כרוז אל הקהילה היהודית, מטעם "אספת פקידי בני ישראל יושבי צרפת ואיטאליה", לקראת כינוס "הסנהדרין של פריז". פריז, "חדש תשרי שנת אראנו נפלאות לפ"ק" [תקס"ז], ה-6 באוקטובר, 1806. עברית וצרפתית, עמודה מול עמודה.
כרוז מודפס, הפונה אל "אחינו עדת ישורון", אשר פורסם מטעם אספת נכבדי הקהילות היהודיות של צרפת ואיטליה במטרה לעודד השתתפות ב"סנהדרין של פריז".
לאורך הכרוז מתוארים באריכות החשיבות הגדולה הטמונה בכינוס "הסנהדרין של פריז" וגדולתו של נפוליאון, ולקראת סופו נכתב: "הנה מה טוב ומה נעים לכל עדת בני ישראל ישבי איורופה [אירופה] לעזר בטובת אנשי אמונתם כן כאשר הוא לנו לכבוד ולתפארת להסב אלינו אור פני מלך נשא ורם כמוהו. אין כמונו בארץ עם אשר לו יאות לאהוב את אדוניו ולהשתבח בתהלתו, כי מי כמונו היום יתהלל במלך הגדול הזה, אשר הוציא לאור משפטנו, ופרשז עלינו אברת חסדיו, להקים מעפר אביוני אדם, להשיב הנדחים ממקהלות, ויאשר בארץ עם המתהלך גם מאז בישרו בקרב ביתו, ויָשֶב לו הוד יקרו, וילמדהו לדעת ערכו, ויבטיחהו כי ככל האזרח כמוהו יהיה: הן אלה קצות חסדיו אשר הגדיל לעשות עמנו נאפוליאון האדיר...".
ב-30 למאי 1806, על רקע גל של אנטישמיות באזור אלזס-לוריין, כינס קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה אסיפה של בעלי הון, רבנים, ואנשי ציבור יהודיים בצרפת ובאיטליה ("אספת הנכבדים"). בפני האספה הוצגו תריסר שאלות שנועדו להעריך את מידת הזדהותם עם האימפריה הצרפתית ואת יחסם אליה, ובפרט לבחון האם קיימת סתירה בין חוקי היהדות לחוק הצרפתי. התשובות שהתקבלו, אשר ביטאו את זיקתם של היהודים לצרפת, היו לשביעות רצונו של נפוליאון, והוא ביקש להעניק להן תוקף חוקי ולהפכן לבסיס החקיקה בדבר מעמדם של היהודים. לצורך כך כינס אספה נוספת, מצומצמת יותר, של רבנים ואנשי ציבור יהודים, אשר נקראה "הסנהדרין של פריז". הסנהדרין אישרה את תשובות האספה ובכך נתנה להן תוקף הלכתי לכאורה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו עותקים של כרוז זה עם תרגום באיטלקית ובגרמנית בלבד ולא נרשם תרגום בצרפתית. גם בקטלוג הספריה הלאומית מופיעים עותקים עם תרגום בשתי השפות הללו בלבד.
[4] עמ' (גליון מקופל לשניים). 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים.

בית הקברות היהודי הישן בווילנא - שני תצלומים, מאת צלם לא ידוע. [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
שני תצלומים שבהם נראה בית הקברות היהודי הישן בווילנה, שנהרס בתקופת מלחמת העולם השניה.
1. תצלום ובו נראה אוהל הגר"א ועליו הכתובת "פ"נ הגאון רבינו אליהו". לצדו נראות מצבות נוספות: מצבתה של אשת הגר"א, מצבתם המשותפת של ר' אליהו [מיילעס] "שתדלן" ושל רבי שלמה זלמן אבי הגר"א, מצבתו של רבי שלמה זלמן ['ר' זעלמעלע'] מוולוז'ין (תלמיד הגר"א ואחיו של ר' חיים מוולוז'ין), מצבת אביו של רבי חיים מוולוז'ין ומצבות אנשי-שם נוספים מקהילת וילנה.
17X11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרע חסר קטן בפינה הימנית-עליונה.
2. תצלום ובו נראה בית הקברות בזווית רחבה. ברקע נראה מגדל גדימינאס השוכן מעבר לנהר נריס. בין המצבות נראות שתי נשים יהודיות בלבוש מסורתי.
בית הקברות היהודי בווילנא שכן על גדת הנהר נריס בפרבר שפינישוק (Šnipiškės) וכונה על שמו. לעתים נקרא גם "אלטער פעלד" ("השדה הישן") או "פירמונט" (Piramónt), על שם אחוזה ששכנה בסמוך לו. על פי המסורת החלו יהודי וילנה לטמון את מתיהם בבית קברות זה בשנת רמ"ז (1487), וחדלו להשתמש בו בשנת תק"צ (1830) בקירוב. בית הקברות נהרס בידי השלטונות הסובייטים בשנת 1949 בקירוב ועל שטחו הוקם אצטדיון ספורט, אך לפני שחרשוהו התירו השלטונות להעתיק את עצמות הגר"א ואת עצמותיהם של כמה מן הקבורים לצדו אל בית הקברות החדש.
23X17 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים בשתי הפינות הימניות.

אוסף גדול של חוברות ודפי תפילה, לאירועים שונים, מטעם קהילות ומוסדות יהודיים באנגליה, 1871-1971.
כ-55 חוברות ודפים מודפסים. רובם נדפסו בלונדון, ומיעוטם במנצ'סטר, צ'לסי ואוקספורד.
כולל תפילות לרגל מאורעות שונים בהיסטוריה של יהדות אנגליה ושל הממלכה המאוחדת בכלל: תפילות להצלחת המלחמה ולשלום חיילי אנגליה במלחמת העולם השניה (לדוגמה: תפלה ותחנונים, לתשועת אנשי צבאותינו – The Nazi War. לונדון, 1940; סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, 1941; ועוד); תפילות הקשורות למלחמת הבורים באפריקה (תפלה להצלחת חיל המלכה יר"ה במדינת אפריקה הדרומית בשנת תר"ס לפ"ק". לונדון, 1899; קול תודה וזמרה, בעת אשר שבתה המלחמה בין צבאות מלך בריטניאה והקמים עליו בארץ דרומית באפריקיא וברית שלום נכרתה ביניהם. לונדון, 1902); תפילות וטקסים לארועים שונים בחיי בית המלוכה הבריטי (לדוגמה: תפלה בעד החולה הנסיך. לונדון, 1872; מספד מר על מות גבירתנו המלכה ויקטוריאה. לונדון, 1901; ועוד), הספדים ואזכרות לרבנים ואישים שונים, ארועים שונים בחיי הקהילות והיהודים (חנוכת בתי כנסת, עשור לעצמאות ישראל, ועוד); ועוד פריטי נייר.
כ-55 חוברות ודפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.

ספר תורה. [תוניס, המאה ה-18/19]. נתון בתוך תיק עם זוג רימונים ו"יד". [עיראק או איראן, העשורים הראשונים של המאה ה-20].
עץ מחופה קטיפה; כסף ופח כסף בעבודת מקשה, יצוק, חקוק ומולחם; נייר; קלף; דיו.
ספר התורה כתוב על גויל, בכתב-יד האופייני לתוניס, המאה ה-19 [ראה חוות דעת מומחה מצורפת].
התיק מחופה קטיפה ארגמנית ומעוטר בשלוש חגורות של פח כסף, קבועות במסמרות; החגורה האמצעית מעוטרת בדגם פרחוני מעשה מקשה ועל החגורות החיצוניות מופיעות כתובות הקדשה: "תיק זה וספר תורה שבו עשתה אותו האשה וצחה בת המ' שמעון אברהם נסים [... התרצו?]", "ונכ[תב] על מנת בכל מקום שירצו בעלי הס"ת להוציאו ולהניחו הרשות בידם". לאורך שוליו העליונים של התיק קבועה כעין חומת כסף עשויה פרחי שושן. ראש התיק מעוטר בחיפוי כסף המעוצב כרימון עם פעמונים. בתוך התיק מודבקים לוחות נייר עם הקדשה, זהה ברובה להקדשה שעל חגורות הכסף, מעוטרים בדגם פרחוני נאה (אחד מהם נתון מאחורי זגוגית; הלוח השני, שעליו מופיע שם התורמת, חסר ברובו), וסביבם רצועות נייר צבעוניות. פנים התיק מחופה בבד סינטטי ירוק, מודפס בדגם פרחוני (מאוחר). לספר וו כסף קטן הנועל אותו.
על התיק מונחים זוג רימונים מעוטרים שרשרות ובקצותיהן פעמונים, ועליהם חקוקות כתובות הקדשה: "אליהו מזרחי נלב"ע ט"ו טבת ש' תרע"ד", "על נשמת שדרה בת זאכי נתאן".
אל ספר התורה מצורפת "יד" עשויה מוט כסף פשוט, ללא כל עיטורים.
גובה יריעות הקלף של ספר התורה: 48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגמים, קרעים וחורים במספר מקומות.
גובה תיק: 100 ס"מ, קוטר: 28 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כיפופים, שברים ושברים חסרים בעיטורי הכסף. פרימות, קרעים חסרים ופגמים בחיפוי הקטיפה. חיפוי הבד הפנימי הודבק אל התיק באופן בלתי מקצועי ושוליו חתוכים ללא גימור. לוח הנייר השמאלי פגום וחסר ברובו. סרטי הנייר הצבעוניים פגומים וחסרים. על כיפת התיק קבועה במסמרים לוחית מתכת קטנה (חדשה).
גובה הרימונים: 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קורוזיה. כיפופים. שברים. תיקוני הלחמה. שרשרות חסרות, שרשרות קרועות ופעמונים חסרים.
יד: 28 ס"מ. מצב טוב. כיפופים.