שמע ישראל / The Spirit of Judaism [רוח היהדות], מאת גרייס אגילר (Grace Aguilar). בעריכת יצחק ליסר. דפוס C. Sherman & Co., פילדלפיה, 5602 (1842). אנגלית.
חיבור הגנה על היהדות, מאת הסופרת היהודית-בריטית גרייס אגילר. החיבור נערך בידי יצחק ליסר ונדפס בפילדלפיה, עם הקדמה והערות מאת ליסר, בהן הוא מביע את הסתייגויותיו מדבריה של אגילר. הספר התקבל באהדה הן בקרב יהודים והן בקרב נוצרים והיה בשימוש בכמה בתי כנסת ואף בכנסיות פרוטסטנטיות.
סינגרמן 767.
בעמוד הבטנה הקדמי מופיעה הקדשה משנת 1842, בכתב-ידו של הסוחר היהודי יעקב יחזקאל (Jacob Ezekiel, 1812-1899), מן הדמויות הבולטות בקהילה היהודית של ריצ'מונד, וירג'יניה: "This small volume is most respectfully presented, by his friend Jacob Ezekiel, Richmond. Va. United States of America, Sunday, May 1st, 1842". תחת ההקדשה נוספה שורה בעברית: "הגביר יעקב בר יחזקאל, גבי דקהל קדוש...".
יעקב יחזקאל (Jacob Ezekiel) נולד בעיר פילדלפיה בשנת 1812, שנתיים לאחר שהוריו היגרו מאמשטרדם לארה"ב. בהיותו בן 13 החל לעבוד כשוליה של כורך ספרים ובשנת 1833 עבר לעיר בולטימור, שם המשיך לעסוק בכריכה. מבולטימור עבר לריצ'מונד, וירג'יניה, ושם ניהל בית מסחר לטקסטיל. זמן קצר לאחר שהתיישב בריצ'מונד, נבחר לשמש כמזכיר בית הכנסת "בית שלום", משרה שבה החזיק במשך כשלושים שנה. בשנת 1835 נישא ל-Catherine Myers Castro, גם היא מהגרת מקהילת יהודי אמשטרדם, ובמשך השנים נולדו לזוג ארבעה עשר ילדים.
בתקופה בה התגורר יעקב יחזקאל בריצ'מונד, היה מעורב בענייני הקהילה היהודית ועסק בפעילות חברתית וציבורית למען היהודים בארה"ב. הוא הצליח להביא לביטולו של צו מועצת עיריית ריצ'מונד על-פיו הוטלו קנסות כבדים על המפרים את מנוחת יום ראשון (מאוחר יותר, הביא גם לתיקונו של חוק המדינה, כך שיפטור את היהודים שומרי השבת מעונשים שהוטלו על מפרי מנוחת יום ראשון). נוסף על כך, במחאה על החלטות אנטישמיות שהתקבלו במספר קנטונים בשווייץ, מנע קבלת גרניט משוויץ לבניית אנדרטת וושינגטון. בשנת 1841, קיבל יחזקאל מכתב התנצלות אישי מנשיא ארה"ב, ג'ון טיילר, לאחר שהלה פרסם הודעה רשמית על פטירת הנשיא הקודם וכינה בה את העם האמריקני "נוצרי".
בשנת 1869 הוא עבר יעקב יחזקאל לסינסינטי, שם לקח חלק בייסוד "האיחוד ליהדות רפורמית" (Union of American Hebrew Congregations) והיה חבר במועצת המנהלים של ההיברו יוניון קולג' (Hebrew Union College). הוא נטל חלק בפעילות ציבורית למען יהדות ארה"ב עד ליום מותו בשנת 1899.
XII, 255 עמ', 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים (בעיקר בדפי הבטנה). קמטים. קרע ארוך בחלקו העליון של אחד הדפים, מחוזק בנייר דבק. קרע חסר בראש אותו הדף (ללא פגיעה בטקסט). מספר קרעים קלים בשוליים. כתמים, קרעים קלים ופגמים קלים בדף עליו נכתבה ההקדשה (הדף הודבק לדפים נוספים, לשיקום). כריכה חדשה (עם חלקים מהכריכה המקורית). דפי בטנה חדשים לצד דפי הבטנה המקוריים.
ספרות: Jacob Ezekiel, בתוך: Publications of the American Jewish Historical Society, מס' 9, 1901, עמ' 160-163.

Report of Sir Moses Montefiore Bart to the London Committee of Deputies of The British Jews on the Subject of his Mission to Rome – דו"ח מאת משה מונטיפיורי, לועד שליחי הקהילות, בנושא שליחותו לרומא בניסיון להביא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. כתוב בכתב-יד (בידי מזכיר?) ומשוכפל. לונדון, ה-13 ביולי 1859. אנגלית.
אדגרדו מורטארה (1851-1940) היה בנו של סוחר יהודי מבולוניה (אז במדינת האפיפיור של איטליה). בגיל שנתיים לקה במחלה קשה והוטבל בסתר לנצרות בידי משרתת נוצריה של המשפחה שביקשה לרפאו מהמחלה. כמה שנים מאוחר יותר העידה המשרתת על דבר הטבילה לרשויות. כיוון שבאותה עת החוק אסר על מי שאינו קתולי לגדל ולחנך ילדים קתולים, מורטארה נלקח ממשפחתו. כל ניסיונות המשפחה להחזיר את בנם לידיהם נכשלו. מורטארה חונך כקתולי ובבגרותו הצטרף למסדר האוגוסטיני. מאוחר יותר אף פעל כמיסיונר בגרמניה ובניו-יורק.
פרשת מורטארה עוררה סערה בקרב קהילות יהודיות וחוגים ליברליים באירופה ובארצות הברית. מספר ממשלות אירופיות וממשלת ארה"ב הביעו את מחאתן וביקשו להשיב את מורטארה למשפחתו. פרשה זו נחשבת לאירוע מכונן בהיסטוריה האירופאית ולאחד הגורמים להקמתו של הארגון "כל ישראל חברים".
הדו"ח שלפנינו מתאר את נסיעתו של משה מונטיפיורי לרומא, בשנת 1859, במטרה להגיש לאפיפיור פיוס התשיעי תזכיר הקורא לשחרורו של אדגרדו מורטארה. בדו"ח נזכרים, בין היתר, ניסיונותיו של מונטיפיורי לקבוע פגישה עם האפיפיור, מגעיו עם הדיפלומט הבריטי Odo Russell ופגישתו עם הקרדינל אנטונלי (Antonelli) לו מסר בסופו של דבר את התזכיר. כן מציין מונטיפיורי בדו"ח כי לנסיעה זו התלוו אליו אשתו יהודית ושני ידידיו, גרשון (גרשום) קורשידט מניו-אורלינס וד"ר תומאס הודג'קין מלונדון. הדו"ח נמסר על ידי מונטיפיורי ל"ועד שליחי הקהילות", הגוף המייצג של יהודי בריטניה (באותה עת היה מונטיפיורי נשיאו).
7, [1] דף, 32.5 ס"מ (כרוכים בשרוך בפינתם השמאלית העליונה). מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקרעים בשוליים, רובם קלים.

מכתב מאת משה מונטפיורי אל הרב הראשי של האימפריה הבריטית נתן מרקוס אדלר. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם הוספה בכתב-ידו של מונטפיורי ועם חתימת-ידו. רמסגייט (אנגליה), נובמבר 5640 [1879]. אנגלית.
מכתב העוסק בכספי תרומה עבור עניי ארץ ישראל. בסוף המכתב, תחת חתימתו, הוסיף מונטפיורי מספר שורות בכתב-ידו – איחולים וברכות לרב אדלר.
בין מונטפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין הרב נתן מרקוס אדלר (1803-1890), הרב הראשי של האימפריה הבריטית, התקיימו קשרי ידידות לאורך עשרות שנים. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי-הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטפיורי.
[1] דף, 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.