ספר "שער התשובה והתפלה", שני חלקים, מתורתו של האדמו"ר השני לבית חב"ד רבי דוב בער שניאוריו [שניער]. ספרים שנדפסו בחיי המחבר "האדמו"ר האמצעי". שקלוב וקאפוסט, [תקע"ז-תקע"ח 1818-1817]. מהדורות ראשונות.
1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס "שער הבחירה", ה"מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה". שקלוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה ראשונה.
[4], כב; יא, [1], [2]; פד, [2] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים הפנימיים של הדפים הראשונים. דף השער כהה ומוכתם, עם קרעים. פגעי עש ובלאי בדף השער ובמספר דפים (עם פגיעות קלות, חלקן משוקמות). קרעים ופגמים עם חסרון בטקסט במספר דפים. מספר דפים הושלמו כנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב"די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב.
2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב". שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות, חותמות וחתימות.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. חסר דף יז מהספירה הראשונה. 16.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני עש במספר דפים. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).

אוסף גדול של מכתבים מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש וחתנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתומים בחתימות ידם, עם תוספת מילים, ואף שורות שלמות, בכתב-ידם. מרביתם נשלחו אל הרב יוסף שמוטקין מראשון לציון ובני משפחתו. לנינגרד (רוסיה), ריגה (לטביה), ווארשא ואוטבוצק (פולין), ברוקלין (ניו-יורק), תרפ"ו-תשל"ט [1926-1979].
• שבעה-עשר מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ (מרביתם כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, ומקצתם נכתבו בכתיבת-יד סופר), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בחלקם מופיעה חתימתו המלאה, כולל שם משפחתו, ובשלשה מהם חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו (עם האות יו"ד בכתיבה אשורית). במספר מכתבים נוספו כמה מילים בכתב-יד קדשו.
בין המכתבים הזמנה חתומה בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ לחתונת הרבי מליובאוויטש. עם הוספת התאריך, שם וכתובת הנמען והמילים: "ידידו הדו"ש ומברכו" בכתב-ידו של הריי"ץ.
• שמונה-עשר מכתבים ומברק מאת הרבי מליובאוויטש (כתובים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי), חלקם לא נדפסו. המכתבים חתומים בחתימת-יד קדשו; בכמה מהם נוספו כמה מילים או שורות שלמות בכתב-ידו.
בין המכתבים: מכתב ברכת "שנה טובה" מחודש אלול תש"י (שנת האבל על האדמו"ר הריי"ץ), כשבסמוך לחתימת הרבי (שעדיין לא הוכתר לאדמו"ר), מצורפות גם חתימות חמותו הרבנית נחמה דינה שניאורסון, וגיסו הרב שמריהו גוראריה; מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ה"מרכז לעניני חינוך".
• העתק "שיחה" נדירה ("הנחה", שמונה עמודים) שנאמרה בסעודת פורים תרפ"ו על ידי הריי"ץ ולא נדפסה במלואה מעולם (קטעים קצרים מ"שיחה" זו נדפסו בספר "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", א', עמ' 41, ובספר "סיפור של חג – חג פורים", עמ' 161); העתק "שיחה" שנאמרה על ידי הריי"ץ בי"ט כסלו [תרפ"ח] ולא נדפסה מעולם (פיסת נייר, כתובה משני צדיה).
• כמו כן, האוסף כולל: ארבעה-עשר מכתבים מאת הרב יחזקאל פייגין, מזכירו של הריי"ץ (מרביתם בשם הריי"ץ על נייר מכתבים רשמי); שני מכתבים מאת הרב שמואל זלמנוב (אחד מהם נשלח בהוראתו ובשמו של הריי"ץ); מכתב מאת הרב נחמן ישראל הכהן (בשם הריי"ץ); מכתב ארוך מאת הרב שמואל הלוי לויטין (נשלח מכותאיס), העוסק בשליחת כספי "מעמדות" של האדמו"ר הריי"ץ; "קוויטל" שכתב הרב יוסף שמוטקין אל רבו הריי"ץ; מכתבים ארוכים מאת הרב יוסף שמוטקין אל האדמו"ר הריי"ץ ואל המזכיר הרב יחזקאל פייגין; מכתב קבלה על תרומה מאת הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" – ליובאוויטש, משנת תרע"ב (על נייר מסמכים רשמי של הישיבה, עם חותמת הריי"ץ); מודעות וכרטיסים המתעדים את ביקור הריי"ץ בארץ בשנת תרפ"ט; "מכתב כללי", עם חתימה מצולמת של הרבי; תעודת חבר רשמית של כולל חב"ד; גזרי עיתונים עם כתבות על הרבי מליובאוויטש, ופריטי נייר נוספים העוסקים בחב"ד.
מצורפים: תמונה של הרבי מליובאוויטש; שני מסמכים משפטיים של הרבנות הראשית בתל-אביב, משנת תרפ"ט, עם חתימות הרבנים הראשיים של תל-אביב – הרב שלמה אהרנסון והרב בן ציון חי עוזיאל; ספר חק לישראל – בראשית, פיוטרקוב תרנ"ח 1898.
הרב יוסף שמוטקין (תרנ"ב-תשל"ט), הנמען של רוב המכתבים, היה פרדסן ואיש עסקים חב"די. עלה לארץ בשנת תרפ"ה והיה ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון והיזם של בית הכנסת חב"ד בעיר. המכתבים ששלח אליו הריי"ץ עוסקים, בין היתר, בחובות אליהם נקלע, בפרשיות סבוכות בענייני ירושה ובמכירת הפרדס שלו. מכתבים רבים ששלח אליו הרבי עוסקים בבריאותו של נכדו זוהר אולפינר (תש"ה-תשע"ב, בעל משרד לעריכת דין בראשון לציון ויו"ר מועדון השחמט בראשון לציון), שנדבק בגיל 5 במחלת הפוליו, ומאז חלה בשיתוק ברגליו. במכתבים שלפנינו עצות רבות שנתן הרבי בענייני המחלה, בהם מידע על דרכי טיפול, רופאים, אשפוזים וניתוחים. מכתבים אלו, כפי הנראה, עדיין לא נדפסו.
76 פריטי נייר (מתוכם 17 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ ו-18 מכתבים עם חתימת הרבי מליובאוויטש) + תצלום. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן. ברוקלין, תשל"ט [1978].
בסוף הספר חתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
על חתימתו זו של הרבי נכתב: "בסיום חודש תשרי תשל"ט, במהלך היחידויות לאורחים, הורה הרבי לגשת למזכירות על מנת לקבל תניא... חיבה מיוחדת נודעה לספרים אלו בהיות חתימת ידו הקדושה מתנוססת על גביהם – על ספר התניא בסופו..." (קובץ לחיזוק ההתקשרות, כט, תשרי תשע"א, עמ' 7).
[4], רטז, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בכריכה.

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, עם פירושים – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות. [תימן, תי"ד 1653 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה עתיקה, אופיינית למאה ה-17, רובה עם ניקוד עליון. פסקאות (קצרות יחסית) של "פירושים" ששילב הסופר ב"חלונות" בתוך הטקסט. רוב הפירושים הינם פירושי מהר"י ונה, ובתחילת כל פירוש מופיעה הכותרת "פ'[ירוש]". בהגדה של פסח מופיע פירוש מלא, המיוחס לרבי יצחק (מהר"י) ונה, והוא נכתב סביב נוסח ההגדה (שנכתב במרכז הדף). בשולי הדפים מופיעות הגהות רבות, חלקן ארוכות, מכותבים אחרים, בכתיבה תימנית, ובהן פירושים נוספים.
בראש הסידור: [7] דף עם הוספות והשלמות, בכתיבה פשוטה ומאוחרת [אופיינית למאה ה-19/20].
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול, תפילות לשבתות השנה, פרקי אבות, זמירות לשבת ולמוצאי שבת, תפילות לראש חודש, תפילות לחג הפסח, הגדה של פסח, תפילה לחג השבועות, אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, תפילת התעניות, מגילת איכה וקינות, תפילות לימים נוראים, תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה, סדר ימי החנוכה, תקון פורים ופזמונים לפורים, מגילת אסתר (עם תפסיר), מספדות, סליחות, "מרנות", סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא), ברכות, עבור השנים ולוחות תקופה, נוסחי כתובות, גיטין ושטרות.
[166] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. חסרים דפים בתחילה ובסוף. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים. בלאי וקרעים. נזקי עש קלים. כריכה חדשה.
לוחות התקופה שבסוף כתב-היד מתחילים משנת תי"ד [1653], ומכאן תארוך כתב-היד לתקופה זו.

שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, רבי פנחס שלמה [הכהן עראקי] ורבי יחיא בן יוסף צאלח – המהרי"ץ. [צנעא, תימן], סיון ב'פ"ב [לשטרות – ה'תקל"א ליצירה 1771].
שטר ארוך בערבית-יהודית, בענייני ממונות, של בנותיו של סלימאן אלגמל [גמליאל]. עם חתימות הדיינים בשולי השטר. המהרי"ץ חותם שני בחתימה רבנית מסולסלת.
החותם הראשון, רבי פנחס בן שלמה הכהן עראקי (תנ"ה-תקל"א בערך), בעל "מטה עוז", כיהן כדיין בבית הדין המרכזי בצנעא החל משנת תק"ז [במקום רבי יוסף בשארי]. לאחר פטירת הראב"ד רבי סעדיה קטיעי, בשנת תקי"ז, מונה רבי פנחס לראב"ד; ולאחר פטירתו, בראשית שנות התק"ל, נתמנה המהרי"ץ על מקומו כראב"ד בית הדין בצנעא [בכל המקורות נכתב שרבי פנחס עראקי נפטר בשנת תק"ל 1770, אולם כנגדם עומד השטר שלפנינו משנת תקל"א]. עפ"י מסורת יהודי צנעא, היו הפוקדים את קברו של מארי פנחס הכהן "נענים בתפילתם תיכף ומיד" (הלכה ומסורה, קובץ כג, אלול תש"ט, עמ' קסד). החתימה של רבי פנחס בשטר שלפנינו הינה בכתב-יד רגיל [ואינה חתימה קליגרפית מסולסלת המצויה בחתימות חכמי תימן]. הדבר מתאים לעדות זקני תימן, על הדיין מארי פנחס הכהן הנ"ל, כי "הכתיבה שלו אינה כל כך יפה" (הלכה ומסורה, שם).
החותם השני, רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בשנת תקי"ז נתמנה המהרי"ץ לחבר בית הדין בצנעא (על מקומו של רבי סעדיה קטיעי). בהמשך השנים נתמנה המהרי"ץ להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן עשרות שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[1] דף. 17 ס"מ. 28 שורות בכתב-יד. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר.