"זכרון לבני ישראל" - כרוז נגד נתן העזתי "נביאו" של משיח השקר שבתי צבי, מטעם רבני ונציה. ונציה, [תכ"ח 1688].
"...בפתע פתאום חדשים מקרוב באו, קול חרדה שמענו וכל הקריה הומה... הבחור נתן העזתי שהרעיש את כל העולם כלו, או הרעישו אחרי'[ם] בשבילו... בהיותו מכונה... בשם נביא...".
דף גדול, מודפס בשתי עמודות, עם מסגרת מעוטרת. כרוז רבני וונציה נגד נתן העזתי, בעת שסבב בערי איטליה לחזק את מאמיניו [לאחר התאסלמותו של שבתי צבי]. בין היתר ביקר אז נתן העזתי גם בעיר ונציה, נחקר ע"י רבני העיר והוכרח על ידם לחתום על הודאה שהוא חוזר בו מנבואתו על משיחיותו של שבתי צבי.
בכרוז מספרים רבני ונציה על החקירה שערכו לנתן העזתי: "ובטרם נסיעת האיש הלזה מאתנו יום ב' אור לי"ג למב"י שעבר נתוועדנו פה יחד כל רבני ישיבתנו הכללית עם ראשי ומנהיגי קהלות המדינה יצ"ו וקראנו אותו ובא לפנינו, ואחרי החקירות והבדיקו' ששאלנו מאתו על חלומותיו ועל דבריו מאין השיג ידו להשיב לנו אפילו דבר א' של טעם לשום א' מהם כסתה כלימה פניו וכמעט שנשתתק...". הם כותבים כי "רוח רעה בעתתו ורוח שטות הטעתו להדמות בעיניו ולהגיד מה שלא היה ולא נברא, וסכלותו בעיקרי הקבלה היא הורתו שלא בקדושת לידתו... לשים חשך לאור ולומר על טמא שהוא טהור...".
בעמודה השניה נדפס נוסח ההודאה שעליה חתם נתן העזתי, תחת הכותרת: "ואלו הם דברי נתן העזתי, הועתקו מטופס נחתם ונכתב מידו ממש לעיני מעלת הרבנים וראשי המדינה בויניציאה ליל ב' יום ג' למב"י שנת התכ"ח". לפי נוסח ההודאה, נתן העזתי מאשר בחתימתו כי "אחרי אשר הורו רבני ויניציאה שאף על פי שאמרתי שראיתי המרכבה כמו שראה יחזקאל הנבי' והיתה הנבואה לומ' שבתי צבי הוא המשיח, מוטעה אני ואין באותה ראיה ממש, הודיתי לדבריהם ואמרתי כי מה שנתנבאתי על שבתי צבי אין בו ממש".
לאחר נוסח זה נדפסו שני נוסחי "מעשה בית דין" מהעיר איפסולה ואדרינופול, ובהם תנאים שהתנו חכמי המקום עם נתן העזתי שלא ימשיך בפעילותו.
למעשה, לאחר הפצת כרוז זה הכחיש נתן העזתי כי חזר בו מדבריו וטען כי ההודאה הוצאה ממנו בכח וכי היה אנוס לחתום עליה (ראה על כך: ג' שלום, שבתי צבי, כרך ב, עמ' 649-653).
55X38 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי, סימני קיפול, קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, קרע עם חסרון ופגיעה במסגרת המעוטרת, בפינה השמאלית-תחתונה.

ספר ישרש יעקב, בענייני דקדוק לשון הקודש בנוסח התפילה, ופולמוס על הטעויות הנפוצות בסידורים הנדפסים, מאת רבי יעקב באבאני מצפת. "נירן-בורג" [אלטונה, תקכ"ח-תקכ"ט 1768].
בשער נדפס התאריך "בשנת... חכמתכם" [תקכ"ח], אך בהסכמות מופיעים תאריכים מחודש כסלו תקכ"ט. הסכמות רבי יעקב ב"ר אברהם [יחזקיה] בשן - רבה הספרדי של המבורג, והסכמת רבי דוד מברלין - רבה האשכנזי של קהלות אה"ו [אלטונה, המבורג, וונזיבק].
ה"מחבר" הרשום בשער, הוא רבי יעקב באבאני שד"ר צפת [ששהה בהמבורג בשנת תקכ"ח. ראה: יערי, שלוחי א"י, עמ' 449-450]. מתוך הספר עצמו יש הוכחות רבות שהמחבר הוא אדם אחר, וכבר עמד על כך החיד"א שכתב, שהמחבר נתן כסף לרבי יעקב ביבאני, כדי שיסכים שיכתבו את שמו כמחבר הספר. ראה דברי החיד"א בספרו "שו"ת יוסף אומץ" (ליוורנו, תקמ"ח, סימן י'): "זה עני ר"י באבאני הנדפס קונטריס ישרש יעקב על שמו, אינו המחבר, אלא מדקדק אחר ירא להזכיר שמו ונתן הכסף לרי"ב שידפיסנו על שמו, וזה אמת וצדק". גם רבי בנימין איספינוזא, עמד על כך בספרו "יסוד הקיום" והוא כותב שרבי יעקב ביבאני אינו המחבר האמיתי "אלא מפלוני אלמוני... העומד מאחוריו בהסתר פנים... כמו ששמענו מפי מגידי אמת" (ספר "יסוד הקיום", מאת רבי בנימין איספינוזא, מחכמי תוניס וליוורנו, נתחבר בשנת תקל"ב כנגד ספר זה. נדפס לאחרונה מתוך כתב יד: קרית ספר, תשס"ה).
רוב הרבנים והחוקרים (בהם: רבי חננאל ניפי, רמ"ש גירונדי, שד"ל, בן-יעקב, פרידברג) סברו שהמחבר האמיתי הוא המשורר רבי אברהם יחזקיה בשן, אביו של המסכים הראשון. אך מהדירי הספר "ישרש יעקב – יסוד הקיום" (קרית-ספר, תשס"ה) מוכיחים בהקדמתם, שהמחבר האמיתי הוא רבי יעקב בשן בעצמו, שאף כתב את ה"הסכמה" לספרו שלו. רבי יעקב בשן רבה של הקהילה הספרדית בהמבורג, היה קודם לכן מחכמי אמשטרדם, והיה המגיה והמו"ל של ספר "מסילת ישרים" (אמשטרדם, ת"ק). אודותיו כתב הרמח"ל: "איש אשר כלבבי... עטרה לראשי... רבי אלופי ומיודעי... החכם הנעלה כמוהר"ר יעקב בכ"ר אברהם בשן נר"ו".
הספר התקבל בתרעומת וביקורת על-ידי כמה מגדולי ישראל שלא ראו בעין יפה את השינויים שרצה המחבר לשנות מהמקובל בענייני מבטא ודקדוק. הראשון שכתב חיבור נגד ספר זה הוא רבי בנימין איספינוזא, מחכמי תוניס וליוורנו (נפטר בתקל"ו), בחיבורו "יסוד קיום" שכתב בשנת תקל"ב מאריך לסתור אחת לאחת את טענותיו והוכחותיו של מחבר "ישרש יעקב". גם החיד"א הקדיש את תשובה י' בספרו "יוסף אומץ" נגד ספר זה, שם הוא מספר: "בפרק שנדפס קונטריס ישרש יעקב היה בחיי' חיותו הרב הכולל כמהר"ר בנימין איספינוזא זלה"ה שהיה מדקדק גדול... מלבד חכמתו בתלמוד ושאר חכמות, וקנא לה' וחיבר קונטריס גדול שמו יסוד הקיום, לשרש שרשיו של קונטריס ישרש יעקב הנז' וכתב שאין לסמוך עליו...".
מספר תקונים בכתיבת רש"י-ספרדית [יתכן שהם תיקוני המחבר עצמו].
לט דף. 16.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגימות קלות בשוליים הפנימיים של הדפים ג-ד. כריכה עתיקה, חצי-קלף.