כתב-יד, מהדורא קמא של החיבור פלח הרימון לרבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, עם הגהות והוספות ארוכות בכתב-יד קדשו של המחבר הרמ"ע מפאנו. כרוך עם שערים א-ח מהחיבור יין הרקח, קיצור ספר פלח הרימון. [איטליה, לפני שמ"א 1581].
כתיבת יד תלמידיו וסופריו של הרמ"ע, עם הגהות והוספות ארוכות בכתב-יד קדשו של המחבר, שערך והגיה שוב את כתב היד של החיבור בעצם כתיבת ידו.
מהדורה מוקדמת של "פלח הרימון", שנכתבה בשלבי עריכת ה"המהדורא קמא" של החיבור, והיא קודמת בזמנה לכתב היד שנכתב בשנת שמ"א (כתב יד ניו יורק, מס' 1586), בו מופיעה העתקת כל החיבור בנוסח ה"מהדורא קמא" - ראה להלן. כתב-היד שלפנינו מכיל את הפרקים יב-כב של החיבור [בספריות שונות בעולם נמצאים כיום פרקים אחרים מן ה"מהדורא קמא" – ראה להלן – אולם לפרקים אלו יב-כב, זהו כנראה כתב-היד המוקדם של החיבור הנמצא כיום].
גוף החיבור נכתב ע"י שני סופרים. פרקים יב-יח נכתבו בכתיבה איטלקית, ופרקים יט-כב נכתבו בכתיבה אשכנזית. בשולי מספר דפים הוסיף הרמ"ע מפאנו בכתב-ידו הוספות ארוכות, וכן ערך, מחק והוסיף תיקונים בין השורות. על כמה מהוספותיו סימן אחר כך הרמ"ע קו למחיקה. [תיקונים והוספות אלה שולבו לאחר מכן בכתב-היד משנת שמ"א, ראה להלן].
בסוף כתב היד, בדפים [81]-[101], מופיע החיבור "יין הרקח" - קיצור של ספר פלח הרימון, שערים א-ח, בכתיבה איטלקית רהוטה, מכותב שלישי (אין להחליף חיבור זה עם "יין הרקח" שהוא ספר "עסיס רימונים" לרבי שמואל גאליקו, שרמ"ע תיקנו בכתב-יד והחליף את שמו ל"יין הרקח").
בחיבורו פלח הרימון קיצר הרמ"ע מפאנו ועיבד מתורת הקבלה של רבי משה קורדובירו - הרמ"ק בספרו "פרדס רימונים". בשנת ש"ס הדפיס הרמ"ע בוונציה את ה"מהדורא בתרא" של חיבור זה. בהקדמתו לספר כתב כי הוא ממהר להדפיס את המהדורא בתרא, מאחר והמהדורא קמא התפשטה בהעתקות רבות, ואף חזרה אליו בהעתקות שהגיעו מעבר לים, והוא חושש כי מאן דהוא יחליט להביאה לדפוס. ההבדלים בין שתי המהדורות משמעותיים: את המהדורא קמא כתב הרמ"ע עוד טרם שלמד את קבלת האר"י, ואילו את המהדורא בתרא חזר וכתב לאחר שלמד את קבלת האר"י מפי רבו רבי ישראל סרוק.
ידועים מספר כתבי-יד מן המהדורא קמא, שקדמו בכתיבתם להדפסת המהדורא בתרא. נפרט בקצרה את החשובים לענייננו: בכת"י ניו יורק, ייוו"א אפשטיין 291, נעתקו ארבעה שערים של החיבור, מן השער הרביעי ועד השער השביעי, בכתיבת סופר. הרמ"ע ערך כתב-יד זה, הוסיף פסקאות, תיקן והגיה. בדף האחרון של כתב-יד זה נכתבה כותרת בלבד של "השער השמיני", אך המעתיק לא השלים את מלאכתו. השער השמיני נמצא בכת"י אוניברסיטת בר אילן 1059 (לשעבר אוסף מוסאיוף מס' 185). כתב-יד זה מכיל את השער השמיני בלבד, וגם בו ישנן הגהות והוספות בכתב-ידו של הרמ"ע (ראה על כך: י' אביב"י, אוהל ש"ם - רשימת כתבי היד אשר באוסף ר' שלמה מוסאיוף, ירושלים תשנ"ב, מס' 59). כעת מתגלה לפנינו כתב-יד ובו המשך העתקת החיבור, השערים יב-כב, שאף הוא היה תחת ידיו של הרמ"ע מפאנו, אשר הוסיף לערוך את החיבור, להוסיף, לתקן ולהגיה בו.
העתקה מלאה של פלח הרמון מופיעה בכת"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, מס' 1586, שנכתב בשנת שמ"א. גם התיקונים בכת"י ייוו"א (בשערים ד-ז) וגם התיקונים בכת"י בר אילן (שער ח) שולבו ונעתקו בגוף החיבור. בבדיקה שערכנו מתברר כי גם התיקונים וההוספות בכתב-היד שלפנינו שולבו בהעתקה של כת"י ניו יורק הנ"ל, ומכאן שגם כתב-היד שלפנינו נכתב לפני שנת שמ"א.
יתכן והכותב שלפנינו בכתיבה האשכנזית הוא רבי יצחק בר מרדכי "איש פולניא", תלמידו של הרמ"ע, שהביא לדפוס את תשובות הרמ"ע, בוונציה, בשנת ש"ס (בהקדמתו לספר זה מתאר את בואו לאיטליה ללמוד מפי הרמ"ע מפאנו: "ותשאני רוח ה' בגלילת איטליא ואשמעה אחד קדוש מדבר... הלא הוא הרב המקובל האלהי מרנא ורבנא מנחם עזריה נר"ו והוא מן המשפחות המיוחסות שבישראל הם השרים והסגנים בני פאנו...").
עוד על החיבור וכתבי-היד החשובים שלו - ראה: י' אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה, בתוך: ספונות, סדרה חדשה - ספר רביעי (יט), ירושלים תשמ"ט, עמ' 361-362. כתב-יד בר אילן (לשעבר מוסאיוף) נרשם על ידו בקטלוג 'אוהל ש"ם' (שם). כתב-היד שלפנינו לא נרשם על ידו.
רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו (ש"ח-ש"פ), גדול המקובלים באיטליה ומגדולי הפוסקים. למד תחילה אצל רבי משה פרובינצאלו, ולאחר מכן היה תלמידו של המקובל רבי עזרא מפאנו. על אף שמעולם לא פגש את רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) החזיק עצמו לתלמידו מתוך כתביו, והלך בשיטתו בחכמת הקבלה. בהמשך פגש את המקובל רבי ישראל סרוג (סרוק) מצפת, ממנו קיבל את דרך האר"י. בעקבות זאת הפך הרמ"ע למפיץ הגדול של קבלת האר"י באיטליה, כאשר עמד בראש "מפעל" לעריכת כתבי האר"י, ועסק בעריכה שיטתית של עשרות קונטרסים בקבלת האר"י שהגיעו מארץ ישראל לאיטליה (ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י, ב', פרק ט). הרמ"ע נטל אף חלק בהפצת תורת הרמ"ק. הוא הגיה את הספר "אור נערב" שנדפס בוונציה שמ"ז, ורבי גדליה קורדובירו, בן הרמ"ק, כותב עליו בהקדמה לספר: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא...". ספרו הנודע של הרמ"ק, ספר תומר דבורה, נדפס (בוונציה שמ"ט) מתוך כתב-יד שהיה בגנזיו של הרמ"ע מפאנו, וכנראה נערך על ידו. בשנת של"ד ביקש ממנו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה" ולשם כך התיישב לזמן מה בוונציה. עמד בראשות ישיבה חשובה ברג'יו ולאחר מכן במנטובה.
השפעתו של הרמ"ע מפאנו לדורות היתה גדולה, בעשרות חיבוריו שכתב (למעלה משלושים), רובם בחכמת הקבלה, ביניהם "כנפי יונה", "עשרה מאמרות" (הכולל מספר חיבורים), וכן בספר השו"ת שלו שמובא רבות בדברי הפוסקים. בין תלמידיו נמנו המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבוק" ורבי יעקב לומברוזו. החיד"א מביא בספרו "שם הגדולים" כי לפי עדות תלמידו ר"י לומברוזו נתגלה לרמ"ע מגיד מן השמים.
גדולי הדורות כתבו דברים נפלאים אודות קדושתו של הרמ"ע ואודות גדולת חיבוריו, הן בנגלה והן בנסתר. ה"חתם סופר" כינהו " אבי המקובלים" (שו"ת חתם סופר, חלק א' - אורח חיים, סימן קנט). השל"ה הקדוש כותב באחד ממכתביו: "איעצך ויהי אלוקים עמך, תדבק בספר יונת אלם שחיבר האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל, כי זה ספר ישר בעיני אלוקים ואדם..." (מכתב ששלח השל"ה מירושלים לרבי שמואל אב"ד פרעמסלא. נדפס בראש הספר "נובלות חכמה" ליש"ר מקנדיאה). הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ, יוצא מגדרו, כשהוא מכביר בהלל ותשבחות על גדולתו וקדושתו של הרמ"ע, ובין היתר כותב עליו: " ברם זכור אותו איש לטוב החכם האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל בעל עשרה מאמרות... כי חכמת אלקים בקרבו... כל דבריו יקרים, מפז נבחרים... הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות, ומי בכל בית הזוהר כמוהו נאמן... ודבר ה' בפי הרמ"ע ז"ל אמת מוכרח בלי ספק... שכל דבריו צדקו יחדיו, אין בהם נפתל ועיקש... ותוקף גדולת חכמתו נודעת בספר המאמרות שהם בוודאי אמרות טהורות... אוצר בלום לתורה ולתעודה הרמ"ע ז"ל..." (שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן לג).
[101] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חריכת דיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

כתב-יד, ספר הפליאה - ספר קבלי קדמון, פירושים על פרשת בראשית. [אירופה], ת"ט [1649]. כתיבה אשכנזית עתיקה.
ספר הפליאה ידוע בסגולה שיש בהחזקתו, "שהוא מסוגל להניח ברכה בבית" (ראה להלן).
נכתב בכתיבות שונות, רובו בכתב גדול ומרווח. קולופון הסופר בסוף כתב-היד: "סליק סליק סליק ספר הפליאיה[!] הקדוש שחיבר הקנ"ה ז"ל אביו של ר' נחונ'[יא], העתקתי היום ר"ח אדר שנת תי"ו טית [ת"ט] לפ"ק".
לפנינו נוסח שונה מהנדפס. טבלאות קבליות.
שער עם מסגרת מאוירת. איורים ורישומים רבים בדף השער (בשני צדיו). רישום בעלות(?) מעבר לשער: "...נאום יושע המכוונה[!] פייוול מן בן לא"א מהור"ר אהרן שלי"ט א"ס". רישום נוסף בדף ריק שבסוף הכרך: "מרדכי בן לא"א כמר... נאום שמעון בן לא"א כמר יעקב". מספר חתימות, רישומים וניסויי קולמוס בראש כתב-היד ובסופו. החתימות מחוקות ברישום ("תשרקצפעס...") שנכתב על גביהן. בשולי דף צב/1 רישום עתיק ביידיש.
בדף השער, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London". בדף השני (וכן בדף מ/1), חותמת "דניאל בר"א ז"ל D.I.i"; רישום בעלות בראש דף י/1: "הר"ר דניאל ברלין" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה (איציג) מברלין (תפ"ג-תקנ"ט), פרנס ומנהיג ראשי של קהילת ברלין ושל כל קהילות פרוסיה משנת תקכ"ד עד לפטירתו בתקנ"ט. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד והקים בביתו ספריה ובית מדרש עבור רבנים ותלמידי חכמים שבאו ללמוד אצלו, ואף תמך בהם כספית. רבינו יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בהיותו בביתו של רבי דניאל יפה בברלין, והוא מזכירו ומודה לו בהקדמות ספריו].
[234] דפים כתובים. ספירת דפים מקורית בחלק מהדפים. לאחר השער חסר דף אחד (דף א'), שבו ככל הנראה היו כתובים ההקדמה ותחילת הספר. דפים ב-ה מתחילת הספר נכרכו בסוף הכרך (יתכן שחלקם השלמות מאוחרות יותר). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים. שוליים קצוצים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 67.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 92.

----------------------------------------------- ----------------------------------------------
ספר הפליאה - ספר סגולה
על הסגולה הגדולה שבהחזקת ספר הפליאה בבית, כתבו גדולי החסידות בהסכמות לדפוס פרמישלה תרמ"ד של ספר זה. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז (בן ה"דברי חיים") כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". בהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".

כתב-יד, כרך הכולל מספר חיבורים בקבלת האר"י, מאת תלמידו רבי חיים ויטאל (מהרח"ו). [אירופה, שנות הת'].
כרך הכולל את החיבורים: מבוא שערים, ספר הגלגולים, ענף שלישי ורביעי מספר פרי עץ חיים, כוונות הטבילות וייחודי קבלת שבת לפי פרשיות התורה (ראה פירוט להלן), חלקם מכילים קטעים או עריכות שלא נדפסו. כתיבת סופר נאה, בכתיבה אשכנזית רהוטה, עם תיקונים והגהות בשוליים.
הכרך מחולק לארבעה חלקים. בראש כל חלק - דף שער, כתוב במרכזו בכתב-יד ומעוטר במסגרת שער מודפסת, שנחתכה מדפי שער של סידור "כתר יוסף", שנדפס בברלין תנ"ט (חיתוך עץ שנעשה בו שימוש בדפוסי ברלין ופרנקפורט דאודר, עם שם הוי"ה למעלה ונשר גרמניה למטה). מכאן שכתב-היד נכתב כפי הנראה באותה תקופה.
פירוט תוכן כתב-היד שלפנינו:
1. "מבוא שערים ממהרח"ו זלה"ה כפי קבלתו מהרי"א זלה"ה – והוא ביאור השתלשלות האצילות ודרושי' נחמדי'" – ספר תולדות אדם (מבוא שערים), עם הגהות הר"י צמח והר"מ זכות (קול הרמ"ז).
לפנינו החיבור בעריכתו של רבי נתן שפירא (ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י ח"ב, עמ' 703-704). בשער ג' מופיע לפנינו פרק נוסף - פרק יח, שאינו מופיע במהדורות המודפסות (בדפוס ראשון, קוריץ תקמ"ג, מסתיים שער זה בפרק יז), והוא השלמה (כפי הנראה, של עורך כתב-היד שלפנינו) מתוך כתבי האר"י האחרים (מובאים בו דברים מספר דרך עץ חיים ומספר פרי עץ חיים). פרק יט שאחריו נוסף בסוף שער ג' בדפוס שני (שאלוניקי, תקס"ו, בעריכתו של ר"ש מולכו, דף פ' ע"א).
בחלק זה בכתב-היד שלפנינו הגהות רבות, הכוללות הגהות "צמח" ו"קול הרמ"ז" וכן השלמות של השמטות ותיקוני טעויות [במקום אחד קופלה ההגהה פנימה שלא תינזק מחיתוך הדפים].
2. "ספר גלגולים חלק שני ממהרח"ו זלה"ה" – ספר הגלגולים לרבי חיים ויטאל.
ספר הגלגולים בא בדפוס בשתי עריכות, עריכת ר"מ פופרש נדפסה בפרנקפורט דמיין תמ"ד (ראה אביב"י עמ' 653, 656) ועריכת ר"נ שפירא נדפסה בפרמישלא תרל"ה (ראה אביב"י עמ' 708-710). בשתי העריכות מחולק הספר לשתי חטיבות, שלושים וששה פרקים ראשונים ואחריהם פרקי ליקוטים. השם "חלק שני" לחטיבת הליקוטים נזכר אצל כמה מחברים, כפי שכתב האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בעל "דברי יחזקאל", בהקדמה למהדורתו - פרמישלא תרל"ה.
כפי הנראה, לפנינו עריכה שלישית שלא הגיעה לדפוס [יתכן שהיא העריכה המקורית של ר"י צמח שנמצאת בכת"י אוקספורד בודלי 1867 דף שסד ואילך, ראה אביב"י עמ' 610, אך הדבר לא נבדק על ידינו].
3. "ענף ג' מספר פרי ע"ח [=עץ חיים], תקוני עונות כפי קבלות מהרח"ו ז"ל מהארי"א זלה"ה".
ב"חלון" בעמוד הראשון של החיבור הועתקו תשעת הדברים המקדשים את האדם, הידועים רק מספר של"ה (דף רמב/1) בשם "כתבי הקודש דתלמידי האר"י".
4. "ענף ד' מספר פרי עץ חיים, שער היחודים ממהרח"ו זלה"ה כפי קבלתו מהרי"א זלה"ה".
בסוף הכרך - כוונות הטבילות ויחודי קבלת שבת לפי פרשיות התורה. לפנינו רק כוונות הטבילות לפרשיות תולדות עד ויגש ופרשת שמות, ויחודי קבלת שבת לפרשיות ויגש עד שמות. למיטב ידיעתנו החיבור לא נדפס.
מספר איורים קבליים, כתב מלאכים, שמות הקודש בצורות וצירופים שונים.
מספר תוספות שלמיטב ידיעתנו לא נדפסו: בחלק 1, דף עג/2, הגהה ארוכה בחלון: "ולי צ"ע..."; בחלק 4, דף 38/א, שתי הגהות בגליונות הפותחות: "א"מ" [=אמר מאיר?]; שם, דף 40/א, בפנים בתוך סוגריים: "ונ"ל מאיר..."; שם, דף 48/ב, הגהה בחלון: "נ"ל להגיה...".
בדף הראשון, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London". בדף השני (וכן בדף מא/2), חותמת "דניאל בר"א ז"ל D.I. "; רישום בעלות בראש דף י/1: "הר"ר דניאל ברלין" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה (איציג) מברלין (תפ"ג-תקנ"ט), פרנס ומנהיג ראשי של קהילת ברלין ושל כל קהילות פרוסיה משנת תקכ"ד עד לפטירתו בתקנ"ט. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד והקים בביתו ספריה ובית מדרש עבור רבנים ותלמידי חכמים שבאו ללמוד אצלו, ואף תמך בהם כספית. רבינו יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בהיותו בביתו של רבי דניאל יפה בברלין, והוא מזכירו ומודה לו בהקדמות ספריו].
[231] דפים כתובים (ספירת דפים מקורית בחלק מהדפים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי רטיבות. קרעים ובלאי. דפים אחרונים במצב בינוני, עם פגמים וקרעים גסים, משוקמים. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 88.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 73.

ספר חידושי הרשב"א על מסכת נדה, וחידושי הרשב"ץ על מסכת נדה ומסכת קנים. מיץ, [תקל"ז 1777]. עם קונטרס מצורף בכתב-יד, של הגהות רבי בצלאל רנשבורג מפראג, על חידושי הרשב"ץ למסכת נדה. [חשון תקמ"ז 1786].
העותק של הגאון רבי בצלאל – בראש השער של הספר המודפס, חתימת ידו: " שייך לי לשמי בצלאל ר"ב" [בצלאל רנשבורג]. בשולי הגליונות כחמש-עשרה הגהות ותיקונים בכתב ידו. בסוף הספר כרוך קונטרס דפים בכתב-ידו, עם הקדמה חתומה מהתאריך ל' חשון תקמ"ז (1786), בה הוא כותב שבעת לימודו את חידושי הרשב"ץ, החליט לכתוב חיבור נפרד להגהותיו, בלא לכתבם על הגליון [בדף הראשון של חידושי הרשב"ץ שלפנינו, יש כמה הגהות בכתב ידו, וכנראה בהמשך החליט ר"ב רנשבורג לכתוב חיבור מיוחד להגהותיו].
בהקדמתו המעניינת לחיבור זה, כותב רבי בצלאל כי " כאשר למדתי מסכת נדה עברתי גם על העיון בדברי רבינו הרשב"ץ בחידושיו למסכת נדה", ועלו בידו מדי פעם " לעמוד על דבריו הצריכין הגה"ה... והיה דעתי לכתוב את דברי על הגליון, אך יראתי פן אכשל ח"ו לפעמים... ולכן אמרתי לשום מדור בפני עצמו לדברי... וכיד ה' הטובה עלי אשים עינא פקיחא על הדברים עד מקום שידי מגעת". וכאן הוא מספר כי זו הפעם הראשונה בה הוא לומד מסכת זו: " כי זה לי ראשית העיון במסכת זו ומעולם לא למדתיה או שמעתיה מרבותי". בסוף ההקדמה חתימה מעניינת: "... הכ"ד [הכי דברי] זעירא דתלמידיא בר"ב בן המיר"ב [בצלאל רנשבורג בן הרב מורינו יואל רנשבורג], היום יום ג' [ל' חשון] ר"ח כסלו תקמ"ז לפ"ק".
את ספרו הגדול "פתחי נדה" על מסכת נדה (שנדפס בשם "חכמת בצלאל", ירושלים, תשי"ז), חיבר רבי בצלאל בין השנים תקמ"ז-תקס"ו, והוא חיבור המקיף את כל פירושי הסוגיות ודברי הראשונים. בהקדמתו לחיבור "פתחי נדה" הוא מספר, כי את מסכת נדה והלכותיה החל ללמוד לבדו רק לאחר נישואיו: "...כי כל השנים אשר הייתי מתגורר בישיבות שונות לא הי' מסתייע מילתא שילמדו מורי ורבותי מסכת הזאת בישיבה, ולזאת חשתי אז ולא התמהמהתי בה כחפצי וגמרתיה בשנתים ימים... והי' בשנת תקמ"ז ותקמ"ח שכתבתי מהדורא קמא מחיבורי הזה". כתב היד שלפנינו מסוף חודש חשון תקמ"ז, הוא מוקדם לחיבור המהדורה-קמא של ספר "פתחי נדה", שנכתבה לאחר שנתיים של לימוד המסכת בשנים תקמ"ז ותקמ"ח, וכדבריו בהקדמתו לכתב היד שלפנינו: " כי זה לי ראשית העיון במסכת זו ומעולם לא למדתיה או שמעתיה מרבותי". את המהדורה-בתרא לספרו "פתחי נדה" חיבר רבי בצלאל בשנים תקס"ב-תקס"ו, והוא נשאר בכתב יד שנים רבות, עד שנדפס ע"י "מוסד הרב קוק" בשנת תשי"ז. עם צאתו לאור הפך החיבור לאחד מאבני היסוד של לימוד מסכת נדה, והוא נדפס מאז בכמה וכמה מהדורות חוזרות.
הגאון רבי בצלאל רנשבורג - מהר"ב רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות [שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו]. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפסו חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
רישומים וחתימות נוספות: בדף המגן הקדמי, רישום השאלה "זה הספר שאול הוא בידי מאת הרב מהו"ר בצלאל ר"ב". חתימות וחותמות רבות של רבי דוד הכהן זאלצער [מרבני ודייני העיר מונקאטש].
[1], לג דף + קונטרס [8] דף נוספים, מהם כתובים בכתב יד 5 עמודים. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי רב. קרעים קלים. פגמים בפינות הדפים (משוקמים במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.

דף (שני עמודים כתובים - 63 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר". [מטרסדורף, תקס"ה 1805].
קטעים מתוך דרוש לז' אדר תקס"ה, אז כיהן החתם סופר כרבה של מטרסדורף.
בראש העמוד הראשון כתב החתם סופר: "בעזה"י [=בעזרת ה' יתברך] ז' אדר". בראש העמוד השני: "בעזה"י".
בדף שלפנינו מבאר החתם סופר את הפסוקים "ויאמר ה' אליו מזה בידך ויאמר מטה, ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש..." (שמות ד, ב-ג), ואת הפסוק במגילת אסתר (ו, יג): "ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו...".
הדברים נדפסו ב"חתם סופר - דרשות", כרך א', קלויזנבורג תרפ"ט, בדפים קלה/2 -קלו/1, תחת הכותרת: "בעזה"י לפר' ויקרא דרוש לז' אדר תקס"ה לפ"ק".
[1] דף (2 עמ' כתובים, 63 שורות, בכתב-יד קדשו של החתם סופר). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים.