דער בעש"ט און די נשמה, שלושה דפי טיוטה לסיפור בשם הבעל שם טוב, עם הגהות והשלמות האדמו"ר הריי"ץ. [ברוקלין, ניו-יורק, תש"ג]. יידיש.
שלושה דפים מודפסים מצדם האחד במכונת כתיבה, עם למעלה מחמישים שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ, וכן הוספות, הגהות, הדגשות ותיקונים רבים נוספים בגוף הטקסט ובשוליו (בעפרון ובעט).
דפים שנמסרו להגהת האדמו"ר הריי"ץ לקראת פרסום הסיפור "דער בעש"ט און די נשמה", סיפור מופלא בשם הבעש"ט אודות לידתו המופלאה של רבי אהרון מקרלין, בירחון לילדים ולנוער ביידיש, "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" (הסיפור נדפס בכרך א', גליון תמוז תש"ג, מספר 8 [20], עמ' 6-8. תורגם לעברית תחת השם: "נשמה מן השמים" ונדפס ב"שיחות לנוער", ה, ירחון ג, עמ' 271-272).
מתחת לטקסט המודפס בעמוד השלישי, כותב האדמו"ר בכתב-יד קדשו: "חסר הסוף" (של הסיפור), ומוסיף בכתב-ידו (בחלקו התחתון של עמוד זה ובצדו השני של הדף) את המשך הסיפור עד תומו ואת ההוראות שניתן ללמוד ממנו (שבעה דברים בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא. חלק זה לא נדפס בירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנד"). בשולי הדף הראשון הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו שלוש שורות נוספות, המסבירות את המסר הנלמד מן הסיפור.
[3] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים וקרעים קלים בשוליים ובקווי הקפל (ללא פגיעה בטקסט). כתמים קלים.

אוסף מכתבים, חלקם פולמוסיים וארוכים במיוחד, מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, שנשלחו אל ר' אריה ליב גלמן, נשיא תנועת "המזרחי" העולמית. ברוקלין, ניו יורק, תש"ב-תש"ט [1949-1942].
9 מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר וחתומים בחתימת יד קדשו. בשניים מהם תיקונים והוספות מילים בכתב-יד קדשו של הריי"ץ.
בשניים מהמכתבים קריאה לפעול בתוקף נגד "הסוכנות היהודית" השולחת את יתומי השואה החרדים לקיבוצים חילוניים. במכתבו מכ"ה אב תש"ג (בטעות נדפס במכתב: תש"א) פונה הריי"ץ לראשי "המזרחי" בארה"ב ומבקש מהם לבוא לאסיפה כללית, בה אמורים להשתתף רבני וראשי כל המפלגות האורתודוקסיות בארה"ב, כדי לטכס עצה איך לפעול נגד "הסוכנות היהודית" בפרשיית "ילדי טהרן" (ראשי "המזרחי" לא נענו לקריאת הריי"ץ והחליטו לא להשתתף באסיפה, ואף לא להגיב על מכתב הריי"ץ. בשולי המכתב כותב הנמען, ר' אריה ליב גלמן, בכתב ידו: "הועדה המצומצמת – הרב ברלין, הרב גולד, גדליה בובליק, הולנדר, נדלר – החליטה לא להשתתף ולא לענות"). למכתב זה מצורף מכתב מאת המזכיר רבי חיים ליברמן, בו הוא מודיע בשם הריי"ץ על דחיית האסיפה ביום אחד.
שני מכתבים, מ-ב' אדר ומ-ו' ניסן תש"ב, הם מכתבי פולמוס ארוכים וחריפים, בני כמה עמודים, בהם ביקורת קשה על פעולותיה של תנועת "המזרחי" בתקופת השואה. המכתב מכ"ג אייר תש"ב הוא מכתב ארוך במיוחד, בן שבעה עמודים. תחילתו וסופו פולמוס בענייני "המזרחי", אך רובו הגדול עוסק בהסברת יסודות עבודת ה' על פי תורת חסידות חב"ד בשפה ברורה, בליווי סיפורים. בארבעה מכתבים מבקש הריי"ץ מראשי "המזרחי" שיגישו לראשי הג'וינט בקשה לתרומה משמעותית עבור סיוע ליהודי רוסיה ולפליטי המלחמה. במכתב מתמוז תש"ט מופיעה חתימתו המפורסמת של הריי"ץ, עם יו"ד אשורית, משנתו האחרונה לחייו, בתוספת מילים בכתב-יד קדשו: "בכל טוב בגשמיות וברוחניות".
לחלק מהמכתבים מצורפים העתקי מכתבי שאלה או תגובה של הנמען למכתבי הריי"ץ.
כל המכתבים נדפסו בסדרת כרכי "אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ, אך רובם בהשמטת שם הנמען.
24 פריטי נייר (מכתבי הרייץ: 18 דפים). 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב ברכת שנה טובה, בחתימת הרבנית נחמה דינה שניאורסון, ובחתימת שני חתניה – האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש והרב שמריהו גוראריה: "לקראת השנה החדשה... הננו בזה לברך אותו ואת ב"ב יחיו בברכת כתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". ברוקלין, ניו-יורק, אלול, תש"י [1950].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, עם חתימת-ידה, ובחתימות ידם של שני חתניה "חדב"נ" [חתנא דבי נשיאה].
נכתב בשלהי שנת תש"י, בתוך שנת האבל להסתלקותו של בעלה האדמו"ר הריי"ץ בי' שבט תש"י. במהלך שנה זו שלחה הרבנית מספר מכתבים אל חסידי חב"ד, כשתחת חתימתה באים על החתום שני חתניה: מימין חתנה המבוגר – הרב שמריהו גוראריה, ומשמאל חתנה הצעיר – רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש (שהוכתר רשמית לאדמו"ר עם תום שנת האבל בי' שבט תשי"א).
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק".
הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג; תרנ"ח-תשמ"ט), מהתלמידים המקורבים לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שבחר בו כחתן לנכדתו חנה, בתו של בנו האדמו"ר הריי"ץ; ולאחר מכן יד ימינו של הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. חלק מהדף התכהה מעט. קרע חסר בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).

טיוטת מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, עם הוספות ותיקונים רבים בכתב-יד קדשו. [ברוקלין, ניו יורק, תש"י 1950].
מכתב ארוך (שלושה עמודים), מודפס במכונת כתיבה באנגלית, עם עשרות הוספות, הגהות ותיקונים בכתב-יד קדשו של הרבי בעברית ובאנגלית. 
הטיוטה נכתבה כשלושה חודשים לאחר הסתלקות חותנו האדמו"ר הריי"ץ בי' שבט תש"י, טרם התמנותו של הרבי לאדמו"ר. נמען המכתב אינו מוזכר, אך מתוכן המכתב נראה כי מדובר ברב יהודי אמריקאי שהיה מקורב לחסידות חב"ד ואף זכה להיכנס מספר פעמים ליחידות אצל האדמו"ר הריי"ץ.
מכתב הדרכה ועידוד בעבודת ה', עם התייחסות מעניינת ל"יחידות" שהתקיימה בהיכלו של האדמו"ר הריי"ץ, בה נכחו יחדיו הרבי ונמען המכתב: "[...] היחידות האחרונה שלך עמו, וזכיתי גם אני להיות אז בהיכלו, סמוך כל כך  לעלייתו לעולמות עליונים אף שממשיך להשפיע גם בעולמנו זה, היא בגדר צוואה שהותיר לך ולי, מופת שיאיר את דרכך, הדרך שעלי' אנו הולכים יחד, ויכוון את מאמציך העיקריים אל הנתיב הנכון" (המילים המודגשות נוספו בכתב-יד קדשו של הרבי, מרביתן בעברית. את המילים "פטירתו מן העולם" מחק הרבי בקו, ורשם מעליהן בכתב ידו את המילים " עלייתו לעולמות עליונים אף שממשיך להשפיע גם בעולמנו זה").
בהמשך מכתבו מדגיש הרבי את חובתו של האדם למצוא איזון בין יכולותיו האינטלקטואליות והרגשיות, כדרך להשגת האמת: "התורה מלמדת אותנו שהאינטלקט   אינו העיקר בהשגת האמת, אלא שכל הווייתו של האדם, במחשבתו, בדיבורו ובמעשהו, צריכה להיות מונחית על ידי קיום המצוות החלות במחשבה, בדיבור ובמעשה" (המילים המודגשות נוספו בעברית בכתב-יד קדשו של הרבי. מספר מילים נמחקו או הודגשו על ידי הרבי).
בסיום מכתבו כותב הרבי: "ויהי רצון בעזהי"ת שיתמלא רצונך להוציא אל הפועל במהרה אילו מן התכליות ששנינו גם יחד רוצים בהגשמתן", וחותם באיחולים וברכות לו ולמשפחתו.
טיוטת המכתב שלפנינו נכתבה על ידי הרב ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט), שכיהן משנת תרצ"ח כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ ומשנת תש"י, ובמשך למעלה מארבעים שנה, כמזכירו של הרבי מליובאוויטש. בשל ידיעותיו הנרחבות בתורה ובחסידות, סגנונו הבהיר והקולח ושליטתו המעולה בלשון הקודש, יידיש, אנגלית ורוסית, בחר בו הרבי לנסח את אגרותיו באנגלית. האגרות נדפסו בסדרת הספרים The Letter and the Spirit, ותורגמו לעברית תחת הכותר "מורה לדור נבוך". מן הטיוטה שלפנינו ניתן לראות עד כמה היה הרבי מעורב בניסוחן של אגרות אלו ואת ההגהות, ההערות, ההדגשות והתיקונים הרבים שהוסיף הרבי בטרם נחתמו האגרות ונשלחו אל נמעניהם.
כפי הנראה, המכתב שלפנינו לא נדפס.
[2] דף (שלושה עמודים מודפסים). כ-28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קרעים חסרים בשולים העליונים (ללא פגיעה בטקסט). קמטים ופגמים קלים בשוליים.

טיוטת מברק מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-יד קדשו. [ברוקלין, ניו יורק, תשי"א 1951].
מודפס במכונת כתיבה על טופס מברק של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-יד קדשו.
טיוטת מברק ששלח הרבי לחסידיו ברחבי תבל לרגל יום ההילולא הראשון להסתלקות חמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ, יו"ד שבט תשי"א: " גדול זכות בעל ההילולא וביום ההילולא עשירי בשבט להמשיך ישועות ברכות והצלחות לכת"ר (לכבודו) ולכל המתעסקים במוסדות אהלי יוסף יצחק שעל שמו. ובודאי מיום מסוגל זה יוסיף... בזה להתקשר באילנא דחייא ולהתברך בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות" (המילים המודגשות נוספו בכתב-יד קדשו של הרבי).
הנוסח הסופי של המברק נדפס באגרות קודש של הרבי (כרך כא, אגרת ז'תתעא), עם שינויים קלים מנוסח הטיוטה שלפנינו. לקראת יום ההילולא השני להסתלקות חמיו הריי"ץ, יו"ד שבט תשי"ב, שלח הרבי את המברק בשנית, בנוסח שונה מהנוסח שנדפס באגרת ז'תתעא ומנוסח הטיוטה שלפנינו (ראה הפריט הבא).
[1] דף. 14.5X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. שוליים קצוצים (ללא פגיעה בטקסט). קמטים, קרעים וקרעים חסרים בשוליים. רישום בעט (דהוי).