דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה להושענא רבא, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא. תשרי תרכ"ו [1865].
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בהוש[ע"]ר שנת תרכ"ו". דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (דף פג), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, 25.5 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף.

מכתב מהאדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ומנשיאות "כוללות מונקאטש ועשרה גלילות". הוראות מפורטות לניהול עניני הכולל ועניני השכונה החדשה "בתי מונקאטש" בירושלים. מונקאטש, פורים קטן [ט"ו אדר א'], תרצ"ב [1932].
כתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת יד קדשו וחמש שורות בכתב ידו של האדמו"ר רבי "חיים אלעזר שפירא – המעתיר ודו"ש [ודורש שלומכם] כל הימים, לרבות הלילות ודואג בעד החזקתם עד ביאגצב"ב [ביאת גואל צדק במהרה בימינו] בכלל ובפרט, גם בהיותי מדוכא ביסורים, בעוונות, ורפה אונים. מצפה לרפואה שלימה מן השמים ב"ב בכ"י [במהרה בימינו בתוך כל ישראל] ורחמי שמים מרובים – הנ"ל".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז, אוצר הרבנים 6243). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. בשנותיו האחרונות הקים את שכונת "בתי מונקאטש" בירושלים, ובשנת תר"צ הגיע לארץ ישראל, ב"מסע הקודש" שערך עם סיום בניית בתי השכונה ובית המדרש. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
נייר מכתבים רשמי 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי תיוק. כתמים וסימני קיפול.

שני מכתבים שנשלחו מהאדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש, לקהל חסידי אמשינוב בתל-אביב, האחד בחתימת ידו, והשני בחתימת המשמש בקודש רבי שלום הכהן.
1. מכתב ברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יעקב דוד בהרה"ק זצללה"ה מאמשינאוו". [תשרי תרצ"ח 1937]. בשולי המכתב הוספה בחתימת סופר המכתב, המשמש-בקודש "שלום הכהן", שהוא המשך למכתב השני דלהלן.
2. מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של המשב"ק רבי "שלום" הכהן, וחותמת האדמו"ר "יעקב דוד קאליש בהרה"ק מאמשינאוו - אב"ד ק"ק זירארדאווי, פלך ווארשא". אודות מטרת כספים שנשלחו מהחסידים בארץ ישראל לרבם האדמו"ר. זערדאוו (ז'ירידוב), תמוז תרצ"ז (1937).
האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תרס"ו-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב וחתן-חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור. גדול בתורה ובקי מופלג בכל חלקי שולחן ערוך. נתקבל כרב בעיר ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. לאחר פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו וכל חסידי אביו קבלו את מרותו. קהילת אמשינוב דרשה שיעקור מעירו לגור באמשינוב, אולם קהילת ז'ירידוב סירבה לוותר על רבם האהוב. לאחר דין ודברים נקבע שרבי יעקב דוד יכהן כרב בשתי הקהילות.
שני מכתבים, 3 דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי. הדבקות נייר ונייר-דבק חומצי עם פגיעות וכתמים בנייר ובחתימת האדמו"ר.

תשובה בהלכות מקוואות, (17 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, נכתבה בשולי מכתב שאלה שנשלח אליו בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מונטריאול, קנדה [-ויליאמסבורג, ניו-יורק], סיון, תשי"ד [1954].
השאלה והתשובה נכתבו על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מכתב השאלה של האדמו"ר משאץ כתוב על פני כעמוד וחצי, ותשובת האדמו"ר מסאטמר כתובה בחציו האחרון של העמוד האחורי, 17 שורות בכתב-ידו ובחתימתו.
במכתב השאלה כותב האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ: "...באתי בשורות אלו להצטדק לפני הדר"ג שליט"א, שאולי הביאו לישנא תליתאי עלי ועל הרב הג' ר"פ הירשפרונג שליט"א בענין המקוה דפה... יגענו הרבה עד שזכינו לבנות מקוה לטבילת נשים שיהי' כשר לכל הדעות וכל החומרות". בהמשך המכתב מספר האדמו"ר השואל על תקלה שאירעה במהלך בניית המקוה, ועל אופן התיקון בו תיקן את המקוה באופן אחר מהמתוכנן, "ועתה איזה אנשים (בעלי מחלוקת ר"ל) עמדו לערער עלינו בדבר הזה... התחילו להוציא קלא בישא שהמקוה פסולה ח"ו...". המכתב מסתיים: "בבקשה להשיב לי תיכף... אם אפשר נא להשיב בשולי המכתב הזה דעתו הגדולה והרחבה... יואל בהה"צ ר' מאיר ז"ל משאץ".
בחציו השני של הדף, כותב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר את תשובתו: "הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו... במקומנו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדעות... אם אפשר לתקן שיהי' לכל הדעות, מהראוי לתקן...". בהמשך המכתב מציע האדמו"ר מסאטמר שתי אפשרויות לתקן את בורות המקוה לפי כל הדעות.
מכתב השאלה עם התשובה, נדפסו לראשונה בקובץ מוריה, נג, עמ' כה-כז, ושוב נדפסה התשובה בשו"ת דברי יואל, א, יורה דעה, סימן סו.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ (תרס"ז-תש"מ), בנו של האדמו"ר רבי מאיר משאץ, וחתן דודו-גיסו האדמו"ר המפורסם רבי שלום מוסקוביץ משאץ-לונדון. מצאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן. נסמך לרבנות ע"י גדולי גליציה. הקים את בית מדרשו בלונדון ברובע של סטמפורד-היל. בשנת תש"ט היגר למונטריאול והקים בה את בית מדרשו, והיה פעיל שם במערכות הכשרות והטהרה. בשנת תשכ"ח עלה לארץ ישראל, ומאז סירב לכהן כאדמו"ר. בשנותיו האחרונות עסק בההדרת ועריכת כתבי זקנו רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
1 דף. 2 עמ' כתובים. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו קטן כהה. סימני קיפול.

צרור מכתבים ורשימות בכתב יד (כולל רשימות שיחות וזכרונות מדברי האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א), מסמכים וקבלות, מבני חבורת חסידי קרלין-סטולין בירושלים וארה"ב, מהשנים תשכ"ג-תשמ"ט בערך.
חלק מהמכתבים והרשימות הנם מראשית תקופת כהונתו של האדמו"ר שליט"א, כשהיה עדיין ילד ונער צעיר.
· מכתב התקשרות להדרכת האדמו"ר, ורשימת תקנות שהתקבלו ביניהם. עם 16 חתימות של בני החבורה. ירושלים, תש"ל [1970]. בין החותמים: רבי "שמעון בן רחל לאה שווארץ", רבי "שאול יצחק בן פייגא חנה פריינד", רבי "דוד בן שיינה חנה שפירא", רבי "יואל בן חיה סלבה בוקשפאן", רבי "יואל בן חיה פייגע בוקשפן", רבי "יחיאל צבי בן חיה עקשטיין", ועוד דמויות ידועות מוותיקי חסידי קרלין-סטולין בירושלים.
· רשימת זכרונות מעניינת, עם תיאורים מביקור האדמו"ר בארץ ישראל. כסלו תשל"ב [1971]. · רשימת זכרונות משיחות האדמו"ר ב"חצר הקודש" בברוקלין. תשרי תשל"ד [1973]. · מכתבים שנכתבו להורי האדמו"ר, אודות ההתייעצויות עם בנם בעניני שידוכים. ירושלים, תשכ"ג [1963 – יש לציין כי באותו הזמן היה האדמו"ר כבן שמונה וחצי שנים בלבד!]. · התכתבויות שונות ומעניינות, בין בני החבורה מהארץ ומחו"ל. · קבלות על כספי "מעמדות" שנתקבלו עבור בית האדמו"ר. בחתימות רבי "שאול יצחק פריינד". · "פתקאות "קוויטל" עם בקשות שונות, שנכתבו על מנת למסרן לאדמו"ר. · ניירת מודפסת ומסמכים שונים.
האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א, רבי ברוך יעקב הלוי שוחט (נולד תשט"ו, לאוי"ט). הוכתר בילדותו לאדמו"ר [על מקום סבו האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב, שנפטר בשנת תשט"ז 1955]. בימי ילדותו ונערותו התגורר רוב השנים בבית הוריו בארה"ב, בעוד שרוב בני חבורת החסידים גרו בארץ ישראל, והקימו ובססו בה את מוסדות התורה המפוארים של חסידות קרלין.
כ-75 פריטי נייר (בכתב-יד ובדפוס). גודל ומצב משתנים.