מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove רשמיות filter רשמיות
- (-) Remove document filter document
- ונישואין (8) Apply ונישואין filter
- ותעודות (8) Apply ותעודות filter
- כתובות (8) Apply כתובות filter
- מסמכים (8) Apply מסמכים filter
- רשמיות, (8) Apply רשמיות, filter
- and (8) Apply and filter
- certif (8) Apply certif filter
- ketubot (8) Apply ketubot filter
- ketubot, (8) Apply ketubot, filter
- offici (8) Apply offici filter
מציג 1 - 8 of 8
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,200
לא נמכר
כתובה לנישואי החתן אהרן בן הנכבד דוד די סוריא נ"ע עם הכלה רחל בת הגביר יצחק מנדיז קאמפוס נ"ע. בורדיאוס [Bordeaux – בורדו, צרפת], ערב חג השבועות, יום שלישי ה' סיון תקמ"ח [יוני 1788].
כתובה על גבי קלף, בכתב רש"י, מוקפת מסגרת פרחים נאה, צבועה ביד באדום ובירוק. העדים והחתן חתומים בתחתיתה בצרפתית, ועל כך נוספה חתימה בעברית: "הצעיר דוד במוהרר יעקב חיים עטיאס" - רבי דוד עטיאס, רבה של העיר בורדו.
בגב הכתובה נכרך דף נייר - מסמך רשמי עם תרגום הכתובה לצרפתית, מאת הרב עטיאס [הרב בבורדו], ואישור הנוטריון של בורדו.
35X23.5 ס"מ. מצב טוב. שולי הכתובה נחתכו מימין ומשמאל כדי להתאימה לדף הכרוך סביבה ורוב המסגרת המעוטרת חסרה. כתמים. קרע חסר קטן בקלף ללא פגיעה בתוכן.
כתובה על גבי קלף, בכתב רש"י, מוקפת מסגרת פרחים נאה, צבועה ביד באדום ובירוק. העדים והחתן חתומים בתחתיתה בצרפתית, ועל כך נוספה חתימה בעברית: "הצעיר דוד במוהרר יעקב חיים עטיאס" - רבי דוד עטיאס, רבה של העיר בורדו.
בגב הכתובה נכרך דף נייר - מסמך רשמי עם תרגום הכתובה לצרפתית, מאת הרב עטיאס [הרב בבורדו], ואישור הנוטריון של בורדו.
35X23.5 ס"מ. מצב טוב. שולי הכתובה נחתכו מימין ומשמאל כדי להתאימה לדף הכרוך סביבה ורוב המסגרת המעוטרת חסרה. כתמים. קרע חסר קטן בקלף ללא פגיעה בתוכן.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
צרור מסמכים בעברית, מארכיון רבני העיר שטוקהולם - שטרות על קלף, מכתב ותעודה. שטוקהולם, שנות התר"י-תר"מ בקירוב [1850-1880]:
· שתי כתובות נישואין. כתיבת ידי סופר על קלף וחתימות ידי עדים. באחת מהן תיקונים ומחיקות [שנעשו על מנת להעתיק ממנה כתובה אחרת]. שטוקהולם, תרי"ב-תרי"ח [1852-1858].
· ארבעה גיטי גירושין, כתיבת סופר על קלף וחתימות עדים. שטוקהולם, תרכ"ז, תרל"א, תרל"ח, תר"מ [1867, 1871, 1877, 1880]. בכל הגיטין קרעי בית דין [קרע מיוחד, הנעשה בגזירה מיוחדת, לסימון ואישור מסירת הגט מהאיש לאשה].
· מכתב מאת יעקב ברעסלר, אל הרב יהודה ליב לוויסון רבה של שטוקהולם. פלאצק (פולוצק, פולין), ניסן תרכ"ז [1867]. בענין העגונה מהעיר פולוצק, שבעלה ברח לשבדיה [ראה עוד אודות עגונה זו במכתבים אחרים שהופיעו במכירת "קדם", מכירה 8, פברואר 2010, פריט 522].
· תעודת "מורינו", שניתנה לפרנס וגבאי הקהילה ר' אברהם ב"ר אליהו פאלענטין, לרגל מלאת לו שבעים שנה. בחתימות רבני העיר: רבי "יהודה ליב לעוויזאהן, לפנים רב בשטאקהאלם", "גד [גאטליב] קליין רב בשטאקהאלם". שטוקהולם, חנוכה [תרמ"ד 1883]. עיטורי מסגרת צבעוניים, מאויירים וצבועים ביד. קרעים ופגימות. [רבי גוטליב קליין, הגיע מהונגריה לשטוקהולם בשנת 1882 בקירוב].
6 פריטים על קלף ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
· שתי כתובות נישואין. כתיבת ידי סופר על קלף וחתימות ידי עדים. באחת מהן תיקונים ומחיקות [שנעשו על מנת להעתיק ממנה כתובה אחרת]. שטוקהולם, תרי"ב-תרי"ח [1852-1858].
· ארבעה גיטי גירושין, כתיבת סופר על קלף וחתימות עדים. שטוקהולם, תרכ"ז, תרל"א, תרל"ח, תר"מ [1867, 1871, 1877, 1880]. בכל הגיטין קרעי בית דין [קרע מיוחד, הנעשה בגזירה מיוחדת, לסימון ואישור מסירת הגט מהאיש לאשה].
· מכתב מאת יעקב ברעסלר, אל הרב יהודה ליב לוויסון רבה של שטוקהולם. פלאצק (פולוצק, פולין), ניסן תרכ"ז [1867]. בענין העגונה מהעיר פולוצק, שבעלה ברח לשבדיה [ראה עוד אודות עגונה זו במכתבים אחרים שהופיעו במכירת "קדם", מכירה 8, פברואר 2010, פריט 522].
· תעודת "מורינו", שניתנה לפרנס וגבאי הקהילה ר' אברהם ב"ר אליהו פאלענטין, לרגל מלאת לו שבעים שנה. בחתימות רבני העיר: רבי "יהודה ליב לעוויזאהן, לפנים רב בשטאקהאלם", "גד [גאטליב] קליין רב בשטאקהאלם". שטוקהולם, חנוכה [תרמ"ד 1883]. עיטורי מסגרת צבעוניים, מאויירים וצבועים ביד. קרעים ופגימות. [רבי גוטליב קליין, הגיע מהונגריה לשטוקהולם בשנת 1882 בקירוב].
6 פריטים על קלף ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מסמך בכתב-יד (בגרמנית), הודעה רשמית ובה עדכון ופירוט סעיף נוסף לצוואתו המקורית (משנת תרי"ג 1853) של רבי יוסף שאול נתנזון [בעל ה"שואל ומשיב"] רב העיר לבוב. למברג, [תר"ל] 1870.
בתוספת זו מורה הרב נתנזון להקציב לאחר פטירתו סך 5,000 קרונה לצרכי צדקה; 40% מכלל הסכום לטובת בית החולים היהודי של הקהילה ושאר הסכום עבור קרובים עניים, עניי העיר, עניים אחרים ועבור קמחא דפסחא לעניים. כמו-כן הוא מורה להפקיד את המסמך בידי הנהלת בית החולים. בסוף ההוראות חתימת ידו של הרב וחתימת חמישה עדים.
למסמך מצורפים שני נספחים המעידים כי הנהלת בית החולים קבלה לידיעתה ולביצועה העתידי את המסמך, חתומים בחותמות וחתימות חברי קהילה, גבאים, חברי הנהלת בית החולים ועדים.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, נולד בברזן (גליציה), חיבר בצוותא עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים "מפרשי הים" על בבא קמא, "מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים, שו"ת "שבת אחים" ועוד ספרים. [לימים שני הגיסים הללו, היו משני עברי המתרס, בפולמוס "מצות מכונה"]. כיהן כאב"ד לבוב משנת תרי"ז. חיבר ספרים רבים אך שמו בישראל נזכר על שם ספרי השו"ת שלו - ה"שואל ומשיב". המסמך בגרמנית.
[5] עמ', 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני-קיפול. קרעים בשוליים.
בתוספת זו מורה הרב נתנזון להקציב לאחר פטירתו סך 5,000 קרונה לצרכי צדקה; 40% מכלל הסכום לטובת בית החולים היהודי של הקהילה ושאר הסכום עבור קרובים עניים, עניי העיר, עניים אחרים ועבור קמחא דפסחא לעניים. כמו-כן הוא מורה להפקיד את המסמך בידי הנהלת בית החולים. בסוף ההוראות חתימת ידו של הרב וחתימת חמישה עדים.
למסמך מצורפים שני נספחים המעידים כי הנהלת בית החולים קבלה לידיעתה ולביצועה העתידי את המסמך, חתומים בחותמות וחתימות חברי קהילה, גבאים, חברי הנהלת בית החולים ועדים.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, נולד בברזן (גליציה), חיבר בצוותא עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים "מפרשי הים" על בבא קמא, "מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים, שו"ת "שבת אחים" ועוד ספרים. [לימים שני הגיסים הללו, היו משני עברי המתרס, בפולמוס "מצות מכונה"]. כיהן כאב"ד לבוב משנת תרי"ז. חיבר ספרים רבים אך שמו בישראל נזכר על שם ספרי השו"ת שלו - ה"שואל ומשיב". המסמך בגרמנית.
[5] עמ', 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני-קיפול. קרעים בשוליים.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
לא נמכר
שתי תעודות לידה ומסמך רשמי נוסף, בחתימת הגאון רבי חיים זוסמן סופר, בעל "מחנה חיים". ימרינג, (Gyömöre, הונגריה), [תרי"ג] 1852.
1-2. תעודות לידה של Gabor Abeles (נולד 1822) ושל Resy Abeles (נולדה 1839). עם חותמות נוטריוניות מודבקות.
3. מסמך המחייב את משה שטרן (Moses Stern) לשלם 5 גילדן עבור פרנסת בתו. עם חותמת-שעווה של הקהילה היהודית.
שלושת המסמכים נכתבו בגרמנית, ובכולם חתימת רבי חיים סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יואכים שרייבר" (Joachim Schreiber), לצד חותמת-שעווה שלו: "Ober Rabbiner J. Schreiber Gyömöre".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו עמ' קלח-קמב), בעל שו"ת "מחנה חיים" ומגדולי גאוני הונגריה. נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. מתלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם-סופר. כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בין השנים תרי"א-תרי"ח כיהן כרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח החל לכהן כאב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט.
[3] דפים כפולים. 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
1-2. תעודות לידה של Gabor Abeles (נולד 1822) ושל Resy Abeles (נולדה 1839). עם חותמות נוטריוניות מודבקות.
3. מסמך המחייב את משה שטרן (Moses Stern) לשלם 5 גילדן עבור פרנסת בתו. עם חותמת-שעווה של הקהילה היהודית.
שלושת המסמכים נכתבו בגרמנית, ובכולם חתימת רבי חיים סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יואכים שרייבר" (Joachim Schreiber), לצד חותמת-שעווה שלו: "Ober Rabbiner J. Schreiber Gyömöre".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו עמ' קלח-קמב), בעל שו"ת "מחנה חיים" ומגדולי גאוני הונגריה. נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. מתלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם-סופר. כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בין השנים תרי"א-תרי"ח כיהן כרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח החל לכהן כאב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט.
[3] דפים כפולים. 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים רשמיים מקהילת קארלבורג (Rusovce, היום מחוז בפרשבורג), אחד מהם בחתימת רב הקהילה רבי נפתלי סופר, תלמיד ה"חתם סופר". [קארלבורג, תרט"ז-תרל"ז] 1856-1877. גרמנית.
שמונה מסמכים בגרמנית [כתב-יד], עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילה היהודית בקארלבורג [בחותמות-השעווה: "שייך לקהל קארילבורג"], וחתימות שונות [בגרמנית].
1. תעודת לידה של יולי הכט (Juli Hecht, נולדה 1848). עם חתימת רבי נפתלי סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "נתן סופר" (Nattan Soffer), לצד חותמת-שעווה שלו: "נפתלי סופר אב"ד ק"ק ק"ב". [תרל"ג] 1872.
הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט 1819-1899, החת"ס ותלמידיו עמ' שפב-שפד), נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. למד בישיבה אצל החתם סופר שכתב עליו מכתב המלצה בשנת תקצ"ז, למד גם אצל הכתב סופר, כיהן ברבנות בקארלבורג (משנת תרט"ז) ובפעטשי-נייאדורף (Pečovská Nová Ves, משנת תרל"ג). בעל מטה נפתלי, בני נפתלי, שער נפתלי וספרים נוספים.
2-4. תעודות לצורך קבלת דרכון עבור איגנץ ליאופולד יוסטיץ (Ignatz Leopold Justiz), משה הורנר (Moses Horner) וקתרינה שולהוף (Katharina Schulhof). [תרט"ז-תרי"ז] 1856. טפסים רשמיים עם מילוי בכתב-יד.
5. תעודה לצורך חידוש דרכון עבור ליאופולד פלדשר (Leopold Feldschar). [תרכ"ה] 1865.
6. תעודה עבור שלמה רובינשטיין (Salomon Rubinstein) ששילם את המסים המוטלים עליו לקהילה היהודית. [תרל"ד] 1873.
7. העתקה מתוך פנקס הקהילה, טבלה עם רשימת שמות וסכומי כסף. [תרל"ד] 1873.
8. מכתב מקהילת קארלבורג אל מינהל המחוז ברגנדורף עבור עמנואל פיסק (Emanuel Pisk) שהוא חבר בקהילה [עניין הקשור לגיוס לצבא?]. [תרל"ז] 1877.
[12] דף. 33.5-35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
שמונה מסמכים בגרמנית [כתב-יד], עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילה היהודית בקארלבורג [בחותמות-השעווה: "שייך לקהל קארילבורג"], וחתימות שונות [בגרמנית].
1. תעודת לידה של יולי הכט (Juli Hecht, נולדה 1848). עם חתימת רבי נפתלי סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "נתן סופר" (Nattan Soffer), לצד חותמת-שעווה שלו: "נפתלי סופר אב"ד ק"ק ק"ב". [תרל"ג] 1872.
הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט 1819-1899, החת"ס ותלמידיו עמ' שפב-שפד), נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. למד בישיבה אצל החתם סופר שכתב עליו מכתב המלצה בשנת תקצ"ז, למד גם אצל הכתב סופר, כיהן ברבנות בקארלבורג (משנת תרט"ז) ובפעטשי-נייאדורף (Pečovská Nová Ves, משנת תרל"ג). בעל מטה נפתלי, בני נפתלי, שער נפתלי וספרים נוספים.
2-4. תעודות לצורך קבלת דרכון עבור איגנץ ליאופולד יוסטיץ (Ignatz Leopold Justiz), משה הורנר (Moses Horner) וקתרינה שולהוף (Katharina Schulhof). [תרט"ז-תרי"ז] 1856. טפסים רשמיים עם מילוי בכתב-יד.
5. תעודה לצורך חידוש דרכון עבור ליאופולד פלדשר (Leopold Feldschar). [תרכ"ה] 1865.
6. תעודה עבור שלמה רובינשטיין (Salomon Rubinstein) ששילם את המסים המוטלים עליו לקהילה היהודית. [תרל"ד] 1873.
7. העתקה מתוך פנקס הקהילה, טבלה עם רשימת שמות וסכומי כסף. [תרל"ד] 1873.
8. מכתב מקהילת קארלבורג אל מינהל המחוז ברגנדורף עבור עמנואל פיסק (Emanuel Pisk) שהוא חבר בקהילה [עניין הקשור לגיוס לצבא?]. [תרל"ז] 1877.
[12] דף. 33.5-35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים רשמיים, חתומים בידי רבני הונגריה - רבי עקיבא פישר אב"ד טעטה, רבי בנימין וואלף ברייער אב"ד טאב ובעל "נחלת בנימין", רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב. [הונגריה, אמצע המאה ה-19].
שבעה עשר מסמכים בגרמנית [כתב-יד]. חתימות באותיות לטיניות, וחותמות בעברית.
· תעודת עוני עבור מיכאל אפפל (Michael Apfel), עם חתימת רבי עקיבא פישר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יאקוב פישר" (Jacob Fischer), לצד חותמת-שעווה שלו וחותמת-שעווה של קהילת טֶט: "קהל עדת ישרן ק"ק טעטה". חתימות וחותמת נוספות. [טֶט (Tét), תרי"ז] 1857.
רבי עקיבא פישר (תקע"ח בערך-תרנ"ד 1818-1894, החת"ס ותלמידיו עמ' שצו-שצח), תלמידו ובן ביתו של ה"חתם סופר", אב"ד טעטה משנת תר"ח עד לפטירתו. בעל "עטרת עקיבא" (בני ברק תשס"ג-תשס"ה).
· שתי תעודות עם חתימות רבי בנימין וואלף ברייער בגרמנית (בשמו הלועזי): "וילהלם ברויאר" (Wilhelm Breuer), לצד חותמות-שעווה שלו. [רגנדורף (Rajka), תרי"ח-תרכ"ג] 1857-1862.
רבי בנימין וואלף ברייער (תק"צ בערך-תרנ"ג 1830-1892, החת"ס ותלמידיו עמ' תפד), תלמיד ה"כתב סופר" וה"שואל ומשיב". משנת תרי"ז בערך אב"ד רגנדורף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב. בעל שו"ת "נחלת בנימין" (פאקש תרמ"ט).
· ארבעה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו [בשני מסמכים: "מאיר אבעליס אב"ד דק"ק קיצע והגליל", ובשניים: "חותם הרב דק"ק קיצע"]. במסמך אחד חותמת-שעווה של קהילת קיצע. חתימות וחותמות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"א-תרכ"ז] 1850-1867.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז 1806-1887, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), תלמיד חביב של ה"חתם סופר", אב"ד קיצע כארבעים שנה.
· שמונה מסמכים רשמיים (רובם תעודות לידה) עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו: "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער (בחלק מהמקורות ההיסטוריים נקרא גם יעקב שלמה או שלמה יעקב), אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר מי השילוח לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
[17] דף. 28-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
שבעה עשר מסמכים בגרמנית [כתב-יד]. חתימות באותיות לטיניות, וחותמות בעברית.
· תעודת עוני עבור מיכאל אפפל (Michael Apfel), עם חתימת רבי עקיבא פישר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יאקוב פישר" (Jacob Fischer), לצד חותמת-שעווה שלו וחותמת-שעווה של קהילת טֶט: "קהל עדת ישרן ק"ק טעטה". חתימות וחותמת נוספות. [טֶט (Tét), תרי"ז] 1857.
רבי עקיבא פישר (תקע"ח בערך-תרנ"ד 1818-1894, החת"ס ותלמידיו עמ' שצו-שצח), תלמידו ובן ביתו של ה"חתם סופר", אב"ד טעטה משנת תר"ח עד לפטירתו. בעל "עטרת עקיבא" (בני ברק תשס"ג-תשס"ה).
· שתי תעודות עם חתימות רבי בנימין וואלף ברייער בגרמנית (בשמו הלועזי): "וילהלם ברויאר" (Wilhelm Breuer), לצד חותמות-שעווה שלו. [רגנדורף (Rajka), תרי"ח-תרכ"ג] 1857-1862.
רבי בנימין וואלף ברייער (תק"צ בערך-תרנ"ג 1830-1892, החת"ס ותלמידיו עמ' תפד), תלמיד ה"כתב סופר" וה"שואל ומשיב". משנת תרי"ז בערך אב"ד רגנדורף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב. בעל שו"ת "נחלת בנימין" (פאקש תרמ"ט).
· ארבעה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו [בשני מסמכים: "מאיר אבעליס אב"ד דק"ק קיצע והגליל", ובשניים: "חותם הרב דק"ק קיצע"]. במסמך אחד חותמת-שעווה של קהילת קיצע. חתימות וחותמות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"א-תרכ"ז] 1850-1867.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז 1806-1887, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), תלמיד חביב של ה"חתם סופר", אב"ד קיצע כארבעים שנה.
· שמונה מסמכים רשמיים (רובם תעודות לידה) עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו: "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער (בחלק מהמקורות ההיסטוריים נקרא גם יעקב שלמה או שלמה יעקב), אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר מי השילוח לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
[17] דף. 28-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מסמכים רשמיים בגרמנית, עבור יהודים מקהילות שונות בהונגריה והסביבה, עם חותמות הקהילות. [הונגריה, אוסטריה וסלובקיה, המאה ה-19].
תעודות לידה, תעודות יושר, תעודת עוני, תעודות לצורך קבלת דרכון, פניות לרשויות ולקהילות אחרות, ועוד. עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילות, חלקם על נייר רשמי של הקהילות. חתימות וחותמות רבות, מעט חתימות רבנים [באותיות לטיניות].
רשימה חלקית של הקהילות במסמכים: פרשבורג, סרדהלי, ימרינג, קיצע, ראב, רגנדורף, נייטרא, ווין, ועוד.
כ-48 מסמכים. רובם 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
תעודות לידה, תעודות יושר, תעודת עוני, תעודות לצורך קבלת דרכון, פניות לרשויות ולקהילות אחרות, ועוד. עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילות, חלקם על נייר רשמי של הקהילות. חתימות וחותמות רבות, מעט חתימות רבנים [באותיות לטיניות].
רשימה חלקית של הקהילות במסמכים: פרשבורג, סרדהלי, ימרינג, קיצע, ראב, רגנדורף, נייטרא, ווין, ועוד.
כ-48 מסמכים. רובם 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
שני פנקסי "תעודת עליה", עם מילוי בכתב יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" בקושטא. [תרפ"ד 1924].
תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב [בעל ה"לשם"], והתעודה השניה היא של בתו חיה וחתנו רבי אברהם אלישוב [אשר בזמן הבריחה מרוסיה והעליה לארץ, נאלץ לזייף את שמו ל"דוד פופקו"], יחד עם בנם יוסף שלום. בתעודה זו מופיע תצלום של הורי הגרי"ש אלישיב, יחד עם בנם יחידם הנער יוסף שלום, שהיה אז כבן 13 וחצי [עותק יחידי בעולם של התצלום המקורי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יחד עם הוריו. תמונה זו נעשתה בקושטא עבור פספורט זה, ולא ידוע לנו על העתקים אחרים].
תעודות דמוי-פספורט רשמי של מדינה, אשר שמשו כתעודת מסע ותעודת זהות. עם חותמות רפואיות ומילוי פרטים נוספים. מן הפרטים שמולאו בכתב-יד, מתגלים פרטים על עלייתו לארץ של בעל ה"לשם" יחד עם חתנו, בתו ונכדו: רבי שלמה אלישוב היה בזמן עלייתו לארץ בגיל 82 (יליד העיר זאגער משנת 1842 לפי התעודה שלפנינו), חתנו רבי אברהם היה (כנראה) בן 51. בתו חיה היתה בת 48, ובנם יוסף שלום בן 13. שם "מכרו" של רבי שלמה אלישוב בארץ, נרשם על שם הרב קוק - "מכרו הרב קוק, ירושלים", והעליה לארץ היתה עפ"י "דרישתו" של הרב קוק. התאריך בו נרשמו לעליה היה ב-2 למרץ 1924, ועזיבתם את קושטא באניה הנוסעת לחוף יפו, היתה בתאריך 6 במרץ 1924. בתעודה של רבי שלמה אלישוב, חסרה התמונה (התצלום נגזר עם חלק מהדף, כבר לפני שנים רבות, כנראה לצורך פרסום התמונה).
המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (אלישוב; עֶליַאשָאוו) בעל ה"לשם" (נולד תר"א-תר"ב בקירוב-נפטר תרפ"ו 1841-1926), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל], כינוי בו אהבו להשתמש חכמי הספרדים. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים, והרב הראשי הראי"ה קוק, שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל.
הגאון רבי אברהם אלישוב (אלישיב; תרל"ח-תש"ג), הרב מהומלא, היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקא (פופקו; פופקין), [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם "דוד בן יהודה שמחה פופקין", ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "(אברהם) דוד בן רבי יהודה שמחה"]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב", כשם משפחת חותנו המקובל בעל ה"לשם" רבי שלמה אלישוב.
בנם יחידם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), גדול הפוסקים בדורנו. חבר בית הדין הגדול. כיהן קרוב לשבעים שנה כרב ומגיד שיעור בקהילת "תפארת בחורים" בירושלים, על מקום אביו הרב מהומלא ומייסד "תפארת בחורים".
שני פנקסים, כ-15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. מעט קשקושי ילדים (בעפרון ובדיו). בתעודה אחת קרע עם חסרון במקום התמונה. מעטפות בריסטול מקוריות בצבע תכלת עם הדפסת הכיתוב "תעודת עליה" במרכזו של עיטור מגן דוד.
תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב [בעל ה"לשם"], והתעודה השניה היא של בתו חיה וחתנו רבי אברהם אלישוב [אשר בזמן הבריחה מרוסיה והעליה לארץ, נאלץ לזייף את שמו ל"דוד פופקו"], יחד עם בנם יוסף שלום. בתעודה זו מופיע תצלום של הורי הגרי"ש אלישיב, יחד עם בנם יחידם הנער יוסף שלום, שהיה אז כבן 13 וחצי [עותק יחידי בעולם של התצלום המקורי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יחד עם הוריו. תמונה זו נעשתה בקושטא עבור פספורט זה, ולא ידוע לנו על העתקים אחרים].
תעודות דמוי-פספורט רשמי של מדינה, אשר שמשו כתעודת מסע ותעודת זהות. עם חותמות רפואיות ומילוי פרטים נוספים. מן הפרטים שמולאו בכתב-יד, מתגלים פרטים על עלייתו לארץ של בעל ה"לשם" יחד עם חתנו, בתו ונכדו: רבי שלמה אלישוב היה בזמן עלייתו לארץ בגיל 82 (יליד העיר זאגער משנת 1842 לפי התעודה שלפנינו), חתנו רבי אברהם היה (כנראה) בן 51. בתו חיה היתה בת 48, ובנם יוסף שלום בן 13. שם "מכרו" של רבי שלמה אלישוב בארץ, נרשם על שם הרב קוק - "מכרו הרב קוק, ירושלים", והעליה לארץ היתה עפ"י "דרישתו" של הרב קוק. התאריך בו נרשמו לעליה היה ב-2 למרץ 1924, ועזיבתם את קושטא באניה הנוסעת לחוף יפו, היתה בתאריך 6 במרץ 1924. בתעודה של רבי שלמה אלישוב, חסרה התמונה (התצלום נגזר עם חלק מהדף, כבר לפני שנים רבות, כנראה לצורך פרסום התמונה).
המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (אלישוב; עֶליַאשָאוו) בעל ה"לשם" (נולד תר"א-תר"ב בקירוב-נפטר תרפ"ו 1841-1926), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל], כינוי בו אהבו להשתמש חכמי הספרדים. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים, והרב הראשי הראי"ה קוק, שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל.
הגאון רבי אברהם אלישוב (אלישיב; תרל"ח-תש"ג), הרב מהומלא, היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקא (פופקו; פופקין), [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם "דוד בן יהודה שמחה פופקין", ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "(אברהם) דוד בן רבי יהודה שמחה"]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב", כשם משפחת חותנו המקובל בעל ה"לשם" רבי שלמה אלישוב.
בנם יחידם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), גדול הפוסקים בדורנו. חבר בית הדין הגדול. כיהן קרוב לשבעים שנה כרב ומגיד שיעור בקהילת "תפארת בחורים" בירושלים, על מקום אביו הרב מהומלא ומייסד "תפארת בחורים".
שני פנקסים, כ-15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. מעט קשקושי ילדים (בעפרון ובדיו). בתעודה אחת קרע עם חסרון במקום התמונה. מעטפות בריסטול מקוריות בצבע תכלת עם הדפסת הכיתוב "תעודת עליה" במרכזו של עיטור מגן דוד.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג