ספר גופי הלכות, חלק שני מספר הליכות אלי, והוא כללי התלמוד וחידושים בש"ס ורמב"ם. מאת רבי שלמה אלגאזי. [אזמיר, תל"ה 1675. מהדורה ראשונה. חסרים דף השער ודפים נוספים].
חתימות של רבי "רפאל יוסף שלום בכמה"ר ח"ר עבדאללה ח"ר משה חיים" [נכד רבי משה חיים ראש רבני בבל, ובן-דודו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", שהיה אף הוא נכד רבי משה חיים]. בשולי דפי הספר הגהות למדניות משלשה או ארבעה כותבים בכתב יד ספרדי [כל ההגהות הינן כנראה מחכמי טורקיה במאה ה-18]. בדף מד/1 הגהה משולבת משני כותבים: הגהה ראשונה מכותב אחד, שעליו משיג ומגיה כותב אחר בשם "חיים", החותם במליצה: "חיים מדבר..." [בכינוי זה היה רגיל לחתום בהגהותיו, רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם"]. חתימת רבי משה חיים ווייס מקליינווארדיין, ומעט הגהות ורישומים בכתב ידו.
בבטנת הכריכה היה מודבק דף נייר (והופרד על ידינו), עם מכתב ארוך ומעניין, הכתוב בעברית ולאדינו, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רחמים חיים מודעי [צפת, אחרי תקנ"ד]. המכתב נכתב אל אחד מחכמי איזמיר, בבקשה לעזרה בענייני פקדונות כלי כסף וכספים, שהופקדו ביד החכם ר"י מולכו, וטיפל בעניינם החכם רבי אליהו ג'יראסי. בהמשך המכתב כותב רבי רחמים מודעי על ספרי "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן", שהדפיס סבו "עט"ר מ"ז זלה"ה" ונמצאים ביד האדון "שלמה ארזי" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), בעל "חיים לעולם", הדפיס בשאלוניקי בשנים תקנ"א-תקנ"ב את הספרים "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן"]. בסיום המכתב, מסיים הכותב: "כה דברי המעתיר בעדו ובעד כל אשר לו מול התנא רשב"י זיע"א... רחמים [חיים] מודעי".
רבי רחמים חיים מודעי, מחכמי ודייני צפת בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב. כיהן כשד"ר צפת בשנת תק"פ בערך, ושמו מוזכר בשטר הסכם משנת תקפ"א בחתימת חכמי הספרדים והאשכנזים. כיהן כדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תק"פ הוא חתום כדיין יחד עם הרבנים רבי אברהם חיים אדאדי ורבי אהרן בן שמואל. נפטר בסביבות שנת תק"צ, ושמה של אלמנתו מוזכר ברשימת נפגעי ה"רעש" של שנת תקצ"ז, שברחו לעיר צידון (ספונות, ו, עמ' תנז).
סבו הגאון הנודע רבי חיים מודעי (בעל "חיים לעולם"), נולד בצפת בשנת ת"פ בערך. בשנת תק"ט יצא לשליחות בחו"ל והשתקע בקושטא, והיה מגדולי חכמי קושטא ואזמיר. בשנת תקנ"ג חזר לארץ ישראל, והשתקע בעיר מולדתו צפת, בה נפטר בשנת תקנ"ד. המכתב שלפנינו נכתב מהעיר צפת ("מול התנא רשב"י") אחרי שנת תקנ"ד, שכן הסב רבי חיים מודעי מוזכר בברכת הנפטרים "עט"ר מ"ז זלה"ה" [=עטרת ראשנו מר זקני זכרונו לחיי העולם הבא].
עותק חסר. ב-מח, נג-נו, סא-קח, קי-קמו, [1] דף (חסרים 13 דף. במקור קנ דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. במספר דפים קרעים ופגמים עם חסרון. דפים מנותקים וכריכה רופפת. חלק מההגהות קצוצות. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
+ מכתב רבי רחמים חיים מודעי: [1] דף. 21X16 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דבק. קרעים ופגמים עם פגיעה בחתימה. חיתוך הדף בשוליו הימניים עם חסרון של כ-3-4 אותיות בתחילת כל שורה.

ספר פסקים וכתבים, מאת רבי ישראל איסרלין. ונציה, ש"ו [1546]. דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאן.
במקביל לו נדפס באותה שנה ספרו השני של המחבר - "תרומת הדשן", ובמהדורות הבאות חברו את שני הספרים לחיבור אחד בעל שני חלקים.
העותק שלפנינו היה שייך לרבני משפחת בירדוגו הנודעים ממכנאס. רישום בדף השער בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מימון", כפי הנראה רבי מימון בירדוגו: "שאול הוא אתי מאת הר' יהודה הלוי בן יוסף ישצ"ו, מימון סי"ט". תחתיו רישום בעלות של בן-דודו רבי פתחיה מרדכי בירדוגו: "נתן לי במתנה מאת הר' יהודה הנז'[כר], פתחיה מרדכי בירדוגו סי"ט", ולצדו רישום בעלות של אחיו רבי יעקב בירדוגו: "זכיתי בו במקנת כספי מנכסי ההקדש שהקדישה לידיסייא אל'[מנת] יעקב ן' שמוא[?] נ"ע, ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט".
בדף השער ובדף שאחריו חתימות "נהוראי אזוביב ס"ט" - לא התברר לנו האם מדובר ברבי נהוראי אזוביב הראשון (ש"ע-ת"נ בערך) מדייני אלג'יר וראש משפחת אזוביב, או בנכדו רבי נהוראי ב"ר סעדיה אזוביב אב"ד אלג'יר (נפטר תקמ"ה).
בדפי הספר למעלה מעשר הגהות בכתב-יד [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?]. בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד (4 עמ' קטנים), עם טיוטת מכתב בדברי תורה, כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?].
בכריכת הספר נעשה שימוש משני בדפי כתב-יד. הכריכה מפורקת בחלקה והדפים הופרדו חלקית. ניתן לראות בהם רשימות רבות, עם שמות אנשים ופרטים שונים, בכתיבה מערבית משנות הת"ק בקירוב.
משפחת בירדוגו (ברדוגו) המפוארת, מן המשפחות הנכבדות ביותר במרוקו, הגיעה למרוקו עם המגורשים מספרד בשנות רנ"ב-רנ"ז (1492-1497) וצאצאיה התרכזו בעיר מכנאס. מסורת משפחתית מספרת כי הם מצאצאי דוד המלך. על מקור השם "ברדוגו" יש אומרים שפירושו בן-דוד (דוגו הוא כינוי לשם דוד), אך אחרים סבורים כי מקור השם הוא בפורטוגזית Bara dogua, ומשמעותו שרביט הזהב. למן המאה הי"ח ואילך העמידה משפחת ברדוגו מתוכה רבנים, ראשי ישיבות ומנהיגי קהילה, דור אחר דור עד ימינו אלה.
רבי מימון בירדוגו (תקכ"ז-תקפ"ד) "הרב המבי"ן" - בעל "לב מבין" ו"פני מבין". בנו של רבי רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל"). רב ומורה צדק במכנאס.
רבי פתחיה מרדכי ברדוגו (תקכ"ד-תק"פ), דיין וראש ישיבה בעיר מקנס, ומגדולי חכמי העיר. מחבר הספרים "פתוחי חותם" ו"נופת צופים". רבי פתחיה מרדכי הוא בנו של רבי יקותיאל ברדוגו (נפטר תקס"ב, אחיו ורבו של "המלאך רפאל").
אחיו רבי יעקב ברדוגו (תקמ"ו-תר"ג), החותם כאן לצדו, היה אף הוא מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס, בעל "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
רבי יהודה ב"ר יוסף הלוי - בעליו הראשונים של הספר - הוא ככל הנראה רבי יהודה הלוי שהיה סופר בית הדין בזמן רבי יהודה בן עטר (מוהריב"ע) ורבי יעקב אבן צור (היעב"ץ), החתום בפסק דין יחד עם רבי שלם אדרעי ורבי בנימין בן סמחון בשנת ת"ץ (ראה: מלכי רבנן, עמ' מה).
רבי נהוראי אזוביב (ת"פ-תקמ"ה בערך), אב"ד אלג'יר, מחכמי אלג'יר ומשורריה. פירושיו על הפיוטים נדפסו בספר 'חכמת מסכן' ליוורנו תקל"ב (ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי ישורון, עמ' 31-32).
עז דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש וקרעים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. כריכה מקורית, פגומה ומפורקת חלקית.