תשובה בהלכות מקוואות, (17 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, נכתבה בשולי מכתב שאלה שנשלח אליו בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מונטריאול, קנדה [-ויליאמסבורג, ניו-יורק], סיון, תשי"ד [1954].
השאלה והתשובה נכתבו על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מכתב השאלה של האדמו"ר משאץ כתוב על פני כעמוד וחצי, ותשובת האדמו"ר מסאטמר כתובה בחציו האחרון של העמוד האחורי, 17 שורות בכתב-ידו ובחתימתו.
במכתב השאלה כותב האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ: "...באתי בשורות אלו להצטדק לפני הדר"ג שליט"א, שאולי הביאו לישנא תליתאי עלי ועל הרב הג' ר"פ הירשפרונג שליט"א בענין המקוה דפה... יגענו הרבה עד שזכינו לבנות מקוה לטבילת נשים שיהי' כשר לכל הדעות וכל החומרות". בהמשך המכתב מספר האדמו"ר השואל על תקלה שאירעה במהלך בניית המקוה, ועל אופן התיקון בו תיקן את המקוה באופן אחר מהמתוכנן, "ועתה איזה אנשים (בעלי מחלוקת ר"ל) עמדו לערער עלינו בדבר הזה... התחילו להוציא קלא בישא שהמקוה פסולה ח"ו...". המכתב מסתיים: "בבקשה להשיב לי תיכף... אם אפשר נא להשיב בשולי המכתב הזה דעתו הגדולה והרחבה... יואל בהה"צ ר' מאיר ז"ל משאץ".
בחציו השני של הדף, כותב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר את תשובתו: "הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו... במקומנו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדעות... אם אפשר לתקן שיהי' לכל הדעות, מהראוי לתקן...". בהמשך המכתב מציע האדמו"ר מסאטמר שתי אפשרויות לתקן את בורות המקוה לפי כל הדעות.
מכתב השאלה עם התשובה, נדפסו לראשונה בקובץ מוריה, נג, עמ' כה-כז, ושוב נדפסה התשובה בשו"ת דברי יואל, א, יורה דעה, סימן סו.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ (תרס"ז-תש"מ), בנו של האדמו"ר רבי מאיר משאץ, וחתן דודו-גיסו האדמו"ר המפורסם רבי שלום מוסקוביץ משאץ-לונדון. מצאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן. נסמך לרבנות ע"י גדולי גליציה. הקים את בית מדרשו בלונדון ברובע של סטמפורד-היל. בשנת תש"ט היגר למונטריאול והקים בה את בית מדרשו, והיה פעיל שם במערכות הכשרות והטהרה. בשנת תשכ"ח עלה לארץ ישראל, ומאז סירב לכהן כאדמו"ר. בשנותיו האחרונות עסק בההדרת ועריכת כתבי זקנו רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
1 דף. 2 עמ' כתובים. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו קטן כהה. סימני קיפול.

צרור מכתבים ורשימות בכתב יד (כולל רשימות שיחות וזכרונות מדברי האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א), מסמכים וקבלות, מבני חבורת חסידי קרלין-סטולין בירושלים וארה"ב, מהשנים תשכ"ג-תשמ"ט בערך.
חלק מהמכתבים והרשימות הנם מראשית תקופת כהונתו של האדמו"ר שליט"א, כשהיה עדיין ילד ונער צעיר.
· מכתב התקשרות להדרכת האדמו"ר, ורשימת תקנות שהתקבלו ביניהם. עם 16 חתימות של בני החבורה. ירושלים, תש"ל [1970]. בין החותמים: רבי "שמעון בן רחל לאה שווארץ", רבי "שאול יצחק בן פייגא חנה פריינד", רבי "דוד בן שיינה חנה שפירא", רבי "יואל בן חיה סלבה בוקשפאן", רבי "יואל בן חיה פייגע בוקשפן", רבי "יחיאל צבי בן חיה עקשטיין", ועוד דמויות ידועות מוותיקי חסידי קרלין-סטולין בירושלים.
· רשימת זכרונות מעניינת, עם תיאורים מביקור האדמו"ר בארץ ישראל. כסלו תשל"ב [1971]. · רשימת זכרונות משיחות האדמו"ר ב"חצר הקודש" בברוקלין. תשרי תשל"ד [1973]. · מכתבים שנכתבו להורי האדמו"ר, אודות ההתייעצויות עם בנם בעניני שידוכים. ירושלים, תשכ"ג [1963 – יש לציין כי באותו הזמן היה האדמו"ר כבן שמונה וחצי שנים בלבד!]. · התכתבויות שונות ומעניינות, בין בני החבורה מהארץ ומחו"ל. · קבלות על כספי "מעמדות" שנתקבלו עבור בית האדמו"ר. בחתימות רבי "שאול יצחק פריינד". · "פתקאות "קוויטל" עם בקשות שונות, שנכתבו על מנת למסרן לאדמו"ר. · ניירת מודפסת ומסמכים שונים.
האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א, רבי ברוך יעקב הלוי שוחט (נולד תשט"ו, לאוי"ט). הוכתר בילדותו לאדמו"ר [על מקום סבו האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב, שנפטר בשנת תשט"ז 1955]. בימי ילדותו ונערותו התגורר רוב השנים בבית הוריו בארה"ב, בעוד שרוב בני חבורת החסידים גרו בארץ ישראל, והקימו ובססו בה את מוסדות התורה המפוארים של חסידות קרלין.
כ-75 פריטי נייר (בכתב-יד ובדפוס). גודל ומצב משתנים.

דף גדול בכתב-יד, העתקת תקנות להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא, מהשנים תמ"ז ו-תנ"ו, עם חתימות רבי רפאל אברהם חאיון [שד"ר ירושלים וחברון] ורבי דוד הכהן. [קושטא, בין השנים תק"ל-תק"ס, המחצית השניה של המאה ה-18].
כתיבת סופר בכתיבה ספרדית [תורכיה]. בחלקו העליון של הדף הועתקה תקנה משנת תמ"ז, להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא ל-11 בלבד, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי מתתייא ן' ארוייו, רבי שמואל איקשינו, רבי חיים אגוזי ורבי יוסף קצבי].
לאחר מכן הועתקה תקנה נוספת, משנת תנ"ו, המחזקת את התקנה הקודמת ומאיימת על המפר אותה, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי אברהם רוזאניס, אלייה אלפאנדארי, אליעזר ן' שאנגי, שמואל רוזאניס ויאודה רפאל קמחי].
לאחר מכן מופיע העתקה של אישור על כך ש"טופס זה הועתק מתוך התורף אות באות...", עם העתקת חתימותיהם של רבי מנחם הלוי ורבי יאודה שיוילייו, ולאחר מכן קטע נוסף המעיד על העתקה מדוייקת מתוך ההעתקה הנ"ל. בסופו של הקטע האחרון מופיעות שתי חתימות אוטוגרפיות (מסולסלות), של "הצעיר דוד הכהן ס"ט" ושל "הצעיר רפאל אברהם חאיון הי"ו ס"ט".
יתכן והחותם השני הוא רבי אברהם חאיון, מחכמי ארץ ישראל, שסבב בשליחות ירושלים וחברון במסעותיו לערי תורכיה בשנת תק"נ ובשנת תק"ס (אז נפטר באזמיר), והוציא לאור את הספרים "שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" לרבי יעקב ישראל אלגאזי, עם תוספות והגהות משלו (ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 558-559 ועמ' 604).
דף גדול (מקופל), 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בשוליים. סימני קיפול. קרעים בודדים בסימני הקיפול.