שני מכתבים שנשלחו מהאדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש, לקהל חסידי אמשינוב בתל-אביב, האחד בחתימת ידו, והשני בחתימת המשמש בקודש רבי שלום הכהן.
1. מכתב ברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יעקב דוד בהרה"ק זצללה"ה מאמשינאוו". [תשרי תרצ"ח 1937]. בשולי המכתב הוספה בחתימת סופר המכתב, המשמש-בקודש "שלום הכהן", שהוא המשך למכתב השני דלהלן.
2. מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של המשב"ק רבי "שלום" הכהן, וחותמת האדמו"ר "יעקב דוד קאליש בהרה"ק מאמשינאוו - אב"ד ק"ק זירארדאווי, פלך ווארשא". אודות מטרת כספים שנשלחו מהחסידים בארץ ישראל לרבם האדמו"ר. זערדאוו (ז'ירידוב), תמוז תרצ"ז (1937).
האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תרס"ו-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב וחתן-חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור. גדול בתורה ובקי מופלג בכל חלקי שולחן ערוך. נתקבל כרב בעיר ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. לאחר פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו וכל חסידי אביו קבלו את מרותו. קהילת אמשינוב דרשה שיעקור מעירו לגור באמשינוב, אולם קהילת ז'ירידוב סירבה לוותר על רבם האהוב. לאחר דין ודברים נקבע שרבי יעקב דוד יכהן כרב בשתי הקהילות.
שני מכתבים, 3 דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי. הדבקות נייר ונייר-דבק חומצי עם פגיעות וכתמים בנייר ובחתימת האדמו"ר.

תשובה בהלכות מקוואות, (17 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, נכתבה בשולי מכתב שאלה שנשלח אליו בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מונטריאול, קנדה [-ויליאמסבורג, ניו-יורק], סיון, תשי"ד [1954].
השאלה והתשובה נכתבו על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מכתב השאלה של האדמו"ר משאץ כתוב על פני כעמוד וחצי, ותשובת האדמו"ר מסאטמר כתובה בחציו האחרון של העמוד האחורי, 17 שורות בכתב-ידו ובחתימתו.
במכתב השאלה כותב האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ: "...באתי בשורות אלו להצטדק לפני הדר"ג שליט"א, שאולי הביאו לישנא תליתאי עלי ועל הרב הג' ר"פ הירשפרונג שליט"א בענין המקוה דפה... יגענו הרבה עד שזכינו לבנות מקוה לטבילת נשים שיהי' כשר לכל הדעות וכל החומרות". בהמשך המכתב מספר האדמו"ר השואל על תקלה שאירעה במהלך בניית המקוה, ועל אופן התיקון בו תיקן את המקוה באופן אחר מהמתוכנן, "ועתה איזה אנשים (בעלי מחלוקת ר"ל) עמדו לערער עלינו בדבר הזה... התחילו להוציא קלא בישא שהמקוה פסולה ח"ו...". המכתב מסתיים: "בבקשה להשיב לי תיכף... אם אפשר נא להשיב בשולי המכתב הזה דעתו הגדולה והרחבה... יואל בהה"צ ר' מאיר ז"ל משאץ".
בחציו השני של הדף, כותב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר את תשובתו: "הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו... במקומנו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדעות... אם אפשר לתקן שיהי' לכל הדעות, מהראוי לתקן...". בהמשך המכתב מציע האדמו"ר מסאטמר שתי אפשרויות לתקן את בורות המקוה לפי כל הדעות.
מכתב השאלה עם התשובה, נדפסו לראשונה בקובץ מוריה, נג, עמ' כה-כז, ושוב נדפסה התשובה בשו"ת דברי יואל, א, יורה דעה, סימן סו.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ (תרס"ז-תש"מ), בנו של האדמו"ר רבי מאיר משאץ, וחתן דודו-גיסו האדמו"ר המפורסם רבי שלום מוסקוביץ משאץ-לונדון. מצאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן. נסמך לרבנות ע"י גדולי גליציה. הקים את בית מדרשו בלונדון ברובע של סטמפורד-היל. בשנת תש"ט היגר למונטריאול והקים בה את בית מדרשו, והיה פעיל שם במערכות הכשרות והטהרה. בשנת תשכ"ח עלה לארץ ישראל, ומאז סירב לכהן כאדמו"ר. בשנותיו האחרונות עסק בההדרת ועריכת כתבי זקנו רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
1 דף. 2 עמ' כתובים. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו קטן כהה. סימני קיפול.