בית הקברות היהודי הישן בווילנא - שני תצלומים, מאת צלם לא ידוע. [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
שני תצלומים שבהם נראה בית הקברות היהודי הישן בווילנה, שנהרס בתקופת מלחמת העולם השניה.
1. תצלום ובו נראה אוהל הגר"א ועליו הכתובת "פ"נ הגאון רבינו אליהו". לצדו נראות מצבות נוספות: מצבתה של אשת הגר"א, מצבתם המשותפת של ר' אליהו [מיילעס] "שתדלן" ושל רבי שלמה זלמן אבי הגר"א, מצבתו של רבי שלמה זלמן ['ר' זעלמעלע'] מוולוז'ין (תלמיד הגר"א ואחיו של ר' חיים מוולוז'ין), מצבת אביו של רבי חיים מוולוז'ין ומצבות אנשי-שם נוספים מקהילת וילנה.
17X11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרע חסר קטן בפינה הימנית-עליונה.
2. תצלום ובו נראה בית הקברות בזווית רחבה. ברקע נראה מגדל גדימינאס השוכן מעבר לנהר נריס. בין המצבות נראות שתי נשים יהודיות בלבוש מסורתי.
בית הקברות היהודי בווילנא שכן על גדת הנהר נריס בפרבר שפינישוק (Šnipiškės) וכונה על שמו. לעתים נקרא גם "אלטער פעלד" ("השדה הישן") או "פירמונט" (Piramónt), על שם אחוזה ששכנה בסמוך לו. על פי המסורת החלו יהודי וילנה לטמון את מתיהם בבית קברות זה בשנת רמ"ז (1487), וחדלו להשתמש בו בשנת תק"צ (1830) בקירוב. בית הקברות נהרס בידי השלטונות הסובייטים בשנת 1949 בקירוב ועל שטחו הוקם אצטדיון ספורט, אך לפני שחרשוהו התירו השלטונות להעתיק את עצמות הגר"א ואת עצמותיהם של כמה מן הקבורים לצדו אל בית הקברות החדש.
23X17 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים בשתי הפינות הימניות.

אוסף גדול של חוברות ודפי תפילה, לאירועים שונים, מטעם קהילות ומוסדות יהודיים באנגליה, 1871-1971.
כ-55 חוברות ודפים מודפסים. רובם נדפסו בלונדון, ומיעוטם במנצ'סטר, צ'לסי ואוקספורד.
כולל תפילות לרגל מאורעות שונים בהיסטוריה של יהדות אנגליה ושל הממלכה המאוחדת בכלל: תפילות להצלחת המלחמה ולשלום חיילי אנגליה במלחמת העולם השניה (לדוגמה: תפלה ותחנונים, לתשועת אנשי צבאותינו – The Nazi War. לונדון, 1940; סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, 1941; ועוד); תפילות הקשורות למלחמת הבורים באפריקה (תפלה להצלחת חיל המלכה יר"ה במדינת אפריקה הדרומית בשנת תר"ס לפ"ק". לונדון, 1899; קול תודה וזמרה, בעת אשר שבתה המלחמה בין צבאות מלך בריטניאה והקמים עליו בארץ דרומית באפריקיא וברית שלום נכרתה ביניהם. לונדון, 1902); תפילות וטקסים לארועים שונים בחיי בית המלוכה הבריטי (לדוגמה: תפלה בעד החולה הנסיך. לונדון, 1872; מספד מר על מות גבירתנו המלכה ויקטוריאה. לונדון, 1901; ועוד), הספדים ואזכרות לרבנים ואישים שונים, ארועים שונים בחיי הקהילות והיהודים (חנוכת בתי כנסת, עשור לעצמאות ישראל, ועוד); ועוד פריטי נייר.
כ-55 חוברות ודפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.

ספר מגדול דוד, פירוש למגילת רות, עם שיר הילולים, זמר נאה לנתינת ספר תורה, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, [ת"מ-תמ"א 1680-1681]. מהדורה יחידה.  
"שיר הילולים" הוא שיר הבנוי משלושה-עשר בתים כנגד שלוש-עשרה מדות הרחמים ומבוסס על אותיות שם ה'. "שיר הילולים" נדפס עם שער נפרד, והוא נדיר ואינו מופיע בכל העותקים. בעותק לפנינו נכרך הקונטרס "שיר הילולים" בראש הספר במקום בסופו.
הפירוש למגילת רות נכתב לאמיתו של דבר בידי רבי חיים הכהן מארם צובא ולא מאת רבי דוד לידא. עוד על כך ראה: א' פריימאנן, ר' דוד לידא והצטדקותו ב"באר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סאקאלאוו, ווארשא תרס"ד, עמ' 456-457.
רבי יעקב עמדין התנגד בחריפות לספר והאשים את המחבר בגניבה ספרותית: "כאשר תראה בשיר חילולים[!] בסוף ס' מג"ד [מגדול דוד] שעשה המביא הספר לדפוס על שמו בגניבת דעת הבריות... ולא ידע... כי נשאר שמו של המחבר האמתי חתום עליו, שסיים לחיים" (תורת הקנאות, לבוב תר"ל, עמ' 145).
בתחתית דף השער של שיר הילולים הוסיף המדפיס: "בדפוס המעולה והמשובח דוד תרטאס, אחיו של הקדוש הנשרף על ייחוד קדושת השם יצחק תרטאס ז"ל". [יצחק תרטאס, אחיו של מדפיס הספר, היגר בשנת 1641 לעיר רסיפה בצפון-מזרח ברזיל, שהיתה באותה העת תחת שלטון הולנדי. בשנת 1644 עבר לבאהיה - אזור שהיה תחת שלטון פורטוגזי, שם נתפס על ידי השלטון בגין היותו יהודי, והועבר לליסבון לשם חקירה בידי האינקויזיציה. לאחר משפט ארוך, בו סירב לנטוש את אמונתו, נידון למוות והועלה על המוקד].
בעמוד האחרון של שיר הילולים נדפס שם פועל הדפוס: "על ידי הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל".
[2] דף: שיר הילולים. ה-עג דף: ספר מגדול דוד. חסרים דף השער וארבעת דפי ההסכמות לספר מגדול דוד. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש ופגמים קלים. כריכת עור, עם פגמים.

ארבעה ספרים שנדפסו בפראג, שלושה מהם בשנות הת' (המאה ה-17) ואחד בשנת תקי"ט (1759):
· ספר זכרון, קיצורי הלכות מכל ארבעת חלקי שלחן ערוך בצורת חרוזים, מאת רבי יצחק שפירא כ"ץ אב"ד מעזריטש. [פראג, ת' 1640 בערך]. מהדורה יחידה לחלקים יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט (חלק אורח חיים נדפס כנראה קודם לכן, בקראקא בסביבות שנת שצ"ה).
[66] דף (במקור מופיע חלק חושן משפט ראשון ואחריו החלקים: אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. בעותק שלפנינו נכרכו החלקים בסדר שונה: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. שיקומים בנייר דבק. במספר דפים כתמים בהירים וחותמות מטושטשות. כריכה חדשה.
· ספר ילקוט חדש, ליקוט ערכים ע"פ סדר הא"ב ממדרשים וספרי מקובלים, [מאת רבי ישראל מבלזיץ]. פראג, תי"ז [1657].
בדף השער חתימה: "ע"ה יצחק הלוי ס"ט".
[2], עו, עו-קסא, [12] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. פגעי עש. קרעים ופגמים משוקמים בנייר דבק. כתם בהיר בדף השער. כריכה מחודשת.
· ספר הישר, ספור פרשיות התורה על פי מדרשים ומקורות נוספים, מאת מחבר לא נודע. פראג, [בין השנים תי"ז-תכ"ח 1668-1657].
בדף השער ובמקומות נוספים חתימות "יצחק זעליגמן שלעיקר", "יצחק זעליגמן בר חיים יוסף שלעיקר זצ"ל מפיורדא", עם פרט השנה תקי"ד.
[84] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים, פגעי עש קשים, משוקמים באופן מקצועי. כריכה מחודשת.
· ספר יד חיים, כללי דקדוק, מאת רבי חיים שק. פראג, [תקי"ט 1759]. מהדורה יחידה.
בדף השער חתימות בעלים. בדף האחרון רישום בכתב-יד של חידה שפתרונה הוא השם 'שמואל'.
כח דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דף השער מודבק בשוליו הפנימיים. כריכה מחודשת.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.