מִן הַחַכְלִיל וּמִן הַכָּחֹל, מהלך על ארץ רבה, מאת אורי צבי גרינברג. דפוס הארץ, תל-אביב, תש"י [1949]. עותק מתוך מהדורה מצומצמת של 77 עותקים, עם הקדשה בכתב-ידו של גרינברג.
קובץ שירים מאת אורי צבי גרינברג ובו, בין היתר, שירים המבטאים את כאבו על חורבן יהדות אירופה ועל אובדן הוריו בשואה. הספר נדפס על נייר עבה ואיכותי ב-77 עותקים בלבד. בקולופון מצוין: "השירים נתפרסמו בלוח 'הארץ' לשנת תש"י ונתקנו שנית לדפוס למען ייחודם בספר... הספר יצא לאור בשבעים ושבעה טפסים כרצון המחבר". הכותר "מן החכליל ומן הכחל" בעמוד השער ועל גבי עטיפת הנייר הקדמית נדפס בדיו אדומה.
בדף שלפני דף השער מופיעה הקדשה בכתב-ידו של אורי צבי גרינברג.
מ"א, [2] עמ', 24.5 ס"מ. חיתוך הדפים אינו אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה (כתמים רבים בכמה מהדפים). שני דפים רופפים. כריכה רכה, חלקה, עם עטיפת הנייר המודפסת המקורית. כתמים וקרעים (חלקם חסרים) בעטיפת הנייר.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון, ממוען ליצחק בן-צבי. ניו-יורק, ו' באייר תרע"ו (9.5.1916).
מכתב מאת דוד בן-גוריון ליצחק בן-צבי, כתוב על-גבי נייר מכתבים רשמי של "ועד הפועלים הלאומי-סוציאליסטי ("נאציאנאל-סאציאליסטישער ארבייטער קאמיטעט") שבן-גוריון שימש כמזכירו. המכתב נכתב בעת שהשניים התגוררו בארה"ב, לאחר שגורשו מארץ ישראל בידי השלטונות העות'מאניים.
בתחילת המכתב מתייחס בן-גוריון לדירה שחלק עם בן-צבי ועם יעקב זרובבל בניו-יורק: "החבילה נתפרדה ומדירתה של הגברת גולדפרט פנה זיוה פנה הודה. בו ביום שאתה הלכת ושינגטונה עקרתי גם אני דירתי משם, ואתמול – גם זרבבל. אני השתקעתי במורד העיר. מצאתי לי חדר יפה, מלא אור ואויר בעשרה דולרים לחדש בקרן הרחוב ג' ואוניו ב'".
המשך המכתב עוסק בהתקבלותו של ספר "יזכור" בארה"ב. הספר, שנערך בידי בן-צבי, יעקב זרובבל ואלכסנדר חשין וכלל מאמרים לזכרם של הפועלים והשומרים אשר נהרגו בתפקידי הגנה על היישוב היהודי בארץ ישראל, התפרסם בניו-יורק במאי 1916. במכתב מצטט בן-גוריון דברי ביקורת על הספר: "הנה דברי מבקר אחד: הספר בכללו עושה רשם אדיר [...] רשם רע עושים מאמרי זרבבל – פובליציסטיקה מתנפחת בצורה פיוטית כביכול" [אפשר כי בחר לצטט ביקורת זו מתוך עלבון על שלא היה שותף בעריכת הספר. כמה חודשים לאחר פרסום המהדורה הראשונה, החליט הועד המרכזי של מפלגת "פועלי ציון" בארה"ב להדפיס מהדורה נוספת. מלאכת עריכת המהדורה השניה הוטלה על בן-גוריון, וסביב זאת התפתח סכסוך בינו לבין בן-צבי. במהדורה שערך, בחר בן-גוריון להחליף את המבוא לספר שנכתב בידי זרובבל במבוא חדש מאת אלכסנדר חשין והשמיט את שמותיהם של בן-צבי וזרובבל משמות העורכים].
בסיום המכתב מדווח בן-גוריון על ויכוחים פנימיים במערכת העיתון "דער אידישער קעמפפער" בהוצאת אגודת "פועלי ציון" ומבקש מבן-צבי למסור פרישת שלום לידידים משותפים.
חברותם של דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי נרקמה בירושלים, בשנת 1910, במהלך עבודתם המשותפת במערכת העיתון "האחדות", בטאונה הרשמי של מפלגת "פועלי ציון" בארץ ישראל. בשנים 1912-1914 הם למדו משפטים באיסטנבול כדי להכשיר את עצמם בבוא היום לייצג את היישוב היהודי בפני השלטונות העות'מאניים. עם כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, לצד "מדינות המרכז", הפכו כל נתיני "מדינות ההסכמה" בארץ ישראל לנתיני אויב ונדרשו לקבל על עצמם אזרחות עות'מאנית או לצאת מהארץ. בן-גוריון ובן-צבי, אשר שבו מאיסטנבול, דגלו ברעיון ההתעת'מנות ויחד עם יתר חברי תנועת "פועלי ציון" קיבלו על עצמם אזרחות עות'מאנית. על אף זאת, בשנת 1915, כשהוחלט לגרש מארץ ישראל את כל מי שקשור בפעילות ציונית, קיבלו צו גירוש "לצמיתות" והועלו על ספינה לאלכסנדריה. באלכסנדריה נאסרו על ידי הבריטים כאזרחי אויב, אולם לאחר התערבות קונסול ארה"ב, שוחררו והפליגו לניו-יורק.
לאחר הגירתם לארה"ב, עסקו בן-גוריון ובן-צבי בפעילות ציונית במסגרת "פועלי ציון". הם כתבו בעיתונות המקומית, נשאו הרצאות והוציאו לאור את הספרים "יזכור" ו"ארץ-ישראל בעבר ובהווה". לאחר הצהרת בלפור היו מיוזמי הקמת גדוד 39 של קלעי המלך בצבא הבריטי (גדוד יהודי-אמריקאי) והטיפו להצטרפות צעירים יהודים לגדודים העבריים. עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים, שבו השניים לארץ.
למידע נוסף, ראו מאמר מצורף.
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים מזעריים.

זכרונות, דוד בן-גוריון. הוצאת עם עובד, תל-אביב, 1971-1973. כרכים א'-ג'.
שלושת הכרכים הראשונים של הספר "זכרונות" מאת דוד בן-גוריון (הכרך הרביעי ראה אור ב-1974, לאחר מותו של בן-גוריון). בשערי כל אחד מהכרכים, הקדשות קצרות בכתב-ידו של דוד בן-גוריון, לאבא אבן ("לאבא אבן, בהוקרה, ד. בן-גוריון" או "לאבא אבן, בידידות, ד. בן-גוריון").
אבא אבן (1915-2002) היה דיפלומט ומדינאי ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית ובאו"ם, כשר החינוך וכסגן ראש ממשלת ישראל השני. בתקופה בה הספרים שלפנינו ראו אור והוקדשו לו, אבא אבן כיהן בתפקיד שר החוץ.
3 כרכים, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי במעטפות הנייר של הכרכים.

The Camp David Accords, Documents Pertaining to the Conclusion of Peace [הסכמי קמפ דייוויד, מסמכים הקשורים להסכם השלום]. הוצאת מחלקת ההסברה של שגרירות ישראל בוושינגטון. וושינגטון (Washington, D.C.), י[1979]. אנגלית. עותק חתום בידי מנחם בגין.
חוברת ובה נוסח הסכמי קמפ דיוויד, "מסגרת לשלום במזרח התיכון" ו"מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים וישראל", מכתבים, תזכירים ומסמכים הנוגעים להסכמים, ונאומיהם של ג'ימי קרטר, אנואר סאדאת ומנחם בגין בטקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון. בחוברת ארבע מפות.
עטיפתה הקדמית של החוברת חתומה בחתימת-ידו של מנחם בגין, בעברית ובאנגלית.
חוזה השלום בין ישראל ומצרים נחתם על מדשאת הבית הלבן ביום 26.3.1979, והיה להסכם השלום הראשון בין ישראל לאחת משכנותיה. השיחות נפתחו באופן רשמי עם נחיתתו המפתיעה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בנמל התעופה בישראל, ארבע שנים בלבד לאחר מלחמת יום הכיפורים. בתחילה נקלעו השיחות לקשיים, אולם לאחר התערבותו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, התכנסו הצדדים במעון הקיץ הנשיאותי "קמפ דייוויד", ובתום שבועיים של דיונים ערכו טקס חגיגי לחתימה על ההסכם הראשון – "מסגרת לשלום במזרח התיכון". כחצי שנה לאחר מכן, התכנסו הצדדים בבית הלבן, ובנוכחותם של 1500 מוזמנים חתמו על הסכם השלום, שסימן פרק חדש בתולדות המזרח התיכון. על חתימת ההסכם הוענק למנחם בגין ולאנואר סאדאת פרס נובל לשלום.
[16] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים בודדים, קלים, על העטיפה הקדמית.