"יום החייל היהודי", כרזה מטעם הועד הארצי למען החייל היהודי. [ארץ ישראל], 1941. עיצוב: פרנץ קראוס (חתום בדפוס ובכתב-יד).
כרזה לכבוד יום החייל היהודי שנערך באפריל 1941. האיור שעל הכרזה, המציג חייל יהודי ולראשו קסדה צבאית בריטית, נעשה בידי פרנץ קראוס על-פי תצלום מאת אלפונס הימלרייך. הכרזה חתומה בידי קראוס, בעפרון (בפינה הימנית התחתונה, לצד החתימה שבדפוס).
יום החייל היהודי, לכבוד מתנדבי היישוב היהודי לצבא הבריטי, נערך בארץ ישראל שלוש פעמים, בשנים 1941-1943. היום נקבע על ידי הועד הארצי למען החייל היהודי יחד עם הסוכנות היהודית והועד הלאומי, ובמהלכו נערכו תהלוכות, אספות עם, תחרויות ספורט וחגיגות נוספות. אירועי יום החייל היהודי נוצלו גם לשם גיוס כספים והגשת סיוע למשפחות המגויסים.
92.5X60.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים ופגמים קלים בשוליים.
מקור: אוסף רפאל גרינצוויג.

"אחיך בגולה, במחנות ובדרכים זקוק לספר עברי, תן לו ספר מספריך / ספר לגולה", כרזה הקוראת לתרום ספרים עבור יהודי שארית הפליטה. דפוס ליט. אופסט "גרפיקה", [ירושלים, המחצית השניה של שנות ה-40]. עיצוב: עמנואל גראו.
כרזה המעודדת תרומת ספרים עבריים ליהודים "בגולה, במחנות ובדרכים". הכרזה עוצבה בידי עמנואל גראו, בוגר המחלקה לגרפיקה שימושית ב"בצלאל" ולימים אחד ממוריו. בציור שעל הכרזה נראית יד המושיטה לארבעה צעירים ספר שעל כריכתו הכותר "עברית". בתחתית הכרזה נדפסו כתובות למשלוח בירושלים, בתל-אביב ובחיפה.
69X46.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, משוקמים בהדבקת נייר דבק לא חומצי בגב הכרזה. רישום בטוש בגב הכרזה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

שלוש כרזות הקוראות ללימוד השפה העברית; שתיים מהן בעיצוב האחים שמיר. ישראל, [שנות ה-50].
1. "העברית גשר לחיים בישראל", כרזה מאוירת מטעם "שירותי המודיעין – משרד החינוך והתרבות". דפוס המדפיס הממשלתי, מחלקת המדידות, [1950 בקירוב]. עיצוב: האחים שמיר.
איור נאה של גשר גדול העובר מעל שיכון אוהלים, בתים כפריים ובתים עירוניים – משל לשפה העברית המגשרת בין קבוצות העולים השונות. על גבי הגשר מופיע הכיתוב "העברית גשר לחיים בישראל" ובתחתית הכרזה: "הרשם היום בשעורי הערב לעברית".
2. "לשון אחת – עם אחד, למענך ולמען ילדיך, למד עברית!", כרזה מאוירת מטעם "שירותי המודיעין – משרד החינוך והתרבות". דפוס המדפיס הממשלתי, מחלקת המדידות, [שנות ה-50]. עיצוב: האחים שמיר.
3. "ההסתדרות קוראת: השתתף במבצע הנחלת הלשון", כרזה מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הועד הפועל. דפוס "גרפיקה בצלאל", תל-אביב, [1954]. עיצוב: אליהו ורדימון.
איור צבעוני המציג דמות עולה חדש כורע תחת סלע ודמות "צבר" רוכן להסיר מעליו את המשא.
48X70 ס"מ בקירוב (הכרזה השלישית מעט קטנה יותר). מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים בודדים. קרעים קלים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.

דגל לשמחת תורה. חיתוך לינולאום מאת שלמה ידידיה (זיילנפריינד). הוצאת י. ח. [חיים יהושע] קוסובסקי, "בית ישראל"; דפוס י. הילפרן, ירושלים, [1923].
דגל בעל זנב-סנונית, מודפס בדיו כחולה. צדו האחד מחולק לשתי רצועות; ברצועה העליונה נראים ספר תורה מוכתר בכתר תורה, משני צדיו כנפי מלאך ומאחוריו השמש העולה. ברצועה התחתונה נראים אריות הרלדיים תומכים במגן דוד ובתוכו המילה "ציון". לצד הכתובת המסורתית "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מופיעה כתובת בעלת אופי ציוני – "בעד עמנו, ארצנו ותורתנו". על צדו השני נראית יונה הנושאת במקורה ענף ועליו הכתובת "שישו ושמחו בשמחת תורה", באותיות דמויות-עלים, ולצדה שבעה כוכבים (על פי הצעתו של הרצל לדגל הציוני), סוכה, ארבעת המינים ואלומת חיטים. הדגל חתום בדפוס "ש. ידידיה".
דגל זה, המשלב נושאים מסורתיים וציוניים, הופיע בשנת 1923 בדפו האחרון של העיתון "על המשמר" בעריכת א"ז בן-ישי שיצא לאור בירושלים, ולצדו "הוראות שימוש": "לילדי העברים בגולה! כחבריכם בארץ ישראל, כן אתם בגולה, תניפו ביום 'שמחת תורה' רק את הדגל העברי" (ראו: "הדגלים של שמחת תורה, מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-ישראלית". הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012. עמ' 21).
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Salamon Seelenfreund, 1875-1961), יליד הונגריה. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ולאחר מכן אף ברומא, בפריז ובגרמניה. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה ונודע כרב-אמן ומורה לאמנויות, ואף הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו והקים בית מלאכה בירושלים, ולאחר מכן התיישב עם משפחתו במושבה בית-טולמא, בעמק הארזים. במאורעות תרפ"ט נמלטה המשפחה מבעוד מועד וניצלה, אך הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – עלו באש, וכל הנותר נשדד. בשנים הבאות התגורר ידידיה בתל-אביב ובגבעתיים לסירוגין, ורבות מעבודותיו הושמדו בפגיעה שספג ביתו במהלך הפצצה האווירית המצרית במהלך מלחמת השחרור.
ידידיה, אמן עיטור וקליגרפיה, עסק רבות באות העברית, אשר שימשה לו חומר גלם לצורות ודגמים עיטוריים בהשראת מסורת האמנות היהודית. למידע נוסף אודותיו, ראו מאמר מצורף מאת תמנה רובינגר שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית.
28.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.