מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove book filter book
- and (83) Apply and filter
- דפוסי (81) Apply דפוסי filter
- print (81) Apply print filter
- ספרים (70) Apply ספרים filter
- הר (69) Apply הר filter
- ודפוסים (69) Apply ודפוסים filter
- והש (69) Apply והש filter
- ערש (69) Apply ערש filter
- עתיקים (69) Apply עתיקים filter
- שנות (69) Apply שנות filter
- earli (69) Apply earli filter
- יד (49) Apply יד filter
- הגהות (44) Apply הגהות filter
- עם (44) Apply עם filter
- handwritten (44) Apply handwritten filter
- note (44) Apply note filter
- with (44) Apply with filter
- בכתב (39) Apply בכתב filter
- בכתב-יד (39) Apply בכתב-יד filter
- בכתביד (39) Apply בכתביד filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- חתימות (31) Apply חתימות filter
- חכמי (31) Apply חכמי filter
- והקדשות (31) Apply והקדשות filter
- הגהות, (31) Apply הגהות, filter
- dedic (31) Apply dedic filter
- notes, (31) Apply notes, filter
- rabbi (31) Apply rabbi filter
- ספרי (26) Apply ספרי filter
- אשכנז (23) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (23) Apply ashkenazi filter
- חסידות (18) Apply חסידות filter
- chassid (18) Apply chassid filter
- בודדים (15) Apply בודדים filter
- ודפים (15) Apply ודפים filter
- broadsid (15) Apply broadsid filter
- וזיטומיר, (12) Apply וזיטומיר, filter
- רוסיה-פולין (12) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (12) Apply רוסיה filter
- פולין (12) Apply פולין filter
- סלאוויטא (12) Apply סלאוויטא filter
- רוסיהפולין (12) Apply רוסיהפולין filter
- וזיטומיר (12) Apply וזיטומיר filter
- in (12) Apply in filter
- poland (12) Apply poland filter
- russia (12) Apply russia filter
- slavita (12) Apply slavita filter
- zhitomir (12) Apply zhitomir filter
- zhitomir, (12) Apply zhitomir, filter
מציג 145 - 156 of 176
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
ספר מעם לועז, ילקוט ביאורים ומדרשים בלאדינו על חמישה חומשי תורה, מאת רבי יעקב כולי. אזמיר, [תרכ"ד-תרכ"ח 1864-1868]. לאדינו.
סט שלם בששה כרכים.
חתימות, חותמות ורישומי בעלות. בסוף כרך ויקרא רישום בכתב-יד: "לחש מהרב חיד"א ז"ל".
6 כרכים. ספירות דפים משתנות. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. רישומים. דפים וקונטרסים מנותקים. קרעים ופגמים. קרעים גסים במספר דפים. כריכות ישנות, פגומות.
סט שלם בששה כרכים.
חתימות, חותמות ורישומי בעלות. בסוף כרך ויקרא רישום בכתב-יד: "לחש מהרב חיד"א ז"ל".
6 כרכים. ספירות דפים משתנות. 32 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. רישומים. דפים וקונטרסים מנותקים. קרעים ופגמים. קרעים גסים במספר דפים. כריכות ישנות, פגומות.
קטגוריה
ספרים עם הגהות, חתימות והקדשות –
בכתב-יד חכמי המזרח
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים חשובים הכולל: כתובות עתיקות משנות הת"ק והת"ר, מסמכים ודפי "שיויתי" וקמיעות, שהודבקו בכרך ספר "רב פעלים", שהגיע בשנת 1970 מספריית בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד.
המסמכים והדפים נאספו והודבקו בתוך הספר ע"י חכם סלמן דבי, השמש האחרון של בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים 1948-1970 בקירוב. סלמן דבי עלה לארץ עם התפרקות הקהילה לאחר מלחמת ששת הימים, והצליח להביא עמו לישראל אוסף ספרים מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה להלן]. בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד.
לפנינו אחד מאותם הספרים, שהודבקו בו מסמכים חשובים במיוחד (ראה עוד בפריט הבא). על רבים ממסמכים אלו הוסיף סלמן דבי רישום בכתב ידו: "הביא אותה הדל סלמן אליהו בנימין דניאל דבי הי"ו מן בית הכנסת דמ' מאיר טוויג נ"ע".
בכרך שלפנינו נמצאים בין היתר:
· ספר שו"ת רב פעלים, חלק ראשון, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרס"א 1901]. מהדורה ראשונה. שער בדיו מוזהבת. חתימות ורישומים רבים של סלמן דבי, עם כיתובי הזכרת נשמות לאביו ולבני משפחה אחרים, ורישום שהספר הגיע מספריית [בית הכנסת] מאיר טוויג. חתימה נוספת בשער: "הצעיר יעקב ח"ר אלישע נסים".
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן צאלח נחום יצחק אהרן. בגדאד, תמוז תקצ"ד [1834]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת עשויה הדבקות פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "מרדכי ח"ר ששון" [רבי מרדכי שנדוך (נפטר תרי"ב), בנו הבכור של רבי ששון שנדוך בעל "קול ששון"]; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש". [בכת"י ששון מס' 467, מופיעה כתובה נוספת בחתימות שני עדים אלו, מהתאריך חשון תקצ"ד 1833]. כיתוב בצדו האחורי של הכתובה, מעוטר בקישוט צבעוני ופרחוני.
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן דוד אלייאו מרדכי יעקב יעקב פרג', עם הכלה צלחה בת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל]. בגדאד, אדר ב' תרי"ג [1853]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת של הדבקת פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "הצעיר שמעון ח' משה ח"ר ששון"; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש".
· מסמך בכתב יד, הקנאת נכסים מאת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל] לבתו הכלה פרחה. בחתימות העדים: "הצעיר יחזקאל מרדכי בזום"; "הצעיר עזרא רחמים חיים שלמה משה גרגי". בגדאד, כסלו תרי"ג [1852].
· מסמך בכתב יד, בענין אלמנת צאלח אליהו יעקב, וכלתה פרחה בת צאלח נחום יצחק [הנ"ל], עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, בהן חתימות הדיינים: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, כסלו תרי"ט [1858].
· מסמך בכתב יד, בענין ירושת אליהו מרדכי יעקב [חותנה של צלחה, בת צאלח נחום יצחק אהרן הנ"ל]. בחתימות שלשת חברי בית הדין [הנ"ל]: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, תמוז תרכ"ח [1868].
· בדף כט/1 מודבק מסמך מודפס עם מילוי בכתב יד: כתב הרשאה ושליחות למסירת גט, עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, ביניהן חתימות הדיינים: "הצעיר סלמאן חוגי עבודי"; רבי "יהושע משה יחזקאל", ו"הצעיר רפאל יצחק חיים". בגדאד, תמוז תרצ"ח [1938].
· בבטנת הכריכה האחורית - גט גירושין בכתב יד (כתיבת סת"ם). בגדאד, סיון תרצ"ח [1938].
· טיוטת תזכיר של סלמן דבי, שנכתב אחרי בואו לישראל בשנת 1970 [בערך], ובו תכנית עבודה לטיפול בנכסי הקהילות היהודיות בעיראק באותו זמן (תיעוד היסטורי מעניין): "... להציל את הספרים ספרי תורה וכל דברי הקודש בבגדאד. הספרים נמצאים: א') ביכנס"ת מאיר טויג, (יש רבע מליון ספרים עתיקים, 16 ספרי תורה כסף, 19 ספרי תורה חצי כסף – הכל היה מוכן למשלוח ללונדון באמצעות העדה. ב') בעיר בצרה 170 ספרי תורה. ג') במוזיאון בעירק הממשלתי 370 ספרי תורה. ד') ביכנס"ת מסעודה שם טוב, 100 ספרי תורה בערך...". [יש לציין, שרוב הרכוש היהודי הנ"ל נשדד ונאבד בתקופת שלטונו של סאדאם חוסיין בעיראק. חלקים קטנים מספריות אלו ניצלו ע"י חיילי צבא ארה"ב בפלישתם לעיראק בשנת 2003, כ-30 שנה לאחר כתיבת תזכיר זה]. בהמשך התזכיר כותב סלמן דבי על תפקידיו בעבודתו כ"כלי קודש" בבגדאד קודם עלייתו לארץ: "אני הייתי במשך 22 שנה, מוהל, חזן, שוחט, תוקע, ואני הייתי אחד מהמנהיגים בעדה ושלטון הדת".
כרך ספר רב פעלים: 31 ס"מ. כריכה מקורית פגומה. מסמכים שונים בגודל ומצב משתנים (חלקם מקופלים), טוב עד בינוני.
המסמכים והדפים נאספו והודבקו בתוך הספר ע"י חכם סלמן דבי, השמש האחרון של בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים 1948-1970 בקירוב. סלמן דבי עלה לארץ עם התפרקות הקהילה לאחר מלחמת ששת הימים, והצליח להביא עמו לישראל אוסף ספרים מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה להלן]. בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד.
לפנינו אחד מאותם הספרים, שהודבקו בו מסמכים חשובים במיוחד (ראה עוד בפריט הבא). על רבים ממסמכים אלו הוסיף סלמן דבי רישום בכתב ידו: "הביא אותה הדל סלמן אליהו בנימין דניאל דבי הי"ו מן בית הכנסת דמ' מאיר טוויג נ"ע".
בכרך שלפנינו נמצאים בין היתר:
· ספר שו"ת רב פעלים, חלק ראשון, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרס"א 1901]. מהדורה ראשונה. שער בדיו מוזהבת. חתימות ורישומים רבים של סלמן דבי, עם כיתובי הזכרת נשמות לאביו ולבני משפחה אחרים, ורישום שהספר הגיע מספריית [בית הכנסת] מאיר טוויג. חתימה נוספת בשער: "הצעיר יעקב ח"ר אלישע נסים".
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן צאלח נחום יצחק אהרן. בגדאד, תמוז תקצ"ד [1834]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת עשויה הדבקות פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "מרדכי ח"ר ששון" [רבי מרדכי שנדוך (נפטר תרי"ב), בנו הבכור של רבי ששון שנדוך בעל "קול ששון"]; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש". [בכת"י ששון מס' 467, מופיעה כתובה נוספת בחתימות שני עדים אלו, מהתאריך חשון תקצ"ד 1833]. כיתוב בצדו האחורי של הכתובה, מעוטר בקישוט צבעוני ופרחוני.
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן דוד אלייאו מרדכי יעקב יעקב פרג', עם הכלה צלחה בת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל]. בגדאד, אדר ב' תרי"ג [1853]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת של הדבקת פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "הצעיר שמעון ח' משה ח"ר ששון"; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש".
· מסמך בכתב יד, הקנאת נכסים מאת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל] לבתו הכלה פרחה. בחתימות העדים: "הצעיר יחזקאל מרדכי בזום"; "הצעיר עזרא רחמים חיים שלמה משה גרגי". בגדאד, כסלו תרי"ג [1852].
· מסמך בכתב יד, בענין אלמנת צאלח אליהו יעקב, וכלתה פרחה בת צאלח נחום יצחק [הנ"ל], עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, בהן חתימות הדיינים: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, כסלו תרי"ט [1858].
· מסמך בכתב יד, בענין ירושת אליהו מרדכי יעקב [חותנה של צלחה, בת צאלח נחום יצחק אהרן הנ"ל]. בחתימות שלשת חברי בית הדין [הנ"ל]: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, תמוז תרכ"ח [1868].
· בדף כט/1 מודבק מסמך מודפס עם מילוי בכתב יד: כתב הרשאה ושליחות למסירת גט, עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, ביניהן חתימות הדיינים: "הצעיר סלמאן חוגי עבודי"; רבי "יהושע משה יחזקאל", ו"הצעיר רפאל יצחק חיים". בגדאד, תמוז תרצ"ח [1938].
· בבטנת הכריכה האחורית - גט גירושין בכתב יד (כתיבת סת"ם). בגדאד, סיון תרצ"ח [1938].
· טיוטת תזכיר של סלמן דבי, שנכתב אחרי בואו לישראל בשנת 1970 [בערך], ובו תכנית עבודה לטיפול בנכסי הקהילות היהודיות בעיראק באותו זמן (תיעוד היסטורי מעניין): "... להציל את הספרים ספרי תורה וכל דברי הקודש בבגדאד. הספרים נמצאים: א') ביכנס"ת מאיר טויג, (יש רבע מליון ספרים עתיקים, 16 ספרי תורה כסף, 19 ספרי תורה חצי כסף – הכל היה מוכן למשלוח ללונדון באמצעות העדה. ב') בעיר בצרה 170 ספרי תורה. ג') במוזיאון בעירק הממשלתי 370 ספרי תורה. ד') ביכנס"ת מסעודה שם טוב, 100 ספרי תורה בערך...". [יש לציין, שרוב הרכוש היהודי הנ"ל נשדד ונאבד בתקופת שלטונו של סאדאם חוסיין בעיראק. חלקים קטנים מספריות אלו ניצלו ע"י חיילי צבא ארה"ב בפלישתם לעיראק בשנת 2003, כ-30 שנה לאחר כתיבת תזכיר זה]. בהמשך התזכיר כותב סלמן דבי על תפקידיו בעבודתו כ"כלי קודש" בבגדאד קודם עלייתו לארץ: "אני הייתי במשך 22 שנה, מוהל, חזן, שוחט, תוקע, ואני הייתי אחד מהמנהיגים בעדה ושלטון הדת".
כרך ספר רב פעלים: 31 ס"מ. כריכה מקורית פגומה. מסמכים שונים בגודל ומצב משתנים (חלקם מקופלים), טוב עד בינוני.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-100 ספרים וחוברות (כולל: עשרות ספרים וחוברות מדפוסי בגדאד), לוחות שנה בדפוס ובכתב יד, סקיצות של לוחות "שיויתי" וקמיעות, רשימות רבות ומסמכים, תצלומים ותמונות - מארכיונו של חכם סלמן דבי, שכיהן כ"כלי קודש" ושמש בבית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים תש"ח-תש"ל בקירוב [1948-1970].
בית הכנסת על שם מאיר טוויג, נבנה בשנה בשנת 1946 ברובע בתאווין שבדרום העיר בגדאד, ובמשך כעשרים שנה היה בית הכנסת היחידי שהיה פעיל בבגדאד [לאחר עלית מרבית יהודי עיראק לישראל בתחילת שנות ה-50]. לאחר מלחמת ששת הימים התפרקה לחלוטין הקהילה הקטנה שנותרה, ושרידי היהודים עלו לישראל באותן השנים [בכל עיראק נותרו אז פחות מ-400 יהודים]. חכם סלמן דבי (1904 בערך-1987 י' טבת תשמ"ח), כיהן במשך כ-22 שנה כשמש וחזן בבית הכנסת מאיר טוויג, והיה אחד ממנהיגי הקהילה. כמו כן שימש כשוחט ומוהל. בשנת 1970 בערך עלה לישראל והתיישב בעיר חולון, שם השתתף בהקמת בית כנסת ליוצאי בבל. עם צאתו מעירק הצליח להציל עמו ספרים ומסמכים, חלקם מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת "מאיר טויג" [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה בפריט הקודם] בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד [שניצלו באופן זה מתהום הנשיה בבגדאד]. גם בבואו לחולון המשיך במנהגו זה, לשמר דפים שונים ומסמכים ולהדביקם בתוך כרכי ספריו. באחד הכרכים נכרך בין החוברות, תעודת שירות בצבא של סלמן דבי משנת 1941 [תעודה זו גם שימשה לו כתעודת פספורט]. בכל הספרים מופיעות חתימות רבות ורישומים רבים בכתב ידו, הנצחות לקרובי משפחה שנפטרו ורשימות שונות. במקומות רבים הוא חותם בחתימה מלאה: "הצעיר סלמן אליהו בנימין דניאל דבי" [סלמן בן אליהו בן בנימין בן דניאל דבי - כסגנון חתימות יוצאי בבל, המזכירים בחתימתם את שמות אבותיהם ואבות אבותיהם].
רשימה חלקית של ספרים מתוך האוסף:
· כרך מקראות גדולות, כתובים [ונציה, שנת שנ"ה טוב"ה, שע"ז-שע"ט 1617-1619]. חסר שער. עם רישומים והגהות מתקופות שונות. בסוף ספר משלי [לפני דף תשסז/1], מופיע שטר עם 28 חתימות מרבני ונכבדי הקהילה. על תנאי נתינת ספר תורה ל"בית כנסת של מדרש הגביר המרומם הר' יעקב צמח נסים". בגדאד, סיון תרכ"ב (1862).
· שו"ע אבן העזר. למברג (לבוב), תרל"ו [1876]. מצב בינוני-גרוע. קרעים רבים. בדף השער רישום בעלות בכתב יד ושתי חתימות של הגאון המקובל רבי שמעון אגסי: "קניתי אותו לעבודת קוני באמצעות ה' חיים מע' יחזקאל, בחודש אלול התרנ"ה. יה"ר שאזכה ללמוד בו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות – הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו" [הגאון המקובל רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד), גדול חכמי בבל (לאחר ה"בן איש חי"), ומרבותיו המובהקים של רבי יהודה פתיה – הכותב עליו ועל ה"בן איש חי" בהקדמתו לספרו "בית לחם יהודה": "והנה בעירנו בגדאד היו לנו שנים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומחוץ, והמה אשר היו לנו לחומה ומחסה ביום זעם... והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר.."].
· כרך חוברות מודפסות ודפי כתב-יד, עם חתימות הרב הראשי רבי ששון כצ'ורי (כדורי), החותם גם: "הצעיר ששון כצ'ורי יחזקאל עזרא שלום גבריאל אליא יצ"ו"; "הש"ך ס"ט"; "שכ"ן טוב יצ"ו" [רבי ששון (כצ'ורי) כדורי (תרמ"ז-תשל"א 1886-1971), הרב הראשי וראש הקהילה בבגדאד. בשנת תר"פ נתמנה לדיין בבית הדין של רבי יחזקאל אליהו, ובשנת תרפ"ג נתמנה לראב"ד. בשנת תרפ"ז נתמנה באופן רשמי ל"חכם באשי" (רב ראשי), תפקיד בו כיהן למעלה מארבעים וחמש שנה].
· תיקוני הזוהר, עם פירוש כבוד מלך. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בסוף הספר מודבקת תמונתו של סלמן דבי בפגישה בשנת תשל"ו (1976) עם נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר.
· ספר דעת ותבונה. מבוא לחכמת הקבלה, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרע"א 1910].
· חוברות שונות בעברית ובערבית-יהודית (באותיות עבריות), שנדפסו בבגדאד ובדפוסי המזרח: ליקוטי דינים, בגדאד, תרמ"ב [1882] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, בגדאד, [תרנ"ח 1898] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, [בגדאד, תש"י 1950]; ספר מנחת יהודה, מאת רבי יהודה פתיה. בגדאד, [תרצ"ג 1933] כולל שער מעטפת; סדר קידוש של שבת ופזמונים של שבת, בגדאד; אגרת הטיול, ארם צובה, תרל"ב [1872]; כתאב אורך ימים (קסם אל אוול), בגדאד, תרפ"ט; קצת אל אחדב, [בגדאד]; קצת זיד אל גלאם, [בגדאד]; צאלח לל עמום, [בגדאד]; קצת אל נמלה, [בגדאד]; ספור נס חנוכה, בגדאד, [תרפ"ז 1927]; כתאב סרור אל צאלחין. [בגדאד], תרפ"ט [1929]; דרך טובים. בגדאד, [תרפ"ח 1928].
· זמן התפלות לעיר בג'דאד, לוח זמני היום, מאת יצחק צאלח יצחק מכמל. ירושלים, [תרפ"ו 1926]. דפוס האחים ווינשטיין. (שני עותקים).
· צ'בט אל אווקאת [לוח זמני היום], למדינת בגדאד, מאת יצחק צאלח מכּמל. בגדאד, תש"ז 1947. (שני עותקים)
· מקבץ גדול של לוחות שנה שנדפסו בבגדאד, בשנים: תרצ"א; תרצ"ב; תרצ"ג; תרצ"ד; תרצ"ה; תרצ"ז; תרצ"ח; תרצ"ט; ת"ש; תש"א; תש"ב; תש"ג (שני עותקים); תש"ד; תש"ה; תש"ו; תש"ח; תשכ"ג (עותק חסר); תשל"ב (עם תמונת הרב ששון כדורי, שנפטר בשנת תשל"א – שני עותקים. בשני נוספה תמונת ראש ממשלת עירק: חסן אחמד אל בכּר).
· לוח בכתב יד לשנת תש"ל [1969-1970]. עם הקדשה בכתב יד וחתימת הכותב "העורך יצחק עזרא עבדאלה": "ערכתי זה העבור לכבוד ידידי היקר ח' סלמן דבי".
· מקבץ של לוחות שנה שנדפסו בירושלים וארץ ישראל, בשנים: תשל"ג; תשל"ד; תשל"ה; תשל"ו; תשמ"ב.
סידורים וספרי תפילה שנדפסו בבגדאד: מחזור חיים טובים, לראש השנה. בגדאד, תרנ"ב; סדר מנחה וערבית לשלש רגלים. ליוורנו-בגדאד, תרפ"ח [1928]; קריאי מועד, תיקון ליל הושענא רבא. בגדאד, [תרצ"ו 1936]; פרי עץ הדר, צפת ט"ו בשבט. בגדאד, תרצ"ו [1936]; מחזור כפור תמים, בגדאד, תרצ"א.
· סידורים, מחזורים, ספרי מקרא, תהילים, הגדות של פסח ועוד ספרים, מדפוסי ליוורנו, וינה, ווארשא, ווילנא ועוד מקומות. בהם: סידור בית עובד, ליוורנו [תרכ"ב 1862]; זכרו תורת משה. [קניגסברג, תרי"ח]; סדר עולם רבא. ווארשא, תרל"ז 1877; קונטרס שובו אל הבורא, מאת רבי מנחם מענכין הלפרין. ירושלים, תרצ"א [1931]; ספר אמונת צדיקים. ווארשא, תר"ס 1900; זוהר סבא דמשפטים, עם פירוש מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [תרצ"ט 1939]; מחברת אסירי התקוה, מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [ת"ש 1940].
למעלה מ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים.
בית הכנסת על שם מאיר טוויג, נבנה בשנה בשנת 1946 ברובע בתאווין שבדרום העיר בגדאד, ובמשך כעשרים שנה היה בית הכנסת היחידי שהיה פעיל בבגדאד [לאחר עלית מרבית יהודי עיראק לישראל בתחילת שנות ה-50]. לאחר מלחמת ששת הימים התפרקה לחלוטין הקהילה הקטנה שנותרה, ושרידי היהודים עלו לישראל באותן השנים [בכל עיראק נותרו אז פחות מ-400 יהודים]. חכם סלמן דבי (1904 בערך-1987 י' טבת תשמ"ח), כיהן במשך כ-22 שנה כשמש וחזן בבית הכנסת מאיר טוויג, והיה אחד ממנהיגי הקהילה. כמו כן שימש כשוחט ומוהל. בשנת 1970 בערך עלה לישראל והתיישב בעיר חולון, שם השתתף בהקמת בית כנסת ליוצאי בבל. עם צאתו מעירק הצליח להציל עמו ספרים ומסמכים, חלקם מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת "מאיר טויג" [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה בפריט הקודם] בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד [שניצלו באופן זה מתהום הנשיה בבגדאד]. גם בבואו לחולון המשיך במנהגו זה, לשמר דפים שונים ומסמכים ולהדביקם בתוך כרכי ספריו. באחד הכרכים נכרך בין החוברות, תעודת שירות בצבא של סלמן דבי משנת 1941 [תעודה זו גם שימשה לו כתעודת פספורט]. בכל הספרים מופיעות חתימות רבות ורישומים רבים בכתב ידו, הנצחות לקרובי משפחה שנפטרו ורשימות שונות. במקומות רבים הוא חותם בחתימה מלאה: "הצעיר סלמן אליהו בנימין דניאל דבי" [סלמן בן אליהו בן בנימין בן דניאל דבי - כסגנון חתימות יוצאי בבל, המזכירים בחתימתם את שמות אבותיהם ואבות אבותיהם].
רשימה חלקית של ספרים מתוך האוסף:
· כרך מקראות גדולות, כתובים [ונציה, שנת שנ"ה טוב"ה, שע"ז-שע"ט 1617-1619]. חסר שער. עם רישומים והגהות מתקופות שונות. בסוף ספר משלי [לפני דף תשסז/1], מופיע שטר עם 28 חתימות מרבני ונכבדי הקהילה. על תנאי נתינת ספר תורה ל"בית כנסת של מדרש הגביר המרומם הר' יעקב צמח נסים". בגדאד, סיון תרכ"ב (1862).
· שו"ע אבן העזר. למברג (לבוב), תרל"ו [1876]. מצב בינוני-גרוע. קרעים רבים. בדף השער רישום בעלות בכתב יד ושתי חתימות של הגאון המקובל רבי שמעון אגסי: "קניתי אותו לעבודת קוני באמצעות ה' חיים מע' יחזקאל, בחודש אלול התרנ"ה. יה"ר שאזכה ללמוד בו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות – הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו" [הגאון המקובל רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד), גדול חכמי בבל (לאחר ה"בן איש חי"), ומרבותיו המובהקים של רבי יהודה פתיה – הכותב עליו ועל ה"בן איש חי" בהקדמתו לספרו "בית לחם יהודה": "והנה בעירנו בגדאד היו לנו שנים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומחוץ, והמה אשר היו לנו לחומה ומחסה ביום זעם... והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר.."].
· כרך חוברות מודפסות ודפי כתב-יד, עם חתימות הרב הראשי רבי ששון כצ'ורי (כדורי), החותם גם: "הצעיר ששון כצ'ורי יחזקאל עזרא שלום גבריאל אליא יצ"ו"; "הש"ך ס"ט"; "שכ"ן טוב יצ"ו" [רבי ששון (כצ'ורי) כדורי (תרמ"ז-תשל"א 1886-1971), הרב הראשי וראש הקהילה בבגדאד. בשנת תר"פ נתמנה לדיין בבית הדין של רבי יחזקאל אליהו, ובשנת תרפ"ג נתמנה לראב"ד. בשנת תרפ"ז נתמנה באופן רשמי ל"חכם באשי" (רב ראשי), תפקיד בו כיהן למעלה מארבעים וחמש שנה].
· תיקוני הזוהר, עם פירוש כבוד מלך. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בסוף הספר מודבקת תמונתו של סלמן דבי בפגישה בשנת תשל"ו (1976) עם נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר.
· ספר דעת ותבונה. מבוא לחכמת הקבלה, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרע"א 1910].
· חוברות שונות בעברית ובערבית-יהודית (באותיות עבריות), שנדפסו בבגדאד ובדפוסי המזרח: ליקוטי דינים, בגדאד, תרמ"ב [1882] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, בגדאד, [תרנ"ח 1898] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, [בגדאד, תש"י 1950]; ספר מנחת יהודה, מאת רבי יהודה פתיה. בגדאד, [תרצ"ג 1933] כולל שער מעטפת; סדר קידוש של שבת ופזמונים של שבת, בגדאד; אגרת הטיול, ארם צובה, תרל"ב [1872]; כתאב אורך ימים (קסם אל אוול), בגדאד, תרפ"ט; קצת אל אחדב, [בגדאד]; קצת זיד אל גלאם, [בגדאד]; צאלח לל עמום, [בגדאד]; קצת אל נמלה, [בגדאד]; ספור נס חנוכה, בגדאד, [תרפ"ז 1927]; כתאב סרור אל צאלחין. [בגדאד], תרפ"ט [1929]; דרך טובים. בגדאד, [תרפ"ח 1928].
· זמן התפלות לעיר בג'דאד, לוח זמני היום, מאת יצחק צאלח יצחק מכמל. ירושלים, [תרפ"ו 1926]. דפוס האחים ווינשטיין. (שני עותקים).
· צ'בט אל אווקאת [לוח זמני היום], למדינת בגדאד, מאת יצחק צאלח מכּמל. בגדאד, תש"ז 1947. (שני עותקים)
· מקבץ גדול של לוחות שנה שנדפסו בבגדאד, בשנים: תרצ"א; תרצ"ב; תרצ"ג; תרצ"ד; תרצ"ה; תרצ"ז; תרצ"ח; תרצ"ט; ת"ש; תש"א; תש"ב; תש"ג (שני עותקים); תש"ד; תש"ה; תש"ו; תש"ח; תשכ"ג (עותק חסר); תשל"ב (עם תמונת הרב ששון כדורי, שנפטר בשנת תשל"א – שני עותקים. בשני נוספה תמונת ראש ממשלת עירק: חסן אחמד אל בכּר).
· לוח בכתב יד לשנת תש"ל [1969-1970]. עם הקדשה בכתב יד וחתימת הכותב "העורך יצחק עזרא עבדאלה": "ערכתי זה העבור לכבוד ידידי היקר ח' סלמן דבי".
· מקבץ של לוחות שנה שנדפסו בירושלים וארץ ישראל, בשנים: תשל"ג; תשל"ד; תשל"ה; תשל"ו; תשמ"ב.
סידורים וספרי תפילה שנדפסו בבגדאד: מחזור חיים טובים, לראש השנה. בגדאד, תרנ"ב; סדר מנחה וערבית לשלש רגלים. ליוורנו-בגדאד, תרפ"ח [1928]; קריאי מועד, תיקון ליל הושענא רבא. בגדאד, [תרצ"ו 1936]; פרי עץ הדר, צפת ט"ו בשבט. בגדאד, תרצ"ו [1936]; מחזור כפור תמים, בגדאד, תרצ"א.
· סידורים, מחזורים, ספרי מקרא, תהילים, הגדות של פסח ועוד ספרים, מדפוסי ליוורנו, וינה, ווארשא, ווילנא ועוד מקומות. בהם: סידור בית עובד, ליוורנו [תרכ"ב 1862]; זכרו תורת משה. [קניגסברג, תרי"ח]; סדר עולם רבא. ווארשא, תרל"ז 1877; קונטרס שובו אל הבורא, מאת רבי מנחם מענכין הלפרין. ירושלים, תרצ"א [1931]; ספר אמונת צדיקים. ווארשא, תר"ס 1900; זוהר סבא דמשפטים, עם פירוש מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [תרצ"ט 1939]; מחברת אסירי התקוה, מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [ת"ש 1940].
למעלה מ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום [שרח] בערבית-יהודית, כמנהג יהודי בבל. [בגדאד? המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מזרחית בינונית נאה, אופיינית ליהודי בגדאד. נוסח ההגדה ותרגומו בערבית-יהודית, פסקה אחר פסקה.
בעמ' [5] נכתבו סימני הסדר "קדש ורחץ" כ"שטיח" על פני כל העמוד. תיבות פתיחה מוגדלות בכל העמודים. בעמודים [14] ו-[50] תיבות-פתיחה מעוטרות. בעמ' [38] מופיע הפיוט "אמונים ערכו שבח לאל וטבחו טבח" מאת רבי אהרן הכהן.
[61] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי יין. מעט בלאי. קרע בראש הדף הראשון, עם פגיעה בחתימת בעלים. כריכה מקורית, פגומה מעט.
כתיבה מזרחית בינונית נאה, אופיינית ליהודי בגדאד. נוסח ההגדה ותרגומו בערבית-יהודית, פסקה אחר פסקה.
בעמ' [5] נכתבו סימני הסדר "קדש ורחץ" כ"שטיח" על פני כל העמוד. תיבות פתיחה מוגדלות בכל העמודים. בעמודים [14] ו-[50] תיבות-פתיחה מעוטרות. בעמ' [38] מופיע הפיוט "אמונים ערכו שבח לאל וטבחו טבח" מאת רבי אהרן הכהן.
[61] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי יין. מעט בלאי. קרע בראש הדף הראשון, עם פגיעה בחתימת בעלים. כריכה מקורית, פגומה מעט.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר גופי הלכות, חלק שני מספר הליכות אלי, והוא כללי התלמוד וחידושים בש"ס ורמב"ם. מאת רבי שלמה אלגאזי. [אזמיר, תל"ה 1675. מהדורה ראשונה. חסרים דף השער ודפים נוספים].
חתימות של רבי "רפאל יוסף שלום בכמה"ר ח"ר עבדאללה ח"ר משה חיים" [נכד רבי משה חיים ראש רבני בבל, ובן-דודו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", שהיה אף הוא נכד רבי משה חיים]. בשולי דפי הספר הגהות למדניות משלשה או ארבעה כותבים בכתב יד ספרדי [כל ההגהות הינן כנראה מחכמי טורקיה במאה ה-18]. בדף מד/1 הגהה משולבת משני כותבים: הגהה ראשונה מכותב אחד, שעליו משיג ומגיה כותב אחר בשם "חיים", החותם במליצה: "חיים מדבר..." [בכינוי זה היה רגיל לחתום בהגהותיו, רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם"]. חתימת רבי משה חיים ווייס מקליינווארדיין, ומעט הגהות ורישומים בכתב ידו.
בבטנת הכריכה היה מודבק דף נייר (והופרד על ידינו), עם מכתב ארוך ומעניין, הכתוב בעברית ולאדינו, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רחמים חיים מודעי [צפת, אחרי תקנ"ד]. המכתב נכתב אל אחד מחכמי איזמיר, בבקשה לעזרה בענייני פקדונות כלי כסף וכספים, שהופקדו ביד החכם ר"י מולכו, וטיפל בעניינם החכם רבי אליהו ג'יראסי. בהמשך המכתב כותב רבי רחמים מודעי על ספרי "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן", שהדפיס סבו "עט"ר מ"ז זלה"ה" ונמצאים ביד האדון "שלמה ארזי" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), בעל "חיים לעולם", הדפיס בשאלוניקי בשנים תקנ"א-תקנ"ב את הספרים "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן"]. בסיום המכתב, מסיים הכותב: "כה דברי המעתיר בעדו ובעד כל אשר לו מול התנא רשב"י זיע"א... רחמים [חיים] מודעי".
רבי רחמים חיים מודעי, מחכמי ודייני צפת בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב. כיהן כשד"ר צפת בשנת תק"פ בערך, ושמו מוזכר בשטר הסכם משנת תקפ"א בחתימת חכמי הספרדים והאשכנזים. כיהן כדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תק"פ הוא חתום כדיין יחד עם הרבנים רבי אברהם חיים אדאדי ורבי אהרן בן שמואל. נפטר בסביבות שנת תק"צ, ושמה של אלמנתו מוזכר ברשימת נפגעי ה"רעש" של שנת תקצ"ז, שברחו לעיר צידון (ספונות, ו, עמ' תנז).
סבו הגאון הנודע רבי חיים מודעי (בעל "חיים לעולם"), נולד בצפת בשנת ת"פ בערך. בשנת תק"ט יצא לשליחות בחו"ל והשתקע בקושטא, והיה מגדולי חכמי קושטא ואזמיר. בשנת תקנ"ג חזר לארץ ישראל, והשתקע בעיר מולדתו צפת, בה נפטר בשנת תקנ"ד. המכתב שלפנינו נכתב מהעיר צפת ("מול התנא רשב"י") אחרי שנת תקנ"ד, שכן הסב רבי חיים מודעי מוזכר בברכת הנפטרים "עט"ר מ"ז זלה"ה" [=עטרת ראשנו מר זקני זכרונו לחיי העולם הבא].
עותק חסר. ב-מח, נג-נו, סא-קח, קי-קמו, [1] דף (חסרים 13 דף. במקור קנ דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. במספר דפים קרעים ופגמים עם חסרון. דפים מנותקים וכריכה רופפת. חלק מההגהות קצוצות. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
+ מכתב רבי רחמים חיים מודעי: [1] דף. 21X16 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דבק. קרעים ופגמים עם פגיעה בחתימה. חיתוך הדף בשוליו הימניים עם חסרון של כ-3-4 אותיות בתחילת כל שורה.
חתימות של רבי "רפאל יוסף שלום בכמה"ר ח"ר עבדאללה ח"ר משה חיים" [נכד רבי משה חיים ראש רבני בבל, ובן-דודו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", שהיה אף הוא נכד רבי משה חיים]. בשולי דפי הספר הגהות למדניות משלשה או ארבעה כותבים בכתב יד ספרדי [כל ההגהות הינן כנראה מחכמי טורקיה במאה ה-18]. בדף מד/1 הגהה משולבת משני כותבים: הגהה ראשונה מכותב אחד, שעליו משיג ומגיה כותב אחר בשם "חיים", החותם במליצה: "חיים מדבר..." [בכינוי זה היה רגיל לחתום בהגהותיו, רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם"]. חתימת רבי משה חיים ווייס מקליינווארדיין, ומעט הגהות ורישומים בכתב ידו.
בבטנת הכריכה היה מודבק דף נייר (והופרד על ידינו), עם מכתב ארוך ומעניין, הכתוב בעברית ולאדינו, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רחמים חיים מודעי [צפת, אחרי תקנ"ד]. המכתב נכתב אל אחד מחכמי איזמיר, בבקשה לעזרה בענייני פקדונות כלי כסף וכספים, שהופקדו ביד החכם ר"י מולכו, וטיפל בעניינם החכם רבי אליהו ג'יראסי. בהמשך המכתב כותב רבי רחמים מודעי על ספרי "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן", שהדפיס סבו "עט"ר מ"ז זלה"ה" ונמצאים ביד האדון "שלמה ארזי" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), בעל "חיים לעולם", הדפיס בשאלוניקי בשנים תקנ"א-תקנ"ב את הספרים "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן"]. בסיום המכתב, מסיים הכותב: "כה דברי המעתיר בעדו ובעד כל אשר לו מול התנא רשב"י זיע"א... רחמים [חיים] מודעי".
רבי רחמים חיים מודעי, מחכמי ודייני צפת בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב. כיהן כשד"ר צפת בשנת תק"פ בערך, ושמו מוזכר בשטר הסכם משנת תקפ"א בחתימת חכמי הספרדים והאשכנזים. כיהן כדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תק"פ הוא חתום כדיין יחד עם הרבנים רבי אברהם חיים אדאדי ורבי אהרן בן שמואל. נפטר בסביבות שנת תק"צ, ושמה של אלמנתו מוזכר ברשימת נפגעי ה"רעש" של שנת תקצ"ז, שברחו לעיר צידון (ספונות, ו, עמ' תנז).
סבו הגאון הנודע רבי חיים מודעי (בעל "חיים לעולם"), נולד בצפת בשנת ת"פ בערך. בשנת תק"ט יצא לשליחות בחו"ל והשתקע בקושטא, והיה מגדולי חכמי קושטא ואזמיר. בשנת תקנ"ג חזר לארץ ישראל, והשתקע בעיר מולדתו צפת, בה נפטר בשנת תקנ"ד. המכתב שלפנינו נכתב מהעיר צפת ("מול התנא רשב"י") אחרי שנת תקנ"ד, שכן הסב רבי חיים מודעי מוזכר בברכת הנפטרים "עט"ר מ"ז זלה"ה" [=עטרת ראשנו מר זקני זכרונו לחיי העולם הבא].
עותק חסר. ב-מח, נג-נו, סא-קח, קי-קמו, [1] דף (חסרים 13 דף. במקור קנ דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. במספר דפים קרעים ופגמים עם חסרון. דפים מנותקים וכריכה רופפת. חלק מההגהות קצוצות. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
+ מכתב רבי רחמים חיים מודעי: [1] דף. 21X16 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דבק. קרעים ופגמים עם פגיעה בחתימה. חיתוך הדף בשוליו הימניים עם חסרון של כ-3-4 אותיות בתחילת כל שורה.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $800
לא נמכר
לוח "שיויתי", לתלייה על קיר בית הכנסת, עם פיוט לפורים וברכות המגילה. [כורדיסתאן הפרסית, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
דיו וצבע על נייר.
מסגרות צבעוניות מעוטרות בדגמי כדים צמחים ופרחים. במרכז חלקו העליון מנורת "למנצח". וסביבה הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". משני צדי המנורה שמות קודש ושמות מלאכים, וצירופי אותיות נגד עין הרע: "בפי בפע עב צעש" [ראשי תיבות הפסוק: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור"].
במרכז הדף מופיע הפיוט "תנו שירה ושמרה עם סגולה לאל עליון וקראו המגילה / ידידים ברכו פועל גבורות אשר נמצא מאד בצרות...", אותו נהגו יהודי כורדיסתאן לשיר לפני קריאת המגילה. לאחר הפיוט נכתבו ברכות המגילה.
על לוחות דומים ראה קטלוג 'קדם' מכירה 28 פריט מס' 2; ובמכירה 40 פריט מס' 5. גם הביבליוגרף והחוקר מנשה רפאל ליהמן, מספר על לוח מסוג זה שהגיע לידיו, ואשר לדבריו, מקורו בפרס: "הפיוט 'ידידים ברכו פועל גבורות'... לא היה ידוע עד עתה. הוא נרשם, במקומות שונים, על פני לוח קלף לחג הפורים המצוייר בצבעים מרהיבים בפסקאות מן המגילה. את הלוח רכשתי לאחרונה מידי מוכר ערבי בעיר העתיקה בירושלים" (סיני, גליון צ"ח, תשמ"ו, עמ' עד-עה).
35.5X22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים עם מעט חסרון ופגיעה קלה בטקסט, משוקמים. רישומים בצדו האחורי של הדף.
ראה: מחניים, גליון קד - תשכ"ו, עמ' ג; קטלוג התערוכה "אורות וצללים, סיפור איראן והיהודים" (בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, תל-אביב, 2010), עמ' 48-49; אריך בראוור, יהודי כורדיסתאן, ירושלים תש"ח, עמ' 282-289.
דיו וצבע על נייר.
מסגרות צבעוניות מעוטרות בדגמי כדים צמחים ופרחים. במרכז חלקו העליון מנורת "למנצח". וסביבה הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". משני צדי המנורה שמות קודש ושמות מלאכים, וצירופי אותיות נגד עין הרע: "בפי בפע עב צעש" [ראשי תיבות הפסוק: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור"].
במרכז הדף מופיע הפיוט "תנו שירה ושמרה עם סגולה לאל עליון וקראו המגילה / ידידים ברכו פועל גבורות אשר נמצא מאד בצרות...", אותו נהגו יהודי כורדיסתאן לשיר לפני קריאת המגילה. לאחר הפיוט נכתבו ברכות המגילה.
על לוחות דומים ראה קטלוג 'קדם' מכירה 28 פריט מס' 2; ובמכירה 40 פריט מס' 5. גם הביבליוגרף והחוקר מנשה רפאל ליהמן, מספר על לוח מסוג זה שהגיע לידיו, ואשר לדבריו, מקורו בפרס: "הפיוט 'ידידים ברכו פועל גבורות'... לא היה ידוע עד עתה. הוא נרשם, במקומות שונים, על פני לוח קלף לחג הפורים המצוייר בצבעים מרהיבים בפסקאות מן המגילה. את הלוח רכשתי לאחרונה מידי מוכר ערבי בעיר העתיקה בירושלים" (סיני, גליון צ"ח, תשמ"ו, עמ' עד-עה).
35.5X22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים עם מעט חסרון ופגיעה קלה בטקסט, משוקמים. רישומים בצדו האחורי של הדף.
ראה: מחניים, גליון קד - תשכ"ו, עמ' ג; קטלוג התערוכה "אורות וצללים, סיפור איראן והיהודים" (בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, תל-אביב, 2010), עמ' 48-49; אריך בראוור, יהודי כורדיסתאן, ירושלים תש"ח, עמ' 282-289.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר פסקים וכתבים, מאת רבי ישראל איסרלין. ונציה, ש"ו [1546]. דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאן.
במקביל לו נדפס באותה שנה ספרו השני של המחבר - "תרומת הדשן", ובמהדורות הבאות חברו את שני הספרים לחיבור אחד בעל שני חלקים.
העותק שלפנינו היה שייך לרבני משפחת בירדוגו הנודעים ממכנאס. רישום בדף השער בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מימון", כפי הנראה רבי מימון בירדוגו: "שאול הוא אתי מאת הר' יהודה הלוי בן יוסף ישצ"ו, מימון סי"ט". תחתיו רישום בעלות של בן-דודו רבי פתחיה מרדכי בירדוגו: "נתן לי במתנה מאת הר' יהודה הנז'[כר], פתחיה מרדכי בירדוגו סי"ט", ולצדו רישום בעלות של אחיו רבי יעקב בירדוגו: "זכיתי בו במקנת כספי מנכסי ההקדש שהקדישה לידיסייא אל'[מנת] יעקב ן' שמוא[?] נ"ע, ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט".
בדף השער ובדף שאחריו חתימות "נהוראי אזוביב ס"ט" - לא התברר לנו האם מדובר ברבי נהוראי אזוביב הראשון (ש"ע-ת"נ בערך) מדייני אלג'יר וראש משפחת אזוביב, או בנכדו רבי נהוראי ב"ר סעדיה אזוביב אב"ד אלג'יר (נפטר תקמ"ה).
בדפי הספר למעלה מעשר הגהות בכתב-יד [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?]. בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד (4 עמ' קטנים), עם טיוטת מכתב בדברי תורה, כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?].
בכריכת הספר נעשה שימוש משני בדפי כתב-יד. הכריכה מפורקת בחלקה והדפים הופרדו חלקית. ניתן לראות בהם רשימות רבות, עם שמות אנשים ופרטים שונים, בכתיבה מערבית משנות הת"ק בקירוב.
משפחת בירדוגו (ברדוגו) המפוארת, מן המשפחות הנכבדות ביותר במרוקו, הגיעה למרוקו עם המגורשים מספרד בשנות רנ"ב-רנ"ז (1492-1497) וצאצאיה התרכזו בעיר מכנאס. מסורת משפחתית מספרת כי הם מצאצאי דוד המלך. על מקור השם "ברדוגו" יש אומרים שפירושו בן-דוד (דוגו הוא כינוי לשם דוד), אך אחרים סבורים כי מקור השם הוא בפורטוגזית Bara dogua, ומשמעותו שרביט הזהב. למן המאה הי"ח ואילך העמידה משפחת ברדוגו מתוכה רבנים, ראשי ישיבות ומנהיגי קהילה, דור אחר דור עד ימינו אלה.
רבי מימון בירדוגו (תקכ"ז-תקפ"ד) "הרב המבי"ן" - בעל "לב מבין" ו"פני מבין". בנו של רבי רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל"). רב ומורה צדק במכנאס.
רבי פתחיה מרדכי ברדוגו (תקכ"ד-תק"פ), דיין וראש ישיבה בעיר מקנס, ומגדולי חכמי העיר. מחבר הספרים "פתוחי חותם" ו"נופת צופים". רבי פתחיה מרדכי הוא בנו של רבי יקותיאל ברדוגו (נפטר תקס"ב, אחיו ורבו של "המלאך רפאל").
אחיו רבי יעקב ברדוגו (תקמ"ו-תר"ג), החותם כאן לצדו, היה אף הוא מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס, בעל "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
רבי יהודה ב"ר יוסף הלוי - בעליו הראשונים של הספר - הוא ככל הנראה רבי יהודה הלוי שהיה סופר בית הדין בזמן רבי יהודה בן עטר (מוהריב"ע) ורבי יעקב אבן צור (היעב"ץ), החתום בפסק דין יחד עם רבי שלם אדרעי ורבי בנימין בן סמחון בשנת ת"ץ (ראה: מלכי רבנן, עמ' מה).
רבי נהוראי אזוביב (ת"פ-תקמ"ה בערך), אב"ד אלג'יר, מחכמי אלג'יר ומשורריה. פירושיו על הפיוטים נדפסו בספר 'חכמת מסכן' ליוורנו תקל"ב (ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי ישורון, עמ' 31-32).
עז דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש וקרעים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. כריכה מקורית, פגומה ומפורקת חלקית.
במקביל לו נדפס באותה שנה ספרו השני של המחבר - "תרומת הדשן", ובמהדורות הבאות חברו את שני הספרים לחיבור אחד בעל שני חלקים.
העותק שלפנינו היה שייך לרבני משפחת בירדוגו הנודעים ממכנאס. רישום בדף השער בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מימון", כפי הנראה רבי מימון בירדוגו: "שאול הוא אתי מאת הר' יהודה הלוי בן יוסף ישצ"ו, מימון סי"ט". תחתיו רישום בעלות של בן-דודו רבי פתחיה מרדכי בירדוגו: "נתן לי במתנה מאת הר' יהודה הנז'[כר], פתחיה מרדכי בירדוגו סי"ט", ולצדו רישום בעלות של אחיו רבי יעקב בירדוגו: "זכיתי בו במקנת כספי מנכסי ההקדש שהקדישה לידיסייא אל'[מנת] יעקב ן' שמוא[?] נ"ע, ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט".
בדף השער ובדף שאחריו חתימות "נהוראי אזוביב ס"ט" - לא התברר לנו האם מדובר ברבי נהוראי אזוביב הראשון (ש"ע-ת"נ בערך) מדייני אלג'יר וראש משפחת אזוביב, או בנכדו רבי נהוראי ב"ר סעדיה אזוביב אב"ד אלג'יר (נפטר תקמ"ה).
בדפי הספר למעלה מעשר הגהות בכתב-יד [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?]. בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד (4 עמ' קטנים), עם טיוטת מכתב בדברי תורה, כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?].
בכריכת הספר נעשה שימוש משני בדפי כתב-יד. הכריכה מפורקת בחלקה והדפים הופרדו חלקית. ניתן לראות בהם רשימות רבות, עם שמות אנשים ופרטים שונים, בכתיבה מערבית משנות הת"ק בקירוב.
משפחת בירדוגו (ברדוגו) המפוארת, מן המשפחות הנכבדות ביותר במרוקו, הגיעה למרוקו עם המגורשים מספרד בשנות רנ"ב-רנ"ז (1492-1497) וצאצאיה התרכזו בעיר מכנאס. מסורת משפחתית מספרת כי הם מצאצאי דוד המלך. על מקור השם "ברדוגו" יש אומרים שפירושו בן-דוד (דוגו הוא כינוי לשם דוד), אך אחרים סבורים כי מקור השם הוא בפורטוגזית Bara dogua, ומשמעותו שרביט הזהב. למן המאה הי"ח ואילך העמידה משפחת ברדוגו מתוכה רבנים, ראשי ישיבות ומנהיגי קהילה, דור אחר דור עד ימינו אלה.
רבי מימון בירדוגו (תקכ"ז-תקפ"ד) "הרב המבי"ן" - בעל "לב מבין" ו"פני מבין". בנו של רבי רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל"). רב ומורה צדק במכנאס.
רבי פתחיה מרדכי ברדוגו (תקכ"ד-תק"פ), דיין וראש ישיבה בעיר מקנס, ומגדולי חכמי העיר. מחבר הספרים "פתוחי חותם" ו"נופת צופים". רבי פתחיה מרדכי הוא בנו של רבי יקותיאל ברדוגו (נפטר תקס"ב, אחיו ורבו של "המלאך רפאל").
אחיו רבי יעקב ברדוגו (תקמ"ו-תר"ג), החותם כאן לצדו, היה אף הוא מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס, בעל "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
רבי יהודה ב"ר יוסף הלוי - בעליו הראשונים של הספר - הוא ככל הנראה רבי יהודה הלוי שהיה סופר בית הדין בזמן רבי יהודה בן עטר (מוהריב"ע) ורבי יעקב אבן צור (היעב"ץ), החתום בפסק דין יחד עם רבי שלם אדרעי ורבי בנימין בן סמחון בשנת ת"ץ (ראה: מלכי רבנן, עמ' מה).
רבי נהוראי אזוביב (ת"פ-תקמ"ה בערך), אב"ד אלג'יר, מחכמי אלג'יר ומשורריה. פירושיו על הפיוטים נדפסו בספר 'חכמת מסכן' ליוורנו תקל"ב (ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי ישורון, עמ' 31-32).
עז דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש וקרעים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. כריכה מקורית, פגומה ומפורקת חלקית.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי יד, ספרים עם הגהות וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
שולחן ערוך, חלק חושן משפט, עם באר הגולה ובאר היטב. [אמשטרדם, תקמ"ה 1785].
כרך חסר בתחילתו וסופו. בשולי הדפים מאות הגהות בכתיבה ספרדית-מערבית, משני כותבים לא מזוהים, מחכמי מרוקו.
הכותב הראשון כתב בכתב זעיר ונאה, ומרבה להביא דברים מחכמי מרוקו. הוא מרבה להביא מדברי רבי יוסף אלמליח בספרו "תקפו של יוסף" (מובא בראשי התיבות "תש"י") ומדברי רבי יעקב פינטו. במקומות רבים מכריע את ההלכה ["וכן הלכה", "וכן עיקר", או "אין זו הלכה", וכדומה]. במקומות רבים מעיד על המנהג בזמנו ומקומו. באחד המקומות (דף קיא/1) כותב: "וכן היו דנים מוהריב"ע והרב יעב"ץ" [רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור]. במקום אחר כותב (דף שב/2): "כך פסקו חכמי מקנאס ומהרש"א חלק עליהם" [מהרש"א = רבי שלמה אסבאג, מרבני מוגאדור], ועוד.
הכותב השני, כתב בכתב גדול יותר, מביא מספריהם של גדולי חכמי המערב, ומוסיף עדויות אישיות וממקורות שונים: "וכן ראיתי דנים..." (דף סד/1), "וכן אנו דנים..." (דף פג/1), "וכן כתבו חכמי מראכש בפסק דין אחד" (דף קסא/1): "וכן פסקו חכמי המערב והסכימו עמהם חכמי מראכש..." (דף דש/2), ועוד. ראה דף מצורף עם פירוט חלקי של תוכן ההגהות.
מב-שסט דף. חסר בתחילתו ובסופו (במקור: [4], שצו דף). 18 ס"מ. מצב בינוני. חלק מההגהות קצוצות. כתמים. בלאי רב, קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט (הנדפס וההגהות). ללא כריכה.
כרך חסר בתחילתו וסופו. בשולי הדפים מאות הגהות בכתיבה ספרדית-מערבית, משני כותבים לא מזוהים, מחכמי מרוקו.
הכותב הראשון כתב בכתב זעיר ונאה, ומרבה להביא דברים מחכמי מרוקו. הוא מרבה להביא מדברי רבי יוסף אלמליח בספרו "תקפו של יוסף" (מובא בראשי התיבות "תש"י") ומדברי רבי יעקב פינטו. במקומות רבים מכריע את ההלכה ["וכן הלכה", "וכן עיקר", או "אין זו הלכה", וכדומה]. במקומות רבים מעיד על המנהג בזמנו ומקומו. באחד המקומות (דף קיא/1) כותב: "וכן היו דנים מוהריב"ע והרב יעב"ץ" [רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור]. במקום אחר כותב (דף שב/2): "כך פסקו חכמי מקנאס ומהרש"א חלק עליהם" [מהרש"א = רבי שלמה אסבאג, מרבני מוגאדור], ועוד.
הכותב השני, כתב בכתב גדול יותר, מביא מספריהם של גדולי חכמי המערב, ומוסיף עדויות אישיות וממקורות שונים: "וכן ראיתי דנים..." (דף סד/1), "וכן אנו דנים..." (דף פג/1), "וכן כתבו חכמי מראכש בפסק דין אחד" (דף קסא/1): "וכן פסקו חכמי המערב והסכימו עמהם חכמי מראכש..." (דף דש/2), ועוד. ראה דף מצורף עם פירוט חלקי של תוכן ההגהות.
מב-שסט דף. חסר בתחילתו ובסופו (במקור: [4], שצו דף). 18 ס"מ. מצב בינוני. חלק מההגהות קצוצות. כתמים. בלאי רב, קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט (הנדפס וההגהות). ללא כריכה.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי יד, ספרים עם הגהות וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ספר בינה לעתים, תפילות וסדרי לימוד לזמנים שונים כפי מנהג ערי המערב [מרוקו], מאת [המלקט] אב"א ב"ם [אברהם אנקווא בן מרדכי]. אמשטרדם, [תר"א 1841].
הספר כולל בין היתר: כוונות לתקיעת שופר עפ"י קבלת האריז"ל, תפילות ותיקונים לימים נוראים, התרת נדרים וקללות, תפילות לברית מילה, תפילות ופזמונים לשמחת תורה, קינות נוספות לתשעה באב [ביניהן קינות מחכמי מרוקו], ועוד.
מעבר לדף השער, חתימה בכתיבה ספרדית-מערבית: "אני הצעיר יעקב אביחצירא הי"ו". בדף הבא חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה יצחק אביחצירא הי"ו אכי"ר". לא הצלחנו לקבוע בוודאות האם לפנינו חתימותיהם של הצדיק המקובל רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב" ובנו הצדיק המקובל רבי יצחק אבוחצירא.
בספר רישומים וחתימות נוספות ממרוקו. רישומים בדף השער: "למנוחת הרה"ג רבינו אברהם מאמאן זצוקלל"ה". חותמות "דוד בן לאו"מ אברהם מאמאן". בדף הכריכה שבסוף הספר רישום חשבונות עם שמות שונים, ביניהם: "דוד מאמאן", משה גזאלן", "יצחק ברדוגו", ועוד.
[1], עא, [1] דף. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשני דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
הספר כולל בין היתר: כוונות לתקיעת שופר עפ"י קבלת האריז"ל, תפילות ותיקונים לימים נוראים, התרת נדרים וקללות, תפילות לברית מילה, תפילות ופזמונים לשמחת תורה, קינות נוספות לתשעה באב [ביניהן קינות מחכמי מרוקו], ועוד.
מעבר לדף השער, חתימה בכתיבה ספרדית-מערבית: "אני הצעיר יעקב אביחצירא הי"ו". בדף הבא חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה יצחק אביחצירא הי"ו אכי"ר". לא הצלחנו לקבוע בוודאות האם לפנינו חתימותיהם של הצדיק המקובל רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב" ובנו הצדיק המקובל רבי יצחק אבוחצירא.
בספר רישומים וחתימות נוספות ממרוקו. רישומים בדף השער: "למנוחת הרה"ג רבינו אברהם מאמאן זצוקלל"ה". חותמות "דוד בן לאו"מ אברהם מאמאן". בדף הכריכה שבסוף הספר רישום חשבונות עם שמות שונים, ביניהם: "דוד מאמאן", משה גזאלן", "יצחק ברדוגו", ועוד.
[1], עא, [1] דף. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשני דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי יד, ספרים עם הגהות וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
לא נמכר
שטר בכתב-יד, בכתב-ידו ובחתימתו של רבי רפאל עמרם מאמאן "המלאך רפאל", ובחתימת רבי ראובן אג'ייני. צפרו, תרס"ה [1905].
אישור על ביטול כל תביעה ממונית מיהודה בן מכלוף תורג'מאן מטעמם של עמרם בה"ר יהודה בן סמחון ומכלוף בה"ר יחייא בן פרץ. השטר נכתב כולו בכתב-ידו של רבי רפאל עמרם מאמאן, שהוסיף בסופו את חתימתו. לצדו חתם רבי ראובן אג'ייני (תרל"ח-תש"ב), מחכמי ומקובלי צפרו [ראה אודותיו חומר מצורף].
רבי רפאל עמרם מאמאן (תרל"א-תש"ז), מגדולי רבני העיר צפרו שבמרוקו, אשר כונה לגודל צדקתו וקדושתו "המלאך רפאל". שימש כדיין בצפרו ונודע כאחד ממנהיגי הקהילה. בין היתר היה ממונה על הצדקה, ענייני הכשרות ושאר תקנות הקהל. נודע גם כמקובל ופועל ישועות, ורבים היו באים לשמוע בעצתו ולהתברך מפיו.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי הדף. נקב קטן.
אישור על ביטול כל תביעה ממונית מיהודה בן מכלוף תורג'מאן מטעמם של עמרם בה"ר יהודה בן סמחון ומכלוף בה"ר יחייא בן פרץ. השטר נכתב כולו בכתב-ידו של רבי רפאל עמרם מאמאן, שהוסיף בסופו את חתימתו. לצדו חתם רבי ראובן אג'ייני (תרל"ח-תש"ב), מחכמי ומקובלי צפרו [ראה אודותיו חומר מצורף].
רבי רפאל עמרם מאמאן (תרל"א-תש"ז), מגדולי רבני העיר צפרו שבמרוקו, אשר כונה לגודל צדקתו וקדושתו "המלאך רפאל". שימש כדיין בצפרו ונודע כאחד ממנהיגי הקהילה. בין היתר היה ממונה על הצדקה, ענייני הכשרות ושאר תקנות הקהל. נודע גם כמקובל ופועל ישועות, ורבים היו באים לשמוע בעצתו ולהתברך מפיו.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים בשולי הדף. נקב קטן.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי יד, ספרים עם הגהות וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב (כ-11) שורות בכתב-יד-קדשו וחתימתו של רבי "ישראל אביחצירא ס"ט" [ה"בבא סאלי"], בכתיבה נאה במיוחד, מתקופת כהונתו כרב ראשי של ארפוד במרוקו. ארפוד, סיון תש"ו [1946].
נשלח אל סי' דוד אלחייאני מ"עי"ת אסכנדרייא של מצרים" (אלכסנדריה). בתוך הדברים מברך ה"בבא סאלי": "...ובעה"י יעשה ויצליח זכות אדמו"ר עט"ר רבינו הגדול... מרן רבינו יעקב אביחצירא".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". נכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא שליט"א.
נייר מכתבים רשמי. 31 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
נשלח אל סי' דוד אלחייאני מ"עי"ת אסכנדרייא של מצרים" (אלכסנדריה). בתוך הדברים מברך ה"בבא סאלי": "...ובעה"י יעשה ויצליח זכות אדמו"ר עט"ר רבינו הגדול... מרן רבינו יעקב אביחצירא".
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" (תר"ן-תשמ"ד 1889-1984), בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. הוציא לאור מכתבי זקנו רבי יעקב. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תש"י עלה לירושלים, ובשנת תשי"ז חזר למרוקו. בשנת תשכ"ד שב לארץ ישראל. קבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כ"פועל ישועות". נכדיו הם האדמו"רים המפורסמים לבית אבוחצירא שליט"א.
נייר מכתבים רשמי. 31 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי יד, ספרים עם הגהות וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
"זכרון לבני ישראל" - כרוז נגד נתן העזתי "נביאו" של משיח השקר שבתי צבי, מטעם רבני ונציה. ונציה, [תכ"ח 1688].
"...בפתע פתאום חדשים מקרוב באו, קול חרדה שמענו וכל הקריה הומה... הבחור נתן העזתי שהרעיש את כל העולם כלו, או הרעישו אחרי'[ם] בשבילו... בהיותו מכונה... בשם נביא...".
דף גדול, מודפס בשתי עמודות, עם מסגרת מעוטרת. כרוז רבני וונציה נגד נתן העזתי, בעת שסבב בערי איטליה לחזק את מאמיניו [לאחר התאסלמותו של שבתי צבי]. בין היתר ביקר אז נתן העזתי גם בעיר ונציה, נחקר ע"י רבני העיר והוכרח על ידם לחתום על הודאה שהוא חוזר בו מנבואתו על משיחיותו של שבתי צבי.
בכרוז מספרים רבני ונציה על החקירה שערכו לנתן העזתי: "ובטרם נסיעת האיש הלזה מאתנו יום ב' אור לי"ג למב"י שעבר נתוועדנו פה יחד כל רבני ישיבתנו הכללית עם ראשי ומנהיגי קהלות המדינה יצ"ו וקראנו אותו ובא לפנינו, ואחרי החקירות והבדיקו' ששאלנו מאתו על חלומותיו ועל דבריו מאין השיג ידו להשיב לנו אפילו דבר א' של טעם לשום א' מהם כסתה כלימה פניו וכמעט שנשתתק...". הם כותבים כי "רוח רעה בעתתו ורוח שטות הטעתו להדמות בעיניו ולהגיד מה שלא היה ולא נברא, וסכלותו בעיקרי הקבלה היא הורתו שלא בקדושת לידתו... לשים חשך לאור ולומר על טמא שהוא טהור...".
בעמודה השניה נדפס נוסח ההודאה שעליה חתם נתן העזתי, תחת הכותרת: "ואלו הם דברי נתן העזתי, הועתקו מטופס נחתם ונכתב מידו ממש לעיני מעלת הרבנים וראשי המדינה בויניציאה ליל ב' יום ג' למב"י שנת התכ"ח". לפי נוסח ההודאה, נתן העזתי מאשר בחתימתו כי "אחרי אשר הורו רבני ויניציאה שאף על פי שאמרתי שראיתי המרכבה כמו שראה יחזקאל הנבי' והיתה הנבואה לומ' שבתי צבי הוא המשיח, מוטעה אני ואין באותה ראיה ממש, הודיתי לדבריהם ואמרתי כי מה שנתנבאתי על שבתי צבי אין בו ממש".
לאחר נוסח זה נדפסו שני נוסחי "מעשה בית דין" מהעיר איפסולה ואדרינופול, ובהם תנאים שהתנו חכמי המקום עם נתן העזתי שלא ימשיך בפעילותו.
למעשה, לאחר הפצת כרוז זה הכחיש נתן העזתי כי חזר בו מדבריו וטען כי ההודאה הוצאה ממנו בכח וכי היה אנוס לחתום עליה (ראה על כך: ג' שלום, שבתי צבי, כרך ב, עמ' 649-653).
55X38 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי, סימני קיפול, קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, קרע עם חסרון ופגיעה במסגרת המעוטרת, בפינה השמאלית-תחתונה.
"...בפתע פתאום חדשים מקרוב באו, קול חרדה שמענו וכל הקריה הומה... הבחור נתן העזתי שהרעיש את כל העולם כלו, או הרעישו אחרי'[ם] בשבילו... בהיותו מכונה... בשם נביא...".
דף גדול, מודפס בשתי עמודות, עם מסגרת מעוטרת. כרוז רבני וונציה נגד נתן העזתי, בעת שסבב בערי איטליה לחזק את מאמיניו [לאחר התאסלמותו של שבתי צבי]. בין היתר ביקר אז נתן העזתי גם בעיר ונציה, נחקר ע"י רבני העיר והוכרח על ידם לחתום על הודאה שהוא חוזר בו מנבואתו על משיחיותו של שבתי צבי.
בכרוז מספרים רבני ונציה על החקירה שערכו לנתן העזתי: "ובטרם נסיעת האיש הלזה מאתנו יום ב' אור לי"ג למב"י שעבר נתוועדנו פה יחד כל רבני ישיבתנו הכללית עם ראשי ומנהיגי קהלות המדינה יצ"ו וקראנו אותו ובא לפנינו, ואחרי החקירות והבדיקו' ששאלנו מאתו על חלומותיו ועל דבריו מאין השיג ידו להשיב לנו אפילו דבר א' של טעם לשום א' מהם כסתה כלימה פניו וכמעט שנשתתק...". הם כותבים כי "רוח רעה בעתתו ורוח שטות הטעתו להדמות בעיניו ולהגיד מה שלא היה ולא נברא, וסכלותו בעיקרי הקבלה היא הורתו שלא בקדושת לידתו... לשים חשך לאור ולומר על טמא שהוא טהור...".
בעמודה השניה נדפס נוסח ההודאה שעליה חתם נתן העזתי, תחת הכותרת: "ואלו הם דברי נתן העזתי, הועתקו מטופס נחתם ונכתב מידו ממש לעיני מעלת הרבנים וראשי המדינה בויניציאה ליל ב' יום ג' למב"י שנת התכ"ח". לפי נוסח ההודאה, נתן העזתי מאשר בחתימתו כי "אחרי אשר הורו רבני ויניציאה שאף על פי שאמרתי שראיתי המרכבה כמו שראה יחזקאל הנבי' והיתה הנבואה לומ' שבתי צבי הוא המשיח, מוטעה אני ואין באותה ראיה ממש, הודיתי לדבריהם ואמרתי כי מה שנתנבאתי על שבתי צבי אין בו ממש".
לאחר נוסח זה נדפסו שני נוסחי "מעשה בית דין" מהעיר איפסולה ואדרינופול, ובהם תנאים שהתנו חכמי המקום עם נתן העזתי שלא ימשיך בפעילותו.
למעשה, לאחר הפצת כרוז זה הכחיש נתן העזתי כי חזר בו מדבריו וטען כי ההודאה הוצאה ממנו בכח וכי היה אנוס לחתום עליה (ראה על כך: ג' שלום, שבתי צבי, כרך ב, עמ' 649-653).
55X38 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי, סימני קיפול, קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, קרע עם חסרון ופגיעה במסגרת המעוטרת, בפינה השמאלית-תחתונה.
קטגוריה
פולמוס – ספרים ודפים בודדים
קָטָלוֹג