מחזור כמנהג ק"ק רומה, חלק שני, תפילות למועדי תשרי. מנטובה, שי"ט-ש"כ [1559]. [דפוס יעקב כהן מגזולו]. כרך בפורמט קטן.
קולופון: "ותהי השלמתו בימי חנוכה שנת ב'ש'ו'ב'י' [ש"ך]... זה שלש שנים התחלנו בהדפסתו ואחרנו עד עתה... כי... הוכרחנו להדפיס בנתים[!] ספרים אחרים הנם ספר לוית חן, תקוני הזהר, מערכת האלהות, תולדות יצחק, חובת הלבבות, מקור חיים ומחזור גדול, וספר הזהר אשר אנחנו עתה בהדפסתו..." [הכוונה למהדורה הראשונה של ספר הזוהר שנדפסה באותם ימים במנטובה].
[1], רנ-תקלב דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. פגעי עש בדף השער (הדף עבר שיקום וחיזוק). קרע עם חסרון בתחתית הדף האחרון, עם פגיעה בשורת הטקסט האחרונה, משוקם. פגמים קלים משוקמים במקומות בודדים נוספים. אחד מן הדפים באמצע מנותק. כריכה חדשה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

שער השמים - סידור לכל השנה כמנהג פולין, עם פירושים, דינים והנהגות, מרבינו ישעיה הלוי הורוויץ בעל השל"ה. אמשטרדם, [תק"ב 1742]. מהדורה שניה.
ביאור התפילה מבעל השל"ה, בעיקר על דרך הסוד (על פי ספרים שונים ובעיקר כתבי האר"י שהיו לפניו בכתב-יד), עם ליקוטי דינים והנהגות שליקט נכדו המו"ל מספר "שני לוחות הברית".
השל"ה הקדוש כתב את סידורו במטרה להדפיסו ולהפיצו ברבים, כפי שכתב בצוואתו לבניו: "עלה במחשבתי לחבר חיבור הקדוש הזה, כדי שיהיה נדפס שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפלות ישראל". התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב - אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה, שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל שני לוחות הברית, והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כחו בכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאונים הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
בדף השער חתימה עתיקה (מחוקה בחלקה): "...אופנהיים מפ"ב" [אולי ממשפחת רבי בער אופנהיים אב"ד פרידבורג והמדינה, סבו של רבי בער אופנהיים מפרשבורג בעל "מי באר"].
שני כרכים. כח, דש דף; שה-תקסח דף. 16 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. במספר מקומות פגעי עש על הטקסט. מספר דפים (כולל השער) משוקמים ומחוזקים בהדבקות נייר. כריכות חדשות.
במקביל נדפסה הוצאה עם פיוטים "כמנהג אשכנז", הזהה להוצאה הנוכחית עד דף שסד (פרט לשער). מדף שסה ואילך (קונטרס צב) נדפס בשולי הדף הראשון של כל קונטרס: "פוליש" (בהוצאה המקבילה נדפס: "אשכנז").

סידור בית תפלה כמנהג איטליה. פיזה, [תקע"ו 1816]. מהדורת כיס.
סד, מט-רכד דף. 7.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור מקורית נאה עם עיטורים מוזהבים בשדרה.

סידור בית תפילה, כמנהג ק"ק איטאלייאני. ליוורנו, [תרכ"ב 1862].
כרך בפורמט מיניאטורי, עם כריכת עור מקורית. על הכריכה הטבעת עיטורים מוזהבת. אבזם מתכת נאה לסגירה.
רפח דף. 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים צבעוני. כריכת עור מקורית, עם אבזם מתכת. פגמים קלים בכריכה.