שו"ת עבודות הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי. פרנקפורט דמיין, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה. שער מאויר.
חתימות בדף השער: "הק' שלמה זלמן אולמן"; "---- פוליץ"; הקדשה (משנת תר[צ]"ז), בכתב יד וחתימת רבי "יצחק ליב בלויא", לגיסו רבי פנחס דוד פריידיגר.
מעט הגהות ותיקונים בכתב-יד. חלקם כפי הנראה בכתב-ידו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא.
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אולמן (תקנ"ב-תרכ"ג), בעל שו"ת "יריעות שלמה". מגדולי רבני הונגריה. התמנה לרבנות עפ"י השתדלות ה"חתם סופר", ועשרות שנים כיהן ברבנות העיר מאקאווא (Makó). חתנו של רבי שמחה בונים אייגר רבה של מטרסדורף (אחי רבי עקיבא איגר).
רבי יצחק ליב בלויא מפרשבורג-בני ברק, חתנו ואחיינו של רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בעל ה"דעת סופר".
[4], צד, [4] דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי פטריה. בלאי (והדבקות נייר) בשולי הדפים. פגמים חסרים בשולי שני הדפים האחרונים. כריכת חצי עור עתיקה ופגומה.

שני ספרים שנדפסו ברוסיה-פולין בשנות הת"ק, עם רישומי בעלות וחתימות שונות:
· ספר משנת חכמים, חידושים על משניות, חלקים א-ג, מאת רבי משולם פייביש מקרעמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. (שערים נפרדים לסדרי זרעים, מועד ונשים). הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות [תלמיד הבעש"ט] ורבנים נוספים. בראש סדר נשים, הסכמות רבי אליעזר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבאך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
רישומי בעלות שהספר שייך לרבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין, בכתב ידם של כמה מתלמידיו (אחד מהם בחתימת "תלמידו השאוב מיים חיים מבאר תורתו הקדושה הק'... וואהלבערג מק"ק טאוויאן"); חתימה נוספת: "אני הק' יצחק אויש אויס מיהאלפאלווע".
[3], לג; [1], טו; [1] כב דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. כריכה מקורית בלויה. ללא חלקים ד-ו על סדרי נזיקין קדשים וטהרות.
· ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. ווארשא, תקס"א 1801. מעבר לדף השער שלש הסכמות והקדמה. בדף [2] (שנוסף לאחר ההדפסה), מופיעה הסכמת המגיד מקוזניץ מהתאריך כ' חשון תקס"ב, שתי הסכמות נוספות, והקדמה נוספת מהמו"ל.
רישום בעלות בשער שהספר "שייך לאא"ז מו"ר זקני... הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ מו"ה אברהם יצחק וו"ב" [ווינברגר]; חתימה בכתב רש"י אשכנזי: "אברהם יצחק וו"ב אב"ד דק"ק קליינווארדיין"; חתימות נוספות: "דוד ברודא"; "הק' יוסף הלוי מוישניצא"; "הק' בער הרש מע"ג".
[2], צו דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נזקי עש בשולי ארבעת הדפים האחרונים. כריכה ישנה, עם שדרת עור. [שער וואריאנט. ראה מאמר חיים ליברמן, הערות ביבליוגרפיות ג. לתולדות הדפוס בווארשא - ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס , ניו-יורק תש"ג, עמ' 21-22].
הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין. רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב), בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר".

ספר כונת האגדות - כפתור ופרח, ביאורי אגדות הש"ס, מאת רבי יעקב לוצאטו, אמשיטלרדם (אמשטרדם), תס"ט 1709.
חתימה עתיקה בדף השער: "הק' חיים מיכל". בדף השער רשומות שתי הקדשות מעניינות בכתב ידו וחתימתו של רבי געטש ("געטשליק") שלזינגר, שנכתבו בשנת תר"א לחברו רבי אליהו מונק מדאנציג, בעת לימודם בישיבת בעל ה"ערוך לנר" באלטונה, בשנת תר"א (1841):
"מנחת זכרון לברית אהב[ה], ואינ'[נה] תלוי'[ה] בדבר בטי[לה], אלא בדבר תור'[ה] שיש בו קניי'[ן] שמים וארץ. לאהובי חברי היקר מהו[דר] ומפואר בתור[ה] ובמעלו[ת] המדות, הבח'[ור] הנעלה כמה"ו אלי'[הו] כהן מדאנציג. פה אלטונא... תר"א. מנאי הק' אליקום געטשליק".
"מזכרת דודים, אהבת ידידים, הלא היא מתענוגות נפש, לכן אהובי, חברי ידיד נפשי, גם זאת בקשתי אליך, שיעלה נא זכרוני, על מחשבות וטוהר לבבך, כי גם אם גווית[ינו] יפרדו – נפשותינו ונשמתינו יהי'[ו] מצומדים באהבה מזכרת. לכן קבל נא אהובי, מנחתי מנחת עני, כפי טוהר לבבי ורצוני, חבירך המקושר בעבותות אהבה – הק' אליקום געטשליק בן לא"א טעביל הי"ו".
הגאון הקדוש רבי אליקום געטשליק שליזנגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". נולד לאביו רבי דוד טעביל בעיר פלעהינגען (דרום-מערב גרמניה). תלמיד רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" בישיבת מנהיים, וכאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" בהמבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בהמבורג בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
רעו האהוב, הגאון רבי אליהו הכהן מונק (תקע"ה-תרנ"ט), בנו של הגאון רבי מיכל ליב (יחיאל אריה) מונק ראב"ד דנציג. תלמיד מובהק הגאון רבי עקיבא אייגר בישיבת פוזנא (יש אומרים שהיה גם תלמיד הגאון בעל ה"בית מאיר"). לאחר פטירת רבו רבי עקיבא אייגר, עבר רבי אליהו (בשנת תקצ"ח בערך) ללמוד בישיבת אלטונה אצל בעל ה"ערוך לנר". באותה תקופה נקשר בקשרי ידידות עם רעו רבי געטש שלזינגר, קשר שנשמר כל ימי חייהם - ואף נהיו מחותנים במשך השנים, כאשר רבי משה שלזינגר בנו של רבי געטש, נשא את העני בתו של רבי אליהו (אף בדור השלישי של נכדי רבי געטש ורבי אליהו, נישאו כמה מהם זה לזה). רבי אליהו כיהן כמרביץ תורה באלטונה, ומעורכי כתב העת "שומר ציון הנאמן". משנת תרל"ג כיהן כרב ב"קלויז" בהמבורג, ומשנת תר"מ דיין הקהילה בהמבורג. בניו ונכדיו כיהנו ברבנות בגרמניה, אנגליה וארה"ב. בדף ב/1 בעותק שלפנינו מופיעה חותמת (מטושטשת) באנגלית, של הרב מונק מלונדון.
קלא דף. 19 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ונזקי עש (על הטקסט). כריכה ישנה בלויה.