שתי סיכות לחברי "שורות המגינים" בקפריסין ושתי סיכות מזכרת ממחנות המעצר. [קפריסין, 1947-1949].
מראשית שנת 1947 ועד חיסול מחנות המעצר בקפריסין בראשית 1949 עסקו משלחות של חברי הפלמ"ח באימון המעפילים הכלואים במחנות לפעילות הגנה כהכנה לעלייתם לארץ והצטרפותם ללוחמי הישוב. הארגון לא השתייך באופן רשמי לפלמ"ח ולכן זכה לשם אחר, ניטרלי – "שורות המגינים".
1. סיכה עגולה, נושאת את סמל הפלמ"ח ומאחוריו פטיש וחרב מוצלבים. בתחתיתה יד מחזיקה בשני ענפי זית ובראשה הכתובת "שורות המגינים קפריסין".
קוטר: 25 מ"מ. מצב טוב.
2. סיכה העשויה ממטבע קפריסאי (פיאסטר או מחצית הפיאסטר) ששויף בצדו האחד. במרכזה מגן עם דגל ציוני ועליו המספר "121" ומאחוריו פטיש וחרב מוצלבים. בתחתיתה נראית יד המחזיקה שני ענפי זית ובראשה מופיעה הכתובת "שורות המגינים קפריסין".
קוטר: 24 מ"מ. מצב טוב. ללא סוגר.
3-4. שתי סיכות העשויות ממטבעות פיאסטר וחצי פיאסטר קפריסאיים, ששויפו בצדם האחד להכנת סיכה. על האחד מופיעה מפת האי קפריסין שעל שטחו גדר ומגדל שמירה. מתחת לאי נראה חוט תיל ומעליו מופיעה הכתובת "קפריסין". הסיכה השניה מחולקת לשניים: בחלקה העליון, תחת הכתובת "העפלה", נראית אוניית מעפילים ומעליה מטוס, ובחלקה תחתון נראה צריף פח מאחורי גדר תיל שלאורכה מגדלי שמירה, ולמטה הכתובת "קפריסין".
קוטר: 24 מ"מ. מצב משתנה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

31 כרוזים, עלונים וחוברות מטעם הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). ארץ ישראל, 1939-1947 בקירוב.
לקט פריטי דפוס המתעדים את מאבק האצ"ל בבריטים, ובהם: • כרוז משנת 1939 העוסק בשביתת אסירים יהודים במחנה המעצר בצריפין (כותרתו: "לא תעמוד על דם רעך!"). • שתי חוברות בהוצאת האצ"ל ("ציון הלוחמת" ו"רק כך", 1944). • כרוזים ועלונים עם הודעות על פעולות האצ"ל: עלון משנת 1946 המודיע על מתקפת האצ"ל והלח"י על מוסדות השלטון הבריטי בירושלים; כרוז מספטמבר 1947 המודיע: "בא' דסוכות תש"ח (29 ספטמבר 1947)... התקיפו חיילינו את המפקדה הראשית של הגיסטאפו הבריטי", ועוד. • שני גיליונות העיתון "חרות" – גיליון מיולי 1945 וגיליון ממאי 1945 לציון "יום השנה הששי למות הגבורים של המפקד הראשי". • כרוזים מטעם "קול ציון הלוחמת", תחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל – כרוז באנגלית (מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל) ובו תמלול שידור מה-7.7.1946 העוסק במאבק בבריטים ובצורך בנשק; כרוז מינואר 1947 שכותרתו "תשובה לידיד אמריקאי" ובו דברי האצ"ל לקלארק בולדווין, שליח נשיא ארצות הברית לארץ ישראל, בתגובה לדרישתו "להימנע מהתקפות צבאיות נגד המשעבדים הבריטיים, עד לאחר שימסור דין וחשבון על מלחמת השחרור העברית לנשיא ולקונגרס האמריקאי"; ועוד. • כרוז לציון שש שנים למותו של זאב ז'בוטינסקי (כ"ט תמוז תש"ו – 1946). • כרוז לזכר עולי הגרדום דב גרונר, דב רוזנבאום, מרדכי אלקושי ואליעזר קשאני. • כרוז שכותרתו "הבה נשאל את פני העם" ובו הצעה לערוך משאל עם בשאלה "האם אתה מחייב או שולל מלחמה, מדינית צבאית ומשקית לשחרור המולדת מעול זרים ולהקמת מדינתנו החפשית הדימוקרטית והעצמאית". • פריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מאפרה עשויה אבן מסותתת ממחנה המעצר בעמק איילון (לטרון). לטרון, ארץ ישראל, 1946.
המאפרה עשויה אבן שטוחה בצורתה הטבעית, שפאותיה סותתו מעט ביד לא-אמונה. בחלקה העליון, לצד המאפרה, נחצב שקע רבוע להחזקת סיגריות. המאפרה מעוטרת בזוג ידיים אסורות בשלשלאות ולצדן הכתובת "עמק-איילון, קיץ תש"ו". על בסיסה חקוקה כתובת הקדשה: "לטרון 1946.VIIIי.22, לשפרה, מיוסף".
בסוף שנות ה-30 הקימו הבריטים מערכת מחנות מעצר באזור לטרון, שתחילה שימשו בעיקר לכליאת אזרחי מדינות אויב, שבויי מלחמה אזרחיים וערבים שנעצרו בתקופת המרד הערבי הגדול. בשנת 1942 החלו הבריטים להשתמש במחנה לטרון לכליאת עצירי המחתרות – תחילה נכלאו בהם בעיקר לוחמי הלח"י והאצ"ל, אך לאחר מכן נוספו אליהם גם עצירי ה"הגנה", עסקני המפלגה הרוויזיוניסטית וחיילים יהודים ששוחררו מן הצבא הבריטי ועקב עברם הצבאי היו חשודים תמידיים בעיני הבריטים בהשתתפות בלוחמה מחתרתית. בקיץ 1946, לאחר "השבת השחורה", הגיע המחנה למלוא תפוסתו – 600 כלואים, בהם גם מנהיגי הישוב שהיו בעלי תפקידים במוסדות הישוב הרשמיים: משה שרת, דב יוסף, דוד רמז, יצחק גרינבוים, הרב י"ל פישמן-מיימון ואחרים. באוגוסט 1947, לאחר פרשת תליית הסרג'נטים בידי האצ"ל ופרשת אקסודוס, נעצרו במחנה כמה ראשי ערים יהודיות, בהם ישראל רוקח ואברהם קריניצי. המחנה שימש למטרתו זו עד פברואר 1948, אז העבירו הבריטים את עצירי המחתרות למחנה עתלית. במהלך התקופה שבה שימש המחנה לכליאת עצירי המחתרות, הוגלו כמה מאות מהם למחנות הכליאה באפריקה.
האסירים במחנה ארגנו פעילויות לימוד ותחרויות ספורט, עסקו במלאכת יד, העלו מופעי תרבות ואף הפעילו בית קפה. שלטונות המחנה התירו לאסירים לקיים פעילויות אלו ואף לקבל מימון עבורן, במחשבה שכך לא יעסקו בתכנון בריחות והתקוממויות.
20.5X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. עקבות הדבקה על בסיס המאפרה.
ספרות: מחנות המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, מאת טל משגב. בתוך עלי-זית וחרב, כרך ט'. הוצאת "כרמל", ירושלים, 2009. עמודים 158-185.
מקור: אוסף משפחת רימון.

כרך המאגד את כל 47 גיליונות העלון "קול נגבה" – עלון מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל שיצא לאור בימי הקרבות הקשים על קבוץ נגבה במלחמת העצמאות. 25 במאי 1948 עד 23 בנובמבר 1948.
גיליונות העלון "קול נגבה", בעריכת אשר ריכטר וצביקה לובלינר, שוכפלו במספר קטן של עותקים וחולקו בין לוחמים תושבי קיבוץ נגבה וכוחות חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב שעמדו לצדם במהלך הקרבות מול חיל המשלוח המצרי בשנת 1948.
הגיליונות כוללים דיווחים על מהלך הלחימה, ידיעות על הפצועים והנופלים, דברי עידוד וחיזוק, עדכונים מחיי היום-יום בקיבוץ, ועוד. בראש כל גיליון מופיע המוטו "אף על פי כן".
בפתח הכרך מופיעה הקדמה מאת אשר ריכטר (23.11.1948) בה הוא מציג את הרעיון מאחורי פרסום העיתון: "שבוע ימים לאחר שנגבה נהפכה לקו-חזית ראשון, הגתה מזכירות הקיבוץ את הרעיון של פרסום עלון יומי למטרת אינפורמציה ועידוד המגינים במקום... בימים חמורים הופיע העלון יום יום, עקר שמועות פורחות, יישר ידיעות מסולפות וחיזק את הרוח".
הגיליון האחרון, מה-23 בדצמבר 1948, נדפס עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן על ידי כוחות צה"ל ותום המצור על הקיבוץ, ומתאר את החזרה לשגרת החיים.
47 גיליונות (מספר עמודים משתנה בין הגיליונות), כרוכים יחד בכריכה חדשה. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בגיליון הראשון).