שווארצבארד. הוצאת I. Grodzensky, פריז, [1928?]. יידיש וצרפתית.
אלבום המתעד את משפטו של שלום שוורצבארד, שרצח את סמיון פטליורה כנקמה על הפרעות ביהודי אוקראינה. באלבום דיוקנאות של שלום שוורצבארד, של סמיון פטליורה, של עורכי הדין מטעם ההגנה והתביעה, של עדים, של עיתונאים, ועוד, לצד תצלומים של מקום הרצח, חנותו של שוורצבארד, בית המשפט ומהלך המשפט, חלקם מתוארים ביידיש ובצרפתית.
כן באלבום ביוגרפיות קצרות של שוורצבארד ושל פטליורה וציטוטים מדברי עורך דינו של שוורצבארד, אנרי טורס (Henri Torrès) על אודות האחווה שהוא חש כלפי שוורצבארד, ומדברי העיתונאי ברנאר לקאש (Bernard Lecache), הסופרים שלום אש ורולן רומן, והסוציאליסט ז'אן לונגה (Jean Longuet) בדבר אשמתו של העם האוקראיני בכלל ואשמתו של פטליורה בפרט. על כריכת האלבום עבודה מאת מארק שאגאל, ובה נראה מלאך וחרבו שלופה בידו מעופף מעל ספר תורה.
שלום שוורצבארד (1886-1938), "הנוקם", שען, אנרכיסט ומשורר יידי יליד בסרביה. השתתף בפעילות מהפכנית בעירו, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס ללגיון הזרים הצרפתי. עם שובו לאוקראינה לקראת תום המלחמה עסק בארגון מיליציות יהודיות להגנה עצמית. ב-1919 שב לפריז, ושם הגיעו אליו השמועות על פרעות פטליורה, שבהן טבחו חיילים, רובם חיילי צבא הרפובליקה העממית של אוקראינה, עשרות אלפי יהודים, ויש אומרים מאות אלפים. בין הנטבחים היו בני משפחתו של שוורצבארד. סמיון פטליורה, שעמד בראש הרפובליקה העממית של אוקראינה, הואשם בהעלמת עין ממעשי הצבא, ובמענה למשלחת יהודית שבאה לפניו בבקשה שירסן את הצבא אמר "הפרעות מחזקות את המשמעת בקרב חיילי...".
במאי 1926 התנקש שוורצבארד בחייו של פטליורה, ששהה אז בגלות פוליטית בפריז. שוורצבארד הובא לדין על רצח באוקטובר 1927, אך בית המשפט השתכנע כי פטליורה אכן אשם בפרעות וזיכה את שוורצבארד, אף שזה הודה ברצח בפה מלא.
[19] תצלומים (מודפסים על נייר) ו-[4] דפי טקסט, מוצמדים לדפי האלבום. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים וקרעים חסרים בעטיפה ובשולי דפי האלבום. מרבית דפי האלבום מנותקים. כמה מהתצלומים מנותקים או מנותקים חלקית מדפי האלבום (עם קרעים קלים בשוליהם). עטיפת האלבום מוכתמת.