מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- (-) Remove collect filter collect
- ששון (3) Apply ששון filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- מכתבים, (3) Apply מכתבים, filter
- מדפוסי (3) Apply מדפוסי filter
- הודו (3) Apply הודו filter
- אוסף (3) Apply אוסף filter
- ששון: (3) Apply ששון: filter
- book (3) Apply book filter
- collection: (3) Apply collection: filter
- in (3) Apply in filter
- india (3) Apply india filter
- letter (3) Apply letter filter
- letters, (3) Apply letters, filter
- print (3) Apply print filter
- sassoon (3) Apply sassoon filter
- the (3) Apply the filter
מציג 1 - 3 of 3
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס, ספרים וחוברות, ולוחות שנה, שנדפסו בדפוסי בומביי שבהודו, במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בבומביי בשנת תר"א (1841), ועד אמצע המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית ומראטהי.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $7,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של 39 אגרות, מכתבים וכתבי שד"רים, מגנזי משפחת ששון. עם חתימות רבני ארץ ישראל בשנות הת"ר [מפנה המאות ה-19 וה-20].
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
• שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
• עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
• שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
• מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
• איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא – ראב"ד הספרדים.
• מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
• מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
• ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות – אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
• שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
• עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
• שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
• מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
• איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא – ראב"ד הספרדים.
• מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
• מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
• ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות – אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג