דף בכתב-יד, מקושט באיורים צבעוניים, הקדשה למתנדב ל"חברא קדישא גומלי חסדים" בווארפאלאטא, בחתימת רב העיר הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות. ווארפאלאטא (Várpalota, הונגריה), אדר תקע"ז [1817].
הדף מעוטר בשני עמודים מקושטים, באגרטלים ובזרי פרחים, בדיו צבעונית.
כתיבה מרובעת ו"כתב רש"י". הקדשה לכבוד "הר"ר זלמן ב"כ זעליג", שהצטרף כחבר לאגודה בר"ח אדר תקע"ז, עם פירוט התשלום שנתן בעת הצטרפותו וההתחייבות החודשית שלו. בשולי ההקדשה רישום בכת"י וחתימת רבי בנימין זאב וואלף חיות: "זאת נעשה לפני ולראי'[ה] באעה"ח [באתי על החתום] הק' זאב וואלף חיות חפ"ק פאלאטא יע"א".
הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", למד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד וארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

"כתב הכתרה" של הגאון רבי מאיר פרלס אב"ד קראלי, הזמנה לכהן ברבנות העיר מונקאטש, בחתימת 38 מחשובי וראשי הקהל. מונקאטש, כ"ב טבת [תרכ"ג 1863].
גליון נייר גדול. כתיבת סופר, עם חתימות ראשי ונכבדי הקהל בשוליים, ועם חותמת שעווה של קהילת מונקאטש.
ראשי הקהילה במונקאטש פונים בבקשה שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד "בקהלתינו ק"ק מונקאטש המעטירה והגליל בערג", בחתימת שלושים ושמונה מראשי וחשובי הקהל. עם חותמת שעווה אדומה. כתב ההכתרה כתוב בחלקו בסגנון מליצי, ונפתח בראשי תיבות "מאיר פערלס".
מינויו זה של רבי מאיר פרלס לרבנות מונקאטש לא יצא לבסוף אל הפועל.
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד), תלמידו של החתם סופר, היה חתן הגאון רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד סאנטוב וקארלי. משנת תקצ"ה, לאחר פטירת חותנו, מילא את מקומו ברבנות קראלי עד לפטירתו. בבחרותו עוד זכה ללמוד בפרשבורג אצל החתם סופר במשך כששה חודשים, בהם התחבב מאד על רבו. בהיותו בגיל 18 כתב לו רבו החת"ס על קורת רוחו שהייתה לו לעיין בכתבי חידושיו: "הבחור המופלג החרוץ ושנון כ"ה מאיר שי' בנן של קדושים... אורו עיני בפילפולא חריפתא ומלא צני ספרי בקיאותו, וחורז מענין לענין... לא אמנע להשיב מפני כבוד תורתו ואהבתי אליו..." (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' שט-שי). בקראלי עמד בראשות ישיבה חשובה, בה העמיד תלמידים הרבה, בהם מחשובי רבני הונגריה. רבי מאיר היה מתמיד מופלג, ובצוואתו ציווה לחקוק על מצבתו: "פ"נ מאיר פערלס, והגית בו יומם ולילה קיים, מראשית נעוריו ועד אחרית החיים" (הגהות מוהר"י קרט, בני-ברק תשכ"א, עמ' קע-קעא).
עד שנת תרל"ג היה רבי מאיר מאלו שצידדו בפירוד הקהילות בהונגריה, אך משנת תרל"ג חזר בו, ומאז הצטרף לאלו שהתנגדו בתוקף לפירוד הקהילות. הקנאים לא סלחו לו על כך והם רדפו אותו ומיררו את חייו (עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ז'; מה, ניסן תשע"ח). כתב ההכתרה שלפנינו נשלח אליו ממונקאטש, שנודעה בחסידיה הקנאים, בשנת תרכ"ג, בתקופה שעדיין נודע כקנאי (בסופו של דבר, הוכתר לרבה של מונקאטש בשנת תרכ"ז, הגאון רבי חיים סופר, בעל ה"מחנה חיים", שנודע בקנאותו המופלגת).
כתב ההכתרה שלפנינו לא היה ידוע, וכותבי תולדותיו של רבי מאיר לא כתבו דבר על הצעת הרבנות שנשלחה אליו ממונקאטש.
[1] גליון נייר. 49.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.

מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מאיר כץ מהעדיס", אל מורו ורבו רבי בענדיט גוטיין אב"ד העדיעס (בעל "כסף נבחר"). מאגאץ (מוהאץ'), תקפ"ז [1827]. מעבר לדף רשימות רעיונות לדרוש וחידושי-תורה (שני טורים, כ-43 שורות) בכתב-ידו של מקבל המכתב רבי בענדיט גוטיין.
רבי מאיר כץ, שנסע ללמוד תורה בעיר מאגאץ, מספר כי קודם נסיעתו מהעדיעס קיבל הבטחה מאחותו העשירה של רבי בענדיט שהבטיחה "בצדקתה ובתום לבבה", כי תתמוך בו ובאחיו רבי שמואל, והוא מבקש כי יוסיפו על הקצבה, עקב היוקר המאמיר - "...כי כל מגמותי בדבר הזה רק לעסוק בתורת ד' יומם ולילה, למלאות כרסי בש"ס ופוסקים, לעלות מעלה מעלה ברצות הי"ת, וכאשר גיליתי גם לרב הגאון דק"ק בוניהאד וקבלתי ממנו התרה...". רבי מאיר כץ מתנצל שאינו מגיע להעדיעס לדבר פנים אל פנים עם הרב בענין זה, מפני חששו מביטול תורה.
המכתב שלפנינו מתעד את ההיסטוריה של לומדי התורה בהונגריה בראשית המאה ה-19, שהיו "גולים למקום תורה" ונוסעים ללמוד בעיירות שונות, כשהם מתפרנסים ע"י "מכתבי התרה" [המלצות] שקיבלו מרבנים שונים.
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ב 1770-1841), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור, כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים מכתביו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות" (בני ברק, תשל"א), אולם המכתב שלפנינו והרשימות שמאחוריו לא נדפסו שם.
שולח המכתב רבי מאיר כץ, היה ממקורביו של ה"כסף נבחר" [כנראה היה גם קרוב משפחה], והוא מוזכר מספר פעמים בספר "זכרון אבות" הנ"ל.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-21 ס"מ. נייר ירקרק עבה. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. טולטשווא, תרנ"ה [1895].
תשובה הלכתית בדיני נדרים ותקיעת כף, הנוגעים לבחור שנתן תקיעת כף לדודו העשיר, שיסייע לו בחתונתו ותמורת זה התחייב ללמוד תורה לזכותו בכל יום מימי חייו. התשובה שלפנינו נדפסה (בשינויים רבים) בספרו שו"ת יד יצחק (חלק ב' סימן ע"ג. ראה צילום מצורף).
הגאון הנודע רבי אברהם יצחק גליק בעל ה"יד יצחק" (תקפ"ו-תרס"ט), ומגדולי הפוסקים בהונגריה. כיהן כאב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה (משנת תרי"ח). נחשב לאחד מגדולי המשיבים להלכה בהונגריה. רבנים רבים התעטרו בסמיכה שקיבלו ממנו, עד שהיו קהילות בהונגריה שהתנאי הראשון להצגת מועמדות של רב היה, רק אם יש לו סמיכה מהרב גליק מטולטשווא. עסק הרבה בכתבי זקנו מהר"ם בנעט [אבי חותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב], והוציא לאור את ספריו: שו"ת "פרשת מרדכי" ועוד.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים, כ-75 שורות). 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.