Die Herkunft der sogenannten portugiesischen Juden [מוצאם של אלו המכונים יהודים פורטוגזים], חוברת מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, [מאת Percy Cohen Henriquez]. [הולנד, 1942 בקירוב]. גרמנית.
החוברת שלפנינו נדפסה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, והיא כוללת מחקר מפורט על מוצאה הלא-יהודי, כביכול, של "הקהילה הפורטוגזית" בהולנד (מתוך כוונה "להכשירה" בעיני הנאצים). בין היתר, מתייחס המחקר למקורותיה של הקהילה היהודית בספרד, לממדי הגיור הנרחבים של האוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית בספרד בתקופות מוקדמות, לנישואי התערובת של קהילת האנוסים אחרי עליית האינקוויזיציה וכן למעמדה החברתי הנפרד של הקהילה בהולנד. החיבור מלווה מובאות וציטוטים רבים מאת חוקרים והיסטוריונים שונים (המחבר מציין בפירוש שאינם יהודים) ובסופו שני נספחים: חוות דעת משפטית מאת עורך הדין ההולנדי Jacob Maarten van Bemmelen (מתוארכת 19.3.1942), ודו"ח אנתרופולוגי מאת הנוירולוג ההולנדי Ariëns Kappers, המבקש להראות שהגולגולת של היהודים הפורטוגזיים שונה מהגולגולת היהודית האשכנזית.
מחבר המחקר אינו נזכר בשמו בדו"ח, אולם כפי הנראה מדובר במהנדס היהודי Percy Cohen Henriquez (1909-2000), יליד האי קוראסאו, ששהה בהולנד בתקופת המלחמה וניצל משום שלא היה רשום כיהודי.
"הקהילה הפורטוגזית" הייתה אחת מקהילות היהודים החשובות והוותיקות בהולנד. בשל מצב המלחמה ששרר בין הולנד ובין ארץ מוצאה האמיתית של הקהילה – ספרד, העדיפו היהודים לכנות את עצמם בשמה של המדינה השכנה – פורטוגל. לאורך הדורות, התחנכו בקהילה כמה מגדולי הרבנים ואנשי הרוח היהודיים של העת החדשה, ובהם שלמה די אוליוירה, שאול לוי מורטירה, ברוך שפינוזה ורבים אחרים.
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, הנהיגו הגרמנים מדיניות ייחודית בהולנד הכבושה, המאפשרת ליהודים לנסות לערער על שיוכם הגזעי. האחראי על הרישום בהאג, חסיד אומות העולם הנס גאורג קלמאייר (1903-1972), ניצל היטב "פרצה" זו בחוק הגרמני, והמיר את רישומם של אלפים מ"יהודים" ל"יהודים למחצה". החוברת שלפנינו התפרסמה במסגרת מאמצים אלה, ואפשר שהוגשה לידי קלמאייר, שבשנת 1942 (שנת פרסומה של החוברת) חיבר רשימה של 370 יהודים ממוצא ספרדי "טהור" שיש לפטור מחוקי הגזע.
34 עמ', 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים בעטיפה. קרעים בשדרה וקרע חסר באחת הפינות של העטיפה.
ראה: Did the Nazis think that Sephardim were Jews?, מאת Bernd Rother (בתוך: דברי הקונגרס העולמי השנים עשר למדעי היהדות, הוצאת "מאגנס", ירושלים, 2001, עמ' 105-113).

"משלוח-מנות, מנחת זכרון (לכ' פורים), תש"א", חוברת בכתב-יד שהוכנה עבור ראש היודנראט של גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי. [לודז'], תש"א [1941].
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרת שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
[4] דף (שני גליונות מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).

ספר סור מרע, אלדד ומידד מתוכחים בשבח וגנות צחוק הקרטי, מאת יהודה אריה ממודינא. דפוס ראזענקראנץ ושריפטזעטצער, וילנה, תרס"ג (1903).
"סור מרע", חיבור קצר על משחקי מזל והימורים שנכתב על-ידי הרב יהודה אריה ממודינא בצעירותו – עותק מספריית גטו טרזיינשטט. על כריכתו האחורית של הספר תווית נייר ועליה מספרו הקטלוגי של הספר בספריית הגטו – "IC 3318" (המספר מופיע גם בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית, בכתב-יד). שניים מעמודי הספר חתומים בחותמת ספריית הקהילה היהודית של ברלין ("Bibliothek der jüd. Gemeinde Berlin")
גטו טרזיינשטט הוקם בידי גרמניה הנאצית בשנת 1941 בעיר טרזין שבצ'כיה. שיעורם הגבוה של יהודים משכילים במקום הביא לצמיחתם של חיי תרבות עשירים, חריגים מאוד עבור גטאות, ובתוך כך להקמת ספרייה יהודית בגטו. הספרייה נפתחה למבקרים בחודש נובמבר 1942, ונוהלה בידי אמיל אוטיץ (Emil Utitz), פרופסור לפילוסופיה ופסיכולוגיה מהעיר פראג, שהחזיק בתפקיד זה עד השחרור. בתחילה כללה אוסף צנוע של 4,000 ספרים בלבד, אולם בהדרגה הלכה והתרחבה, ולבסוף מנתה למעלה מ-65,000 ספרים, במגוון שפות ונושאים. בשנת 1943, כאשר החליטו הגרמנים להפוך את טרזיינשטט ל"גטו ראווה" לקראת ביקור נציגי הצלב האדום, הועתקה הספרייה למבנה משופץ ורחב ידיים, שם נותרה עד סוף המלחמה.
40 עמ', 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעט קרעים קלים בשולי דפים. כריכת קרטון עם שדרת בד. כתמים ופגמים בכריכה.

שני תצלומים המתעדים את הגעתו של חאג' אמין אל חוסייני אל שדה התעופה הצבאי בבאניה לוקה, לקראת פגישתו הראשונה עם יחידת המתנדבים המוסלמית לצבא הגרמני. באניה לוקה (Banja Luka, בוסניה), [1943].
בתצלומים נראים אל-חוסייני ואיש דת מוסלמי נוסף, חוצים את שדה התעופה בבאניה לוקה בלוויית קציני צבא ובכירים נוספים. התצלומים מתוארים בצדם האחורי בכתב-יד (גרמנית), ומתוארכים 1.4-18.4 (ללא ציון השנה).
לתצלומי המופתי מצורפים שני תצלומים משדה תעופה צבאי נוסף – סרייבו (המתוארים בצדם האחורי בכתב-יד דומה), וכנראה שלפנינו תצלומים "בלתי רשמיים" שנעשו בידי טייס או מכונאי של חיל האוויר הגרמני, אשר הזדמן לשדה התעופה כאשר נחת בו המופתי והחליט לתעדו במצלמתו הפרטית.
מוחמד אמין אל-חוסייני (1895-1974), המוכר יותר בכינויו חאג' אמין אל-חוסייני, היה מנהיג ערבי מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי, שדגל באידאולוגיה אנטישמית ובחיסול הציונות. בין השנים 1921-1936 כיהן בתור המופתי של ירושלים, אולם לאחר פרוץ "המרד הערבי הגדול" (שאל-חוסייני היה מיוזמיו), נאלץ להימלט ללבנון, היגר לאיטליה הפאשיסטית ומשם – לגרמניה נאצית. קשריו עם בכירי המפלגה התהדקו מאוד בזמן שהותו בגרמניה (אל-חוסייני אף נפגש מספר פעמים עם אדולף היטלר), ובשנת 1943 סייע בגיוס לוחמים מוסלמים מארצות הבלקן ל"דיוויזיית אס-אס הררית ה-13" (The 13th Waffen Mountain Division of the SS), המכונה "הנדשאר" (Handschar).
ביקורו הראשון של חאג' אמין אל חוסייני בארצות הבלקן נערך בחודשים מרץ ואפריל 1943, ונשמר תחת מעטה של חשאיות והרחק מעיני הציבור. במהלך הביקור, פגש אל-חוסייני בקצינים מקומיים, בנציגי הקהילה המוסלמית ובחיילי יחידת המתנדבים המוסלמית ולאחר חזרתו לברלין – התחייב בפני מנהיגי המפלגה הנאצית לסייע בגיוס מתנדבים בתמורה להטבת תנאי השירות של החיילים המוסלמים והשארת צביונה הדתי של היחידה. חודשים ספורים אחר כך, נסע אל-חוסייני לארצות הבלקן בשנית, ופתח במסע תעמולה לגיוס מתנדבים מוסלמים לצבא הנאצי.
4 תצלומים, 9X6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. עקבות הדבקה בצדם האחורי.

האלבום השחור, הוצאת הליגה האנטי-נאצית, סריה א'. תל-אביב, ניסן ת"ש [אפריל 1940]. עברית, אנגלית וצרפתית.
אוגדן גלויות שלם ובו עשר גלויות.
אוגדן הגלויות שלפנינו הנו פרסום חזותי פומבי מוקדם ביותר – ואולי אף ראשון מסוגו – למעשי הנאצים על אדמת אירופה ובמיוחד על אדמת פולין הכבושה.
הליגה האנטי-נאצית, שפרסמה את האוגדן באפריל 1940, שמה לה למטרה לקיים "פעילות תעמולה והסברה בארץ ובחוץ לארץ, נגד המשטר הנאצי, רוח הנאציזם ושנאת הגזע". רעיונות אלה גלומים כולם באוגדן שלפנינו ולא רק בתמונות שנדפסו על גבי הגלויות, אלא גם ובמיוחד בדברי ההקדמה שהוסיפו אנשי הליגה האנטי-נאצית. בצדה הפנימי של המעטפת נדפס: "היטלריזם פירושו חזרה לימי הבינים האפלים. היהודים האומללים בפולין מוכרחים לשאת את הטלאי הצהוב המצויר על מעטפת האלבום על גבם לאות השפלתם. האלבום השחור מכיל את הסריה הראשונה של תמונות המסמלות את מעשי הרצח והזועה של הנאצים בפולין. האלבום השחור מהוה קטגוריה מדברת נגד המשטר הנאצי הברבארי. על ידי משלוח התמונות המופיעות באלבום בצורת כרטיסי דאר לכל המכרים, נתנת האפשרות לכל אחד להשתתף בקטגוריה זו ולגלות את פרצופו הברבארי של הנאציזם לעיני כל". דברים דומים מופיעים גם בהקדמה: "...בגרמניה של היטלר הוקמו מחנות הסגר בהן מתעללים הנאצים בקרבנותיהם האומללים במדה שלא עלתה עד כה על שום דמיון אנושי. במחנות היסורים והמות האלה נתונים האסירים – ובראש וראשונה האסירים היהודיים – לענויי הגוף והנפש הקשים ביותר, לעבודת פרך, לרעב, לקור ולטפול אכזרי בידי מעניהם, עד כדי שגעון או עד יציאת נשמה...".
כל גלויה מתוארת בכותרת – "המות בעקבותיו של היטלר", "עבודת התלינים הנאצים", "נדידת עמים לשערי מות", "הייצור הגרמני של 'תוצרת האפר'" ועוד – וכן מלווה דברי הסבר, המפרטים כמה מפרקטיקות ההתעללות וההשמדה הנאציות שהתבררו ופורסמו באופן פומבי רק בשנים שלאחר מכן: מוות של אלפים ממחלות, מקור ומרעב; הוצאה להורג מדי יום ביומו ותליית גופות על גרדומים ברחובות המרכזיים בערי פולין; עבודות פרך; ניקיון רחובות בפה ובידיים; שריפת הגופות לאפר ועוד. הגלויות מתוארות באנגלית. ההקדמה בעברית ובאנגלית, ולצדה מופיע תיאור הגלויות בעברית ובצרפתית.
אוגדן: 10.5X16 ס"מ. גלויות: 10X14 ס"מ. מצב טוב. שתיים מן הגלויות מנותקות מן האוגדן כליל וכמה אחרות מנותקות חלקית. קמטים בעטיפה. מעט כתמים בעטיפה ובגלויות.
מקור: אוסף רפאל גרינצוויג.