מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק, המשגיח, רבי ירוחם ליבוביץ. מיר, [אלול תרפ"ו 1926].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מנהל "ועד הישיבות" בווילנא, שקרא לו לבוא ל"אסיפת הרמי"ם" לחיזוק המגביות לטובת ה"ועד". המשגיח כותב לו על הקושי לעזוב את הישיבה וזיכוי הרבים בעיצומו של חודש אלול: "... בטח מובן לו כי קשה לפני לע"ע [לעת עתה] לעזוב את הרבים הקדוש...", ולכן הוא מציע דרך אחרת לחיזוק המגביות.
בחתימת המכתב מסיים המשגיח בברכות לשנה טובה: " ידידו עוז דו"ש [דורש שלומו], מברכו בכוח"ט בסשצ"ג [בכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה שלמה ושלום השקט... י' ליוואוויץ".
הגאון הצדיק רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (תרל"ה-תרצ"ו), מגדולי המחנכים וחכמי המוסר בדורו. תלמיד "בית התלמוד" בקלם, ומורו ורבו של רבי יחזקאל לווינשטיין. כיהן כמנהל רוחני ("משגיח") בישיבות ליטא, ישיבת ראדין ועוד. עיקר שדה פעולתו היה בשמשו עשרות שנים כמנהל רוחני בישיבת מיר, אותה ניווט בנדודי הישיבה לפולטובה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר חזרת הישיבה לעיר מיר, היה הוא הכוח המרכזי בכינון הישיבה מחדש, ובהעמדת תלמידים מובהקים מגדולי הדור. רבים מגדולי ראשי הישיבות בדורנו היו מתלמידיו המובהקים, והיו נוהגים לכנותו בשם "אדמו"ר" [אדוננו מורנו ורבינו], בהם: הגאון רבי חיים שמואלביץ, הגאון רבי אריה ליב מאלין (שהיה מעורכי ספרי שיחותיו "חבר מאמרים", "דעת חכמה ומוסר") ועוד.
במכתב שלפנינו מספר רבי ירוחם על הקושי לעזוב את הרבים הפוקדים את הישיבה בימי חודש אלול: "קשה לפני לעת עתה לעזוב את הרבים הקדוש...". בדבריו אלו הוא מתייחס לתופעה שהייתה חוזרת על עצמה מדי חודש אלול בישיבת מיר, כאשר רבים מבוגריה היו מתקבצים מרחבי תבל ובאים אל הישיבה, לעסוק בעבודת השם, בלימוד התורה ולימוד המוסר בימי חודש אלול. רבים מהם היו נשארים להתפלל עם בני הישיבה בימים הנוראים. רבי ירוחם היה מנצח על האווירה הרוחנית הגבוהה ששררה בישיבה בימים אלו, והיה עסוק בימים אלו למעלה מראש. בחודש אלול היה רבי ירוחם מוסר שתי שיחות התעוררות נוספות בכל שבוע, מלבד שיחות פרטיות ארוכות שהיה משוחח עם תלמידיו האורחים ועם תלמידי הישיבה. בדרכים שונות היה ר' ירוחם מעודד את התופעה של הגעת הבוגרים, ואף היה דואג לכל הבאים בסידור מקומות ישיבה נוספים בהיכל הישיבה (עדויות רבות על כך, ראה במאמר זאב פלדמן, "ימים נוראים בהיכלה של מיר", לקראת שבת, גליון 409, ערב ראש השנה תשפ"א, עמ' 10-13).
ר' ירוחם קירב במיוחד את הבאים מארצות מרכז-אירופה אל הישיבה, ומסר להם "וועדים" מיוחדים, בהם השריש את יסודות האמונה והחשיבה התורנית העמוקה של ישיבות ליטא (משיחות אלו נדפסו חמשת חלקי "דעת תורה"). הרב וולבה שהיה מצעירי תלמידיו כותב עליו בהקדמת ספרו הנודע "עלי שור": "...מחיצה עבה מבדלת בין עולם התורה לעולם אשר בחוץ. העומד בחוץ, אף אם הוא שומר תורה ומצוות, אין לו ציור ומושג מהפלא המתחולל בפנים... וכיצד נראה אדם התורה כשהוא נהפך לאיש אחר? בוא נא אתי – ידידי הקורא, נצעדה 'עלי שור' על החומה 'להסתכל ביפיו של בן פורת עלי עין'... מחבר ספר זה – בהיותו צעיר לימים, רוח סערה הביאתו לתוך מחיצת האדם הגדול בענקים, אדמו"ר מאור עינינו, מחיה מתים במאמריו, מרן ר' ירוחם הלוי... בישיבת מיר... ומבשרו חזה מהו טל התחיה של תורת האדם וחיי האדם הגדול למי שזכה להסתופף בצלו...".
גלויית דואר. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרע קל בשוליים. בול. חותמות דואר מה-21 ו-22 באוגוסט 1926.

מכתב ארוך (16 שורות) בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא י"ז חשון תרצ"ט [1938].
נשלח אל "ידידי הרבנים הגאונים העומדים בראש אגודת הרבנים דארה"ב וקנדא". בתחילת המכתב מבקש רבי חיים עוזר וממליץ כי יעזרו לרבי שמואל היילפרין מרבני ביאליסטוק (נכד ה"עונג יו"ט" ובנו של רבי חיים נפתלי הרץ מביאליסטוק) שנקלע למשבר כלכלי ונסע לארה"ב לגיוס כספים. בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר כי ראוי ש"אגודת הרבנים" תעזור לגאון רבי שמואל עהרנפלד אב"ד מטרסדורף (מטרסבורג Mattersburg), שנמלט באותה תקופה לארה"ב, מאימת השלטון הנאצי שכבש את אוסטריה: " יחד עם זה הנני לבקשם בגלל הרה"ג מוהר"ר שמואל עהרענפעלד שליט"א האב"ד מאטערסדארף, שהיה מוכרח לעזוב את מקומו ונסע לאמריקא, ושמעתי עליו שאדם גדול הוא בתורה ויראה, והנהו מגזע היחס והמעלה, ממשפחת החתם סופר זצ"ל, וראוי מאד לקרבו ולהשתדל לטובתו כפי האפשרות בנוגע למשמרת רבנות או שאר משרה בקודש, ומובטחני שיעשו מה שביכלתם...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41). רבי חיים עוזר נשא על לבו את צרכי בני הישיבות והרבנים הפליטים מרוסיה, ודאג לסייע להם בכל מה שאפשר. הוא טיפל גם בענייני רבנים וישיבות בארץ ישראל, אנגליה וארצות אחרות. במכתב שלפנינו מתגלית מסירותו ונסיונו להפעיל את השפעתו בארצות הברית לטובת רב נכבד (אשר כפי שעולה מן המכתב לא היה ממכריו הקרובים), שנאלץ להגר לשם מאימת הצוררים הנאצים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות, עם דינים ופירושים [המיוחסים למהר"י ונה]. מוגמה, תימן, א'תתקע"ה לשטרות [תכ"ד 1664].
בדף האחרון קולופון מאוייר של הסופר "אברהם בן שלמה בן יונה בן סעדיא בן דוד בן בניה בן עודד הידוע אלכלפי", שסיים לכתוב את הסידור "במתא מוגמה" (כפר בנפת בני מטר מדרום לצנעא מרכז תימן), בחודש סיון שנת א'תתקע"ה לשטרות [ה'תכ"ד ליצירה 1664]. גם לוח המולדות שבסידור שלפנינו מתחיל בשנה זו – שנת ה'תכ"ד ליצירה.
כתיבה תימנית עתיקה ונאה במיוחד, רובה עם ניקוד עליון. במרכז הדף נכתב נוסח הסידור בכתיבה מרובעת מנוקדת, ובשוליים שילב הסופר הלכות ופירושים בעמודות נפרדות (ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט), בכתיבה לא מנוקדת, באותיות קטנות יותר. בעמודות אלו כתב הסופר לעתים כמה מן השורות בכתיבה אלכסונית (או עולה ויורדת), לקישוט.
רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות מכותבים אחרים ובהן הלכות ופירושים נוספים.
הסופר מארי אברהם בן שלמה אל-כלפי ממרכז תימן, העתיק בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק (נפת בני מטר מדרום לצנעא) את סידור מהר"י ונה "פעמון זהב". הוא כנראה אחד ממשפחת אל'כלפי ממרכז תימן שפעלו והעתיקו כתבי יד בערי מרכז-תימן במאות הט"ז-י"ז (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 275).
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח עם פירוש ההגדה (המיוחס למהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; מגילת איכה עם פירוש וקינות לתשעה באב; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תפילת פורים ומגילת אסתר עם פירוש; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול] וסליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון, ברית מילה ופדיון הבן; דיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה. נוסחאות שטרות ו"אזהרות" עפ"י סדר תרי"ג מצוות.
בשולי כמה דפים רישומי לידה משנות הת"ר. רישום לידה משנת תרנ"ג (1893): "נולד הפרח הטוב... במזל טוב, בזכות התורה הנקראת טוב, דוד בן יוסף אל עוקבי הי"ו ביום ט"ו ניסן שנת ב'ר"ד לשטרות, יזכהו הב"ה לתורה ולמצוה ולמעשים טובים הוא וזרעו וזרע-זרעו עד סוף כל הדורות, אכי"ר". רישום לידה נוסף של הילד מוסא בן דוד שנולד בי' אדר א' תרצ"ה (1935).
[133] דף. חסרים דפים בודדים בתחילת הכרך. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים כהים. קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בלויה ופגומה.