מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- book (35) Apply book filter
- and (32) Apply and filter
- הגהות (22) Apply הגהות filter
- עם (22) Apply עם filter
- חתימות, (22) Apply חתימות, filter
- חתימות (22) Apply חתימות filter
- והקדשות (22) Apply והקדשות filter
- dedic (22) Apply dedic filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatur (22) Apply signatur filter
- signatures, (22) Apply signatures, filter
- with (22) Apply with filter
- וארץ (10) Apply וארץ filter
- ישראל (10) Apply ישראל filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- ופריטי (10) Apply ופריטי filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- eretz (10) Apply eretz filter
- israel (10) Apply israel filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- matter (10) Apply matter filter
- print (10) Apply print filter
- חב (3) Apply חב filter
- חבד (3) Apply חבד filter
- חסידות (3) Apply חסידות filter
- חב"ד (3) Apply חב"ד filter
- chabad (3) Apply chabad filter
- chassid (3) Apply chassid filter
מציג 1 - 12 of 35
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $25,000
לא נמכר
"סדר תפלה מכל השנה, מסודר על פי נוסח האר"י זלה"ה", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. סלאוויטא, תקפ"ז [1827]. דפוס האדמו"ר רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא.
בשער הסידור נדפס: "...נתעלה במעלות מכל הסדורים אשר היו לפנים מדפוסים שונים, הן בעניין יופי ההדפסה, והן בעניין ההג"ה מדוייקת...".
מהדורת סלאוויטא ידועה כאחת המהדורות המדויקות ביותר של סידור אדמו"ר הזקן. הסידור נדפס בסלאוויטא פעמיים, בתקפ"ז ובתקצ"ו (ההבדלים בין מהדורת תקפ"ז לתקצ"ו הם מזעריים, בענייני ניקוד בלבד ובמקומות בודדים). על פי עדות הרב לאוואוט בספרו "שער הכולל" היה האדמו"ר ה"צמח צדק" מתפלל מסידור מהדורת סלאוויטא (כנראה מזו שנדפסה שוב בתקצ"ו) ועליה כתב את תיקוניו והגהותיו.
המהדורה הראשונה שנדפסה בסלאוויטא נחשבה עד עכשיו למהדורה שאבדה. על קיומה נודע רק מאזכור בדרך אגב מהסכמה שניתנה לסידור שנדפס בטשרנוביץ בשנת תרי"ג, שם נכתב שאותו סידור נדפס "כתבנית הסידורים שנדפסו בק"ק סלאוויטא בשנת תקפ"ז". אך כאמור, מאז נתעלם סידור זה מהעין.
בסידור זה נכתבו בכתב-יד מספר תיקונים בניקוד ופיסוק. ההגהות תואמות את הגהותיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" בגליונות סידורו (הגהות אלה מופיעות בסוף סידורי תורה אור).
המדפיס האדמו"ר רבי שמואל אברהם שפירא (תקמ"ד-תרכ"ד), בנו של האדמו"ר רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא. זקנו רבי פנחס מקוריץ התבטא עליו טרם לידתו ששוכנת בקרבו נשמה גבוהה. הסתופף בצל גדולי החסידות: רבי זושא מאניפולי, רבי ברוך ממעז'יבוז' והסבא משפולי. בשנת תקצ"ו, עקב העלילה המפורסמת, נסגר בית הדפוס שלו, ובשנת תקצ"ט נאסר יחד עם אחיו, עד לשנת תרט"ז. לאחר צאתו מהמאסר הוכתר לאדמו"ר. מסופר על האדמו"ר ה"בית אהרן" מקארלין, שהגיש לו פתקה, לאחר צאתו מהמאסר, ובה בקשה לפעול ישועה עבור חתנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה.
א-צב, [2], צג-קעב דף. חסרים 3 דפים: יג, סב-סג. 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי יין בדפי ההגדה של פסח. קרעים ופגמים בדף השער, בעיקר בשוליים הפנימיים, משוקמים באופן מקצועי בהשלמת נייר, עם פגיעה קלה בטקסט. בדפים רבים קרעים ופגמים, בעיקר בשוליים הפנימיים, משוקמים באופן מקצועי, ללא פגיעה בטקסט. בדפים יב, כא, לג, מט-נ, עד, ודף [1] שלאחר דף צב, קרעים עם חסרון משוקמים במילוי נייר והשלמת הטקסט בכתב-יד באותיות דפוס. לאחר הסידור כרוכים ארבעה דפים מסידורים אחרים (מהדורות לא מזוהות). רישומי בעלות. כריכת עור חדשה מהודרת.
נדיר ביותר. הספר לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובתקליטור וינוגרד-רוזנפלד. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית, ובקטלוג ספריית חב"ד בברוקלין.
בשער הסידור נדפס: "...נתעלה במעלות מכל הסדורים אשר היו לפנים מדפוסים שונים, הן בעניין יופי ההדפסה, והן בעניין ההג"ה מדוייקת...".
מהדורת סלאוויטא ידועה כאחת המהדורות המדויקות ביותר של סידור אדמו"ר הזקן. הסידור נדפס בסלאוויטא פעמיים, בתקפ"ז ובתקצ"ו (ההבדלים בין מהדורת תקפ"ז לתקצ"ו הם מזעריים, בענייני ניקוד בלבד ובמקומות בודדים). על פי עדות הרב לאוואוט בספרו "שער הכולל" היה האדמו"ר ה"צמח צדק" מתפלל מסידור מהדורת סלאוויטא (כנראה מזו שנדפסה שוב בתקצ"ו) ועליה כתב את תיקוניו והגהותיו.
המהדורה הראשונה שנדפסה בסלאוויטא נחשבה עד עכשיו למהדורה שאבדה. על קיומה נודע רק מאזכור בדרך אגב מהסכמה שניתנה לסידור שנדפס בטשרנוביץ בשנת תרי"ג, שם נכתב שאותו סידור נדפס "כתבנית הסידורים שנדפסו בק"ק סלאוויטא בשנת תקפ"ז". אך כאמור, מאז נתעלם סידור זה מהעין.
בסידור זה נכתבו בכתב-יד מספר תיקונים בניקוד ופיסוק. ההגהות תואמות את הגהותיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" בגליונות סידורו (הגהות אלה מופיעות בסוף סידורי תורה אור).
המדפיס האדמו"ר רבי שמואל אברהם שפירא (תקמ"ד-תרכ"ד), בנו של האדמו"ר רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא. זקנו רבי פנחס מקוריץ התבטא עליו טרם לידתו ששוכנת בקרבו נשמה גבוהה. הסתופף בצל גדולי החסידות: רבי זושא מאניפולי, רבי ברוך ממעז'יבוז' והסבא משפולי. בשנת תקצ"ו, עקב העלילה המפורסמת, נסגר בית הדפוס שלו, ובשנת תקצ"ט נאסר יחד עם אחיו, עד לשנת תרט"ז. לאחר צאתו מהמאסר הוכתר לאדמו"ר. מסופר על האדמו"ר ה"בית אהרן" מקארלין, שהגיש לו פתקה, לאחר צאתו מהמאסר, ובה בקשה לפעול ישועה עבור חתנו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
חלק מהאותיות בדף השער בדיו אדומה.
א-צב, [2], צג-קעב דף. חסרים 3 דפים: יג, סב-סג. 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי יין בדפי ההגדה של פסח. קרעים ופגמים בדף השער, בעיקר בשוליים הפנימיים, משוקמים באופן מקצועי בהשלמת נייר, עם פגיעה קלה בטקסט. בדפים רבים קרעים ופגמים, בעיקר בשוליים הפנימיים, משוקמים באופן מקצועי, ללא פגיעה בטקסט. בדפים יב, כא, לג, מט-נ, עד, ודף [1] שלאחר דף צב, קרעים עם חסרון משוקמים במילוי נייר והשלמת הטקסט בכתב-יד באותיות דפוס. לאחר הסידור כרוכים ארבעה דפים מסידורים אחרים (מהדורות לא מזוהות). רישומי בעלות. כריכת עור חדשה מהודרת.
נדיר ביותר. הספר לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובתקליטור וינוגרד-רוזנפלד. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית, ובקטלוג ספריית חב"ד בברוקלין.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
ספר ליקוטי-אמרים תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "סלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. בהוצאה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [מזקני רבני דורו, חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על האופן שבו נכתבה ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי, פגמים וסימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים בתחתית השוליים הפנימיים בדפים הראשונים. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "סלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. בהוצאה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [מזקני רבני דורו, חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על האופן שבו נכתבה ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי, פגמים וסימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים בתחתית השוליים הפנימיים בדפים הראשונים. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר בד קודש, שני מכתבים ודרוש חסידי על מגילת רות, מאת אדמו"רי חב"ד. [וורשא, תרל"א 1871]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר כותב המו"ל שהספר כולל שלשה דברים: א. מכתב בקשה שכתב האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי אל הקיסר פאבל, בעת שבתו במאסר בפטרבורג. ב. מכתב שכתב האדמו"ר הזקן אל ידידו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לאחר שחרורו ממאסרו בפטרבורג. ג. דרוש על פי דרך חסידות חב"ד על מגילת רות, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרושלה, תלמידו של האדמו"ר הזקן.
לאמיתו של דבר, טעה המו"ל בייחוס חלק מתוכן הספר למחברים האמיתיים:
המחבר האמיתי של מכתב הבקשה שבתחילת הספר, הוא רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - בנו של האדמו"ר הזקן, שכתב אותו אל מושל בלרוס בחורף תקפ"ו, לאחר שישב במאסר בוויטבסק. תוכן המכתב הוא הסבר על פי הקבלה על כך שיש עדיפות למשפט לפני המושל שיכול לכוון אל האמת, יותר מאשר משפט שנערך על ידי בית משפט מקומי. במכתב מוסברים כמה מושגים בקבלה בשפה ברורה.
כמו כן, לא ברור מי הוא כותב הדרוש על מגילת רות. לפי המו"ל נכתב הדרוש על-ידי האדמו"ר רבי אהרן מסטרושלה, אך דרוש זה נדפס גם בספר "אור התורה" (על נביאים וכתובים, כרך ב', עמ' תתרכח) מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מאידך, יש לציין כי דרוש זה לא נכלל בדרושי חג השבועות שבספר "עבודת הלוי" להאדמו"ר מסטרושלה.
יד עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגעי עש בדף השער ובדפים האחרים, עם פגיעה קלה בטקסט (חסרון של אותיות ספורות), משוקמים באופן מקצועי. כריכה חדשה.
שנת הדפוס על-פי וינר, קהלת משה, עמ' 136, מס' 1074.
סטפנסקי חסידות, מס' 77.
בשער הספר כותב המו"ל שהספר כולל שלשה דברים: א. מכתב בקשה שכתב האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי אל הקיסר פאבל, בעת שבתו במאסר בפטרבורג. ב. מכתב שכתב האדמו"ר הזקן אל ידידו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לאחר שחרורו ממאסרו בפטרבורג. ג. דרוש על פי דרך חסידות חב"ד על מגילת רות, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרושלה, תלמידו של האדמו"ר הזקן.
לאמיתו של דבר, טעה המו"ל בייחוס חלק מתוכן הספר למחברים האמיתיים:
המחבר האמיתי של מכתב הבקשה שבתחילת הספר, הוא רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - בנו של האדמו"ר הזקן, שכתב אותו אל מושל בלרוס בחורף תקפ"ו, לאחר שישב במאסר בוויטבסק. תוכן המכתב הוא הסבר על פי הקבלה על כך שיש עדיפות למשפט לפני המושל שיכול לכוון אל האמת, יותר מאשר משפט שנערך על ידי בית משפט מקומי. במכתב מוסברים כמה מושגים בקבלה בשפה ברורה.
כמו כן, לא ברור מי הוא כותב הדרוש על מגילת רות. לפי המו"ל נכתב הדרוש על-ידי האדמו"ר רבי אהרן מסטרושלה, אך דרוש זה נדפס גם בספר "אור התורה" (על נביאים וכתובים, כרך ב', עמ' תתרכח) מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מאידך, יש לציין כי דרוש זה לא נכלל בדרושי חג השבועות שבספר "עבודת הלוי" להאדמו"ר מסטרושלה.
יד עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגעי עש בדף השער ובדפים האחרים, עם פגיעה קלה בטקסט (חסרון של אותיות ספורות), משוקמים באופן מקצועי. כריכה חדשה.
שנת הדפוס על-פי וינר, קהלת משה, עמ' 136, מס' 1074.
סטפנסקי חסידות, מס' 77.
קטגוריה
חסידות חב"ד - ספרים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים - לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר, היתה כפי הנראה לחיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים, את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" - הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב דף. חסרים [4] דפים אחרונים (הושלמו בצילום). 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נזקי עש. קרעים משוקמים בהדבקות ומילוי נייר. כריכה חדשה.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים - לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר, היתה כפי הנראה לחיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים, את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" - הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב דף. חסרים [4] דפים אחרונים (הושלמו בצילום). 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נזקי עש. קרעים משוקמים בהדבקות ומילוי נייר. כריכה חדשה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל בק. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקודש מבני ישראל המה".
הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" המגיד משקלוב]. בהסכמת רבני ירושלים מופיעה ה"הסכמה" המעניקה לרבי ישראל בק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". הוא מודה ליוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" - רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
[על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295].
קנב דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (במספר דפים כתמים רבים וכהים) ובלאי. סימן עש בכ-8 מהדפים הראשונים, משוקם במילוי נייר עם פגיעות קלות בטקסט. פגמים קלים. כריכה ישנה.
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקודש מבני ישראל המה".
הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" המגיד משקלוב]. בהסכמת רבני ירושלים מופיעה ה"הסכמה" המעניקה לרבי ישראל בק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". הוא מודה ליוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" - רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
[על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295].
קנב דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (במספר דפים כתמים רבים וכהים) ובלאי. סימן עש בכ-8 מהדפים הראשונים, משוקם במילוי נייר עם פגיעות קלות בטקסט. פגמים קלים. כריכה ישנה.
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר שערי דמעה וישועה, תפילות להתפלל בכותל המערבי ובמקומות הקדושים, סדר ההשתטחות על קברי צדיקים וביאורים לתפילת העמידה על פי הקבלה, מאת ובעריכת רבי אהרן משה פרידנזון מסלונים. ירושלים, [תרכ"א 1861]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה יחידה.
"זה השער צדיקים יבואו בו להתפלל לה' אצל כותל המערבי ואצל האבות הקדושי' ושאר הצדיקים השוכנים בארצות החיים ונזכה לראותם בביאת הגואל...".
המחבר וה"מאסף" רבי אהרן משה פרידנזון מסלאנים, שעלה לירושלים בשנת תר"כ, מספר בהקדמתו על התחושה הקשה שאחזה בו למראה מצבו של הכותל המערבי ועל החלטתו לחבר ספר תפילות המיוסד על דרך הקבלה. בשמו של החיבור רמיזה (בגימטריה) לבתו, שרה הדסה, שנפטרה בדמי ימיה. רבי אהרן משה נפטר בירושלים, בשנת תרל"ח.
בדף השער איור מקום המקדש האופייני לדפוסי רבי ישראל ב"ק [דף השער של ספר זה נבחר כעיטור למעטפת כריכתו של ספר "גנזי ישראל" - קטלוג אוסף ספריו של ד"ר ישראל מהלמן, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים תשמ"ה].
כ, יג, יג-טז, טז-כד דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים במילוי נייר בשוליים הפנימיים של דף השער (ובאחת מפינותיו) ובמספר דפים נוספים. סימני עש קלים במספר דפים אחרונים. כריכת עור חדשה, נאה.
ש' הלוי, מס' 53 (נרשם על פי עותק מאוסף Jews' College בלונדון).
"זה השער צדיקים יבואו בו להתפלל לה' אצל כותל המערבי ואצל האבות הקדושי' ושאר הצדיקים השוכנים בארצות החיים ונזכה לראותם בביאת הגואל...".
המחבר וה"מאסף" רבי אהרן משה פרידנזון מסלאנים, שעלה לירושלים בשנת תר"כ, מספר בהקדמתו על התחושה הקשה שאחזה בו למראה מצבו של הכותל המערבי ועל החלטתו לחבר ספר תפילות המיוסד על דרך הקבלה. בשמו של החיבור רמיזה (בגימטריה) לבתו, שרה הדסה, שנפטרה בדמי ימיה. רבי אהרן משה נפטר בירושלים, בשנת תרל"ח.
בדף השער איור מקום המקדש האופייני לדפוסי רבי ישראל ב"ק [דף השער של ספר זה נבחר כעיטור למעטפת כריכתו של ספר "גנזי ישראל" - קטלוג אוסף ספריו של ד"ר ישראל מהלמן, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים תשמ"ה].
כ, יג, יג-טז, טז-כד דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים במילוי נייר בשוליים הפנימיים של דף השער (ובאחת מפינותיו) ובמספר דפים נוספים. סימני עש קלים במספר דפים אחרונים. כריכת עור חדשה, נאה.
ש' הלוי, מס' 53 (נרשם על פי עותק מאוסף Jews' College בלונדון).
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
סדר אמירת קרבן פסח, לדעת הגר"א מווילנא זצ"ל. ירושלים, [תרכ"ה 1865]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל ב"ק.
מהדורה ראשונה של הקונטרס, שנדפס בירושלים ארבע פעמים נוספות לאחר מכן.
בהקדמתם כותבים המביאים לדפוס כי סדר אמירת קרבן פסח שהדפיסו נאמר "מפי קדוש עליון הגאון... רשכבה"ג ר"א מווילנא", וכי דברים אלו לא נדפסו עד עתה מעולם.
בדפים ב ו-ג/1 נדפס "מעשה רב" - תיאור הקרבת קרבן פסח, מתוך סידור רבי יעקב עמדין. לאחר סדר אמירת קרבן פסח לדעת הגר"א, מובא בדף האחרון גם סדר האמירה על פי רבי יעקב עמדין.
מעבר לשער איור הכותל המערבי.
בטופס זה, כבחלק מהטפסים, נשמטו שמותיהם של המביאים לדפוס מדף השער, אך הוזכרו בסוף הקדמת המו"ל, מעבר לשער.
ח דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים קלים ופגמים בשולי דף השער ודפים נוספים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 107; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 654.
מהדורה ראשונה של הקונטרס, שנדפס בירושלים ארבע פעמים נוספות לאחר מכן.
בהקדמתם כותבים המביאים לדפוס כי סדר אמירת קרבן פסח שהדפיסו נאמר "מפי קדוש עליון הגאון... רשכבה"ג ר"א מווילנא", וכי דברים אלו לא נדפסו עד עתה מעולם.
בדפים ב ו-ג/1 נדפס "מעשה רב" - תיאור הקרבת קרבן פסח, מתוך סידור רבי יעקב עמדין. לאחר סדר אמירת קרבן פסח לדעת הגר"א, מובא בדף האחרון גם סדר האמירה על פי רבי יעקב עמדין.
מעבר לשער איור הכותל המערבי.
בטופס זה, כבחלק מהטפסים, נשמטו שמותיהם של המביאים לדפוס מדף השער, אך הוזכרו בסוף הקדמת המו"ל, מעבר לשער.
ח דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים קלים ופגמים בשולי דף השער ודפים נוספים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 107; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 654.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר ירושלם, "יכלכל קיצור תקופות ותכונות ד' מקומות הק'", מאת טוביה בהרי"ם סאלאמאן. ירושלים, [דפוס סלומון], תרמ"ד [1884].
ספר אודות העיר ירושלים, בפורמט קטן במיוחד, "וישאהו 'בן ציון' בחיקו תמיד", עם איורי המקומות הקדושים.
שם הספר ("ירושלם") וחלק ממסגרות האיורים, נדפסו בדיו זהובה.
המחבר, טוביה סלומון (1862-1951), מדפיס, משורר, סופר וחוקר, בנו של רבי יואל משה סלומון.
[2], 54, [14] עמ', 8 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. פגמים קלים משוקמים בשולי דף השער ובמקומות בודדים נוספים. מספר דפים רופפים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 456 (הלוי מציינת בהערה: "מכיל חומר רב-ענין על ירושלים").
ספר אודות העיר ירושלים, בפורמט קטן במיוחד, "וישאהו 'בן ציון' בחיקו תמיד", עם איורי המקומות הקדושים.
שם הספר ("ירושלם") וחלק ממסגרות האיורים, נדפסו בדיו זהובה.
המחבר, טוביה סלומון (1862-1951), מדפיס, משורר, סופר וחוקר, בנו של רבי יואל משה סלומון.
[2], 54, [14] עמ', 8 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. פגמים קלים משוקמים בשולי דף השער ובמקומות בודדים נוספים. מספר דפים רופפים. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 456 (הלוי מציינת בהערה: "מכיל חומר רב-ענין על ירושלים").
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
ספר לבושי שרד על יורה דעה, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל". צפת, תרכ"ג [1863]. דפוס דובער קרא.
חתימה בדף השער: "משה קליערס" - חתימת ידו של הגאון החסיד רבי משה קלירס (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של עדת האשכנזים בטבריה וראש ישיבת "אור תורה". חתנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מגדולי חסידי סלונים שהתיישבו בטבריה, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו של רבי משה קלירס.
[1], יז, יז-יח דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וכתמי רטיבות. נזקי עש וקרעים משוקמים בהדבקות נייר דבק, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ספריה. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 260. במהדורה זו נעתקו ההגהות מגליון ספר השולחן ערוך בו למד הרב המחבר בעיר צפת, ויש בה הוספות על ספרי ה"לבושי שרד" על שו"ע יורה דעה שנדפסו ברוסיה-פולין בשנות התק"ע-תק"פ.
חתימה בדף השער: "משה קליערס" - חתימת ידו של הגאון החסיד רבי משה קלירס (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של עדת האשכנזים בטבריה וראש ישיבת "אור תורה". חתנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מגדולי חסידי סלונים שהתיישבו בטבריה, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו של רבי משה קלירס.
[1], יז, יז-יח דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וכתמי רטיבות. נזקי עש וקרעים משוקמים בהדבקות נייר דבק, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ספריה. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 260. במהדורה זו נעתקו ההגהות מגליון ספר השולחן ערוך בו למד הרב המחבר בעיר צפת, ויש בה הוספות על ספרי ה"לבושי שרד" על שו"ע יורה דעה שנדפסו ברוסיה-פולין בשנות התק"ע-תק"פ.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
ארבעה ספרי תפילה מדפוסי ירושלים:
1. ספר מועדי ה' וקריאי מועד, חלק ראשון. מחזור כמנהג הספרדים, לחג הפסח ולחג השבועות. כולל: הגדה של פסח ותיקון ליל שבועות. ירושלים, [תר"ד 1844].
וואריאנט: ב"ברכה למלך או לשררה" בדף נא/2 מופיע הנוסח "לאדונינו המלך החסיד שולטן (פלוני) יר"ה" [ראה בש' הלוי, מס' 20, על שלשה סוגי טפסים שנדפסו, האחד עם ברכה לשולטן עבדול מאג'יד, השני עם ברכה למלכת בריטניה והשלישי עם ברכה אנונימית ל"שולטן (פלוני)"].
2. ספר יעלזו חסידים, תפילות שונות לאומרם במקומות הקדושים ובקברי צדיקים. ירושלים, [תרל"ג 1873]. דפוס יצחק [גושצינני] וריד"ס [ור' יעקב דוד סלוטקי]. ש' הלוי, מס' 190.
3. קונטרס עלה אריה, וידוי ותפילה קצרה לאמרם כל יום, מאת רבי יהודה אריה לוויטס. ירושלים, [תרל"ד 1874]. [דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני]. ש' הלוי, מס' 223.
4. ספר "סליחות ותפילות לשובבים ת"ת, כפי המנהג הנהוג בעיה"ק ירושלים". נדפס ע"י השתדלות המשגיחים של החבורה הקדושה, ירושלים, תרל"ד [1874]. דפוס יצחק [גאשצינני] ושותפו יעקב דוד סלאטקי. בשני דפים הודבקו פיסות נייר קטנות ועליהן מודפסים משפטי תוספת לסליחות. ש' הלוי, מס' 220.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
1. ספר מועדי ה' וקריאי מועד, חלק ראשון. מחזור כמנהג הספרדים, לחג הפסח ולחג השבועות. כולל: הגדה של פסח ותיקון ליל שבועות. ירושלים, [תר"ד 1844].
וואריאנט: ב"ברכה למלך או לשררה" בדף נא/2 מופיע הנוסח "לאדונינו המלך החסיד שולטן (פלוני) יר"ה" [ראה בש' הלוי, מס' 20, על שלשה סוגי טפסים שנדפסו, האחד עם ברכה לשולטן עבדול מאג'יד, השני עם ברכה למלכת בריטניה והשלישי עם ברכה אנונימית ל"שולטן (פלוני)"].
2. ספר יעלזו חסידים, תפילות שונות לאומרם במקומות הקדושים ובקברי צדיקים. ירושלים, [תרל"ג 1873]. דפוס יצחק [גושצינני] וריד"ס [ור' יעקב דוד סלוטקי]. ש' הלוי, מס' 190.
3. קונטרס עלה אריה, וידוי ותפילה קצרה לאמרם כל יום, מאת רבי יהודה אריה לוויטס. ירושלים, [תרל"ד 1874]. [דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני]. ש' הלוי, מס' 223.
4. ספר "סליחות ותפילות לשובבים ת"ת, כפי המנהג הנהוג בעיה"ק ירושלים". נדפס ע"י השתדלות המשגיחים של החבורה הקדושה, ירושלים, תרל"ד [1874]. דפוס יצחק [גאשצינני] ושותפו יעקב דוד סלאטקי. בשני דפים הודבקו פיסות נייר קטנות ועליהן מודפסים משפטי תוספת לסליחות. ש' הלוי, מס' 220.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ששה ספרים מביכורי ראשית הדפוס העברי בירושלים באמצע המאה ה-19. דפוס רבי ישראל ב"ק (תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין) ובנו רבי ניסן ב"ק:
1. ספר מתוק מדבש, דברי מוסר, מאת רבי יצחק פרחי. ירושלים, [תר"ב 1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 7. מהדורה ראשונה. שיקומים בדף השער.
2. ספר לדוד אמת, פסקים והלכות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ירושלים, [תר"ד 1844]. חתימות: "הצעיר מאיר משה הלל יצ"ו" [רבי מאיר משה הלל, מתלמידי החכמים הידועים בבגדאד. תלמידו של רבי עבדאללה סומך. אחיו של רבי אברהם משה הלל מגדולי חכמי בגדאד. חיבר מספר חיבורים, אך חיבוריו אבדו]. ש' הלוי, מס' 25.
3. הגדה של פסח, עם פירושי רש"י, הרשב"ם, הריטב"א, המהר"ל, העוללות אפרים, הגר"א, והחתם סופר ועוד. ירושלים, תרכ"ג [1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
יערי 872; אוצר ההגדות 1179; ש' הלוי, מס' 77; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 544.
4. ספר "סליחות ותפילות לשובבים ת"ת, כפי המנהג הנהוג בעיה"ק ירושלים". נדפס ע"י השתדלות המשגיחים של החבורה הקדושה, ירושלים, תרל"ד [1874]. דפוס יצחק [גאשצינני] ושותפו יעקב דוד סלאטקי. בשלושה דפים הודבקו פיסות נייר קטנות ועליהן מודפסים משפטי תוספת לסליחות. ש' הלוי, מס' 220.
5-6. ספר דרכי איש, דרושים לזמנים שונים, מאת רבי ניסים שמואל יהודה ארוואץ. ירושלים, [תרל"ה 1875]. דפוס ניסן ב"ק. ש' הלוי, מס' 230. כרוך עם: ספר איש צעיר, דרושים מאת רבי יוסף רפאל עוזיאל. ירושלים, [תרל"ד 1874]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 204.
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
1. ספר מתוק מדבש, דברי מוסר, מאת רבי יצחק פרחי. ירושלים, [תר"ב 1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 7. מהדורה ראשונה. שיקומים בדף השער.
2. ספר לדוד אמת, פסקים והלכות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ירושלים, [תר"ד 1844]. חתימות: "הצעיר מאיר משה הלל יצ"ו" [רבי מאיר משה הלל, מתלמידי החכמים הידועים בבגדאד. תלמידו של רבי עבדאללה סומך. אחיו של רבי אברהם משה הלל מגדולי חכמי בגדאד. חיבר מספר חיבורים, אך חיבוריו אבדו]. ש' הלוי, מס' 25.
3. הגדה של פסח, עם פירושי רש"י, הרשב"ם, הריטב"א, המהר"ל, העוללות אפרים, הגר"א, והחתם סופר ועוד. ירושלים, תרכ"ג [1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
יערי 872; אוצר ההגדות 1179; ש' הלוי, מס' 77; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 544.
4. ספר "סליחות ותפילות לשובבים ת"ת, כפי המנהג הנהוג בעיה"ק ירושלים". נדפס ע"י השתדלות המשגיחים של החבורה הקדושה, ירושלים, תרל"ד [1874]. דפוס יצחק [גאשצינני] ושותפו יעקב דוד סלאטקי. בשלושה דפים הודבקו פיסות נייר קטנות ועליהן מודפסים משפטי תוספת לסליחות. ש' הלוי, מס' 220.
5-6. ספר דרכי איש, דרושים לזמנים שונים, מאת רבי ניסים שמואל יהודה ארוואץ. ירושלים, [תרל"ה 1875]. דפוס ניסן ב"ק. ש' הלוי, מס' 230. כרוך עם: ספר איש צעיר, דרושים מאת רבי יוסף רפאל עוזיאל. ירושלים, [תרל"ד 1874]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 204.
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
ארבעה ספרי קבלה מדפוסי ירושלים:
1. ספר הזהר על התורה, ספר שמות. ירושלים, [תר"ה 1845. דפוס רבי ישראל ב"ק]. ש' הלוי, מס' 27. רישומי בעלות של המקובל רבי אברהם יוסף טוב [נפטר כ' סיון תשי"ז 1957], ורישום בעלות של רבי "ישועה גרידי". חותמות.
2. ספר השער השביעי והשמיני - שער רוח הקודש, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ללא [4] דפים אחרונים. חתימות ורישומי בעלות בכת"י אשכנזיים: "לבהמ"ד שערי ציון"; "אליהו קדוש מערבי"; "דוד ישראל סלוצקין". מספר הגהות בכת"י מאוחר [כפי הנראה רבי דוד ישראל סלוצקין, ממקובלי שכונת "שערי חסד" לפני כשמונים שנה]. ש' הלוי, מס' 90.
3. ספר שער הגלגולים, השער השמיני מתורת האר"י, מאת רבי חיים ויטאל [מהרח"ו]. ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק. בסוף הספר [4] דפים עם לוח המפתחות, שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ואינם מופיעים בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה". ש' הלוי, מס' 89 [ספר 2 וספר 3 נדפסו כפי הנראה ביחד, אך בספרה של ש' הלוי נרשמו הספרים כשני כותרים. לפנינו הם נכרכו בנפרד].
4. ספר עץ חיים, מאת רבי חיים ויטאל, עם ספר נהר שלום, מאת רבי שלום שרעבי. ירושלים, [תרכ"ו-תרכ"ז 1866-1867]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 136. רישומי בעלות, חתימה מחוקה.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
1. ספר הזהר על התורה, ספר שמות. ירושלים, [תר"ה 1845. דפוס רבי ישראל ב"ק]. ש' הלוי, מס' 27. רישומי בעלות של המקובל רבי אברהם יוסף טוב [נפטר כ' סיון תשי"ז 1957], ורישום בעלות של רבי "ישועה גרידי". חותמות.
2. ספר השער השביעי והשמיני - שער רוח הקודש, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ללא [4] דפים אחרונים. חתימות ורישומי בעלות בכת"י אשכנזיים: "לבהמ"ד שערי ציון"; "אליהו קדוש מערבי"; "דוד ישראל סלוצקין". מספר הגהות בכת"י מאוחר [כפי הנראה רבי דוד ישראל סלוצקין, ממקובלי שכונת "שערי חסד" לפני כשמונים שנה]. ש' הלוי, מס' 90.
3. ספר שער הגלגולים, השער השמיני מתורת האר"י, מאת רבי חיים ויטאל [מהרח"ו]. ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס רבי ישראל ב"ק. בסוף הספר [4] דפים עם לוח המפתחות, שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ואינם מופיעים בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה". ש' הלוי, מס' 89 [ספר 2 וספר 3 נדפסו כפי הנראה ביחד, אך בספרה של ש' הלוי נרשמו הספרים כשני כותרים. לפנינו הם נכרכו בנפרד].
4. ספר עץ חיים, מאת רבי חיים ויטאל, עם ספר נהר שלום, מאת רבי שלום שרעבי. ירושלים, [תרכ"ו-תרכ"ז 1866-1867]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 136. רישומי בעלות, חתימה מחוקה.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות נאות.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - ספרים ופריטי דפוס
קָטָלוֹג