מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove גרפיקה, filter גרפיקה,
- גלויות (27) Apply גלויות filter
- גרפיקה (27) Apply גרפיקה filter
- וכרזות (27) Apply וכרזות filter
- and (27) Apply and filter
- art (27) Apply art filter
- art, (27) Apply art, filter
- grphic (27) Apply grphic filter
- postcard (27) Apply postcard filter
- poster (27) Apply poster filter
מציג 25 - 27 of 27
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $2,000
לא נמכר
"כופר חדר", מתווה מקורי לכרזה עבור עיריית תל-אביב, מעשה ידי פסח עיר-שי. [ארץ ישראל, 1948].
גואש ועיפרון על קרטון. חתום בפינה השמאלית העליונה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוצפה העיר תל-אביב באלפי פליטים אשר נמלטו מאזורי הקרבות. באין מספיק בתים לשכן את הפליטים, פלשו המונים לבתי ספר, לבתי כנסת ולמבנים נטושים בעיר. על מנת לממן את הקמתן של יחידות דיור עבור הפליטים, הטילה עיריית תל-אביב על תושבי העיר מס "כופר חדר". המס היה מדורג ונקבע על פי צפיפות המגורים בדירות – ככל שרמת הצפיפות גבוהה יותר, כך שולם מס "כופר חדר" נמוך יותר.
28X21 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרע קל ושלושה נקבים בשוליים התחתונים. פיסת נייר מודבקת לגב המתווה.
גואש ועיפרון על קרטון. חתום בפינה השמאלית העליונה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוצפה העיר תל-אביב באלפי פליטים אשר נמלטו מאזורי הקרבות. באין מספיק בתים לשכן את הפליטים, פלשו המונים לבתי ספר, לבתי כנסת ולמבנים נטושים בעיר. על מנת לממן את הקמתן של יחידות דיור עבור הפליטים, הטילה עיריית תל-אביב על תושבי העיר מס "כופר חדר". המס היה מדורג ונקבע על פי צפיפות המגורים בדירות – ככל שרמת הצפיפות גבוהה יותר, כך שולם מס "כופר חדר" נמוך יותר.
28X21 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרע קל ושלושה נקבים בשוליים התחתונים. פיסת נייר מודבקת לגב המתווה.
קטגוריה
גרפיקה, גלויות וכרזות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
מתווה גדול ל"תעודת חבר" של "אגודת הגמנסיה העברית בארץ ישראל", מעשה ידי האמן יעקב שטרק, תלמיד "בצלאל". ירושלים, [1906] .
דיו על נייר עבה. חתום: "י. שטרק, בצלאל, ירושלם".
מתווה לתעודה שניתנה ל"חברים-מייסדים" שתרמו 250 פרנק לייסוד גימנסיה "הרצליה". מימין מופיעה דמותו של משה רבנו אוחז ספר תחת זרועו, ומשמאל דמותו של "ישראל סבא" (יעקב); בשוליים העליונים איורים של כלי-לימוד מדעיים שונים על רקע ספרייה עשירה, ובשוליים התחתונים שתי צלליות המתארות את הערים יפו (במבט מן הים) וירושלים, וביניהן סמל "אגודת הגמנסיה העברית בארץ ישראל", בו משולבת מנורת שבעת קנים.
במרכז המתווה מפורטת מטרת האגודה: "ליסד ולשכלל גמנסיה עברית אשר תתן לתלמידיה ביחד עם חנוך לאומי – השכלה ריאלית, קומרציאלית במחלקות התיכונות ובעליונות, להכינם אל האוניברסיתה ואל הפליטכניקום".
הגימנסיה העברית "הרצליה" – בית הספר התיכון העברי הראשון – הוקמה ביפו בשנת 1905 ונקראה "הגמנסיה העברית", עד שעברה לרחוב הרצל בתל-אביב בשנת 1909, אז נקראה על-שם תיאודור הרצל. בשנה הראשונה פעלה הגימנסיה כבית-ספר פרטי בביתם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו, ושנת הלימודים השניה נפתחה באוקטובר 1906, עם כ-40 תלמידים; אז דווח בעתון "השקפה" (בעריכת אליעזר בן-יהודה): "ביפו עצמה נאספו כעשרים חברים מיסדים, שכל אחד מכניס 250 פרנק והונחה האבן הראשה של 'קופת הגמנסיה'. מבין החברים המיסדים נבחר ועד המפקח של שבעה אנשים..."; מציטוט זה עולה כי התעודה שנדפסה על-פי המתווה שלפנינו הוענקה ל-20 החברים המייסדים של הגימנסיה בלבד.
יוצר המתווה שלפנינו – יעקב שטרק (שטארק, 1881-1915), צייר וטיפוגרף, יליד פולין, עלה לארץ בשנת 1906 והיה מראשוני תלמידי "בצלאל". המתווה שלפנינו הוא מעבודותיו הראשונות שנוצרו בארץ ישראל.
70.5X51.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קמטים רבים וסימני קיפול. קרעים ארוכים וגסים. קרעים חסרים ופיסה גדולה חסרה בשוליים הימניים (עם פגיעות במתווה). פיסות נייר דבק מודבקות בצדו האחורי. מספר הערות בעפרון (בכתב ידו של שטרק).
דיו על נייר עבה. חתום: "י. שטרק, בצלאל, ירושלם".
מתווה לתעודה שניתנה ל"חברים-מייסדים" שתרמו 250 פרנק לייסוד גימנסיה "הרצליה". מימין מופיעה דמותו של משה רבנו אוחז ספר תחת זרועו, ומשמאל דמותו של "ישראל סבא" (יעקב); בשוליים העליונים איורים של כלי-לימוד מדעיים שונים על רקע ספרייה עשירה, ובשוליים התחתונים שתי צלליות המתארות את הערים יפו (במבט מן הים) וירושלים, וביניהן סמל "אגודת הגמנסיה העברית בארץ ישראל", בו משולבת מנורת שבעת קנים.
במרכז המתווה מפורטת מטרת האגודה: "ליסד ולשכלל גמנסיה עברית אשר תתן לתלמידיה ביחד עם חנוך לאומי – השכלה ריאלית, קומרציאלית במחלקות התיכונות ובעליונות, להכינם אל האוניברסיתה ואל הפליטכניקום".
הגימנסיה העברית "הרצליה" – בית הספר התיכון העברי הראשון – הוקמה ביפו בשנת 1905 ונקראה "הגמנסיה העברית", עד שעברה לרחוב הרצל בתל-אביב בשנת 1909, אז נקראה על-שם תיאודור הרצל. בשנה הראשונה פעלה הגימנסיה כבית-ספר פרטי בביתם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו, ושנת הלימודים השניה נפתחה באוקטובר 1906, עם כ-40 תלמידים; אז דווח בעתון "השקפה" (בעריכת אליעזר בן-יהודה): "ביפו עצמה נאספו כעשרים חברים מיסדים, שכל אחד מכניס 250 פרנק והונחה האבן הראשה של 'קופת הגמנסיה'. מבין החברים המיסדים נבחר ועד המפקח של שבעה אנשים..."; מציטוט זה עולה כי התעודה שנדפסה על-פי המתווה שלפנינו הוענקה ל-20 החברים המייסדים של הגימנסיה בלבד.
יוצר המתווה שלפנינו – יעקב שטרק (שטארק, 1881-1915), צייר וטיפוגרף, יליד פולין, עלה לארץ בשנת 1906 והיה מראשוני תלמידי "בצלאל". המתווה שלפנינו הוא מעבודותיו הראשונות שנוצרו בארץ ישראל.
70.5X51.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קמטים רבים וסימני קיפול. קרעים ארוכים וגסים. קרעים חסרים ופיסה גדולה חסרה בשוליים הימניים (עם פגיעות במתווה). פיסות נייר דבק מודבקות בצדו האחורי. מספר הערות בעפרון (בכתב ידו של שטרק).
קטגוריה
גרפיקה, גלויות וכרזות
קָטָלוֹג
מכירה 68 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
19.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
דגל לשמחת תורה. חיתוך לינולאום מאת שלמה ידידיה (זיילנפריינד). הוצאת י. ח. [חיים יהושע] קוסובסקי, "בית ישראל"; דפוס י. הילפרן, ירושלים, [1923].
דגל בעל זנב-סנונית, מודפס בדיו כחולה. צדו האחד מחולק לשתי רצועות; ברצועה העליונה נראים ספר תורה מוכתר בכתר תורה, משני צדיו כנפי מלאך ומאחוריו השמש העולה. ברצועה התחתונה נראים אריות הרלדיים תומכים במגן דוד ובתוכו המילה "ציון". לצד הכתובת המסורתית "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מופיעה כתובת בעלת אופי ציוני – "בעד עמנו, ארצנו ותורתנו". על צדו השני נראית יונה הנושאת במקורה ענף ועליו הכתובת "שישו ושמחו בשמחת תורה", באותיות דמויות-עלים, ולצדה שבעה כוכבים (על פי הצעתו של הרצל לדגל הציוני), סוכה, ארבעת המינים ואלומת חיטים. הדגל חתום בדפוס "ש. ידידיה".
דגל זה, המשלב נושאים מסורתיים וציוניים, הופיע בשנת 1923 בדפו האחרון של העיתון "על המשמר" בעריכת א"ז בן-ישי שיצא לאור בירושלים, ולצדו "הוראות שימוש": "לילדי העברים בגולה! כחבריכם בארץ ישראל, כן אתם בגולה, תניפו ביום 'שמחת תורה' רק את הדגל העברי" (ראו: "הדגלים של שמחת תורה, מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-ישראלית". הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012. עמ' 21).
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Salamon Seelenfreund, 1875-1961), יליד הונגריה. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ולאחר מכן אף ברומא, בפריז ובגרמניה. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה ונודע כרב-אמן ומורה לאמנויות, ואף הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו והקים בית מלאכה בירושלים, ולאחר מכן התיישב עם משפחתו במושבה בית-טולמא, בעמק הארזים. במאורעות תרפ"ט נמלטה המשפחה מבעוד מועד וניצלה, אך הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – עלו באש, וכל הנותר נשדד. בשנים הבאות התגורר ידידיה בתל-אביב ובגבעתיים לסירוגין, ורבות מעבודותיו הושמדו בפגיעה שספג ביתו במהלך הפצצה האווירית המצרית במהלך מלחמת השחרור.
ידידיה, אמן עיטור וקליגרפיה, עסק רבות באות העברית, אשר שימשה לו חומר גלם לצורות ודגמים עיטוריים בהשראת מסורת האמנות היהודית. למידע נוסף אודותיו, ראו מאמר מצורף מאת תמנה רובינגר שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית.
28.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.
דגל בעל זנב-סנונית, מודפס בדיו כחולה. צדו האחד מחולק לשתי רצועות; ברצועה העליונה נראים ספר תורה מוכתר בכתר תורה, משני צדיו כנפי מלאך ומאחוריו השמש העולה. ברצועה התחתונה נראים אריות הרלדיים תומכים במגן דוד ובתוכו המילה "ציון". לצד הכתובת המסורתית "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מופיעה כתובת בעלת אופי ציוני – "בעד עמנו, ארצנו ותורתנו". על צדו השני נראית יונה הנושאת במקורה ענף ועליו הכתובת "שישו ושמחו בשמחת תורה", באותיות דמויות-עלים, ולצדה שבעה כוכבים (על פי הצעתו של הרצל לדגל הציוני), סוכה, ארבעת המינים ואלומת חיטים. הדגל חתום בדפוס "ש. ידידיה".
דגל זה, המשלב נושאים מסורתיים וציוניים, הופיע בשנת 1923 בדפו האחרון של העיתון "על המשמר" בעריכת א"ז בן-ישי שיצא לאור בירושלים, ולצדו "הוראות שימוש": "לילדי העברים בגולה! כחבריכם בארץ ישראל, כן אתם בגולה, תניפו ביום 'שמחת תורה' רק את הדגל העברי" (ראו: "הדגלים של שמחת תורה, מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-ישראלית". הוצאת מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2012. עמ' 21).
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Salamon Seelenfreund, 1875-1961), יליד הונגריה. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ולאחר מכן אף ברומא, בפריז ובגרמניה. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה ונודע כרב-אמן ומורה לאמנויות, ואף הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו והקים בית מלאכה בירושלים, ולאחר מכן התיישב עם משפחתו במושבה בית-טולמא, בעמק הארזים. במאורעות תרפ"ט נמלטה המשפחה מבעוד מועד וניצלה, אך הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – עלו באש, וכל הנותר נשדד. בשנים הבאות התגורר ידידיה בתל-אביב ובגבעתיים לסירוגין, ורבות מעבודותיו הושמדו בפגיעה שספג ביתו במהלך הפצצה האווירית המצרית במהלך מלחמת השחרור.
ידידיה, אמן עיטור וקליגרפיה, עסק רבות באות העברית, אשר שימשה לו חומר גלם לצורות ודגמים עיטוריים בהשראת מסורת האמנות היהודית. למידע נוסף אודותיו, ראו מאמר מצורף מאת תמנה רובינגר שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית.
28.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.
קטגוריה
גרפיקה, גלויות וכרזות
קָטָלוֹג