מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- and (128) Apply and filter
- יד (73) Apply יד filter
- book (73) Apply book filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- חסידות (47) Apply חסידות filter
- letter (45) Apply letter filter
- כתבי (44) Apply כתבי filter
- ספרים (40) Apply ספרים filter
- the (39) Apply the filter
- gloss (37) Apply gloss filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- ואדמורי (29) Apply ואדמורי filter
- ישמח (29) Apply ישמח filter
- והגהות (29) Apply והגהות filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- טייטלבוים (29) Apply טייטלבוים filter
- יואל (29) Apply יואל filter
- רבי (29) Apply רבי filter
- מסאטמר (29) Apply מסאטמר filter
- משה (29) Apply משה filter
- סיגט (29) Apply סיגט filter
- ספריית (29) Apply ספריית filter
- ספרים, (29) Apply ספרים, filter
- רי (29) Apply רי filter
- ואדמו (29) Apply ואדמו filter
- הישמח (29) Apply הישמח filter
- האדמור (29) Apply האדמור filter
- האדמו (29) Apply האדמו filter
- משה" (29) Apply משה" filter
- האדמו"ר (29) Apply האדמו"ר filter
- ה"ישמח (29) Apply ה"ישמח filter
- ואדמו"רי (29) Apply ואדמו"רי filter
- books, (29) Apply books, filter
- librari (29) Apply librari filter
- mosh (29) Apply mosh filter
- of (29) Apply of filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- satmar (29) Apply satmar filter
- sighet (29) Apply sighet filter
- teitelbaum (29) Apply teitelbaum filter
- yismach (29) Apply yismach filter
- yoel (29) Apply yoel filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- chassid (18) Apply chassid filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- חתימות (16) Apply חתימות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- chassidut (15) Apply chassidut filter
מפה רבועה, מעוטרת במפתחים ובדגמי פרחים רקומים בחוטים לבנים ובחוטי כסף. במרכזה נוסח הקידוש לליל שבת, רקום בחוטי כסף. מתחת לו מופיע פרט השנה, אף הוא רקום, ומונוגרמה של האותיות "EB". פרט השנה רומז ככל הנראה לשמה של בעלת הבית.
117X117 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. פגמים. כתמים רבים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי המפה. חוט הכסף שחור.
במרכז הדף כתובה מגילת אסתר כולה בצורת גלגל (קוטר הגלגל: 4.5 ס"מ). בעין הגלגל הכותרת "מגלת אסתר" וכתר, וסביב לו שער הנושא עיט. משני צדי הדף עמודים עטורים בכדים עמוסי פרחים.
מתחת למגילה חתם הסופר בכתב יד נאה בשיר הרומז לשמו, יהודה ליבוש, באקרוסטיכון, ואף נוקב בשם העט שלו:
"יודעי ערוך פעולה יקרה / לב תשימו למעשה תפארה
הביטו אל הגלגל וקראו / יחד כולכם אזי תשתאו
וזאת עשו קראו באורים / בו תמצאו מגילת פורים
דעת, ידי מי זאת פעלו? / ומה שמו כי ארע אם תשאלו?
הנה אני ולא אחר / שמי יכונה הילל בן שחר".
הרב יהודה ליב לנדא (1866-1942), יליד זאלוז'צה הסמוכה לטרנופול שבגליציה (כיום באוקראינה). צאצאם של ה"חכם צבי" ובעל ה"נודע ביהודה". בשנת 1889, שנת יצירת המיקרוגרפיה שלפנינו, נסע לברודי להשלים את השכלתו התיכונית; עד אז רכש השכלה תורנית בבתי מדרשם של אביו וסבו. למד בבית המדרש לרבנים בווינה וכן באוניברסיטת וינה, שם נסמך לרבנות וקיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1901 התמנה לרב במנצ'סטר; בשנת 1903 התמנה לרב ביוהנסבורג, ובשנת 1912 לרבה הראשי של דרום אפריקה, ואף שימש כפרופסור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת ויטווטרסרנד שביוהנסבורג. בן 13 שנים החל לנדא לפרסם מפרי עטו ביידיש, ועם חלוף השנים אף בעברית ובאנגלית. כתב מאמרים, ספרי עיון, מחזות, פרוזה ושירה וחתם בשמות העט "סופר עברי", "הילל בן שכ"ר" (הרומז לשמו ולשם אביו, משה יששכר) ו"ד"ר מארגענשטערן" (בגרמנית – "כוכב השחר"). ראה אודותיו חומר מצורף.
[1] דף, 15X17.5 ס"מ. קוטר המיקרוגרפיה: 4.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר כהה וכתמים. קילופים בנייר, עם פגיעה קלה בעיטורים ובטקסט. פגעי תילוע קלים. קרעים קלים בשוליים. מוצמד לפספרטו ונתון במסגרת 25X27 ס"מ.
כותנה על תשתית צמר.
שטיח גדול-ממדים בסגנון שטחי תבריז (שמן המפורסמים שבהם הוא "שטיח צ'לסי" מאוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון), מעוטר בדגמים צמחיים ערוכים סימטרית וביניהם חיות טרף, חיות ציד וכלבי ציד מסתערים על טרפם. חתום פעמיים בשולי השדה הפנימי: "מרבדיה".
210X245 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. דהייה כללית. פגמים. עיוות קל. תיקונים אחדים. פרימות קלות בשוליים. קרע ארוך (14 ס"מ), מתוקן.
ספרות: Jewish Carpets, מאת אנטון פלטון. הוצאת Antique Collectors' Club, וודברידג', 1997. עמ' 123.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
כותנה על תשתית צמר.
שטיח גדול במיוחד. על פני כל שטחו דוגמת מדליונים המסודרים בצפיפות, ובתוך כל אחד צמח מצמחי ארץ ישראל – בהם שיבולים, עצי תומר, ברושים, עלי גפן ועוד, מראה חזית המקדש, או אמפורה. רבים מן המוטיבים לקוחים ממטבעות יהודיים ורומיים שנטבעו בתקופת אגריפס, המרד הגדול והחורבן. בין המדליונים משובצים דגמי צמחים, מגני דוד ולוחות הברית. במסגרת המרכזית נראים עצי תומר ועצי ברוש, ובמסגרות המשניות שסביבה דגמים של כדים עמוסי פרחים דמויי מגני דוד ושל חבל קלוע.
340X304 ס"מ בקירוב. מצב טוב. דהייה כללית. פגמים קלים. רצועת תלייה תפורה לשולי השטיח מצדו האחורי.
ספרות: Jewish Carpets, מאת אנטון פלטון. הוצאת Antique Collectors' Club, וודברידג', 1997. עמ' 120.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
צבעי מים על נייר מוצמד לקרטון. חתום.
47.5X31.5 ס"מ. מצב טוב.
יששכר בער ריבאק (1897-1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי-הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915-1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ-סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת-השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור-ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
האלבום "שטעטעל, מיין חרובער היים" ("שטעטעל, ביתי החרב"), שיצא לאור בברלין בשנת תרפ"ג [1923], נחשב לאחת מפסגות יצירתו של ריבאק. בעשרים ותשע הליטוגרפיות המתעדות את השטעטל היהודי, ושאותן יצר לאחר גל הפוגרומים שזרע הרס בעיירות תחום המושב לאחר מלחמת העולם הראשונה (באחד מהם נרצח אביו), נראים בתים בעיירה יהודית טיפוסית, בעלי המלאכה שבה ורגעים שונים בחייה, בקינה למחוזות ילדותו של האמן שלא שבו עוד להיות כשהיו.
מקור: עזבון יששכר בער ריבאק.
אינגל צינגל כוואט [הילד השובב], מאת מאני לייב [מנחם לייב בראהינסקי]. הוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג", קייב-סנקט פטרבורג, [1919]. יידיש. מהדורה ראשונה.
מעשייה מחורזת לילדים מאת משורר היידיש מאני לייב – סיפורו של ילד שובב המצליח להביא את שלג החורף הראשון לעיירה יהודית שהסתיו מסרב לחלוף ממנה. המעשייה מלווה באיורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי. על העטיפה הקדמית איור צבעוני נאה מאת ליסיצקי.
[12] עמ', 26 ס"מ. מצב טוב. הדפים מנותקים זה מזה (הסיכות חסרות). חותמות-דיו בכמה דפים. כתמים (הדפים נקיים ברובם). קרעים לאורך השדרה. קרעים בשולי העטיפה, חלקם חסרים וחלקם משוקמים.
מקור: אוסף אוריאל כהנא (חתימתו מופיעה בפינה הימנית העליונה של העטיפה הקדמית).
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
כרך בפורמט גדול (folio) הכולל 25 ליטוגרפיות מאת ג'וזף נאש (Joseph Nash) על-פי רישומים מאת דיוויד ווילקי (David Wilkie). הליטוגרפיות מתארות דמויות שפגש ווילקי במהלך ביקורו במזרח התיכון בשנים 1840-1841. ביניהן – סולטן האימפריה העות'מאנית, אבדילמג'יט הראשון; הנסיך הפרסי Halakoo Mirza; תושבי ערים שונות באימפריה העות'מאנית, ובהם תושביה היהודים של ירושלים (אישה עם ילדה, קבוצת נשים הקוראות בתנ"ך); דמויות לצד קשת אקה הומו; רץ תורכי המודיע על כיבוש העיר עכו; ועוד. הליטוגרפיות מתוארות וחתומות בלוח; חלקן מתוארכות.
דף השער נדפס גם הוא בדפוס ליטוגרפי. אחריו נכרך דף אשר בצדו האחד מודפסת הקדשה מאת המו"לים ובצדו השני מודפסת רשימת הלוחות.
הצייר דיוויד ווילקי (1785-1841) נולד בסקוטלנד ולמד אמנות בלונדון, שם הציג את עבודותיו בתערוכות החל משנת 1806. בשנת 1811 נבחר ווילקי לעמית האקדמיה המלכותית לאמנויות, ובשנת 1830 מונה לתפקיד ציירו הראשי של מלך הממלכה המאוחדת. ווילקי יצא למסע למזרח התיכון בשנת 1840, על מנת להתוודע לנופיה ולאתריה של ארץ הקודש ולאסוף חומרים ליצירת עבודות בנושאים תנ"כיים. במהלך מסעו צייר את דיוקנו של סולטן האימפריה העות'מאנית ודיוקנאות נוספים. בשנת 1841, בדרכו חזרה ללונדון, חלה ונפטר על סיפון אניה בסמוך לחופי גיברלטר.
[27] דף (עם דפי מגן בין הליטוגרפיות), 53 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות, שדרה ופינות מעור (על חזיתה הכותר "Sir David Wilkie's Oriental Sketches"). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כמה מהדפים כהים. קמטים. קרעים בשולי חלק מהדפים. קרעים ובלאי בכריכה (בעיקר בפינות ובשדרה).
ספר מסע בפורמט ענק (atlas folio) המתעד את מסעו של הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן אל ארצות המזרח הקרוב – החל ביוון, לאורך חופי הים התיכון, ברחבי ארץ ישראל וכלה במצרים. חלקו הראשון של הספר מתאר את מסעו של דה-פורבן, ובחלקו השני נדפסו 70 ליטוגרפיות על פי ציוריהם של ציירים רבים, שמונה תצריבי אקווטינטה על פי רישומים בצבעי מים מאת דה-פורבן ושני תחריטים המציגים את התוכנית האדריכלית של כנסיית הקבר ושרטוטים של הפירמידה הגדולה בגיזה, של ממצאים ארכאולוגיים ושל הקטקומבות באי מילו.
על-פי Charles Brunet Jacques, הספר נדפס ב-325 עותקים.
בתצריבי האקווטינטה ובליטוגרפיות נראים עתיקות, נופים ומראות מחיי היום-יום בערים ואתרים שונים ברחבי המזרח: אתרים קדושים ותושבים בירושלים, בבית לחם, בעכו, ביפו, באשקלון ובעזה; הפירמידות ועתיקות אחרות במצרים; מראות באתונה, בקונסטנטינופול, באלכסנדריה ובקהיר; ועוד. הליטוגרפיות, מאת גודפרואה אנגלמן (Godfroy Engelmann), הוכנו על-פי ציוריהם של קרל ורנה (Carle Vernet), הוראס ורנה (Jean-Horace Vernet Émile), ז'אן אונורה פרגונאר (Jean-Honoré Fragonard), קלוד תיינון (Claude Thiénon), ז'אן פייר גרנז'ה (Jean-Pierre Granger), ואחרים. תצריבי האקווטינטה הוכנו בידי פיליבר לואי דבוקור (Philibert-Louis Debucourt).
הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן (1779-1841), צייר נאו-קלאסי בהכשרתו, התמנה לתפקיד אוצר מוזיאון הלובר בשנת 1816. בסמוך למינויו, בשנת 1817, יצא דה-פורבן בראש משלחת אל המזרח, כדי לרכוש עתיקות עבור המוזיאון (בהן פסל האלה סֶחְמֶת המוצג בלובר). עם חברי המשלחת נמנו, בין היתר, מהנדס, קרטוגרף וציירים.
[4] דף, 132 עמ'; 78, [2] לוחות, 72 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, ובהם כתמי חלודה וכתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, כמה קרעים בינוניים בשולי הלוחות. קרע ארוך בלוח מס' 10, משוקם. קרע לרוחב לוח מס' 18, מחוזק בנייר דבק. פגעי תילוע מעטים בשולי הדפים. קמטים. כרוך בכריכת עור חדשה.
בשנת 1864 הוביל הדוכס דה לינס (Honoré Théodore Paul Joseph d'Albert, duc de Luynes, 1802-1867), הומניסט, נומיסמט ואספן צרפתי, שוחר אמנות וצילום, משלחת מחקר לארץ ישראל וסביבותיה. עם חברי המשלחת נמנו הגיאולוג לואי לרדה (Louis Lardet), הרופא וחוקר הטבע גוסטב קומב (Gustave Combe) וקצין הימיה והצלם החובב לואי וין (Louis Vignes), ששימש כצלם המשלחת. המשלחת ערכה מדידות וסקרים באזור ים המלח וביצעה מחקרים באתרים היסטוריים הנזכרים במקרא. במהלך העבודה תיעד וין במצלמתו את האתרים השונים, שחלקם לא צולמו מעולם לפני כן.
החומר הרב שאספה המשלחת – מן המחקרים המקיפים ביותר שנערכו באזור ים המלח במאה ה-19 – נדפס רק כעשור לאחר שובה לצרפת. לשלושת כרכי הספר הסוקר את עבודתה וממצאיה של המשלחת נוסף כרך לוחות ובו רפרודוקציות איכותיות (פוטוגרבורות) של תצלומיו של וין. את הרפרודוקציות יצר הצלם הצרפתי שארל נגרה (Charles Nègre), מחלוצי הצילום, אמן-פוטוגרבורה שעבודותיו נודעו באיכותן ובדיוקן. נגרה נבחר לעבודה בעקבות תחרות צילום שיזם הדוכס דה לינס, ובה הוצגו שיטות פוטו-מכניות להדפסת תצלומים בספרים (על אף שנגרה לא זכה בתחרות, הדוכס העדיף את שיטתו על פני השיטה הזוכה – הפוטוליטוגרפיה). לצד חשיבותו בתולדות חקר המזרח התיכון, נחשב ספר זה לאבן דרך בהתפתחות הצילום וספרי הצילום.
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר המתעד את מסע המחקר של הדוכס דה לינס – שני כרכי טקסט (ובהם שלושת החלקים) וכרך לוחות. כולל 102 לוחות: 64 פוטוגרבורות, מפות וליטוגרפיות.
בחלקו הראשון של הספר נדפסה סקירה של ממצאי המשלחת מאת הדוכס. בחלק השני נדפסה סקירה מאת לואי וין, ולצדה סקירה של מסע מחקר נוסף במימון הדוכס דה לינס, שערכו האדריכל כריסטופר אדוארד מוס (Mauss) והצלם אנרי סובר (Henri Sauvaire) מכרכ לשובכ שבירדן. בחלקים אלו שלושה לוחות – מבט על מצודת כרכ (ליטוגרפיה על-פי תצלום מאת סובר), מפת שובכ ומפה (מקופלת) של מסלול המסע מכרכ לשובכ.
החלק השלישי מוקדש בעיקר למחקר גאולוגי ופלאונטולוגי וכולל 14 לוחות ליטוגרפיה – מפה גיאולוגית של אזור ים המלח (לוח כפול, צבעוני) ולוחות המציגים חתכים גאולוגיים, מאובנים, קונכיות, ועוד.
כרך הלוחות כולל שלושה לוחות לא ממוספרים, ובהם מפה (מקופלת) של אזור ים המלח; 18 לוחות ממוספרים – ארבע מפות וארבע עשרה ליטוגרפיות על-פי תצלומים מאת לואי וין ואנרי סובר; ו-64 לוחות ממוספרים – פוטוגרבורות מעשה ידי שארל נגרה, על-פי תצלומים מאת לואי וין, המתעדים אתרים בצידון, צור, ג'נין, שכם, בית אל, ירושלים, יריחו (לוח כפול – מבט על מנזר מר סבא), ים המלח, עיראק אל-אמיר, עיון מוסא, פטרה, ועוד.
שלושה כרכים. כרך א' (חלקים 1-2): [4] דף, 388 עמ'; [3] דף, 182 עמ', [1] דף, 183-222 עמ', [3] דף + [3] לוחות. כרך ב' (חלק 3): [2] דף, VI, 326 עמ' + 14 לוחות. כרך ג': [3], 18, 64 לוחות. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדפי הטקסט ובלוחות). כתמים כהים בכמה דפים ולוחות. מעט קרעים. פגמים קלים בכמה לוחות. לוח אחד (בכרך ג') מנותק. נקבי תילוע קטנים בשוליים הפנימיים של חלק מהלוחות (בכרך ג'. ללא פגיעה בהדפסים). כריכות שונות, עם כתמים ופגמים. כרך א' בכריכה מחופה בד אדום, עם שדרת עור (כותר הספר מוטבע בזהב על השדרה); כרך ב' בכריכת קרטון עם שדרת עור (השדרה קרועה וחלקה העליון מנותק. לוח הכריכה האחורי מנותק). כריכת כרך ג' שוקמה כולה בציפוי דמוי עור.
ספרות: History Turns Space into Place: A French Voyage to the Dead Sea Basin in 1864, מאת Isotta Poggi. בתוך: Jerusalem Quarterly, גיליון 82, בהוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים, 2020, עמ' 23-37.
אוסף מגוון של ספרים, רובם חוברו בידי חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל במאה ה-19 – תור הזהב של ספרות הנוסעים לארץ – ובראשית המאה ה-20 וכוללים תיעוד רחב היקף של הארץ על מגוון פניה. ברבים מהם נדפסו מפות, איורים ותצלומים של הארץ, של נופיה ושל תושביה.
בין הספרים: • Journal of a Tour in the Holy Land, in May and June, 1840 – יומן המסע בארץ ישראל של ליידי אגרטון ובעלה, הדוכס ה-I של אילסמיר פרנסיס אגרטון, בחודשים מאי-יוני 1840 (לונדון, 1841). • The Holy City, or Historical and Topographical Notices of Jerusalem, מאת George Williams (לונדון, 1845). • A Pilgrimage to The Land of My Fathers, מאת Moses Margoliouth (לונדון, 1850). • Domestic Life in Palestine [חיי היום יום בארץ ישראל], מאת מרי אליזה רוג'רס (לונדון, 1863). • "מכתב גלוי, אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי, ונלווה אליו ספר ישיבת ארבעים יום בארץ הקדושה" (לונדון, 1877). • Moab, Ammon and Gilead מאת Albernon Heber-Percy (לונדון, 1896; עם הקדשת המחבר?). • חוברות רבעון הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund Quarterly Statement) מהשנים 1869-1900, 1906, 1911-1914. • Birds of Arabia [ציפורי ערב], מאת Richard Meinertzhagen (אדינבורו ולונדון, 1954). • וספרים רבים נוספים מאת חוקרים, נוסעים וצליינים שביקרו בארץ ישראל.
כ-290 כרכים. כמה מהספרים מופיעים בשני עותקים או במהדורות שונות. גודל ומצב משתנים.
הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
33 אלבומי מזכרת מכיבוש ירושלים בידי הבריטים. רובם כוללים תמונות של אתרים ברחבי הארץ, ובירושלים בפרט (תצלומים ואיורים, חלקם בצבע), וסידורי פרחים מיובשים, וכרוכים בכריכות עץ זית. בחזית חלק מהכריכות מגולפת כיפת הסלע.
אמנות ייבוש הפרחים החלה להתפתח בירושלים באמצע המאה ה-19 בקירוב. תוך זמן קצר הפך ייצור אלבומי הפרחים המיובשים לתעשייה משגשגת שסיפקה פרנסה למגוון אומנים מקומיים ולסוחרי המזכרות. בתחילה נוצרו האלבומים בעיקר עבור תיירים נוצרים וכללו, לצד הפרחים המיובשים, הדפסים המציגים את האתרים הקדושים להם. את אלבום הפרחים המיובשים העברי הראשון הוציא לאור ההיסטוריון והסופר זאב יעבץ בסוף המאה ה-19, ולאחר מכן נדפסו אלבומים בהוצאת אברהם משה לונץ.
עם כיבוש ירושלים בידי הצבא הבריטי בדצמבר 1917 גדל היקף התיירות לארץ ישראל ועמו הביקוש למזכרות. בתקופה זו הופצו אלבומים רבים שעוצבו כמזכרות מיום הכיבוש. אלבומים אלה נמכרו לחיילים הבריטים שלקחו חלק במערכה על ארץ ישראל ולתיירים הרבים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה תעשיית ייצור האלבומים עד שגוועה לחלוטין ונשכחה.
בין האלבומים באוסף שלפנינו:
• Souvenir of the British Occupation, 9th December 1917 Flowers and Views of the Holy Land, – אלבומים בהוצאת יצחק חגיז, דפוס א. ל. מונזון, ובהם תריסר ליטוגרפיות המציגות את הר ציון, הכותל המערבי, קבר רחל ואתרים נוספים בירושלים ובסביבותיה, וכן נופים בטבריה, יפו, חברון, יריחו וערים נוספות. מול כל אחת מהליטוגרפיות הודבקו פרחים מיובשים שנאספו באתרים השונים.
שבעה אלבומים בגודל 13X8.5 ס"מ בקירוב, עם ליטוגרפיות זהות וסידורי פרחים שונים ואלבום אחד בגודל 16.5X10 ס"מ בקירוב. כולם כרוכים בכריכות עץ זית מעוטרות; ברובן מגולפת כיפת הסלע. על אחת הכריכות מופיעים הכתובת "בצלאל ירושלם" ואיור של מגדל דוד.
• פרחים ותמונות מארץ-הקדושה / Flowers and Views of the Holy Land – אלבום בהוצאת "בית מסחר והוצאת ספרים מענדל פריעדמאן ושות'" (Emanuel Friedman), ירושלים. כולל תריסר ציורים צבעוניים ו-11 סידורי פרחים מיובשים. בגב כריכת עץ הזית מופיע סמל "השמש העולה" של צבא אוסטרליה, עם הכתובת "Australian Commonwealth Military Forces".
• in Jerusalem Album Souvenir Entrance of the British and Allied Troops– שלושה אלבומים, ובהם עשר תמונות מיום כיבוש ירושלים (הגנרל ווטסון עובר לראשונה בשער יפו, הגנרל אלנבי מקריא את "הצהרת ירושלים", ועוד) ותשעה סידורי פרחים מיובשים. לאלבומים כריכות שונות, שתיים מהן עשויות עץ זית.
• Palestine by Word and Illustration, בעריכת אברהם משה לונץ – אלבום ובו תמונות של אתרים בארץ ישראל בליווי קטעי הסבר על האתרים (אנגלית). על העטיפה הקדמית נדפסה הכתובת "Souvenir of the Occupation of Jerusalem…" ("מזכרת מכיבוש ירושלים").
• ועוד.
33 אלבומים (בהם מהדורות זהות הנבדלות בכריכה או בסידורי הפרחים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים נוספים. שלושה מהאלבומים אינם שלמים.