מסמך היסטורי, שטר בוררות בחתימות רבי "שאול בנימין הכהן", רבי "יהודה ליב יעב"ץ", רבי "יצחק יעקב סופר חאסלאוויצער" ורבי "אריה ליב הכהן". ירושלים, תמוז תרכ"ה [1865].
שטר בוררות בפרשת "מחלוקת החצר" הידועה, שהתלקחה בירושלים נגד הרב מראדישקוביץ רבי שאול בנימין הכהן, בשנות השישים של המאה ה-19. החותמים מקבלים כאן על עצמם לדון לפני הרבנים רבי מאיר אויערבך אב"ד קאליש [בעל "אמרי בינה"], רבי שמואל סלאנט ורבי משה נחמיה כהנוב, ולקבל את פסק דינם כפי שיורו להם לעשות. בשולי המכתב חתימות עדות על חתימות בעלי הדין, בחתימת העדים: רבי "יוסף בן יעקב סגל" ורבי "חנוך בן זאב".
הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, תלמיד רבי יצחק מוואלוז'ין. כיהן כמו"צ בעיר ראדישקוביץ. עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), הצד שכנגד פרסם קונטרס אחר באותה פרשיה בשם "דמעת העשוקים" (ירושלים, תרכ"ד), "על דבר הקונטרס הנדפס בלא אמת ומשפט...". מחלוקת זו הסתעפה לדרישות לפיקוח הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".
פרטים חשובים מדיונים אלו מתגלים במסמך החשוב שלפנינו. בהמשך נסע רבי שאול בנימין בשנת תרל"א לארה"ב כשד"ר של ישיבת "עץ חיים" יחד עם רבי אריה ליב הכהן, בשליחותם של ה"אמרי בינה" ורבי שמואל סלנט, ועם הזמן הצליח לפרוע את כל החובות המוזכרים במסמך שלפנינו, שנטל עבור רכישת אותה ה"חצר".
ראה עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי - תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.
דף 29 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.

דף עם כמה מכתבי המלצה מרבני ירושלים ובהם רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה וחברי בתי הדין "פרושים" ו"חסידים". ירושלים, אב תרע"א [1911]
קריאות לבוא לעזרת רבי צבי הירש סלאנט (נכד רבי שמואל סלאנט), אשר הורע מצבו הכלכלי, ונאלץ לצאת לגולה לחו"ל, לאסוף כסף לעצמו. רבי צבי הירש התאלמן מאשתו הראשונה (נכדת רבי ישעיה ברדקי), והוא נותר לבדו לפרנס את בניו היתומים ולהשיא את בנותיו הבוגרות.
בראש העמוד שני מכתבים מרבני בתי הדין, עם חתימות ששת הדיינים: בד"צ פרושים בחתימות רבי משה נחום וולנשטיין, רבי אריה ליב הרשלר, ורבי צבי פסח פראנק. בד"צ חסידים בחתימות רבי ליפמאן דוד שובקס, רבי אברהם ב"ר דוד הכהן, ורבי ירוחם פישל ברנשטיין.
בחציו השני של הדף, מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, וגדול רבני ירושלים בתקופת כתיבת המכתב. רבי חיים ברלין כותב: "...זה האיש מיוצאי חלציהם הגיע לידי כך להיות נודד לקרית חוצות, להטיב מצבו בצר לו. הלא גם לב האבן יחוש לעזרתו, להחיותו ולהטיב מצבו...". בתחתית הדף המלצה נוספת בכתב יד וחתימה ברוסית, המזכיר בתוך דבריו את רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ואת רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים.
מעבר לדף מכתב המלצה ארוך מ"ועד העיר נבחרי מקהלות האשכנזים", בחתימות רבי זלמן הכהן רובין, רבי אלי'[הו] מאיר לוונטאהל ורבי זרח אפרים עפשטיין.
דף כ-28.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי.

"לשנה טובה יכתב ויחתם" - דף מאויר בהדפסה ליטוגרפית צבעונית (דפוס מונזון, ירושלים). עם מילוי מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי יוסף ארוואץ, רבה הספרדי של יפו. יפו, אלול [תרע"א 1911]. איורי מקום המקדש (מסגד אל-עומר), מערת המכפלה והכותל המערבי.
נכתב לידידו רבי דוד מתתיה (בכתיבת רש"י-מזרחי נאה): "...כי מעולם לא שכחתי ולא אשכח גודל אהבתך היקרה עלי מכל ממון שבעולם, ותמיד משתוקק אנכי לשמוע עליו בשורות טובות... מעתה הנני מברך אתכם בברכת שנה טובה ומתוקה, ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות אמן... ע"ה יוסף ארוואץ ס"ט רב ומו"ץ בעיה"ק יפו ת"ו".
רבי יוסף ארוואץ (תר"ז-תרפ"ה), נולד ברבאט (מרוקו), עלה לירושלים ולמד בישיבותיה. כיהן כדיין בבית הדין בירושלים והיה מגדולי רבני המערביים בירושלים. בשנים תרס"ג-תרפ"ה התגורר ביפו וכיהן בהתנדבות כרבה של העדה הספרדית בעיר. מחבר ספרי הוד יוסף, שלשה חלקים, (ירושלים, תר"ע).
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ובלאי קל.