מכתב בענייני עבודת ה', מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד, אל רבי אלכסנדר סנדר יודאסין מתל-אביב. ברוקלין, ניו-יורק, [כסלו] תשכ"ג [1962].
המכתב כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, בתוספת מספר שורות בכתב-ידו.
נשלח אל רבי אלכסנדר סנדר יודאסין. מכתב זה נקרא בעגה החב"דית "מכתב כללי-פרטי", דהיינו, מכתב שנשלח במקביל למספר אנשים, כאשר בכמה מהם הוסיף לעתים הרבי מספר מילים בכתב-ידו אל הנמען. בשולי מכתבים אלו נכתבו מקורות מפורטים לכל רעיון ולכל ביטוי.
במכתב זה, שנכתב בערב שבת פרשת תולדות, כותב הרבי רעיון חסידי בענייני עבודת ה'. לדעתו מאבקי יעקב ועשיו שבפרשה מרמזים על מלחמת הנפש האלוקית עם הנפש הבהמית, "וע"פ מאמר הידוע מעשה אבות סימן לבנים, הרי יש לפרש ולרמז כמה פרטים מפרשה זו בחיי כל אחד מבני ישראל...". בהמשך המכתב מאריך הרבי בכמה פרטים בעניין זה.
בתחילת המכתב, לאחר המילים "מאשר הנני קבלת מכתבו מער"ח וג' כסלו", הוסיף הרבי בכתב-ידו: "ות"ח ת"ח [ותשואות חן תשואות חן] על הבשו"ט [הבשורה טובה]" בשולי המכתב, לפני החתימה, הוסיף הרבי בכתב-ידו: "בברכת הצלחה בהדפסת חד"ת[חידושי תורה] שלו". לאחר המילים "בברכה לבשו"ט [לבשורות טובות]", הוסיף הרבי בכתב-ידו: "בענייני הכלל והפרט".
בסוף המכתב הוסיף הרבי שורות אלו: "השם 'התמים' הרי כבר תפוס ע"י המו"ל מאז בפולין, ואולי עוד יתחדש".
פירוש הדבר: כפי הנראה, מקבל המכתב, הרב אלכסנדר יודאסין, כתב לרבי כי בכוונתו להוציא לאור את חידושיו על הש"ס בספר, ולקרוא לו בשם "התמים". על כך השיב לו הרבי כי שם זה כבר "תפוס", והוא אינו יכול להשתמש בשם זה, כיוון שכבר הופיע בעבר, בשנים תרצ"ה-תרצ"ח, בוורשא בירת פולין, ע"י המו"ל רבי שמואל זלמנוב, כתב עת תורני-חב"די בשם "התמים" (הרבי היה אחד מעורכיו), ומה גם שיתכן ותתחדש שוב הופעתו בקרוב.
בסופו של דבר, הרב יודאסין קרא את ספר חידושיו על הש"ס בשם "תומכי תמימים" (ת"א, תשכ"ד), ואילו הופעת גליון "התמים" לא התחדשה שוב בחיי הרבי (בשנת תשל"א הדפיס המו"ל רבי שמואל זלמנוב, במהדורת צילום, את גליונות "התמים" בשני כרכים).
בראש ספרו הדפיס הרב יודאסין קיצורו של מכתב זה, ובסופו כותב: "הנה לקחתי לי ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א והדפסתיה בספרי, בטוחני שמברכה זו יתברכו ויצליחו בגשמיות ורוחניות כל הלומדים והמעיינים בספר זה".
המכתב בשלמותו, בלי ההוספות בכתב-יד, נדפס באגרות קודש, כרך כב, עמ' שס-שסא, ובליקוטי שיחות, כרך ה עמ' 415.
רבי אלכסנדר סנדר יודאסין (תרנ"ז-תשמ"ג), מחשובי רבני חב"ד. יליד העיירה רציצה שבבלרוס. מתלמידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. נסמך לרבנות ע"י רבי דוד צבי חן. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בתל-אביב במשך קרוב ליובל שנים, וכחבר הרבנות הראשית בתל-אביב יפו. מחברם של הספרים "תומכי תמימים" על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" על ספר התניא, שני חלקים (כפר חב"ד, תשכ"ח-תש"ל), מהספרים החשובים שנתחברו על ספר התניא.
אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

כרוז מודפס, קריאה מאת רבני חברון ליהודי מערב אירופה, עבור פדיון שבויים והצלת נפשות. ליוורנו, [תקל"ה] 1775.
הרקע לכרוז: בשנת תקל"ה נמצאה גופת בן המושל הערבי של חברון מושלכת באמת השופכים הסמוכה לשכונה היהודית בחברון. בזעמו תפס המושל עשרה בני ערובה מהקהילה היהודית ואיים שאם הקהילה לא תגייס כופר בסכום של חמשת אלפים גרוש יוציא להורג את בני הערובה. לצורך כך משכנו בני הקהילה את בתיהם, את בתי הכנסת והמדרש, את ספריהם ומטלטליהם, עד שנשארו בחוסר כל. בעקבות זאת כתבו רבני הקהילה מכתב בקשה לעזרה, בו מגוללים בקצרה את סיפור העלילה ומבקשים לחלצם מן המיצר. המכתב נשלח אל רבינו החיד"א ששהה באותם ימים בערי איטליה בשליחות קהילת חברון, והוא שהדפיסה בליוורנו כדי להפיצה ברבים ולעורר את העם להתנדב לפדיון שבויים והצלת נפשות. במרכז המכתב מופיע שמו של החיד"א כשליח העיר וככתובת לתרומות: "אנו מתחננים למעלתם יוציאו מצרה נפשנו להריק ברכה ביד שלוחנו הרב המובהק כמהר"ר חיים יוסף דוד [החיד"א]..." [ראה: א. יערי, שלוחי א"י, עמ' 574-575, ועמ' 593-594].
דף מקופל, [2] עמ' מודפסים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.