רבי פנחס נתפס לאמונה המשיחית בשבתי צבי עוד בראשית ימי התפשטותה והתכתב בעניין עם ר' מתתיהו אשכנזי בלוך (ראה: א' בן יעקב, שם; ג' שלום, "תעודות שבתאיות חדשות", ציון, שנה ז, תש"ב, עמ' 165-179; מ' בניהו, קרית ספר, סיון תש"ך, עמ' 388).
המחבר, רבי שמואל אדוני-ברזאני (נפטר בשנת שצ"ג 1633), גדול רבני כורדיסתאן. בן רבי נתנאל הלוי. כיהן ברבנות אשור [מוסול] ועמאדיה. חכם גדול בנגלה ובנסתר, איש קדוש ועושה נפלאות. הקים ישיבה גדולה במוסול ומכל ארצות בבל נהרו לשם תלמידים רבים. נודעו עליו ניסים וסיפורי נפלאות רבים, ומסופר עליו כי זכה לראות פעמים רבות את פני אליהו הנביא. חזיונות וגילויים בשמו ובשם אביו הגדול הובאו בספר החזיונות של מהרח"ו, הכותב עליו "איש נבון וירא שמים ועוסק בתורה ופרוש מן הבריות". לאחר פטירתו הנהיגו את קהילת יהודי כורדיסתאן חתנו רבי יעקב מזרחי ובתו הרבנית אסנת מזרחי, שלימדו תורה ברבים והדריכו את העם בשמירת ההלכה. ידועים מכתבים מבתו הרבנית אסנת, בהם האגרת בה היא כותבת לאחר פטירת בעלה, ש"אני נשארתי מלמדת תורה ומוכחת ודורשת לטבילה ולשבת ולנדה ולתפלה וכיוצא" (יעקב מאן, Texts and Studies in Jewish History and Literature, כרך א, 1972, עמ' 510). הרבנית אסנת נודעה בכינוי "התנאית" על שם עמידתה בראשות הישיבה בכורדיסתאן ושיעוריה שמסרה לרבים. עוד בחיי בעלה נהגה למסור שיעורים לבני הישיבה, כפי שהיא כותבת באותה אגרת: "מתחילה הרב ז"ל טרוד היה בעיונו ולא היה לו פנאי ללמד התלמידים, כי אני הייתי מלמדת אותם במקומו, עוזרת הייתי כנגדו" (יעקב מאן, שם).
רבי שמואל חיבר חיבורים רבים, שחלקם נדפסו לראשונה בשנת תשס"ג וחלקם עדיין בכת"י. ספרו "אבני זכרון" על הלכות שחיטה וטריפות נדפס בשנת תשס"ג ע"י מכון אהלי אברהם יעקב, עפ"י כתבי-יד רבים שנשמרו מחיבור זה (ראה רשימה שם במבוא). כתב היד שלפנינו הוא מן ההעתקות המוקדמות של החיבור, ונעתק ע"י רב מובהק ומפורסם מגדולי רבני כורדיסתאן.
כפי הנראה, החיבור נמצא לפנינו כמעט בשלמותו וחסרים רק השער הראשון וההקדמה להלכות שחיטה.
[44] דף. כ-14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים, בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדבקות והשלמות נייר ישנות. כריכת קרטון חדשה.
מקור: אוסף ד"ר מיכאל קרופ.
כתב-יד שלם, על ששת סדרי המשנה במלואם. כתיבה פרסית נאה, עם ניקוד במילות המשנה. בראש כתב היד הקדמה מעניינת של המחבר [הכותב בין היתר: "בראותי הצעיר והקטן שבתלמידים את הדור המבולבל והמשובש הזה... ואין דורש ואין מבקש ללמוד דת, וג"כ נתמעט כבוד התורה... ובעוונותינו הרבים שנפטר רבינו ומורינו... כה"ר המ' מ' רחמים תנאבה בן המ' כה"ר אליהו... והקב"ה העיר את רוחי בקרבי... לתקן מכלל המשניות בדרך קצור... ואני עבדכם הקטן שמי שלמה וכינויא באבא א' באבא... ונתכסתי בכסות המשנה הטהורה..."]. בסיום ההקדמה שילב המעתיק את תאריך הכתיבה של כתב היד שלפנינו: "והיה התחלתו של זה הספר ביומא טבא ובסימנא טבא ביום א' לשבת כ"ו לחודש אדר מבורך ובשנת תרל"ד ליצירה...".
בסוף כתב היד דברי חתימה מליציים של המחבר, הכותב על מעלת המשנה ועוד.
[5], קסה דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשולי הדפים. רישומי בעלות. כריכת עור מקורית, פגומה במקצת.
פורמט צר וארוך. כתיבה מזרחית. עיטורים ואיורים של מסגרות, מוטיבים פרחוניים ודמויות ציפורים או טווסים.
כולל את הפיוטים הבאים: סנסני סנסני והוד סנה, מאת "ר' מרדכי בכה"ר עזריה"; אלהי נשמה שנתתה בי מושבה [לרבי ישראל נאג'ארה]; אזכיר חסדי אל נאמן [בקשה לשבת זכור, מאת רבי אברהם חייון]; רננו הצדיקים לצור שוכן שחקים, מאת רבי "רפאל מכלוף לווי"; פרוח תפרח מטה לבית לוי, מאת רבי עבדאל[לה] בר כציר; חסדיך אל כל היום הוחלתי ["סימן חיים"]; יפה דמעתך ראיתי [לרבי ישראל נאג'ארה]; זמרת יה ורננים, "לר['] זבולון קטן".
[9] דף. גובה: 15 ס"מ. רוחב: 10.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים. רישומים. חותמת. פגיעה ומחיקה של הטקסט בעמוד האחרון. כריכה ישנה, עם פגמים.
קונטרס (16 עמ' כתובים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, תר"ס בקירוב].
קטע מתוך דרשות לחודש אלול ולעשרת ימי תשובה. כתיבה אוטוגרפית של ה"בן איש חי", עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות. התוכן נדפס בשינויי עריכה בספרו "בן איש חיל" (חלק ב, ירושלים תר"ע, דרוש א' לשבת תשובה), ונראה שלפנינו הנוסח הראשון של הדברים שנכתב בעת הכנת הדרשות. בסוף אחד הקטעים (דף [6/א]), הוסיף ה"בן איש חי" בקשת "שמירה": "א-ל ש-ד-י יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]".
הקונטרס שלפנינו מתחיל באמצע סיפור על נסיך ווילנא, שרצה בעת ייסוד העיר לשחוט ולהקריב נער, בן-יחיד לאמו, בעקבות דברי החוזים בכוכבים, והנער אותו ביקש להקריב התווכח עמו בדברי חידות ופתרונותיהם (הסיפור הנ"ל מובא גם בספרו "נפלאים מעשיך", מעשה סא). ה"בן איש חי" עושה שימוש בסיפור זה בדרך הדרוש ומעורר על נחיצות התשובה בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה: "...ואנכי הרחבתי בדברים ועשיתי להם מטעמים, ועתה נביטה בשאלות הנער ופתרונם... ואמרתי בזה טעם נכון...".
בדף האחרון מביא ה"בן איש חי" משל לדברי המוסר שבדרשתו, עפ"י סיפור עממי-סאטירי שפורסם בעתונות אותה תקופה: "ואמשיל משל על זה כמעשה אשר הובאה במכ"ע הנקרא שעשועים (אב תרנ"ט)" - אודות חותן כילי ורע עין שחתנו החכם השיב לו כגמולו (ראה להלן ציטוט הסיפור - הסיפור הנ"ל נמצא בעתון "גן שעשועים", שנה ראשונה, גליון 23, ליק, י"ג אב תרנ"ט, עמ' 7).
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[8] דף, כתובים משני צדיהם. 13.5 ס"מ. מצב טוב. מעט קרעים ובלאי. כריכת עור חדשה. נתון בקופסת קרטון מהודרת.
"יום לשנה, יום לשנה!!!"
"ואמשיל משל על זה כמעשה אשר הובאה במכ"ע [במכתב-עתי] הנקרא שעשועים (אב תרנ"ט): איש אחד כילי ורע עין לקח חתן לבתו ויבטיחו בשעת התנאים של הנדונייא לתת לו מזונות על שולחנו עשר שנים רצופות. ויהי כי עברו עשרה ימים אחר החתונה ויקרא לחתנו וילחש לו באזנו לאמר, דע לך חתני יקירי כי אני דרכי 'יום לשנה', כפי החשבון שעשה הקב"ה עם יחזקאל הע"ה [הנביא עליו השלום] בשכבו ש"ץ יום על צד שמאל וארבעים יום על צד ימין, באומרו לו 'יום לשנה יום לשנה נתתיו לך' [יחזקאל ד, ד-ו], ועל כן באלו העשרה ימים שהיית אוכל על שולחני ספו תמו מזונותיך עשר שנים אשר הבטחתי לך.
ויען החתן ויאמר, צדקת חותני יקירי בזה החשבון, כי גם אנכי חשבוני כך, וחשבתי את עשרת הימים האלה לעשר שנים, ונמצא עתה אני ישבתי עם בתך עשר שנים ולא ילדה לי עדיין, ושורת הדין מחייבת שצריך לגרשה כדי לישא אשה אחרת, והנני מוכן עתה ללכת לב"ד לכתוב לה ספר כריתות כדת, ע"כ".
(העתקה מדברי רבינו יוסף חיים, בכתב היד שלפנינו)
העתקת מכתב שאלה ותשובה מחכמי ורבני בגדאד, אודות יוזמה להרוס את מתחם בתי הכנסיות ובתי המדרשות העתיקים בעיר ולבנותם מחדש. רבני בגדאד כותבים שהתאספו יחדיו ועלתה ביניהם הסכמה לאסור את הדבר עפ"י דין. דף ההעתקה שלפנינו נשלח לירושלים ועליו כתבו וחתמו ארבעת גדולי הרבנים בירושלים מכתבי הסכמה לפסקם של רבני בגדאד.
בשולי הפסק של רבני בגדאד - שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, הכותב: "הדברים פשוטי'[ם] שהדבר אסור, ולא באתי כ"א [כי אם] להצטרף לכינוסם של צדיקים, הק' יוסף חיים זאננענפעלד". בעמוד הריק ממול - מופיעה הסכמה מאת הראשון לציון רבי יעקב מאיר (כתב-יד סופר וחתימת ידו). מעבר לדף - הסכמה בכתב-ידו וחתימתו של הרב קוק: "הנני ג"א [גם אנכי] נמנה לדבר מצוה לבא בהסכמה ע"ז, וכל השומע יתברך ויזכה לראות בבנין שלם בב"א [במהרה בימינו]... הק' אברהם יצחק הכהן קוק". לצד הסכמת הרב קוק - הסכמת רבי אליהו קלצקין (כתב-יד סופר וחתימת ידו).
במכתב השו"ת, שכותרתו "נוסח ההסכמה", מופיע בפירוט העניין הנידון: "אנו החו"מ חו"ר [החותמים מטה חכמי ורבני] בבל רבתי עם, נדרשנו לאשר שאלונו על דבר בתי הכנסיות הקדמוניות הקיימות בהיכליהן, ואשר עד היום מתפללים בהם, הנקראים בשמותם: בהכ"נ הגדולה, בהכ"נ הקטנה (לגבי הגדולה), בהכ"נ החדשה, מדרש אבו מנשה, מדרש בית זלכה, מדרש יעקב צמח וכו'... אם שורת הדין נותנת למי שהוא להרוס הבנינים שלהם עד היסוד ולחזור לבנותם ולעשותם בהכ"נ אחת... ואנו החו"מ בשמעינו את השאלה הנ"ל נועדנו יחד ואחרי המשא ומתן בדברי הפוסקים כדבעי, לא ראינו שום צד היתר להקל בדבר ח"ו...". על פסק זה חתומים (לפנינו בהעתקה) 22 מרבני בבל וחכמי הישיבות, בהם רבי שלמה משה שאול לנייאדו, רבי ניסים כצורי, רבי יצחק ניסים, רבי סלמאן חוגי עבודי, רבי ששון כצורי ועוד; ואליהם צורפה (לפנינו בהעתקה) "הסכמת הרב החכם באשי... עזרא ראובן דנגור ס"ט".
[1] דף כפול (4 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. מעט בלאי. סימני קיפול.