שלשה ספרי חסידות וקבלה חשובים, הכרוכים יחד:
· תניא, ליקוטי אמרים, מהאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. יאס, תר"ג 1843. הסכמות רבי משולם זוסיל מאניפולי ועוד הסכמות מדפוס סלאוויטא. במהדורה זו נדפסה לראשונה הסכמתו של האדמו"ר רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי.
חתימות של רבי יעקב אליהו כהנא שפירא בן רבי יחיאל אשר שמואל אב"ד זאלין [אביו הרב מזאלין (נפטר תרי"ז), גאון וחסיד מפורסם. חותנו של האדמו"ר רבי שלמה ליב מלענטשנא. עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם בניו רבי יעקב אליהו ורבי אליעזר נתן, אבות משפחות כהנא-שפירא בירושלים].
· ספר מלאכי קודש, פיוטים ותחנות, תוכחת מוסר ופירוש מהבעש"ט על פרק ק"ז בתהלים "הודו לה'... יאמרו גאולי...". ירושלים, תרכ"ב 1862. דפוס רבי ישראל בק. חתימת רבי "משה ליב חיימזאהן".
· ספר אותיות דר' יצחק, חיבור קבלי על סדר אותיות א-ב, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ. דובנא, [תקס"ד 1804]. מהדורה שניה. (סטפנסקי חסידות, מס' 38). הסכמת רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא. בשער חתימה עתיקה של "ישראל ממע---".
המחבר רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), מקובל וצדיק נסתר, מן הל"ו צדיקים בדורו של הבעש"ט, ומרבותיו של רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". שימש כשו"ב ומלמד בכפר זורוביץ, והבעש"ט היה נוסע להמתיק סוד עמו. מחבר הספרים "רזא מהימנא" (לבוב, תקנ"א) "אותיות דרבי יצחק" (זולקווא, תקס"א) ו"יסוד יצחק" (זולקווא, תק"ע).
[2], צב דף; [1], ב-כ, [2], כה-כח דף; [4], לט, יג דף. כ-16 ס"מ. נייר לבן וירקרק. מצב משתנה. שני הספרים הראשונים במצב בינוני. בלאי וכתמים. נקבי עש ודפים מנותקים. הספר השלישי "אותיות דרבי יצחק" במצב בינוני-גרוע. נזקי עש על הטקסט. בלאי ודפים מנותקים. כתמים. קרע חסר בדף א' בספירה השניה. כריכה ישנה ובלויה.

ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") כותב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהן של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו, רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף; חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.