ספר פחד יצחק, חיבור אנציקלופדי הלכתי על פי סדר האלף בית, מאת רבי יצחק לאמפרונטי אב"ד פירארה. ונציה-רג'יו-ליוורנו, תק"י-תקצ"ט [1750-1839]. חמשת החלקים הראשונים, אותיות א-מ, בששה כרכים.
חתימות בדפי השער של הכרך הראשון והשלישי: "לה"ו מרדכי שמואל גירונדי מפדובה – הגש"ם"; "שמג"ר ס"ט מק"פ [מקהילת פאדובה]". בחמשה מהכרכים הגהות הלכתיות עם ידיעות היסטוריות וביבליוגרפיות מעניינות בכתב-ידו של רבי מרדכי שמואל גירונדי, חלקן ארוכות.
בכרך ב, דפים פה/2-פו/1, הגהה ארוכה ובה עדות מרתקת על גילוי רוח הקודש שראו אצל רבינו הרמח"ל, שחזה ברוח קדשו על חכם אחד שאין תוכו כברו ולאחר זמן קצר המיר את דתו: "...נחמיה כהן הנקרא עכשיו בפי העברים בשם חרמיה, שאחר שהיה מורינו ורב ומ"ץ כמה שנים שנכתר משני חכמים שלוחים מא"י לרוב חכמתו ובקיאותו הגדול בש"ס ופוסקים... והקב"ה מפרסם את החנפים והצבועים... מצאו את המתועב חרמיה הזה זונה עם אשת איש, וכשנתגלה הדבר המיר דתו ונעשה הגמון גדול, ונתגלה אחר כך על ידי הגאון המקובל האלקי קדוש כמלאך ה' צבאות הוא הרב רבינו משה חיים לוצאטו זצוק"ל זיע"א אב"ד דפאדובה שכל חכמתו ובקיאותו קנה הכל בכח הסטרא אחרא, ופעם אחד המתועב הזה היה בעירנו פאדובה והיה מתרחק מהגאון הנ"ל, כי היה מפחד שיפרסם מעשיו הרעים, והיה מנהג הגאון הנ"ל לעשות קבלת שבת בגן אחד עם כל תלמידיו, והרב החסיד מוהר"ר יעקב חזק זצ"ל שאל רבו הגאון הנ"ל מפני מה אינו קורא לאותו חכם האורח... לעשות קבלת שבת עמהם, והרב לוצאטו ז"ל הנ"ל ענה לו: הניחוהו כי הסטרא אחרא וס"מ תפשו והם הם בעוזריו ודבר טמא לא ישב במקום קדוש ובעוד תוך ימים אחדים ימיר דתו, וכן היה, וכל הדברים הללו שמעתים אני הצעיר מרדכי שמואל גירונדי ס"ט מהישיש הנכבד כמר מאיר טריאסטי הי"ו אמן, שהוא קבלם מרבו הרב חסידא קדישא מוהר"ר יעקב חזק זצ"ל הנ"ל מ"ץ בפדובה" (עניין זה מסופר בקצרה ובשינויים בספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה", טריאסט, תרי"ג, עמ' 229-231).
בדפי המגן הקדמיים של שני הכרכים הראשונים מודבקים דפי הקדשה מודפסים באיטלקית, ממולאים בכתב-יד וחתומים על ידי המדפיס רבי יצחק פואה.
רבי מרדכי שמואל גירונדי (תק"ס-תרי"ב) אב"ד פאדובה, מקובל, ביבליוגרף, מורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה וחוקר תולדות חכמי איטליה. משנת תקצ"א כיהן 21 שנה כרבה של פאדובה. חיבר מספר ספרים בהלכה ובמוסר, התפרסם בעיקר על שם ספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (טריאסט, תרי"ג). על גדולתו בקבלה כותב אחד מחכמי דורו: "לא ראיתי איש שיש לו יד בתורת אמת כמו הרב המקובל האלהי כמוהר"ר מרדכי שמואל... גירונדי". בנו רבי אפרים רפאל גירונדי כותב על אביו: "אב לאביונים... עניו כהלל, רבים השיב מעוון... בקי היה מאד בשו"ת ובפוסקים, וגם רבני דורו שאלו אותו בענין דינא והלכה, ותשובותיו אשר השיב לכלם ברוחב חכמתו הלא הן כתובות בשו"ת שלו הנקראות קבוצת כסף אשר נשארו בכתובים...".
ששה כרכים. כרך א (אותיות א-ב), ונציה, [תק"י]: [8], קכד; עו דף. כרך ב (אותיות ג-ד), ונציה, [תקי"ג]: [4], קה דף, [1] דף "סדר הגט" מקופל. בשולי הדף האחרון קרע עם פגיעה בטקסט. כרך ג (אותיות ה-ח), ונציה, [תקנ"ו]: [1], קי דף. דף מז נכרך לאחר דף מח. כרך ד (אותיות ח-ט), ונציה, [תקנ"ח]: [1], צג דף, [1] דף מקופל. כרך ה (אותיות י-ל), ונציה-רג'יו, [תקע"ג]: [1], קח; כח דף. חסרים דפים מג-מד. כרך ו (אות מ), ליוורנו, [תקצ"ט]: [1], רמא דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכות מקוריות עם שדרות עור מעוטרות.

מכתב מאת רבי דוד מלמד ורבי ישראל הכהן שד"רי העיר חברון, בעת שהותם באיטליה. ליוורנו, 24 בפברואר 1725 [תפ"ה].
מכתב בשפה האיטלקית. תודה על תרומות שהתקבלו מהעיר אנקונה, בשולי המכתב חתימות בעברית: "הצעיר דוד מלמד" ו"הצעיר ישראל הכהן".
על קורות שד"רים אלה כתב בהרחבה אברהם יערי (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 488-491). הם נשלחו מחברון בשנת תע"ח, וזו היתה הפעם הראשונה שבה נשלחו שני שלוחים ביחד לאירופה מטעם קהילת חברון. עד אז יצא רק שליח בודד בכל פעם. יערי כותב: "כנראה שגברה אז המצוקה בחברון עד שראו מנהיגיה צורך לשלוח שנים מטובי חכמיהם". שליחותם נמשכה לפחות שבע שנים, עד שנת תפ"ה. תחילה סבבו בערי איטליה. בפיסא התקרבו לרב העיר רבי רפאל מילדולה, וחתימותיהם מופיעות בשתי תשובות בספר השו"ת שלו (מים חיים, או"ח, סימנים כז, מב). מאיטליה נסעו לאשכנז וכנראה גם להולנד ולצרפת ולאחר מכן סבבו בשלזיה ובמורביה. משם המשיכו לברסלוי ולניקולסבורג. בניקולסבורג נכלאו ע"י השלטונות באשמת הוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה. בראשית שנת תפ"ה חזרו לאיטליה. בחודש תשרי תפ"ה כתבו הסכמה לרבי יצחק לאמפרונטי, על ספרו "פחד יצחק" (נדפסה בראש כרך ב', ונציה תקי"ג). בהמשך נכללו תשובותיהם בהלכות תפילין בחלק אחר של הספר "פחד יצחק" (אות ת', ערך תפילין), מתוך התכתבות שהיתה להם עם רבי יצחק לאמפרונטי. באחד המכתבים אליו, מיום י"ב כסליו תפ"ה, הם כותבים: "למחר בהשכמה נשים לדרך פעמינו לליוורנו". המכתב שלפנינו נכתב כשלושה חודשים לאחר מכן [פרטים נוספים ראה אצל יערי, שם].
דף מקופל, [1] עמ' כתוב. בצדו השני רישום קצר באיטלקית עם המילים בעברית: "חכמי חברון" ו"נדבה". 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.