תלמוד בבלי, מסכת עירובין, עם פירוש הרא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם ומהרש"א. סלאוויטא, תקצ"ו 1836. דפוס [רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ובנו] רבי שמואל אברהם שפירא.
כרך התלמוד שלפנינו נדפס בסוף שנת תקצ"ו, בשיאו של הפולמוס המפורסם בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי ווילנא, והוא הכרך האחרון שנדפס ממהדורה זו, ומהספרים האחרונים שנדפסו בבית הדפוס בסלאוויטא לפני סגירתו הטראגית. הכרך הוא מתוך המהדורה הרביעית של ש"ס סלאוויטא, שבמסגרתה הספיקו להשלים רק את מסכתות ברכות, שבת ועירובין (באמצע הדפסת מסכת פסחים נסגר בית הדפוס על-ידי השלטון הרוסי, עקב העלילה המפורסמת).
בתחילת הכרך נדפסו 23 מכתבים והסכמות מגדולי הדור שעמדו לצדם של מדפיסי סלאוויטא, בהם: רבי אלעזר לעוו - בעל "שמן רקח", רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא, רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב - בעל ה"ישועות יעקב", רבי שלמה קלוגר אב"ד ברודי; וכן גדולי החסידות הפולנית - האדמו"רים רבי יצחק מוורקא, רבי שרגא פייבל מגריצא, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא ("השרף ממוגלניצא"); וכן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא – מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי" (חתנו של בעל ה"ישמח משה" וחותנו של האדמו"ר משיניווא), ורבי אייזיק מהאמיל, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר הזקן מלאדי.
במכתבים ובהסכמות נמצא מידע בלעדי רב ויקר ערך, על התפתחות הפולמוס המפורסם, בו היו מעורבים כמאתיים מרבני הדור ההוא.
באחד משלבי הפולמוס הפיצו מדפיסי ווילנא שמועה, שהרבנים העומדים לצדם הטילו איסור ושמתא על אלו שיקנו את הש"ס הנדפס בסלאוויטא. לאור זאת ביקשו המדפיסים מסלאוויטא מהרבנים שעמדו לצדם שיבטלו את האיסור (אם בכלל הוטל). על כך נענו להם הרבנים והאדמו"רים במכתביהם שנדפסו בתחילת הכרך. לדבריהם, לא רק שאין שום איסור, אלא אדרבה, הם משפיעים שפע ברכות, גשמיות ורוחניות, לכל אלו שיקנו את כרכי הש"ס מסלאוויטא:
"הקונים... יתברכו בכל טוב, ויזכו לראות בנים וב[ני] ב[נים] חיים וקימים, עוסקים בתורתינו הקדושה... חיים ושלום וכל טוב בהרווחה לעבודתו ית[ברך] וית[עלה]" ("השרף ממוגלניצה"); "וכל הקרב קרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה... בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל "אריה דבי עילאי"); "הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא... יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים... ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא); "כל חכם לב יקח מצוה להעיר אוזן בלימודים, לקנות מספרי הש"ס מסלאוויטא... וההוגים בש"ס המוכשרין כאמור, והקוני'[ם] אותם, יזכו לאור התורה שיאירו עיניהם" (רבי אריה ליב הורוויץ אב"ד סטניסלב).
בדף המגן הקדמי: "זה הגמרא שייך להגביר המפואר כש"ת נחמי' ב"ר משה קראסאצקי מלובלין". בדפי השער ובדפים נוספים חותמות ורישומי בעלות נוספים.
[4], ב-קלב; יז, [1] דף. שני שערים. חלק מאותיות השערים בדיו אדומה. 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות. כריכת עור מקורית, עטופה בחלקה בבד, קרועה ומנותקת.

ספר תהלים, עם פירושי מצודת דוד ומצודת ציון, ועם מעמדות. זיטומיר, תרט"ז 1855. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
[2], קעב דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמים כהים ועקבות רטיבות בחלק מדפי הספר. בלאי וסימני שימוש נכרים במרבית הדפים. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקה ומילויי נייר בשולי דף השער ובדף השני, עם פגיעות קלות במסגרת השער. פגמים וקרעים משוקמים עם פגיעות קלות בטקסט בדפים בודדים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה.
מהדורה זו אינה ידועה ביבליוגרפית.