מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove and filter and
- the (56) Apply the filter
- art (45) Apply art filter
- isra (45) Apply isra filter
- מלחמת (38) Apply מלחמת filter
- ושארית (33) Apply ושארית filter
- שואה (33) Apply שואה filter
- אנטישמיות (33) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (33) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (33) Apply הפליטה filter
- antisemit (33) Apply antisemit filter
- antisemitism, (33) Apply antisemitism, filter
- erit (33) Apply erit filter
- hapletah (33) Apply hapletah filter
- holocaust (33) Apply holocaust filter
- she (33) Apply she filter
- she'erit (33) Apply she'erit filter
- sheerit (33) Apply sheerit filter
- ספרי (29) Apply ספרי filter
- וכרזות (27) Apply וכרזות filter
- גלויות (27) Apply גלויות filter
- גרפיקה (27) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (27) Apply גרפיקה, filter
- art, (27) Apply art, filter
- grphic (27) Apply grphic filter
- postcard (27) Apply postcard filter
- poster (27) Apply poster filter
- ישראלית (26) Apply ישראלית filter
- והקדשות (21) Apply והקדשות filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- מחקר, (21) Apply מחקר, filter
- מחקר (21) Apply מחקר filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד, (21) Apply כתבי-יד, filter
- כתבי (21) Apply כתבי filter
- יד (21) Apply יד filter
- חתימות (21) Apply חתימות filter
- וספרי (21) Apply וספרי filter
- מכתבים, (21) Apply מכתבים, filter
- bibl (21) Apply bibl filter
- bibles, (21) Apply bibles, filter
- dedic (21) Apply dedic filter
- letter (21) Apply letter filter
- letters, (21) Apply letters, filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- manuscripts, (21) Apply manuscripts, filter
- map (21) Apply map filter
- signatur (21) Apply signatur filter
- theolog (21) Apply theolog filter
- travelogu (21) Apply travelogu filter
מציג 133 - 144 of 219
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
מתווה לאיור להגדה של פסח, מאת זאב רבן. [1925?].
עט וצבעי מים על נייר. חתום "זאב רבן".
במתווה נראים חמישה חכמים מסובים סביב שולחן הסדר, ובפתח החדר ניצבים שני תלמידים. האיור מלווה את קטע ההגדה העוסק בחמשת התנאים שסיפרו כל ליל פסח ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
מתווה: 30.5X17.5 ס"מ. דף: 23.5X36 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. נקבים בודדים וקרע קל, משוקם. שתי חותמות-דיו בגב הדף.
מקור: אוסף משפחת רימון.
עט וצבעי מים על נייר. חתום "זאב רבן".
במתווה נראים חמישה חכמים מסובים סביב שולחן הסדר, ובפתח החדר ניצבים שני תלמידים. האיור מלווה את קטע ההגדה העוסק בחמשת התנאים שסיפרו כל ליל פסח ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
מתווה: 30.5X17.5 ס"מ. דף: 23.5X36 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. נקבים בודדים וקרע קל, משוקם. שתי חותמות-דיו בגב הדף.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
שני רישומים מעשה ידי שמואל בן-דוד (1884-1927).
1. דיוקן אישה, רישום דיו על נייר. חתום "S.D" [שמואל דוידוב].
24.5X31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים.
2. ירושלים, רישום דיו על נייר. אינו חתום. בצדו האחורי סקיצה בעפרון (ציפור).
29X13 ס"מ, נתון בפספרטו. מצב טוב. מעט כתמים קלים.
שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 והוא בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית".
1. דיוקן אישה, רישום דיו על נייר. חתום "S.D" [שמואל דוידוב].
24.5X31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים.
2. ירושלים, רישום דיו על נייר. אינו חתום. בצדו האחורי סקיצה בעפרון (ציפור).
29X13 ס"מ, נתון בפספרטו. מצב טוב. מעט כתמים קלים.
שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 והוא בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית".
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מחברת רישומים מאת אביגדור אריכא (1929-2010).
במחברת (תוצרת "Couleurs du Quai Voltaire") מופיעים רישומי פחם וגרפיט על שמונה-עשר דפים (מתוך 19), רובם דיוקנאות. על חלק מן הדפים מופיעים רישומים משני הצדדים.
20.5X15.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים.
מקור: מתנת האמן.
במחברת (תוצרת "Couleurs du Quai Voltaire") מופיעים רישומי פחם וגרפיט על שמונה-עשר דפים (מתוך 19), רובם דיוקנאות. על חלק מן הדפים מופיעים רישומים משני הצדדים.
20.5X15.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים.
מקור: מתנת האמן.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
32 רישומים מאת רות שלוס (1922-2013).
צבעי מים, עט, פחם, דיות וטוש על נייר.
מרבית הרישומים באוסף הם דיוקנאות, חלקם יחידניים וחלקם קבוצתיים. לצדם מופיעים גם רישומים של בעלי חיים, נופים ופועלים במלאכתם. שניים מן הרישומים חתומים "רות שלוס".
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולחידלון שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
14.5X20.5 עד 35X25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי חלק מהדפים. על פינות אחד מן הדפים, בצדו האחורי, מודבקות פיסות נייר לחיזוק.
ספרות:
1. אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
2. רות שלוס, רטרוספקטיבה. אוצרת: טלי תמיר. אתר המשכן לאמנות עין חרוד.
מקור: מתנת האמנית.
צבעי מים, עט, פחם, דיות וטוש על נייר.
מרבית הרישומים באוסף הם דיוקנאות, חלקם יחידניים וחלקם קבוצתיים. לצדם מופיעים גם רישומים של בעלי חיים, נופים ופועלים במלאכתם. שניים מן הרישומים חתומים "רות שלוס".
רות שלוס (1922-2013) נולדה בנירנברג ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בעודה בת 16 בלבד החלה ללמוד ב"בצלאל", ועם סיום לימודיה הצטרפה לגרעין המקימים של קיבוץ להבות הבשן. שלוס תרמה מכישוריה למפעלי האמנות והדפוס של התנועה, ועבדה כמאיירת בעיתון "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות עבור "ספריית פועלים". מ-1950 עד 1952 בערך למדה אמנות ב"אקדמיה גרנד שומייר" בפריז, ולאחר שובה ארצה, עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עזבה את קיבוצה. שלוס הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית וציוריה שהתאפיינו בריאליזם חברתי הביעו לעתים קרובות מסר סוציאליסטי של חשיפת פערי הכוחות וההשלכות של הבדלי המעמדות. היא ציירה את שוליה של החברה – נשים קשות-יום, ילדים רעבים, פועלים ויושבי-מעברות. בהמשך פנתה לחייהן של נשים, לחוסר האונים שבחוויית הלידה ולחידלון שבזקנה – ואת כולם ציירה במבט רגיש הרואה את האדם הנטוע בסביבתו, כפי שכתב עליה המשורר נתן זך – "המוטו שלה נותר זה שהיה לאורך כל השנים. החיים עצמם. ללא כחל ושרק".
14.5X20.5 עד 35X25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי חלק מהדפים. על פינות אחד מן הדפים, בצדו האחורי, מודבקות פיסות נייר לחיזוק.
ספרות:
1. אופקים רחבים יותר, 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף עפרת לאוסף לוין. עבודות נבחרות, חלק ב', מאת גדעון עפרת. הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, ירושלים, 2013.
2. רות שלוס, רטרוספקטיבה. אוצרת: טלי תמיר. אתר המשכן לאמנות עין חרוד.
מקור: מתנת האמנית.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
Pacific (דמויות על דרגשי השינה באוניית המעפילים "פאסיפיק"). רישום מאת לאה גרונדיג, 1940.
דיו על נייר. חתום, מתואר ומתוארך.
לאה גרונדיג (1906-1977), אמנית ילידת דרזדן, חברה במפלגה הקומוניסטית הגרמנית. הייתה נשואה לצייר הגרמני האנס גרונדיג. בשל דעותיהם הקומוניסטיות, נאסרו בני הזוג במחנות-ריכוז, אך לאה נחלצה מאירופה ועלתה לארץ ישראל בשנת 1940 על סיפון אוניית המעפילים "פאסיפיק".
26.5X35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
דיו על נייר. חתום, מתואר ומתוארך.
לאה גרונדיג (1906-1977), אמנית ילידת דרזדן, חברה במפלגה הקומוניסטית הגרמנית. הייתה נשואה לצייר הגרמני האנס גרונדיג. בשל דעותיהם הקומוניסטיות, נאסרו בני הזוג במחנות-ריכוז, אך לאה נחלצה מאירופה ועלתה לארץ ישראל בשנת 1940 על סיפון אוניית המעפילים "פאסיפיק".
26.5X35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
ללא כותרת, עבודה צילומית מאת הנרי שלזניאק (1938-1980). [סוף שנות ה-60?].
טכניקה מעורבת על קרטון. חתומה.
50X52 ס"מ בקירוב. נתונה במסגרת, 66X69 ס"מ. לא נבדקה מחוץ למסגרת.
טכניקה מעורבת על קרטון. חתומה.
50X52 ס"מ בקירוב. נתונה במסגרת, 66X69 ס"מ. לא נבדקה מחוץ למסגרת.
קטגוריה
אמנות ישראלית ובינלאומית – הדפסים וציורים
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
תריסר מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של החוקר שלמה בובר, ממוענים אל החוקר יעקב רייפמן. למברג [לבוב], תרל"ב-תרנ"ד [1872-1894].
מכתביו של בובר עוסקים בעיקר במחקר תורני; הוא מתאר בהם את עבודתו בההדרת המדרשים "מדרש תנחומא", "מדרש שמואל", "לקח טוב" וספר "שבלי הלקט" וכן מעיר על מחקריו של רייפמן.
באחד המכתבים מבקש בובר מרייפמן שיכתוב דברי הערכה על עבודתו בההדרת מדרש תנחומא: "שפתי תבענה לכבודו כי יכתוב בקורת על התנחומא, וידבר אודות מלאכתי אשר יגעתי ועמלתי כחמשה שנים, ושמתי לילות כימים לברר וללבן דברי חז"ל. ומי כמוהו יודע את העבודה הכבידה והעצומה אשר העמסתי עלי ועבדתי עבודת הפרך עד אשר יצא הספר כלול בהדרו" (ה' תשרי תרמ"ו [1885]). במכתב נוסף הוא מבהיר: "וחלילה לי לבקש כבוד, כי ת"ל [=תודה לא-ל] יש לי די, רק חפצי כי יודע בתבל מצאת הספרים לאור, למען המדפיס [המדפיסים] יראו שכר בעמלם..." (ז' תשרי תרנ"ד).
שלמה בובר (1827-1906), מלומד יהודי, חוקר ומהדיר, יליד לבוב. סבו של הפילוסוף מרטין בובר. מפעלו הספרותי הגדול, שורת מדרשים מתקופת התלמוד במהדורות מדעיות, זכה להערכה גדולה בקרב תנועת ההשכלה והיהדות המסורתית כאחד. בובר כיהן בחייו כחבר נשיאות הקהילה היהודית בלבוב, כיושב ראש לשכת המסחר בלבוב, והיה מכותביו הראשיים של השבועון היהודי "עברי אנוכי". נכדו, מרטין בובר, כתב עליו בחיבורו "דרכי אל החסידות": "המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מופלא, מתוך עצימות מופלאה של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט... בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות) צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו".
הנמען, יעקב רייפמן (1818-1894), סופר וחוקר אוטודידקט; מחברם של עשרות ספרים ומאמרים בתולדות ישראל, במחקר התנ"ך ובנושאים נוספים. מראשוני תנועת ההשכלה בעיר זמושץ' (פולין) ומהבולטים שבהם.
12 מכתבים. גודל ומצב משתנים (מרבית המכתבים בני כמה עמודים). מצב כללי טוב-בינוני. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים בשוליים (ברובם קלים). מכתב אחד במצב בינוני-גרוע, עם קרעים חסרים.
מכתביו של בובר עוסקים בעיקר במחקר תורני; הוא מתאר בהם את עבודתו בההדרת המדרשים "מדרש תנחומא", "מדרש שמואל", "לקח טוב" וספר "שבלי הלקט" וכן מעיר על מחקריו של רייפמן.
באחד המכתבים מבקש בובר מרייפמן שיכתוב דברי הערכה על עבודתו בההדרת מדרש תנחומא: "שפתי תבענה לכבודו כי יכתוב בקורת על התנחומא, וידבר אודות מלאכתי אשר יגעתי ועמלתי כחמשה שנים, ושמתי לילות כימים לברר וללבן דברי חז"ל. ומי כמוהו יודע את העבודה הכבידה והעצומה אשר העמסתי עלי ועבדתי עבודת הפרך עד אשר יצא הספר כלול בהדרו" (ה' תשרי תרמ"ו [1885]). במכתב נוסף הוא מבהיר: "וחלילה לי לבקש כבוד, כי ת"ל [=תודה לא-ל] יש לי די, רק חפצי כי יודע בתבל מצאת הספרים לאור, למען המדפיס [המדפיסים] יראו שכר בעמלם..." (ז' תשרי תרנ"ד).
שלמה בובר (1827-1906), מלומד יהודי, חוקר ומהדיר, יליד לבוב. סבו של הפילוסוף מרטין בובר. מפעלו הספרותי הגדול, שורת מדרשים מתקופת התלמוד במהדורות מדעיות, זכה להערכה גדולה בקרב תנועת ההשכלה והיהדות המסורתית כאחד. בובר כיהן בחייו כחבר נשיאות הקהילה היהודית בלבוב, כיושב ראש לשכת המסחר בלבוב, והיה מכותביו הראשיים של השבועון היהודי "עברי אנוכי". נכדו, מרטין בובר, כתב עליו בחיבורו "דרכי אל החסידות": "המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מופלא, מתוך עצימות מופלאה של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט... בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות) צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו".
הנמען, יעקב רייפמן (1818-1894), סופר וחוקר אוטודידקט; מחברם של עשרות ספרים ומאמרים בתולדות ישראל, במחקר התנ"ך ובנושאים נוספים. מראשוני תנועת ההשכלה בעיר זמושץ' (פולין) ומהבולטים שבהם.
12 מכתבים. גודל ומצב משתנים (מרבית המכתבים בני כמה עמודים). מצב כללי טוב-בינוני. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים בשוליים (ברובם קלים). מכתב אחד במצב בינוני-גרוע, עם קרעים חסרים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של אפרים דיינארד, ממוען אל "כבוד ידידי הרב החכם הנאור הישיש הנכבד הר"ש באבער הי"ו" [שלמה בובר]. נכתב על נייר מכתבים רשמי. לונדון, [סוף המאה ה-19 בקירוב].
בתחילת המכתב כותב דיינארד לבובר כי הוא שולח לו שניים מספריו שיצאו זה עתה לאור – "זמיר עריצים" ו"כתות בישראל", ומספר לו על מסעותיו בעולם: "יצאתי כעת למסעי סביב העולם, אחרי אשר כבר סבבתי את כל ארצות אמעריקא לארכן ולרחבן... עתה הנני עובר דרך איירופא, ואקוה כי אהיה גם בלעמבערג בסוף הקיץ, ומאוד אשמח לראות את פניך למצער פעם אחת בימי חיי".
בהמשך המכתב מתייחס דיינארד לרשימת כתבי-יד מספרייתו של אדולף סוטרו (Adolph Sutro, 1830-1898 – מהנדס, פוליטיקאי ופילנתרופ; ראש העיר ה-24 של סן פרנסיסקו): "אם יש לך חפץ ברשימת כ"י השר זוטרא... אוכל לשלוח לך. ברגע זה נמצאה הרשימה ביד ידידנו הרב החכם ד"ר נייבויער [הביבליוגרף והסופר אדולף (אברהם) נויבאואר, סגן מנהל ספריית בודליאנה]".
המכתב, החתום "הנוסע אפרים דיינארד", נכתב על נייר מכתבים רשמי של דיינארד. בראש הדף, מימין, לצד הכיתוב "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", נדפס ציור של עיט האוחז בחיצים בכפתו השמאלית ובענף עץ זית בכפתו הימנית (בדומה לעיט המופיע על החותם הגדול של ארצות הברית). בראש הדף, משמאל, נדפס ציור של אניית מפרשים לצד הכיתוב "הנוסע אפרים דיינארד".
אפרים דיינארד (1846-1930) היה ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב. אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס. הוא נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
שלמה בובר (1827-1906), יליד למברג (לבוב) היה חוקר ומהדיר מדרשים; סבו של הפילוסוף מרטין בובר. ראו פריט קודם.
[1] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ספורים. קרעים קלים בשוליים.
בתחילת המכתב כותב דיינארד לבובר כי הוא שולח לו שניים מספריו שיצאו זה עתה לאור – "זמיר עריצים" ו"כתות בישראל", ומספר לו על מסעותיו בעולם: "יצאתי כעת למסעי סביב העולם, אחרי אשר כבר סבבתי את כל ארצות אמעריקא לארכן ולרחבן... עתה הנני עובר דרך איירופא, ואקוה כי אהיה גם בלעמבערג בסוף הקיץ, ומאוד אשמח לראות את פניך למצער פעם אחת בימי חיי".
בהמשך המכתב מתייחס דיינארד לרשימת כתבי-יד מספרייתו של אדולף סוטרו (Adolph Sutro, 1830-1898 – מהנדס, פוליטיקאי ופילנתרופ; ראש העיר ה-24 של סן פרנסיסקו): "אם יש לך חפץ ברשימת כ"י השר זוטרא... אוכל לשלוח לך. ברגע זה נמצאה הרשימה ביד ידידנו הרב החכם ד"ר נייבויער [הביבליוגרף והסופר אדולף (אברהם) נויבאואר, סגן מנהל ספריית בודליאנה]".
המכתב, החתום "הנוסע אפרים דיינארד", נכתב על נייר מכתבים רשמי של דיינארד. בראש הדף, מימין, לצד הכיתוב "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", נדפס ציור של עיט האוחז בחיצים בכפתו השמאלית ובענף עץ זית בכפתו הימנית (בדומה לעיט המופיע על החותם הגדול של ארצות הברית). בראש הדף, משמאל, נדפס ציור של אניית מפרשים לצד הכיתוב "הנוסע אפרים דיינארד".
אפרים דיינארד (1846-1930) היה ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב. אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס. הוא נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
שלמה בובר (1827-1906), יליד למברג (לבוב) היה חוקר ומהדיר מדרשים; סבו של הפילוסוף מרטין בובר. ראו פריט קודם.
[1] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ספורים. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הרב שמואל מוהליבר, אל הרב חיים יוסף יפה. יום ב', י' ניסן התר"ן [1890].
בתחילת המכתב מתייחס הרב שמואל מוהליבר לנסיעתו המתוכננת לארץ ישראל ומשיב לבקשתו של הרב חיים יוסף יפה לצרף לנסיעה זו את בנו ולסייע לו בכיסוי הוצאות הנסיעה: "[...] לא יוכל בנו לקות על איזה עזר ותמיכה על הוצאות נסיעתו מפאת הנוסעים, ואם כי אולי כאשר יסעו איזה גבירים, ובנו שיחי' ימצא חן בעיניהם יתמכוהו וימלאו מחסורו, אבל להבטיחו ע"ז לא אוכל...". בהמשך מוסר הרב מוהליבר לרב יפה כי יתמוך בו בתפקידו כדרשן וכותב: "בדבר ההנהגה לעתיד לא אוכל לע"ע להודיעו מאומה כי גם אנכי בעצמי לא אדע לע"ע, מצידי בוודאי אשתדל שישאר כבוד מעלתו על מקומו".
בסיום המכתב מזכיר הרב מוהליבר אדם שהתחזה לשליח "חובבי ציון" ("מהמגיד המכנה עצמו בשם מגיד שלוח מחובבי ציון, הוא מעשה אשר לא יעשה, לפרסם שקר מוחלט כזה. ואיש כזה אינו שוה בשום אופן להיות מוכיח ברבים") ומתייחס להצעתו של הרב יפה לשידוך עבור נכדתו ("כאשר יהיה בפה אזי נדבר גם אודות הנכבדות אשר הציע...").
הרב שמואל מוהליבר (1824-1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת "חובבי ציון" ומאבות הציונות הדתית. בשנת 1890 נסע מאודסה לארץ ישראל בראש משלחת של "חובבי ציון" ששמה לעצמה למטרה לבחון את מצב המושבות בארץ (לנסיעה זו הוא מתייחס במכתב שלפנינו).
נמען המכתב, הרב חיים יוסף יפה ("המגיד מוועקשנה") היה מהמטיפים הראשונים של תנועת "חובבי ציון" ודורש מטעם "חובבי ציון" בווילנה.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים. רישומים (בעפרון) בצדו האחורי.
בתחילת המכתב מתייחס הרב שמואל מוהליבר לנסיעתו המתוכננת לארץ ישראל ומשיב לבקשתו של הרב חיים יוסף יפה לצרף לנסיעה זו את בנו ולסייע לו בכיסוי הוצאות הנסיעה: "[...] לא יוכל בנו לקות על איזה עזר ותמיכה על הוצאות נסיעתו מפאת הנוסעים, ואם כי אולי כאשר יסעו איזה גבירים, ובנו שיחי' ימצא חן בעיניהם יתמכוהו וימלאו מחסורו, אבל להבטיחו ע"ז לא אוכל...". בהמשך מוסר הרב מוהליבר לרב יפה כי יתמוך בו בתפקידו כדרשן וכותב: "בדבר ההנהגה לעתיד לא אוכל לע"ע להודיעו מאומה כי גם אנכי בעצמי לא אדע לע"ע, מצידי בוודאי אשתדל שישאר כבוד מעלתו על מקומו".
בסיום המכתב מזכיר הרב מוהליבר אדם שהתחזה לשליח "חובבי ציון" ("מהמגיד המכנה עצמו בשם מגיד שלוח מחובבי ציון, הוא מעשה אשר לא יעשה, לפרסם שקר מוחלט כזה. ואיש כזה אינו שוה בשום אופן להיות מוכיח ברבים") ומתייחס להצעתו של הרב יפה לשידוך עבור נכדתו ("כאשר יהיה בפה אזי נדבר גם אודות הנכבדות אשר הציע...").
הרב שמואל מוהליבר (1824-1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת "חובבי ציון" ומאבות הציונות הדתית. בשנת 1890 נסע מאודסה לארץ ישראל בראש משלחת של "חובבי ציון" ששמה לעצמה למטרה לבחון את מצב המושבות בארץ (לנסיעה זו הוא מתייחס במכתב שלפנינו).
נמען המכתב, הרב חיים יוסף יפה ("המגיד מוועקשנה") היה מהמטיפים הראשונים של תנועת "חובבי ציון" ודורש מטעם "חובבי ציון" בווילנה.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים. רישומים (בעפרון) בצדו האחורי.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"מלואים (למאמרי תולדות ישיבת עה"ח)", טיוטה בכתב-ידו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (חתומה בסופה). [1886 בקירוב].
שלושה עמודים בכתב-יד – מלואים ל"תולדות ישיבת עץ החיים" (ישיבת וולוז'ין), המאמר הראשון פרי עטו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. המאמר והמלואים לו התפרסמו יחד בשנת 1886 באלמנך הספרותי "האסיף לתולדות השנה" בעריכת נחום סוקולוב.
את המאמר כתב ברדיצ'בסקי בסמיכות לסיום לימודיו בישיבת וולוז'ין, וניכרת בו הערצתו לישיבה ולרבניה. בדפי המילואים מוסיף ברדיצ'בסקי למאמרו מספר סעיפים נוספים העוסקים באישיותו ובתורתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת עץ החיים, כמו גם קווים לדמותה של הישיבה ושיטת הלימוד בה. בנוסף, מעתיק ברדיצ'בסקי מכתב שקיבל מרבו, הנצי"ב מוולוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין, 1816-1883. ראש ישיבת וולוז'ין לאחר פטירת חמיו ר' יצחק בן ר' חיים מוולוז'ין), ובו נוסח המצבה על קברו של ר' חיים מוולוז'ין. במכתב זה הנציב מכנה את ברדיצ'בסקי: "כבוד הרב המופלג ושנון, שלם ומשכיל...".
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865-1921), מחבר והוגה דעות, מחשובי הסופרים העבריים של "תקופת התחייה". ברדיצ'בסקי נולד בעיר מז'יבוז' למשפחה מיוחסת של רבנים חסידיים. בשנת 1882 נישא לראשונה, אולם אולץ להתגרש לאחר שנתפס קורא ב"ספרות האסורה" של תנועת ההשכלה, ובהדרגה החל לנטוש את אורח החיים הדתי. בעקבות פנייתו של נחום סוקולוב, עורך "הצפירה", החל לפרסם את מאמריו הראשונים, ובשנת 1890 עקר למרכז הספרות העברית של אותן השנים – אודסה.
בשנים שלאחר מכן נדד בין אוניברסיטאות גרמניה, נחשף להגות ולספרות האירופית הכללית, והתמסר לכתיבתו יותר ויותר. עבודתו הגיעה לשיאה זמן קצר לפני מותו, עם פרסום יצירותיו הנודעות ביותר: "מרים", "בסתר רעם", "בית תבנה" וסיפורים נוספים. ב-1920, נודע לברדיצ'בסקי כי אביו ואחיו נרצחו בפוגרומים באוקראינה, וכי עיירות ילדותו ונעוריו חרבו בפרעות. ידיעות אלו ערערו את בריאותו והוא נפטר בברלין בנובמבר 1921. את יצירתו כינה חיים נחמן ביאליק "המרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו".
[1] דף מקופל (3 עמ' כתובים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. מעט קמטים. קרעים בשוליים ולאורך קווי הקיפול.
שלושה עמודים בכתב-יד – מלואים ל"תולדות ישיבת עץ החיים" (ישיבת וולוז'ין), המאמר הראשון פרי עטו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. המאמר והמלואים לו התפרסמו יחד בשנת 1886 באלמנך הספרותי "האסיף לתולדות השנה" בעריכת נחום סוקולוב.
את המאמר כתב ברדיצ'בסקי בסמיכות לסיום לימודיו בישיבת וולוז'ין, וניכרת בו הערצתו לישיבה ולרבניה. בדפי המילואים מוסיף ברדיצ'בסקי למאמרו מספר סעיפים נוספים העוסקים באישיותו ובתורתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת עץ החיים, כמו גם קווים לדמותה של הישיבה ושיטת הלימוד בה. בנוסף, מעתיק ברדיצ'בסקי מכתב שקיבל מרבו, הנצי"ב מוולוז'ין (נפתלי צבי יהודה ברלין, 1816-1883. ראש ישיבת וולוז'ין לאחר פטירת חמיו ר' יצחק בן ר' חיים מוולוז'ין), ובו נוסח המצבה על קברו של ר' חיים מוולוז'ין. במכתב זה הנציב מכנה את ברדיצ'בסקי: "כבוד הרב המופלג ושנון, שלם ומשכיל...".
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865-1921), מחבר והוגה דעות, מחשובי הסופרים העבריים של "תקופת התחייה". ברדיצ'בסקי נולד בעיר מז'יבוז' למשפחה מיוחסת של רבנים חסידיים. בשנת 1882 נישא לראשונה, אולם אולץ להתגרש לאחר שנתפס קורא ב"ספרות האסורה" של תנועת ההשכלה, ובהדרגה החל לנטוש את אורח החיים הדתי. בעקבות פנייתו של נחום סוקולוב, עורך "הצפירה", החל לפרסם את מאמריו הראשונים, ובשנת 1890 עקר למרכז הספרות העברית של אותן השנים – אודסה.
בשנים שלאחר מכן נדד בין אוניברסיטאות גרמניה, נחשף להגות ולספרות האירופית הכללית, והתמסר לכתיבתו יותר ויותר. עבודתו הגיעה לשיאה זמן קצר לפני מותו, עם פרסום יצירותיו הנודעות ביותר: "מרים", "בסתר רעם", "בית תבנה" וסיפורים נוספים. ב-1920, נודע לברדיצ'בסקי כי אביו ואחיו נרצחו בפוגרומים באוקראינה, וכי עיירות ילדותו ונעוריו חרבו בפרעות. ידיעות אלו ערערו את בריאותו והוא נפטר בברלין בנובמבר 1921. את יצירתו כינה חיים נחמן ביאליק "המרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו".
[1] דף מקופל (3 עמ' כתובים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. מעט קמטים. קרעים בשוליים ולאורך קווי הקיפול.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
"אבן ספיר", רשמי מסעותיו של רבי יעקב הלוי ספיר בתימן, בהודו, בסינגפור, באוסטרליה, בניו זילנד ובמקומות נוספים. שני ספרים – ליק, 1866 / מיינץ, 1874. בספר השני מופיעה הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של ספיר.
• אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא ותשובתו הרמתה ירושלים עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. הוצאת חברת "מקיצי נרדמים", ליק, 1866.
[10], קיא דף (דפים פא-פד מופיעים פעמיים), 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. ללא כריכה. בעמוד השער חותמתו של הרב יואל זאלקינד, אב"ד רייגרוד (Raygrod, פולין), והקדשה בכתב-ידו.
• אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יווע באטאוויע, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר איש ירושלים. דפוס והוצאת יחיאל ברי"ל, מיינץ, 1874.
בדף השער הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של יעקב הלוי ספיר: "למזכרת אהבה ומנחת רצון לידי נעורים [...] איש יקר נגיד ורב תבונות. איש שאר רוח [...] אנשיל ברוין יצ"ו [...] יעקב הלוי ספיר איש ירושלים".
[5] דף, רלז, [1] עמ' (פגינציה משובשת), 20.5 ס"מ. מצב טוב. דף המגן הקדמי מנותק. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשולי הדפים. כריכה בעלת שדרת עור, בלויה ופגומה. עקבות מדבקה על השדרה.
רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד. יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
• אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא ותשובתו הרמתה ירושלים עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. הוצאת חברת "מקיצי נרדמים", ליק, 1866.
[10], קיא דף (דפים פא-פד מופיעים פעמיים), 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. ללא כריכה. בעמוד השער חותמתו של הרב יואל זאלקינד, אב"ד רייגרוד (Raygrod, פולין), והקדשה בכתב-ידו.
• אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יווע באטאוויע, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר איש ירושלים. דפוס והוצאת יחיאל ברי"ל, מיינץ, 1874.
בדף השער הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של יעקב הלוי ספיר: "למזכרת אהבה ומנחת רצון לידי נעורים [...] איש יקר נגיד ורב תבונות. איש שאר רוח [...] אנשיל ברוין יצ"ו [...] יעקב הלוי ספיר איש ירושלים".
[5] דף, רלז, [1] עמ' (פגינציה משובשת), 20.5 ס"מ. מצב טוב. דף המגן הקדמי מנותק. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשולי הדפים. כריכה בעלת שדרת עור, בלויה ופגומה. עקבות מדבקה על השדרה.
רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד. יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
Das Buch Bahir Sepher Ha-Bahir. Ein Text aus der Fruhzeit der Kabbala auf Grund eines kritischen Textes ins Deutsche ubersetzt und kommentiert. Inaugural-Diskussion zur Erlangung der Doktorwurde der Philosophischen Fakultat (I. Sektion) der Ludwig-Maximilians- Universitat zu Munchen [ספר הבהיר. חיבור מראשית ימי הקבלה... מתורגם לגרמנית ומוער... דיסרטציה לשם קבלת דוקטורט], מאת Gerhard Scholem [גרשם שלום]. הוצאת Arthur Scholem, ברלין, 1923. גרמנית.
עותק של עבודת הדוקטורט של גרשם שלום – מהדורה ביקורתית של "ספר הבהיר". על דף השער הקדשה בכתב ידו של דב סדן: "...ספר יקר מציאות, מביכורי מחברו בחקר חכמת הנסתר".
"ספר הבהיר" (הנחשב לחיבור הראשון בתולדות הקבלה), היה לאחד משני נושאי-המחקר העיקריים בעבודתו של גרשם שלום: ראשית הקבלה והשבתאות. שלום, שכינה את הופעת הספר "התפוצצות מחודשת של מיתוס בליבה של היהדות", עסק בו כל חייו, ובשנת 1948 אף פרסם מונוגרפיה היסטורית בנושא ("ראשית הקבלה", שוקן, תש"ח). עבודת הדוקטורט שלפנינו הנה ה"סנונית הראשונה" של מחקרו הענף, המתווה את ראשית דרכו ומניחה את היסודות לחיבוריו הבאים. זהו חיבורו המקורי הראשון של שלום בדפוס.
[2] דף, 171, [1] עמ'. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים וכתמים, כתמי רטיבות בכל הדפים. מעט קיפולים בפינות הדפים. הערות ספורות בעפרון בכמה מהדפים (עברית). כריכה פגומה, עם קרעים חסרים בשדרה.
עותק של עבודת הדוקטורט של גרשם שלום – מהדורה ביקורתית של "ספר הבהיר". על דף השער הקדשה בכתב ידו של דב סדן: "...ספר יקר מציאות, מביכורי מחברו בחקר חכמת הנסתר".
"ספר הבהיר" (הנחשב לחיבור הראשון בתולדות הקבלה), היה לאחד משני נושאי-המחקר העיקריים בעבודתו של גרשם שלום: ראשית הקבלה והשבתאות. שלום, שכינה את הופעת הספר "התפוצצות מחודשת של מיתוס בליבה של היהדות", עסק בו כל חייו, ובשנת 1948 אף פרסם מונוגרפיה היסטורית בנושא ("ראשית הקבלה", שוקן, תש"ח). עבודת הדוקטורט שלפנינו הנה ה"סנונית הראשונה" של מחקרו הענף, המתווה את ראשית דרכו ומניחה את היסודות לחיבוריו הבאים. זהו חיבורו המקורי הראשון של שלום בדפוס.
[2] דף, 171, [1] עמ'. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים וכתמים, כתמי רטיבות בכל הדפים. מעט קיפולים בפינות הדפים. הערות ספורות בעפרון בכמה מהדפים (עברית). כריכה פגומה, עם קרעים חסרים בשדרה.
קטגוריה
כתבי-יד, מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג