מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- (-) Remove (מרוקו filter (מרוקו
- כתבי-יד (4) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- יד (4) Apply יד filter
- ותוניס) (4) Apply ותוניס) filter
- ותוניס (4) Apply ותוניס filter
- המגרב (4) Apply המגרב filter
- ומכתבים (4) Apply ומכתבים filter
- מרוקו (4) Apply מרוקו filter
- african (4) Apply african filter
- and (4) Apply and filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- letter (4) Apply letter filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
- north (4) Apply north filter
מציג 1 - 4 of 4
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חידושי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב בירדוגו. [מרוקו, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
לפנינו דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב בירדוגו ראב"ד מקנס. דפים אלו כוללים שתי מערכות הלכתיות: 1. "פרטי ענין שומא הדרא ומלוה הבא לטרוף מלקוחות בע"ה". בסוף חלק זה, בדף [7ב], חתם רבי יעקב בסוף התשובה: "הקטן תולעת יעקב ס"ט", עם סלסול אופייני לחתימתו. 2. בעניין שטר "הטבה". בחלק זה מחיקות רבות, הוספות ותיקונים בין השורות ולצדן. בתוך הדברים מוזכרים הדיינים רבי יוסף אשרקי ורבי אהרן מונסונייגו. רבי יעקב כותב בין היתר: "בדבר ההטבה הנ"ל שִׁפְעַת אני רואה חכמים מנצחים זה את זה בהלכה זה בונה וזה סותר זה מחייב וזה פוטר... ונדרשתי לחוות דעי הלכה כדברי מי, עם כי לא בינת אדם לי, להפקת רצון נכנסתי לפנים ממחיצתי ותורה היא וללמוד אני צריך...".
רבי יעקב בירדוגו (תקמ"ו-תר"ג), מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס. בנו של הצדיק רבי יקותיאל בירדוגו (אחיו הגדול של "המלאך רפאל" בירדוגו). "היה מפורסם בכל ערי המערב בחכמתו וקדושתו" (מלכי רבנן, עמ' ע). מחמת ההערצה אליו כונה בדורו "לחכם" [=החכם], וידועים סיפורי מופת אודותיו (ראה מסגרת). מחבר "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
[9] דף (18 עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש ורטיבות, עקבות פטריה, עם פגיעה בטקסט. הדפים שוקמו באופן מקצועי.
לפנינו דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב בירדוגו ראב"ד מקנס. דפים אלו כוללים שתי מערכות הלכתיות: 1. "פרטי ענין שומא הדרא ומלוה הבא לטרוף מלקוחות בע"ה". בסוף חלק זה, בדף [7ב], חתם רבי יעקב בסוף התשובה: "הקטן תולעת יעקב ס"ט", עם סלסול אופייני לחתימתו. 2. בעניין שטר "הטבה". בחלק זה מחיקות רבות, הוספות ותיקונים בין השורות ולצדן. בתוך הדברים מוזכרים הדיינים רבי יוסף אשרקי ורבי אהרן מונסונייגו. רבי יעקב כותב בין היתר: "בדבר ההטבה הנ"ל שִׁפְעַת אני רואה חכמים מנצחים זה את זה בהלכה זה בונה וזה סותר זה מחייב וזה פוטר... ונדרשתי לחוות דעי הלכה כדברי מי, עם כי לא בינת אדם לי, להפקת רצון נכנסתי לפנים ממחיצתי ותורה היא וללמוד אני צריך...".
רבי יעקב בירדוגו (תקמ"ו-תר"ג), מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס. בנו של הצדיק רבי יקותיאל בירדוגו (אחיו הגדול של "המלאך רפאל" בירדוגו). "היה מפורסם בכל ערי המערב בחכמתו וקדושתו" (מלכי רבנן, עמ' ע). מחמת ההערצה אליו כונה בדורו "לחכם" [=החכם], וידועים סיפורי מופת אודותיו (ראה מסגרת). מחבר "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
[9] דף (18 עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש ורטיבות, עקבות פטריה, עם פגיעה בטקסט. הדפים שוקמו באופן מקצועי.
קטגוריה
יהדות המגרב (מרוקו ותוניס) - כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
אוסף דפים בכתב-יד שהוצאו מכריכת ספר - קטעים מחיבורים שונים; חתימות רבני גריס שבמרוקו. [מרוקו, המחצית הראשונה של המאה ה-19].
כל הדפים הוצאו מכריכה אחת. בין הדפים: • דפים עם רשימות של שמות אנשים. • דפים רבים בכתיבת רבי משה אביכזר. בחלקם חתימותיו המסולסלות. באחד הדפים נכתב: "כתיבת ידי אני הצעיר... משה ן' יוסף... אביכזר". באחד מהדפים (דף כפול, 3 עמ') עמוד המתחיל "צריך האדם לקבוע עתים לתורה ובפרט בלילה...", חתום בסופו "ע"ה משה אביכזר". בעמוד השני קטע נוסף ובו עדות אישית על סדר לימודו: "וזה סדר קביעתי בתורה אני הצעיר... החותם מטה...", עם חתימה נוספת שלו; ועמוד שלישי עם קטע נוסף אף הוא חתום (החתימה השלישית וחלק מהטקסט נפגעו מעש). עם פרט השנה "אשרי בניו" [=תקע"ט]. יתכן ומדובר בצוואתו. • שריד משטר משנת "הלוא צויתיך" [=תקע"ח], עם חתימות מסולסלות של רבני גריס: רבי סעיד בן משה ילוז, רבי יעקב בן יצחק שמחון ורבי משה בן סוסאן. • שטר משנת תק"מ, בחתימת רבי מכלוף בן יוסף אנצ'אם ורבי יעיש בן יוסף עטייא. • קטע מלוח תקופות, לשנים ת"ק-תקכ"ב. • דף עם איורים של המנורה וכלי המקדש. • דף עם קטע מביאור על שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם. • קטע מכתובה מאוירת. • קטעים מחיבורים נוספים.
האוסף כולל את הכריכה שממנה הוצאו הדפים; ומצורפים לו תצלומים מתהליך פירוק הכריכה והפרדת הדפים.
רבי משה ב"ר יוסף אביכזר, מגדולי חכמי מחוז תאפילאלת (מרוקו) במאה ה-19. ידיד נפשו של רבי יעקב אבוחצירא ה"אביר יעקב" [המכנהו: "ידיד נפשי וקירות לבי כמוהר"ם"], והוא חתום עמו על פסקי הלכה. מקום מושבו היה בכפר גריס [Ghris], "וכל הכפרים הסמוכים אליו היו סרים אל משמעתו. הוא היה למדן, וטרח ויגע ואסף ספרים הרבה מארצות רחוקים עד שעשה בית עקד ספרים. וכל הספרים הנפזרים בכפרי תאפילאלת המה ספרים שנשארו אחריו" (מלכי רבנן בערכו). שתי שאלות ממנו אל רבי יעקב בירדוגו נדפסו בספרו שו"ת "שופריה דיעקב".
כ-50 דפים וקטעי דפים. גודל ומצב משתנים (הדפים פגועים מהשימוש בכריכה ומפגעי עש בדרגות שונות).
כל הדפים הוצאו מכריכה אחת. בין הדפים: • דפים עם רשימות של שמות אנשים. • דפים רבים בכתיבת רבי משה אביכזר. בחלקם חתימותיו המסולסלות. באחד הדפים נכתב: "כתיבת ידי אני הצעיר... משה ן' יוסף... אביכזר". באחד מהדפים (דף כפול, 3 עמ') עמוד המתחיל "צריך האדם לקבוע עתים לתורה ובפרט בלילה...", חתום בסופו "ע"ה משה אביכזר". בעמוד השני קטע נוסף ובו עדות אישית על סדר לימודו: "וזה סדר קביעתי בתורה אני הצעיר... החותם מטה...", עם חתימה נוספת שלו; ועמוד שלישי עם קטע נוסף אף הוא חתום (החתימה השלישית וחלק מהטקסט נפגעו מעש). עם פרט השנה "אשרי בניו" [=תקע"ט]. יתכן ומדובר בצוואתו. • שריד משטר משנת "הלוא צויתיך" [=תקע"ח], עם חתימות מסולסלות של רבני גריס: רבי סעיד בן משה ילוז, רבי יעקב בן יצחק שמחון ורבי משה בן סוסאן. • שטר משנת תק"מ, בחתימת רבי מכלוף בן יוסף אנצ'אם ורבי יעיש בן יוסף עטייא. • קטע מלוח תקופות, לשנים ת"ק-תקכ"ב. • דף עם איורים של המנורה וכלי המקדש. • דף עם קטע מביאור על שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם. • קטע מכתובה מאוירת. • קטעים מחיבורים נוספים.
האוסף כולל את הכריכה שממנה הוצאו הדפים; ומצורפים לו תצלומים מתהליך פירוק הכריכה והפרדת הדפים.
רבי משה ב"ר יוסף אביכזר, מגדולי חכמי מחוז תאפילאלת (מרוקו) במאה ה-19. ידיד נפשו של רבי יעקב אבוחצירא ה"אביר יעקב" [המכנהו: "ידיד נפשי וקירות לבי כמוהר"ם"], והוא חתום עמו על פסקי הלכה. מקום מושבו היה בכפר גריס [Ghris], "וכל הכפרים הסמוכים אליו היו סרים אל משמעתו. הוא היה למדן, וטרח ויגע ואסף ספרים הרבה מארצות רחוקים עד שעשה בית עקד ספרים. וכל הספרים הנפזרים בכפרי תאפילאלת המה ספרים שנשארו אחריו" (מלכי רבנן בערכו). שתי שאלות ממנו אל רבי יעקב בירדוגו נדפסו בספרו שו"ת "שופריה דיעקב".
כ-50 דפים וקטעי דפים. גודל ומצב משתנים (הדפים פגועים מהשימוש בכריכה ומפגעי עש בדרגות שונות).
קטגוריה
יהדות המגרב (מרוקו ותוניס) - כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $750
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
מכתב חתום ובו העתקת "אגרת" שנשלחה מבית הדין בתוניס לקהילת ליוורנו שבאיטליה, המתעדת את גירושו של המקובל רבי אברהם לולו מתוניס בשל היותו משתמש ב'שמות קודש' ו'קבלה מעשית'. [תוניס], חשון תקס"ה [1804].
המכתב שלפנינו הוא העתקה רשמית של אגרת משנת תקס"ד ששלחו חכמי תוניס לליוורנו. ההעתקה שלפנינו (שנשלחה אף היא לליוורנו) חתומה לאישור בידי שניים מחכמי תוניס: רבי שלמה כהן ורבי מרדכי דרמון. בשולי המכתב מופיע רישום באיטלקית, מתאריך פברואר 1805, כתוב וחתום ע"י רבי יעקב נוניס-ואיס, רבה של ליוורנו, עם חתימה נוספת של רבי אברהם ויטה (חיים) טאפיא, המאשרים את חתימות חכמי תוניס הנ"ל.
האגרת נכתבה בעקבות פניית חכמי ליוורנו ששאלו את חכמי תוניס: "כיצד נגמר הדין של ר' אברהם לולו". חכמי תוניס עונים כי הם חקרו אחר מעשיו של רבי אברהם לולו ובדקו את "הספרים שיש לו מאלו העניינים המשתמש בהם", ומצאו שיש בהם דברים גרועים יותר ממה שמספרים, ולפיכך קברו אותם באדמה. הם מוסיפים כי הם חוששים שיתנכל עליהם באמצעות פניה אל השלטונות ולכן החליטו לגרשו מתוניס: "ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות גם באמצעות אלי הארץ שאינם בני ברית היושבים ראשונה במלכות... ולפי שחששנו פן יוסיף להביא עלינו יד החזקה ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נסא אז נתיעצנו עצה היעוצה להוציאו מן הארץ...".
על המקובל רבי אברהם לולו המוזכר כאן נתפרסמו בזמנו סיפורי נפלאות ומופתים שעשה באמצעות שימוש ב'שמות קודש' וב'קבלה מעשית'. בספר 'פרח שושן', לרבי שושן הכהן (ירושלים תשל"ז), מובאים כמה מן הסיפורים האלה. בין היתר מסופר שם שהיה לוקח את חבריו ללמוד בחצר ארמון המלוכה בלילה, ובאורח פלא מביא חמורים שירכבו עליהם, גורם לחומות הארמון להיפתח ומכניס אותם לתוך חצר הארמון ללא התנגדות. עוד מסופר שם על עשיר אחד שכל רכושו נגנב ורבי אברהם לולו הצליח בכוחותיו להחזיר לו הכל. בספר 'מעשה צדיקים', לרבי אברהם כלפון (תלמים תשס"ט), מובא סיפור על "מעשה הרוח עם ר' אברהם לולו" (ראה חומר מצורף).
רבי אברהם לולו נולד בעיר מראכש שבמרוקו, משם נדד לתוניסיה ומשם עבר לליוורנו (בשנותיו האחרונות של החיד"א). במכתב שלפנינו מתגלה כי עזב את תוניס בעקבות התנגדות רבני תוניס למעשיו. בספר 'תולדות חכמי תונס', לרבי יוסף הכהן טנג'י, נכתב עליו: "נודע ומפורסם שמו בתונס שהיה בעל קבלה מעשית להפליא, והיה מוציא יין מכותל, כמו שמספרים על הרב בעל שם ז"ל". מכתב ארוך בהלכה מאת רבי אברהם לולו נדפס בספר 'פקודת המלך' לרבי ישראל נחמן דרוהוביצר (ליוורנו תקס"ד). בעל 'פקודת המלך' פגש את רבי אברהם לולו בעברו בליוורנו, והדפיס את דבריו בתוספת תגובה משלו (מכך נראה שרבי אברהם לולו שהה בליוורנו כבר בשנת תקס"ד). מעניין לציין כי נשתמר כתב-יד של 'קבלה מעשית' שהיה שייך לרבי אברהם לולו הנזכר (כת"י הספריה הלאומית פריז, מס' 1380).
[1] דף כפול. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.
המכתב שלפנינו הוא העתקה רשמית של אגרת משנת תקס"ד ששלחו חכמי תוניס לליוורנו. ההעתקה שלפנינו (שנשלחה אף היא לליוורנו) חתומה לאישור בידי שניים מחכמי תוניס: רבי שלמה כהן ורבי מרדכי דרמון. בשולי המכתב מופיע רישום באיטלקית, מתאריך פברואר 1805, כתוב וחתום ע"י רבי יעקב נוניס-ואיס, רבה של ליוורנו, עם חתימה נוספת של רבי אברהם ויטה (חיים) טאפיא, המאשרים את חתימות חכמי תוניס הנ"ל.
האגרת נכתבה בעקבות פניית חכמי ליוורנו ששאלו את חכמי תוניס: "כיצד נגמר הדין של ר' אברהם לולו". חכמי תוניס עונים כי הם חקרו אחר מעשיו של רבי אברהם לולו ובדקו את "הספרים שיש לו מאלו העניינים המשתמש בהם", ומצאו שיש בהם דברים גרועים יותר ממה שמספרים, ולפיכך קברו אותם באדמה. הם מוסיפים כי הם חוששים שיתנכל עליהם באמצעות פניה אל השלטונות ולכן החליטו לגרשו מתוניס: "ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות גם באמצעות אלי הארץ שאינם בני ברית היושבים ראשונה במלכות... ולפי שחששנו פן יוסיף להביא עלינו יד החזקה ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נסא אז נתיעצנו עצה היעוצה להוציאו מן הארץ...".
על המקובל רבי אברהם לולו המוזכר כאן נתפרסמו בזמנו סיפורי נפלאות ומופתים שעשה באמצעות שימוש ב'שמות קודש' וב'קבלה מעשית'. בספר 'פרח שושן', לרבי שושן הכהן (ירושלים תשל"ז), מובאים כמה מן הסיפורים האלה. בין היתר מסופר שם שהיה לוקח את חבריו ללמוד בחצר ארמון המלוכה בלילה, ובאורח פלא מביא חמורים שירכבו עליהם, גורם לחומות הארמון להיפתח ומכניס אותם לתוך חצר הארמון ללא התנגדות. עוד מסופר שם על עשיר אחד שכל רכושו נגנב ורבי אברהם לולו הצליח בכוחותיו להחזיר לו הכל. בספר 'מעשה צדיקים', לרבי אברהם כלפון (תלמים תשס"ט), מובא סיפור על "מעשה הרוח עם ר' אברהם לולו" (ראה חומר מצורף).
רבי אברהם לולו נולד בעיר מראכש שבמרוקו, משם נדד לתוניסיה ומשם עבר לליוורנו (בשנותיו האחרונות של החיד"א). במכתב שלפנינו מתגלה כי עזב את תוניס בעקבות התנגדות רבני תוניס למעשיו. בספר 'תולדות חכמי תונס', לרבי יוסף הכהן טנג'י, נכתב עליו: "נודע ומפורסם שמו בתונס שהיה בעל קבלה מעשית להפליא, והיה מוציא יין מכותל, כמו שמספרים על הרב בעל שם ז"ל". מכתב ארוך בהלכה מאת רבי אברהם לולו נדפס בספר 'פקודת המלך' לרבי ישראל נחמן דרוהוביצר (ליוורנו תקס"ד). בעל 'פקודת המלך' פגש את רבי אברהם לולו בעברו בליוורנו, והדפיס את דבריו בתוספת תגובה משלו (מכך נראה שרבי אברהם לולו שהה בליוורנו כבר בשנת תקס"ד). מעניין לציין כי נשתמר כתב-יד של 'קבלה מעשית' שהיה שייך לרבי אברהם לולו הנזכר (כת"י הספריה הלאומית פריז, מס' 1380).
[1] דף כפול. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.
קטגוריה
יהדות המגרב (מרוקו ותוניס) - כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפים בכתב-יד, מסמכים, ופריטי דפוס, רובם כנראה מחכמי תוניסיה. [ראשית המאה ה-20].
באוסף: • דפים עם דברי תורה מכותבים שונים, רבים מהדפים בכתב-ידו של רבי מכלוף עידן (מחכמי תוניסיה, רב בג'רבה). באחד הדפים מופיעה חתימתו. • מסמכים רשמיים (בערבית), עם חתימות רבני העיר גאבס: רבי פראג'י עלוש, רבי מיכאל עלוש, רבי יצחק גאגו צרור, ועוד. • כתב-יד, פיוטים מפייטני תוניס (חסר בתחילתו וסופו). • מחברת חידושים (בכתיבה מערבית מאוחרת), מספר דפים מודפסים וניירת שונה.
האוסף לא נבדק בצורה יסודית.
למעלה מ-100 דפים. גודל ומצב משתנים.
באוסף: • דפים עם דברי תורה מכותבים שונים, רבים מהדפים בכתב-ידו של רבי מכלוף עידן (מחכמי תוניסיה, רב בג'רבה). באחד הדפים מופיעה חתימתו. • מסמכים רשמיים (בערבית), עם חתימות רבני העיר גאבס: רבי פראג'י עלוש, רבי מיכאל עלוש, רבי יצחק גאגו צרור, ועוד. • כתב-יד, פיוטים מפייטני תוניס (חסר בתחילתו וסופו). • מחברת חידושים (בכתיבה מערבית מאוחרת), מספר דפים מודפסים וניירת שונה.
האוסף לא נבדק בצורה יסודית.
למעלה מ-100 דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות המגרב (מרוקו ותוניס) - כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג