36 כרזות בנושא חגיגות פורים בעיר תל-אביב. תל-אביב, 1921-1935.
אוסף כרזות המתעדות אירועים שונים שהתקיימו בתל-אביב בשנות ה-20 וה-30 לקראת חג הפורים או במהלכו. בין הכרזות: כרזות פרסום רבות לנשפי הפורים של ברוך אגדתי ול"עדלידע", כרזה מטעם חברת "מסלות הברזל פלשתינה א"י" בנושא נסיעות מוזלות לתל-אביב לרגל חגיגות הפורים, כרזות בנושא נשפי בחירות מקדימים לתחרות "אסתר המלכה העבריה", כרזת פרסום ל"נשף מיוחד לבחירת אסתר המלכה התימנית" מטעם "צעירי המזרחי", כרזת פרסום לנשף מסכות של "הבמה העברית" ו"המכבי", כרזה מטעם "חברת התיאטרון הארץ ישראלי", כרזות אינפורמטיביות מטעם "הועדה לסידור החגיגות והעדלידע" של עיריית תל-אביב או "הועדה המסדרת ע"י הקק"ל", ועוד.
"כבר מראשיתה, תפסו חגיגות הפורים מקום של כבוד בחייה התרבותיים של תל-אביב. אופיין של החגיגות התגבש לקראת סוף שנות העשרים והמחצית הראשונה של שנות השלושים לכדי חג לאומי כמעט, כאשר המוני חוגגים מן הערים הגדולות, המושבות ואפילו מחו"ל נהרו לתל-אביב להשתתף בנשפים ולצפות במסע הקרנבל.
חיי התרבות בתל-אביב בשנים אלה התאפיינו בהשפעה מערבית מחד גיסא ובשאיפה ליצור תרבות והווי ארצישראליים מקוריים מאידך גיסא. [...] חגיגות הפורים השתלבו אף הם במגמה זו של אימוץ דפוסים אירופיים ויציקת תכנים עבריים מקומיים. נשפי המסכות של אגדתי אימצו כמה מאפיינים בולטים של קרנבלים שהתקיימו באירופה. [...] לצד זאת, הוענק לנשפים צביון מקורי ארצישראלי. אולמות הנשפים קושטו בתפאורות מרהיבות בהשראת סיפורי המגילה. תחפושות רבות נוצרו בזיקה לסיפורי המגילה ולהווי המזרחי והארצישראלי ושיקפו את האירועים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים מחיי הישוב בארץ. תל-אביב, בהיותה אכסניה לחגיגות, קנתה לה מעמד מרכזי בהן [...] תחרות התחפושות, שהיוותה את האירוע המרכזי בנשפים, זיכתה את המקוריות שבהן בפרסים יקרי ערך, שהיו על טהרת תוצרת הארץ - מתנת בתי-חרושת מקומיים [...] באמצעות בחירת אסתר המלכה העברייה ביקש אגדתי להעביר מסר לאומי ציוני ולשלב בין עברו של עם ישראל לבין ההווה בארץ-ישראל. בחגיגות הילדים ובתהלוכות שיזמו הקרן הקיימת לישראל ועיריית תל-אביב, הופיעו הילדים בתחפושות נושאות מסרים ציוניים מובהקים, שנועדו לשקף ולפאר את הישגי המפעל הציוני" (בתיה כרמיאל, מתוך המבוא לקטלוג "תל-אביב בתחפושת וכתר, חגיגות פורים בשנים 1912-1935". מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, 1999).
גודל ומצב משתנים. מספר כרזות בפורמט נמוך ורחב. מספר כרזות (מוקדמות) במצב גרוע, עם קרעים וקמטים רבים. במרבית הכרזות קמטים קלים, קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.

"אל הים!", כרזה צבעונית מטעם אגוד הספנות העברית. פרסום בוקי. לינול: צבי ברגמן. דפוס "הארץ", תל-אביב, [סוף שנות ה-30 בקירוב].
כרזה מטעם אגוד הספנות העברית, התפרסמה ככל הנראה בסמיכות לפתיחת נמל תל-אביב. במרכז הכרזה, על גבי אגרת נפתחת, נדפס הכיתוב: "אל הים! נמל בתל-אביב! ספנות עברית! חלוצי הים! זכור: כל נוסע, כל ארגז מטען באניה העברית – אבן לבנין! / אגוד הספנות העברית".
בשוליים העליונים מופיעים ארבעה דגלים: דגל ציוני, דגל "חברת ספנות ארץ-ישראלית" (Palestine Shipping Co. Ltd), דגל חברת הספנות "הלויד הימי הארץ ישראלי בע"מ" (Palestine Maritime Lloyd Ltd) ודגל ה"חברה לשירות ימי עתיד" (Atid Navigation Company Ltd). בתחתית הכרזה נראות אוניות מפליגות בים.
95X63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים. מספר קרעים קטנים בשוליים. שלוש מדבקות נייר בגב הכרזה (בשוליים).

"כי לי נקם ושילם!", כרזה לכבוד ה-1 במאי, מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. ללא ציון מדפיס, [ארץ ישראל], 1945. עיצוב: אטליה [ארנסט] מכנר / [אוטה] וליש. חתומה בדפוס בפינה הימנית העליונה ("mw") ובפינה הימנית התחתונה ("אטליה מכנר וליש").
דפוס ליטוגרפי צבעוני. בחלקה העליון של הכרזה מתנוסס דגל הבריגדה היהודית, תחתיו מופיע – על רקע אדום עז – ציור חיילי בריגדה מסתערים, ובתחתית, ציטוט מן הפסוק המקראי "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ" (דברים לב, לה) – המבטא את צו אותה שעה, נקמה בגרמניה הנאצית באמצעות התגייסות לבריגדה היהודית.
48.5X33 ס"מ. מצב טוב. פגמים מזעריים. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.