שווארצבארד. הוצאת I. Grodzensky, פריז, [1928?]. יידיש וצרפתית.
אלבום המתעד את משפטו של שלום שוורצבארד, שרצח את סמיון פטליורה כנקמה על הפרעות ביהודי אוקראינה. באלבום דיוקנאות של שלום שוורצבארד, של סמיון פטליורה, של עורכי הדין מטעם ההגנה והתביעה, של עדים, של עיתונאים, ועוד, לצד תצלומים של מקום הרצח, חנותו של שוורצבארד, בית המשפט ומהלך המשפט, חלקם מתוארים ביידיש ובצרפתית.
כן באלבום ביוגרפיות קצרות של שוורצבארד ושל פטליורה וציטוטים מדברי עורך דינו של שוורצבארד, אנרי טורס (Henri Torrès) על אודות האחווה שהוא חש כלפי שוורצבארד, ומדברי העיתונאי ברנאר לקאש (Bernard Lecache), הסופרים שלום אש ורולן רומן, והסוציאליסט ז'אן לונגה (Jean Longuet) בדבר אשמתו של העם האוקראיני בכלל ואשמתו של פטליורה בפרט. על כריכת האלבום עבודה מאת מארק שאגאל, ובה נראה מלאך וחרבו שלופה בידו מעופף מעל ספר תורה.
שלום שוורצבארד (1886-1938), "הנוקם", שען, אנרכיסט ומשורר יידי יליד בסרביה. השתתף בפעילות מהפכנית בעירו, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס ללגיון הזרים הצרפתי. עם שובו לאוקראינה לקראת תום המלחמה עסק בארגון מיליציות יהודיות להגנה עצמית. ב-1919 שב לפריז, ושם הגיעו אליו השמועות על פרעות פטליורה, שבהן טבחו חיילים, רובם חיילי צבא הרפובליקה העממית של אוקראינה, עשרות אלפי יהודים, ויש אומרים מאות אלפים. בין הנטבחים היו בני משפחתו של שוורצבארד. סמיון פטליורה, שעמד בראש הרפובליקה העממית של אוקראינה, הואשם בהעלמת עין ממעשי הצבא, ובמענה למשלחת יהודית שבאה לפניו בבקשה שירסן את הצבא אמר "הפרעות מחזקות את המשמעת בקרב חיילי...".
במאי 1926 התנקש שוורצבארד בחייו של פטליורה, ששהה אז בגלות פוליטית בפריז. שוורצבארד הובא לדין על רצח באוקטובר 1927, אך בית המשפט השתכנע כי פטליורה אכן אשם בפרעות וזיכה את שוורצבארד, אף שזה הודה ברצח בפה מלא.
[19] תצלומים (מודפסים על נייר) ו-[4] דפי טקסט, מוצמדים לדפי האלבום. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים וקרעים חסרים בעטיפה ובשולי דפי האלבום. מרבית דפי האלבום מנותקים. כמה מהתצלומים מנותקים או מנותקים חלקית מדפי האלבום (עם קרעים קלים בשוליהם). עטיפת האלבום מוכתמת.

Verve, Revue Artistique et Littéraire, Vol. VIII no. 37 et 38 / Marc Chagall, Dessins pour la Bible. הוצאת Éditions de la Revue Verve, פריז, 1960. צרפתית.
גיליון כפול של כתב העת "Verve" המוקדש לסדרת איורים לתנ"ך מאת מארק שאגאל, סדרה המשלימה את עבודתו הקודמת שנדפסה בגיליון מס. 33-34 של כתב העת (ראו פריט קודם). בגיליון 24 ליטוגרפיות בצבע, מאת שאגאל, לצד 96 הליוגרבורות (רפרודוקציות) של איוריו. על כריכתו מופיעה ליטוגרפיה צבעונית נוספת מאת שאגאל. בפתח הגיליון מופיעה הקדמה מאת הפילוסוף Gaston Bachelard.
[9] דף, 96 רפרודוקציות, [8] דף + [24] ליטוגרפיות, 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים מזעריים בשולי הכריכה. פגמים בדף השער המאויר.
מקור: אוסף משפחת רימון.

הצייר ושלושת הזֵרים (Le Peintre aux trois Bouquets), ליטוגרפיה צבעונית מאת מארק שאגאל (1887-1985). [1982].
הדפס על נייר. חתום וממוספר 31/50.
66X48 ס"מ. מצב טוב. מוצמד לפספרטו בשוליו העליונים.

משפחה יהודית, מאת מאוריצי מינקובסקי (1881-1930). 1919.
שמן על בד. חתום ומתוארך.
מאוריצי מינקובסקי (Maurycy Minkowski, 1881-1930) נולד בוורשה. בהיותו פעוט איבד את שמיעתו ובעקבות זאת את יכולת הדיבור, אך למרות זאת ניכר כשרונו האמנותי ובבגרותו למד באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב. עם פרוץ גל הפוגרומים ברוסיה בזמן מהפכת 1905 הושפע מינקובסקי עמוקות מן השבר שבא על יהודי אירופה שוב ושוב וניפץ את התקווה להיעלמותה של האנטישמיות עם בוא המאה ה-20; בציוריו הריאליסטיים הוא מרבה לתעד את הרעב, את הסבל ואת הנדודים, אך לצד זאת גם את פניהם המוארים יותר של החיים היהודיים ואת מקומן של הנשים בחברה היהודית. עבודותיו הוצגו ברחבי אירופה ובצרפת אף זכה לעיטור כבוד מן הממשלה. בשנת 1930 נסע מינקובסקי לארגנטינה, שהייתה אמורה להיות התחנה הראשונה בסבב תערוכות שתכנן ברחבי יבשת אמריקה, ואשר לאחריו ביקש לשוב לפולין ומשם להגיע לארץ ישראל. בזמן שהותו בבואנוס איירס פגעה בו מכונית חולפת והוא נהרג. הקהילה היהודית בעיר, ה-AMIA, כיבדה אותו במותו ורכשה רבות מעבודותיו שהוצעו למכירה, ועד היום בבעלותה אוסף גדול מציוריו.
85X57 ס"מ (במסגרת 99X70 ס"מ). מצב טוב. פגמים ושברים קלים בצבע. שברים קלים במסגרת.