כתב-יד מבית מדרשם של רבני משפחת "אור שרגא" מיזד - לקוטים שונים, נוסחאות שטרות, הלכות, חידושים על פרשיות השבוע, שאלות ותשובות, קמעות ועוד. [יזד, פרס, המאה ה-19].
הכותב הוא נכדו של ה"אור שרגא" - החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה ב"ר אור שרגא, והוא חותם את שמו במקומות רבים בכתב-היד: "זעירא קטינא יצחק בן כהר"ר מ' משה בכהר"ר אור נ"ע" (עמ' 32), "קטנא קטינא יצחק בן לאותו הצדיק העניו הנשר הנחמד כהר"ר מ' משה תנצ"ב בכהר"ר מ' אור שרגא זצ"ל" (עמ' 39), ועוד (עמ' 49, 66, 124, 128, 138, 140).
בשולי העמוד הראשון חתימה וחותמת של רבי משה בן רפאל שרגא (חתימות וחותמות נוספות שלו בעמ' 41 ובדף הריק שאחריו). בעמוד הראשון ובעמודים 75 ו-108 חותמות (שונות זו מזו) של "הצ' רפאל בכה"ר משה בכ"ר המאור שרגא". חתימה מסולסלת לא מזוהה בעמ' 17. חותמת מטושטשת בעמ' 26 [של רבי משה בן ה"אור שרגא"?].
כתב-היד כולל בין השאר: "סדר נתינת הגט" (עמ' 1), "דינים השייכים לקידושין" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 25), "עניין דין קידושין כהלכתה" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 28), "זה נוסח שאלות ותשבות [בעניינים חליצה] בדעת כל פסקנים בכפי פסקנים" (עמ' 31), "עניין חליצה היא בסדרותיו בדרך קיצור הדין ך' סעיפים" (עמ' 33), שטרות (עמ' 24, 41, 56-58 ועוד), חידושים לפרשיות התורה (עמ' 42), "עניין סדר חליצה בקיצור" (עמ' 61), "אלו הן נוסח של כתובות" (עמ' 68), "נוסח שחיטה" (עמ' 73), "העקתי [!] נוסח הרשאה של שחיטה בין בדעת ספרד בין בדעת ארץ ישראל בין בדעת ארץ ישראל ... מס' אריה שאג מי לא יר"א" (עמ' 75), "נוסח שטר הרשאה שחיטה בדעת עיר בבל" (עמ' 82, ועוד), "זה דין שאלות ותשובות הלואה דעת ר' שלמה בעל פסקן" [הכוונה לתשובות הגאונים שהוציא רבי שלמה בן מנחם קבולי] (עמ' 91), "נוסח שטר ששולחים עיר בעיר כתבתי בשביל שיתנו להם נדבה" (עמ' 98), "נוסח חרמות שמשמתין את האדם שעובר כ"ד דברים שתיקנו רז"ל" (עמ' 100ב), "שטר נוסח של עניים... משום שיקבצו נדבה עיר בעיר" (עמ' 108), "נוסח שטר עניים המרודים" (עמ' 114), "נוסח שטר של עניים בלשון פארסי" (עמ' 121), "נוסח של משכנתא" (עמ' 136), ועוד.
הכותב מזכיר: "העתקתי בספר גור אריה יאודא" (עמ' 14) ושוב "זהו פירושו של כתובה ראיתי בספר מורי גור ארי'ה" (עמ' 60). בשטרות שבעמ' 88 ו-96 הועתקו חתימות: "צעיר יצחק ארי'ה". בשטר בעמ' 24: "בעי"ת יזד יע"א".
בראש כתב-היד נכרכו דפים נוספים, עם "מעשיות", פזמונים ופיוטים, ולקוטים שונים, אף הם מאותה סביבה ותקופה.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
כותב כתב-היד שלפנינו, החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, לא רבים הפרטים הידועים עליו. נזכר בכתובות שונות בין השנים תקצ"ט-תרכ"ה, וידוע כי חיבר דרשה על התורה (י' שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 149). בנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס.
[15] דף; 157 עמ'. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, פגומה.

אוסף חוברות, ספרי לימוד ומחברות תלמידים בכתב-יד, מטהרן, איראן:
• חוברת מודפסת, "תכנית למודים של אוצר התורה - איראן". [טהרן], תשי"ג [1953]. הדפסת מכונת כתיבה משוכפלת בסטנסיל.
החוברת כוללת את מערכת השעות השבועית לכיתות א-ו בבית הספר, עם פירוט מלא לתכני הלימוד התורניים בכל כיתה ובכל שבוע במהלך השנה.
• אוסף חוברות וספרי לימוד מודפסים בפרסית (באותיות ערביות) שנדפסו באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20.
• אוסף מחברות תלמידים, כתובות בפרסית (באותיות ערביות).
• דף מודפס בפרסית ותעודה עם חותמות.
תוכן הפריטים בפרסית לא נבדק.
רשת החינוך היהודית "אוצר התורה" פעלה בשנות ה-50 בארצות עדות המזרח וקהילות הספרדים. באיראן לבדה מנתה הרשת כ-40 בתי ספר, בהם למדו אלפים רבים של תלמידים.
5 חוברות מודפסות, 5 מחברות בכתב-יד ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

כתובה ומסמכי נישואין מהעיר חרבין שבסין:
• כתובה צבעונית מודפסת (הוצאת ח. יקובסון - מ. גולדברג, ורשה), עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן יעקב בן אברהם קאהן, עם הכלה שבע בת אליעזר קייליס. חרבין, תרצ"ג [1933].
• אישור נישואין (ברוסית), מטעם "הקהלה העברית בחרבין", המאשר את הנישואין הנ"ל. בחתימת רב העיר - רבי אהרן משה קיסילוב, יו"ר הועד ומזכיר הקהילה; עם חותמת ועד הקהילה.
• אישור (ברוסית) מטעם משטרת חרבין על הנישואין הנ"ל. כולל חותמות רשמיות (בסינית ורוסית) ובול רשמי. מעברו השני של הדף כיתוב מודפס בסינית.
בעיר חארבין שבסין, התקיימה קהלה יהודית קטנה, שהוקמה ערב מלחמת העולם הראשונה, ע"י יוצאי רוסיה. רבה הראשון והאחרון של הקהילה היה הגאון רבי אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו-תש"ט), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק. הוא הגיע לשם בשנת תרע"ג, לאחר שכיהן שנים רבות ברבנות בוריסוב פלך מינסק. בשנת תרצ"ז נבחר פה אחד לרב ראשי לכל הקהילות במזרח הרחוק. עם כיבוש העיר מידי שלטון יפן לידי השלטון הסיני, וכינון השלטון הקומוניסטי בסין, התבטלה הקהילה העברית בחרבין.
3 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

כרך קונטרסים בכתב-ידו של רבי שמואל יהודה מצליח הכהן ממודנה, ובהם דרשות שנשא בקהילתו בזמנים שונים. [איטליה, מודנה? המאה ה-18].
כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות והוספות רבות בשוליים. כרך הכולל 5 קונטרסים, וקונטרס נוסף (נפרד). לקונטרסים מעטפות נייר מקוריות. על כל מעטפת ובראש העמוד הראשון מופיעים פרטים על הדרשה, וראשי התיבות של שם המחבר: "שימ"ך" = שמואל יהודה מצליח כהן. למיטב ידיעתנו, הדרשות שלפנינו לא נדפסו.
קונטרסי הדרשות (לפי סדרם בכרך): "דירוש לחנוכה ע"ד מעלת התורה ומחזיקי התורה לזכרון חברת ת"ת מבוסיטו (Busseto) יע"א ממני הצעיר שימ"ך"; "דירוש למילה בפ' תזריע ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לפ' בלק וי"ז בתמוז ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו"; "דירוש לשביעי של פסח ממני הצעיר שימ"ך יצ"ו, וגם יתכן לפ' בשלח"; "דירוש למילה לפ' בהר סיני". בקונטרס נפרד: "דירוש לשב"ק פ' חקת ממני הצעיר שימ"ך".
רבי שמואל יהודה מצליח הכהן, החותם בראשי התיבות "שימ"ך". מחכמי איטליה במאה ה-18, רב, מחנך ודרשן במודנה וסביבתה. לא רבים הפרטים הידועים אודותיו, ורק מדרשותיו וחיבוריו שנותרו לפליטה אנו למדים על גדלותו בתורה ועל בקיאותו וחריפותו בנגלה ובנסתר. הוא נולד בסביבות שנת ת"ק. מחיבוריו נשארו בעיקר דרושים. הדרוש הראשון הידוע ממנו הוא משנת תקכ"ט, אותו דרש בכפר בריסילו (ראה: מקבציאל, חברת אהבת שלום, גליון לא, עמ' תקיט). בכת"י ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, הונגריה Ms. Kaufmann A 163)), מובאים חידושים שנשלחו מרב ב"מנטובה שנת התקכ"ט" אל "שמואל יהודה מצליח הכהן נר"ו מלמד בכפר בריסילו" (Brescello). בשנות התק"נ פעל בעיר מודינה ונשא שם דרשות. התאריך האחרון הנזכר בכתביו הוא שנת תקנ"ה (ראה: מקבציאל, שם). ידוע ממנו גם קונטרס תפילות וסגולות, ממנו נראה כי היה גם מקובל מעשי. שם נכתב בין היתר: "נוסח קמיע שיסדתי וכתבתי אני הצעיר שימ"ך בעד יהודי אחד מקולורנו שהיה נתון בכבלי ברזל... ושלי"ת [ושבח לה' יתברך] היה לו לתועלת נפלא כאשר הוא העיד על עצמו אחר צאתו מצרה לרוחה בעה"י שנה קודם זמנו" (מקבציאל, שם). דרשותיו שלפנינו עשירות ברעיונות ופירושים, והן בלולות במקרא, מדרש וקבלה. בדרוש לשביעי של פסח שלפנינו (עמוד פו) מביא הרב שימ"ך דברים בשם המקובל רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון" ממודנה, ומנוסח הדברים מתברר כי היה תלמידו: "וממ"ש [וממה שכתב] בעניין זה הה"ג מ"ו [הרב הגאון מורי ורבי] בספרו הנחמד זרע שמשון...".
6 קונטרסים (5 מהם כרוכים יחד, עם המעטפות המקוריות, בכריכה חדשה). למעלה ממאה עמודים כתובים. 13-14 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.