פנקס כתב-יד, תקנות ארגון "בית ועד לחכמים", בחתימות הגאון רבי יעקב דוד רידב"ז ורבי יצחק ירוחם דיסקין. [ירושלים, תרע"ב בקירוב 1912]
חתימות חמשה-עשר חברי הארגון: רבי שלמה אהרן וורטהיימר, רבי יוסף שימשלביץ, רבי שמואל גדליה ניימן, רבי ישעיה זאב וינוגרד, רבי משה אורי בלויא, רבי חיים יודא ברגמן, ועוד.
"בית ועד לחכמים" הוקם בשנת תרס"ו (1906), כבית וועד מרכזי לטובי תלמידי החכמים בירושלים, למען יתכנסו בהזדמנויות שונות, ויצמחו ע"י כך לגדולים בתורה. תכנית בית הוועד היתה לאחד את מצוייני תלמידי החכמים לעיין בצוותא בדברי הלכה וללבן ספקות, בפרט בדיני המצוות התלויות בארץ ולהדפיס חבורים להלכה ולמעשה. בכתב היד של התקנות שלפנינו מתבררות מטרות הארגון: "א – להוועד בו לעתים מזומנים... לקרב את הלבבות בין בני תורה מכל הישיבות ולטעת ביניהם ידידות ושלום אמת. ב – לשאת ולתת בדברי תורה בדבוק חברים, למען יתבררו ויתלבנו ספקותיהם... ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא... ה – לעתים מיוחדים ישא איש מאתנו מדברותיו, למען נסות את כוחו לנאום נאום בתורה ומוסר השכל... ו – להשתדל לאסוף ולהכניס בבית הועד, אוצר ספרי חכמינו הקדושים לכל המקצועות שבתורה, לברר וללבן כל דת ודין. ז – בכל ראש חודש אחר חצות תהיה אספה בבית ועד לחכמים... להטבת מצב בני תורה... ח – בכל שבת קודש פתוח בית הועד לרווחה לכל מבקש דבר ה'...".
הגאון רבי יעקב דוד ווילובסקי - הרידב"ז (תר"ה-תרע"ד 1845-1913), תלה תקוות רבות בהתפתחות מוסד זה, וזאת מכמה בחינות: א. לשנות את שיטת הלימוד בישיבות הירושלמיות ללימוד מעמיק יותר, וזאת מבלי לשנות את הנהלת הישיבות. ב. לתת מקום לצמיחת הכוחות הכשרוניים שבין לומדי הישיבות ולהעמידם לגדולים בתורה. ג. להרים קרן התורה וכבוד חכמיה, ולהיטיב את מצבם הכלכלי של טובי תלמידי החכמים שבירושלים.
בסופו של דבר, "בית ועד לחכמים" לא האריך ימים, בשנת תרע"א נסגר המוסד [לאחר ההתמוטטות הפיננסית של ישיבת "תורת חיים", שעיקר תמיכת המוסד הגיע מישיבה זו]. בשנת תרע"ב-תרע"ג ניסה הרידב"ז לחדש את בית הוועד, ושלח מצפת לירושלים את תלמידו רבי יהודה ליב זלצר [אב"ד פטרסון, ניו ג'רזי], לחדש את המוסד בתכנית ערוכה מראש. הדברים נתקבלו ובית הוועד נפתח שוב, עד שנסגר שוב בשנת תרע"ד (1914) עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הפנקס שלפנינו הוא כנראה מסמך התקנות של התחדשות בית הוועד בשנת תרע"ב [יתכן שהוא מתקופה מוקדמת יותר, מהשנים תרס"ט-תר"ע בקירוב, אך יותר מסתבר שאלו התקנות החדשות שהכין הרידב"ז עם ההקמה מחדש של בית הוועד בשנת תרע"ב].
כרך מחברת 28.5 ס"מ. 4 עמ' כתובים. שאר הדפים ריקים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דפים רופפים. כריכה מקורית, בלויה וללא שדרה.

צרור מכתבים ומסמכים חתומים, שנשלחו מרבני ערים ומושבות בארץ ישראל, אל משרד הרבנות הראשית בירושלים, בעניני החתמת שטרי-הרשאה ויפויי כח להסדרת "היתר המכירה", של מכירת קרקעות הארץ לנכרים לשנת השמיטה תש"ה. קיץ תש"ד [1944].
מכתבים מהרבנים: רבי צבי יהודה אדלשטיין, רבה של רמת השרון; רבי בנימין מובשוביץ, רבה של הרצליה; רבי יצחק מאיר בן מנחם, מ"מ הרב הראשי פתח תקוה; רבי דוב מעייני, רבה של מגדיאל; רבי אברהם ורנר, רבה של נתניה; רבי צבי שטיינמן, רבה של רחובות; רבי יוסף דוב כהן, רבה של חדרה; רבי אברהם ריניק, רבה של כפר סבא; רבי יקותיאל קושלבסקי, רבה של זכרון יעקב; הרב פרופ' דוד פראטו, חבר הרבנות הראשית לתל אביב.
ארבעה שטרי הרשאה מודפסים, עם עשרות חתימות של חקלאים ובעלי קרקעות מיישובים שונים, המייפים את כוחם של "הרבנות הראשית לארץ ישראל" למכור את קרקעותיהם לנכרי כדת וכדין, טרם בוא שנת השמיטה שחלה בשנת תש"ה (1944-1945).
בחלק מהמכתבים, כותבים הרבנים על הקיבוצים החילוניים שסרבו לחתום, ועל הדרך להתמודד עם סירוב זה. במכתב הרב ריניק מכפר סבא מוזכר ש"לא חתמו: קבוצים של השומר הצעיר, המנוף, ועוגן, וקיבוץ הכובש". במכתב הרב כהן מחדרה הוא כותב: "הואיל שיש בחדרה וסביבה קבוצות שיושבות על אדמת הקה"ק [הקרן הקיימת] והם לא חתמו, לכן על כת"ר לקבל מהקה"ק חתימה על כל האדמה שלה...".
17 פריטים. מצב כללי טוב. גודל ומצב משתנים.