מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- (-) Remove and filter and
- יד (19) Apply יד filter
- manuscript (19) Apply manuscript filter
- חסידות (10) Apply חסידות filter
- מכתבים (10) Apply מכתבים filter
- chassid (10) Apply chassid filter
- letter (10) Apply letter filter
- יד, (5) Apply יד, filter
- ופרס (5) Apply ופרס filter
- ותעודות (5) Apply ותעודות filter
- עיראק (5) Apply עיראק filter
- יהדות (5) Apply יהדות filter
- מסמכים (5) Apply מסמכים filter
- ספרים (5) Apply ספרים filter
- בבל (5) Apply בבל filter
- וכורדיסתאן (5) Apply וכורדיסתאן filter
- וכורדיסתאן) (5) Apply וכורדיסתאן) filter
- (עיראק (5) Apply (עיראק filter
- (iraq (5) Apply (iraq filter
- babylonian (5) Apply babylonian filter
- book (5) Apply book filter
- books, (5) Apply books, filter
- document (5) Apply document filter
- iraq (5) Apply iraq filter
- jewri (5) Apply jewri filter
- kurdistan (5) Apply kurdistan filter
- kurdistan) (5) Apply kurdistan) filter
- persian (5) Apply persian filter
- שרידי (4) Apply שרידי filter
- הדפוס (4) Apply הדפוס filter
- עתיקים (4) Apply עתיקים filter
- ערש (4) Apply ערש filter
- מדפוסי (4) Apply מדפוסי filter
- לפני (4) Apply לפני filter
- תקופת (4) Apply תקופת filter
- דפים (4) Apply דפים filter
- אינקונבולה (4) Apply אינקונבולה filter
- (אינקונבולה) (4) Apply (אינקונבולה) filter
- earli (4) Apply earli filter
- from (4) Apply from filter
- incunabula (4) Apply incunabula filter
- leav (4) Apply leav filter
מציג 1 - 12 of 19
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
לא נמכר
דף בכתב-יד על קלף, קטע מתוך פסקי הרא"ש עם הגהות אשר"י. [גרמניה, שלהי המאה ה-14 או ראשית המאה ה-15 בקירוב].
דף שנחתך לצורך שימוש משני בכריכה. כתיבה אשכנזית בינונית, הגהה אחת של "הגהות אשר"י" נכתבה באותיות קטנות יותר, בתוך "חלון". הקטע שלפנינו כולל את פסקי הרא"ש למסכת מועד קטן, פרק שלישי (סימנים פ-פה).
שלושה דפים נוספים מכתב-יד זה שרדו ונכרכו בסוף כתב-יד רב אלפס, לונדון - הספריה הבריטית, קטלוג מרגליות 474, משנת ה'קמ"ו (1386), והם כוללים קטעים ממסכת מועד קטן (פרק ראשון ופרק שלישי), ממסכת סוכה וממסכת ברכות. כפי הנראה, אף בדפים הנ"ל נעשה שימוש משני לכריכה. ראה חומר מצורף.
[1] דף קלף. הטקסט חסר בחלקו בשל חיתוך הדף לצורך התאמתו לכריכה. גובה: 19.5 ס"מ. רוחב: 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, חלקם כהים במיוחד. מספר נקבים עם פגיעה בטקסט.
דף שנחתך לצורך שימוש משני בכריכה. כתיבה אשכנזית בינונית, הגהה אחת של "הגהות אשר"י" נכתבה באותיות קטנות יותר, בתוך "חלון". הקטע שלפנינו כולל את פסקי הרא"ש למסכת מועד קטן, פרק שלישי (סימנים פ-פה).
שלושה דפים נוספים מכתב-יד זה שרדו ונכרכו בסוף כתב-יד רב אלפס, לונדון - הספריה הבריטית, קטלוג מרגליות 474, משנת ה'קמ"ו (1386), והם כוללים קטעים ממסכת מועד קטן (פרק ראשון ופרק שלישי), ממסכת סוכה וממסכת ברכות. כפי הנראה, אף בדפים הנ"ל נעשה שימוש משני לכריכה. ראה חומר מצורף.
[1] דף קלף. הטקסט חסר בחלקו בשל חיתוך הדף לצורך התאמתו לכריכה. גובה: 19.5 ס"מ. רוחב: 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, חלקם כהים במיוחד. מספר נקבים עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
שרידי דפים מדפוסי ערש (אינקונבולה) וכתבי יד עתיקים לפני תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
אוסף דפים עתיקים בכתב-יד, שהוצאו מגניזה. דפים שלמים ברובם.
· קונטרס בן ששה דפים מתוך כתב-יד של חיבור על המצוות, בערבית-יהודית, מתוך פרק העוסק בהלכות שחיטה. כפי הנראה מדובר בחיבור קראי. כתיבה מזרחית מרובעת עתיקה. [המאה ה-13/14].
[6] דף, [12] עמ' כתובים. 18 ס"מ. 21 שורות בעמוד. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות.
· שני דפים, מתוך חיבור בענייני רפואה בערבית-יהודית. כתיבה מזרחית בינונית עתיקה. [המאה ה-14/15]. מתוך פרקים ברפואת העין. בעמ' [3] מופיע תרשים.
[2] דף, [4] עמ' כתובים. 17.5 ס"מ. 15-16 שורות בעמוד. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט.
· שני דפים, בשלושה מהעמודים רישומים בערבית (כנראה בענייני מסחר), ובעמוד הרביעי רשימות בערבית באותיות עבריות. כתיבה מזרחית בינונית עתיקה. [המאה ה-15?].
[2] דף, [4] עמ' כתובים. 18 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים, עם פגיעה בטקסט.
· קונטרס בן ששה דפים מתוך כתב-יד של חיבור על המצוות, בערבית-יהודית, מתוך פרק העוסק בהלכות שחיטה. כפי הנראה מדובר בחיבור קראי. כתיבה מזרחית מרובעת עתיקה. [המאה ה-13/14].
[6] דף, [12] עמ' כתובים. 18 ס"מ. 21 שורות בעמוד. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים עם פגיעה בטקסט במספר מקומות.
· שני דפים, מתוך חיבור בענייני רפואה בערבית-יהודית. כתיבה מזרחית בינונית עתיקה. [המאה ה-14/15]. מתוך פרקים ברפואת העין. בעמ' [3] מופיע תרשים.
[2] דף, [4] עמ' כתובים. 17.5 ס"מ. 15-16 שורות בעמוד. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט.
· שני דפים, בשלושה מהעמודים רישומים בערבית (כנראה בענייני מסחר), ובעמוד הרביעי רשימות בערבית באותיות עבריות. כתיבה מזרחית בינונית עתיקה. [המאה ה-15?].
[2] דף, [4] עמ' כתובים. 18 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים, עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
שרידי דפים מדפוסי ערש (אינקונבולה) וכתבי יד עתיקים לפני תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,500
לא נמכר
תשעה קטעי דפים שמקורם ב"גניזת כריכה" - פירוש רד"ק על נביאים אחרונים (ספר ישעיה) שנדפס בואדי אלחגארה (Guadalajara, ספרד), רמ"ב [1482], בדפוס רבי שלמה אלקבץ.
בשולי הדפים השלמות פסוקים בכתב יד ספרדי מתקופת ההדפסה. הדפים כוללים קטעים מהפירוש לספר ישעיה, פרקים יט, כא-כו.
תשעה דפים. גובה ממוצע: 21 ס"מ. דרגות פגיעה שונות כתוצאה מהכריכה, כתמים וקרעים, משוקמים באופן מקצועי בהשלמת נייר. כרוכים בכריכה.
דפוסו של רבי שלמה אלקבץ מספרד (סבו של המקובל רבי שלמה אלקבץ [השני] מצפת, מחבר "לכה דודי"), היה הדפוס העברי הראשון בספרד, ומן הדפוסים הראשונים של הדפוס העברי בכלל. נדפסו בו כעשרים ספרים, ביניהם הדפוס הראשון של ההגדה של פסח (בשנת ר"מ 1480).
בשולי הדפים השלמות פסוקים בכתב יד ספרדי מתקופת ההדפסה. הדפים כוללים קטעים מהפירוש לספר ישעיה, פרקים יט, כא-כו.
תשעה דפים. גובה ממוצע: 21 ס"מ. דרגות פגיעה שונות כתוצאה מהכריכה, כתמים וקרעים, משוקמים באופן מקצועי בהשלמת נייר. כרוכים בכריכה.
דפוסו של רבי שלמה אלקבץ מספרד (סבו של המקובל רבי שלמה אלקבץ [השני] מצפת, מחבר "לכה דודי"), היה הדפוס העברי הראשון בספרד, ומן הדפוסים הראשונים של הדפוס העברי בכלל. נדפסו בו כעשרים ספרים, ביניהם הדפוס הראשון של ההגדה של פסח (בשנת ר"מ 1480).
קטגוריה
שרידי דפים מדפוסי ערש (אינקונבולה) וכתבי יד עתיקים לפני תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
אוסף דפים עתיקים שהוצאו מ"גניזת כריכה":
· 13 דפים ממהדורת נביאים וכתובים, נאפולי, [רנ"ב 1492 בערך], דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו.
לפנינו הדפים הבאים (ספר זה הוא כנראה הספר הראשון שנדפסה בו ספירת דפים): קהלת - דפים קיט-קכ; "אחשורוש" (מגילת אסתר) - דפים קכב, קכח; ישעיה - דפים רכח, רמה; דניאל - דפים שעו, שעט-שפ; דברי הימים - דפים תכו-תכט.
· דף בכתב-יד, "רשות קודם ההפטרה", פיוט בארמית המתחיל "בריך אלהה עלאה דשכן שכנתיה בשמי מרומה רם על כל רמיה...". כתיבה ספרדית רהוטה [המאה ה-16?]. בראש הדף חתימה מסולסלת [לא מפוענחת].
[14] דף. 30 ס"מ. הדפים נפגעו קשה כתוצאה מהכריכה, שוקמו בהדבקת בד רשת שקוף משני צדיהם, ונכרכו יחד. כתמים קשים וקרעים, עם פגיעה בטקסט, עקבות רטיבות ופגעים. כריכה ישנה, פגומה.
· 13 דפים ממהדורת נביאים וכתובים, נאפולי, [רנ"ב 1492 בערך], דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו.
לפנינו הדפים הבאים (ספר זה הוא כנראה הספר הראשון שנדפסה בו ספירת דפים): קהלת - דפים קיט-קכ; "אחשורוש" (מגילת אסתר) - דפים קכב, קכח; ישעיה - דפים רכח, רמה; דניאל - דפים שעו, שעט-שפ; דברי הימים - דפים תכו-תכט.
· דף בכתב-יד, "רשות קודם ההפטרה", פיוט בארמית המתחיל "בריך אלהה עלאה דשכן שכנתיה בשמי מרומה רם על כל רמיה...". כתיבה ספרדית רהוטה [המאה ה-16?]. בראש הדף חתימה מסולסלת [לא מפוענחת].
[14] דף. 30 ס"מ. הדפים נפגעו קשה כתוצאה מהכריכה, שוקמו בהדבקת בד רשת שקוף משני צדיהם, ונכרכו יחד. כתמים קשים וקרעים, עם פגיעה בטקסט, עקבות רטיבות ופגעים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
שרידי דפים מדפוסי ערש (אינקונבולה) וכתבי יד עתיקים לפני תקופת הדפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים חשובים הכולל: כתובות עתיקות משנות הת"ק והת"ר, מסמכים ודפי "שיויתי" וקמיעות, שהודבקו בכרך ספר "רב פעלים", שהגיע בשנת 1970 מספריית בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד.
המסמכים והדפים נאספו והודבקו בתוך הספר ע"י חכם סלמן דבי, השמש האחרון של בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים 1948-1970 בקירוב. סלמן דבי עלה לארץ עם התפרקות הקהילה לאחר מלחמת ששת הימים, והצליח להביא עמו לישראל אוסף ספרים מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה להלן]. בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד.
לפנינו אחד מאותם הספרים, שהודבקו בו מסמכים חשובים במיוחד (ראה עוד בפריט הבא). על רבים ממסמכים אלו הוסיף סלמן דבי רישום בכתב ידו: "הביא אותה הדל סלמן אליהו בנימין דניאל דבי הי"ו מן בית הכנסת דמ' מאיר טוויג נ"ע".
בכרך שלפנינו נמצאים בין היתר:
· ספר שו"ת רב פעלים, חלק ראשון, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרס"א 1901]. מהדורה ראשונה. שער בדיו מוזהבת. חתימות ורישומים רבים של סלמן דבי, עם כיתובי הזכרת נשמות לאביו ולבני משפחה אחרים, ורישום שהספר הגיע מספריית [בית הכנסת] מאיר טוויג. חתימה נוספת בשער: "הצעיר יעקב ח"ר אלישע נסים".
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן צאלח נחום יצחק אהרן. בגדאד, תמוז תקצ"ד [1834]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת עשויה הדבקות פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "מרדכי ח"ר ששון" [רבי מרדכי שנדוך (נפטר תרי"ב), בנו הבכור של רבי ששון שנדוך בעל "קול ששון"]; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש". [בכת"י ששון מס' 467, מופיעה כתובה נוספת בחתימות שני עדים אלו, מהתאריך חשון תקצ"ד 1833]. כיתוב בצדו האחורי של הכתובה, מעוטר בקישוט צבעוני ופרחוני.
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן דוד אלייאו מרדכי יעקב יעקב פרג', עם הכלה צלחה בת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל]. בגדאד, אדר ב' תרי"ג [1853]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת של הדבקת פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "הצעיר שמעון ח' משה ח"ר ששון"; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש".
· מסמך בכתב יד, הקנאת נכסים מאת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל] לבתו הכלה פרחה. בחתימות העדים: "הצעיר יחזקאל מרדכי בזום"; "הצעיר עזרא רחמים חיים שלמה משה גרגי". בגדאד, כסלו תרי"ג [1852].
· מסמך בכתב יד, בענין אלמנת צאלח אליהו יעקב, וכלתה פרחה בת צאלח נחום יצחק [הנ"ל], עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, בהן חתימות הדיינים: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, כסלו תרי"ט [1858].
· מסמך בכתב יד, בענין ירושת אליהו מרדכי יעקב [חותנה של צלחה, בת צאלח נחום יצחק אהרן הנ"ל]. בחתימות שלשת חברי בית הדין [הנ"ל]: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, תמוז תרכ"ח [1868].
· בדף כט/1 מודבק מסמך מודפס עם מילוי בכתב יד: כתב הרשאה ושליחות למסירת גט, עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, ביניהן חתימות הדיינים: "הצעיר סלמאן חוגי עבודי"; רבי "יהושע משה יחזקאל", ו"הצעיר רפאל יצחק חיים". בגדאד, תמוז תרצ"ח [1938].
· בבטנת הכריכה האחורית - גט גירושין בכתב יד (כתיבת סת"ם). בגדאד, סיון תרצ"ח [1938].
· טיוטת תזכיר של סלמן דבי, שנכתב אחרי בואו לישראל בשנת 1970 [בערך], ובו תכנית עבודה לטיפול בנכסי הקהילות היהודיות בעיראק באותו זמן (תיעוד היסטורי מעניין): "... להציל את הספרים ספרי תורה וכל דברי הקודש בבגדאד. הספרים נמצאים: א') ביכנס"ת מאיר טויג, (יש רבע מליון ספרים עתיקים, 16 ספרי תורה כסף, 19 ספרי תורה חצי כסף – הכל היה מוכן למשלוח ללונדון באמצעות העדה. ב') בעיר בצרה 170 ספרי תורה. ג') במוזיאון בעירק הממשלתי 370 ספרי תורה. ד') ביכנס"ת מסעודה שם טוב, 100 ספרי תורה בערך...". [יש לציין, שרוב הרכוש היהודי הנ"ל נשדד ונאבד בתקופת שלטונו של סאדאם חוסיין בעיראק. חלקים קטנים מספריות אלו ניצלו ע"י חיילי צבא ארה"ב בפלישתם לעיראק בשנת 2003, כ-30 שנה לאחר כתיבת תזכיר זה]. בהמשך התזכיר כותב סלמן דבי על תפקידיו בעבודתו כ"כלי קודש" בבגדאד קודם עלייתו לארץ: "אני הייתי במשך 22 שנה, מוהל, חזן, שוחט, תוקע, ואני הייתי אחד מהמנהיגים בעדה ושלטון הדת".
כרך ספר רב פעלים: 31 ס"מ. כריכה מקורית פגומה. מסמכים שונים בגודל ומצב משתנים (חלקם מקופלים), טוב עד בינוני.
המסמכים והדפים נאספו והודבקו בתוך הספר ע"י חכם סלמן דבי, השמש האחרון של בית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים 1948-1970 בקירוב. סלמן דבי עלה לארץ עם התפרקות הקהילה לאחר מלחמת ששת הימים, והצליח להביא עמו לישראל אוסף ספרים מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה להלן]. בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד.
לפנינו אחד מאותם הספרים, שהודבקו בו מסמכים חשובים במיוחד (ראה עוד בפריט הבא). על רבים ממסמכים אלו הוסיף סלמן דבי רישום בכתב ידו: "הביא אותה הדל סלמן אליהו בנימין דניאל דבי הי"ו מן בית הכנסת דמ' מאיר טוויג נ"ע".
בכרך שלפנינו נמצאים בין היתר:
· ספר שו"ת רב פעלים, חלק ראשון, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרס"א 1901]. מהדורה ראשונה. שער בדיו מוזהבת. חתימות ורישומים רבים של סלמן דבי, עם כיתובי הזכרת נשמות לאביו ולבני משפחה אחרים, ורישום שהספר הגיע מספריית [בית הכנסת] מאיר טוויג. חתימה נוספת בשער: "הצעיר יעקב ח"ר אלישע נסים".
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן צאלח נחום יצחק אהרן. בגדאד, תמוז תקצ"ד [1834]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת עשויה הדבקות פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "מרדכי ח"ר ששון" [רבי מרדכי שנדוך (נפטר תרי"ב), בנו הבכור של רבי ששון שנדוך בעל "קול ששון"]; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש". [בכת"י ששון מס' 467, מופיעה כתובה נוספת בחתימות שני עדים אלו, מהתאריך חשון תקצ"ד 1833]. כיתוב בצדו האחורי של הכתובה, מעוטר בקישוט צבעוני ופרחוני.
· כתובה בכתב יד, לנישואי החתן דוד אלייאו מרדכי יעקב יעקב פרג', עם הכלה צלחה בת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל]. בגדאד, אדר ב' תרי"ג [1853]. בכתיבה קליגרפית נאה. מעוטרת במסגרת של הדבקת פיסות נייר צבעוני. חתימות העדים: "הצעיר שמעון ח' משה ח"ר ששון"; "הצעיר מרדכי בכ"ר יצחק שמאש".
· מסמך בכתב יד, הקנאת נכסים מאת צאלח נחום יצחק אהרן [הנ"ל] לבתו הכלה פרחה. בחתימות העדים: "הצעיר יחזקאל מרדכי בזום"; "הצעיר עזרא רחמים חיים שלמה משה גרגי". בגדאד, כסלו תרי"ג [1852].
· מסמך בכתב יד, בענין אלמנת צאלח אליהו יעקב, וכלתה פרחה בת צאלח נחום יצחק [הנ"ל], עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, בהן חתימות הדיינים: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, כסלו תרי"ט [1858].
· מסמך בכתב יד, בענין ירושת אליהו מרדכי יעקב [חותנה של צלחה, בת צאלח נחום יצחק אהרן הנ"ל]. בחתימות שלשת חברי בית הדין [הנ"ל]: "הצעיר עובדיה אברהם הלוי ס"ט", "הצעיר נסים אהרן אלייה כהן יצ"ו", "הצעיר ששון אליהו ח"ר משה משה הלוי". בגדאד, תמוז תרכ"ח [1868].
· בדף כט/1 מודבק מסמך מודפס עם מילוי בכתב יד: כתב הרשאה ושליחות למסירת גט, עם חמש חתימות בכתב-ידם של העדים והדיינים, ביניהן חתימות הדיינים: "הצעיר סלמאן חוגי עבודי"; רבי "יהושע משה יחזקאל", ו"הצעיר רפאל יצחק חיים". בגדאד, תמוז תרצ"ח [1938].
· בבטנת הכריכה האחורית - גט גירושין בכתב יד (כתיבת סת"ם). בגדאד, סיון תרצ"ח [1938].
· טיוטת תזכיר של סלמן דבי, שנכתב אחרי בואו לישראל בשנת 1970 [בערך], ובו תכנית עבודה לטיפול בנכסי הקהילות היהודיות בעיראק באותו זמן (תיעוד היסטורי מעניין): "... להציל את הספרים ספרי תורה וכל דברי הקודש בבגדאד. הספרים נמצאים: א') ביכנס"ת מאיר טויג, (יש רבע מליון ספרים עתיקים, 16 ספרי תורה כסף, 19 ספרי תורה חצי כסף – הכל היה מוכן למשלוח ללונדון באמצעות העדה. ב') בעיר בצרה 170 ספרי תורה. ג') במוזיאון בעירק הממשלתי 370 ספרי תורה. ד') ביכנס"ת מסעודה שם טוב, 100 ספרי תורה בערך...". [יש לציין, שרוב הרכוש היהודי הנ"ל נשדד ונאבד בתקופת שלטונו של סאדאם חוסיין בעיראק. חלקים קטנים מספריות אלו ניצלו ע"י חיילי צבא ארה"ב בפלישתם לעיראק בשנת 2003, כ-30 שנה לאחר כתיבת תזכיר זה]. בהמשך התזכיר כותב סלמן דבי על תפקידיו בעבודתו כ"כלי קודש" בבגדאד קודם עלייתו לארץ: "אני הייתי במשך 22 שנה, מוהל, חזן, שוחט, תוקע, ואני הייתי אחד מהמנהיגים בעדה ושלטון הדת".
כרך ספר רב פעלים: 31 ס"מ. כריכה מקורית פגומה. מסמכים שונים בגודל ומצב משתנים (חלקם מקופלים), טוב עד בינוני.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של למעלה מ-100 ספרים וחוברות (כולל: עשרות ספרים וחוברות מדפוסי בגדאד), לוחות שנה בדפוס ובכתב יד, סקיצות של לוחות "שיויתי" וקמיעות, רשימות רבות ומסמכים, תצלומים ותמונות - מארכיונו של חכם סלמן דבי, שכיהן כ"כלי קודש" ושמש בבית הכנסת "מאיר טוויג" בבגדאד, בשנים תש"ח-תש"ל בקירוב [1948-1970].
בית הכנסת על שם מאיר טוויג, נבנה בשנה בשנת 1946 ברובע בתאווין שבדרום העיר בגדאד, ובמשך כעשרים שנה היה בית הכנסת היחידי שהיה פעיל בבגדאד [לאחר עלית מרבית יהודי עיראק לישראל בתחילת שנות ה-50]. לאחר מלחמת ששת הימים התפרקה לחלוטין הקהילה הקטנה שנותרה, ושרידי היהודים עלו לישראל באותן השנים [בכל עיראק נותרו אז פחות מ-400 יהודים]. חכם סלמן דבי (1904 בערך-1987 י' טבת תשמ"ח), כיהן במשך כ-22 שנה כשמש וחזן בבית הכנסת מאיר טוויג, והיה אחד ממנהיגי הקהילה. כמו כן שימש כשוחט ומוהל. בשנת 1970 בערך עלה לישראל והתיישב בעיר חולון, שם השתתף בהקמת בית כנסת ליוצאי בבל. עם צאתו מעירק הצליח להציל עמו ספרים ומסמכים, חלקם מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת "מאיר טויג" [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה בפריט הקודם] בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד [שניצלו באופן זה מתהום הנשיה בבגדאד]. גם בבואו לחולון המשיך במנהגו זה, לשמר דפים שונים ומסמכים ולהדביקם בתוך כרכי ספריו. באחד הכרכים נכרך בין החוברות, תעודת שירות בצבא של סלמן דבי משנת 1941 [תעודה זו גם שימשה לו כתעודת פספורט]. בכל הספרים מופיעות חתימות רבות ורישומים רבים בכתב ידו, הנצחות לקרובי משפחה שנפטרו ורשימות שונות. במקומות רבים הוא חותם בחתימה מלאה: "הצעיר סלמן אליהו בנימין דניאל דבי" [סלמן בן אליהו בן בנימין בן דניאל דבי - כסגנון חתימות יוצאי בבל, המזכירים בחתימתם את שמות אבותיהם ואבות אבותיהם].
רשימה חלקית של ספרים מתוך האוסף:
· כרך מקראות גדולות, כתובים [ונציה, שנת שנ"ה טוב"ה, שע"ז-שע"ט 1617-1619]. חסר שער. עם רישומים והגהות מתקופות שונות. בסוף ספר משלי [לפני דף תשסז/1], מופיע שטר עם 28 חתימות מרבני ונכבדי הקהילה. על תנאי נתינת ספר תורה ל"בית כנסת של מדרש הגביר המרומם הר' יעקב צמח נסים". בגדאד, סיון תרכ"ב (1862).
· שו"ע אבן העזר. למברג (לבוב), תרל"ו [1876]. מצב בינוני-גרוע. קרעים רבים. בדף השער רישום בעלות בכתב יד ושתי חתימות של הגאון המקובל רבי שמעון אגסי: "קניתי אותו לעבודת קוני באמצעות ה' חיים מע' יחזקאל, בחודש אלול התרנ"ה. יה"ר שאזכה ללמוד בו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות – הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו" [הגאון המקובל רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד), גדול חכמי בבל (לאחר ה"בן איש חי"), ומרבותיו המובהקים של רבי יהודה פתיה – הכותב עליו ועל ה"בן איש חי" בהקדמתו לספרו "בית לחם יהודה": "והנה בעירנו בגדאד היו לנו שנים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומחוץ, והמה אשר היו לנו לחומה ומחסה ביום זעם... והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר.."].
· כרך חוברות מודפסות ודפי כתב-יד, עם חתימות הרב הראשי רבי ששון כצ'ורי (כדורי), החותם גם: "הצעיר ששון כצ'ורי יחזקאל עזרא שלום גבריאל אליא יצ"ו"; "הש"ך ס"ט"; "שכ"ן טוב יצ"ו" [רבי ששון (כצ'ורי) כדורי (תרמ"ז-תשל"א 1886-1971), הרב הראשי וראש הקהילה בבגדאד. בשנת תר"פ נתמנה לדיין בבית הדין של רבי יחזקאל אליהו, ובשנת תרפ"ג נתמנה לראב"ד. בשנת תרפ"ז נתמנה באופן רשמי ל"חכם באשי" (רב ראשי), תפקיד בו כיהן למעלה מארבעים וחמש שנה].
· תיקוני הזוהר, עם פירוש כבוד מלך. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בסוף הספר מודבקת תמונתו של סלמן דבי בפגישה בשנת תשל"ו (1976) עם נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר.
· ספר דעת ותבונה. מבוא לחכמת הקבלה, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרע"א 1910].
· חוברות שונות בעברית ובערבית-יהודית (באותיות עבריות), שנדפסו בבגדאד ובדפוסי המזרח: ליקוטי דינים, בגדאד, תרמ"ב [1882] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, בגדאד, [תרנ"ח 1898] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, [בגדאד, תש"י 1950]; ספר מנחת יהודה, מאת רבי יהודה פתיה. בגדאד, [תרצ"ג 1933] כולל שער מעטפת; סדר קידוש של שבת ופזמונים של שבת, בגדאד; אגרת הטיול, ארם צובה, תרל"ב [1872]; כתאב אורך ימים (קסם אל אוול), בגדאד, תרפ"ט; קצת אל אחדב, [בגדאד]; קצת זיד אל גלאם, [בגדאד]; צאלח לל עמום, [בגדאד]; קצת אל נמלה, [בגדאד]; ספור נס חנוכה, בגדאד, [תרפ"ז 1927]; כתאב סרור אל צאלחין. [בגדאד], תרפ"ט [1929]; דרך טובים. בגדאד, [תרפ"ח 1928].
· זמן התפלות לעיר בג'דאד, לוח זמני היום, מאת יצחק צאלח יצחק מכמל. ירושלים, [תרפ"ו 1926]. דפוס האחים ווינשטיין. (שני עותקים).
· צ'בט אל אווקאת [לוח זמני היום], למדינת בגדאד, מאת יצחק צאלח מכּמל. בגדאד, תש"ז 1947. (שני עותקים)
· מקבץ גדול של לוחות שנה שנדפסו בבגדאד, בשנים: תרצ"א; תרצ"ב; תרצ"ג; תרצ"ד; תרצ"ה; תרצ"ז; תרצ"ח; תרצ"ט; ת"ש; תש"א; תש"ב; תש"ג (שני עותקים); תש"ד; תש"ה; תש"ו; תש"ח; תשכ"ג (עותק חסר); תשל"ב (עם תמונת הרב ששון כדורי, שנפטר בשנת תשל"א – שני עותקים. בשני נוספה תמונת ראש ממשלת עירק: חסן אחמד אל בכּר).
· לוח בכתב יד לשנת תש"ל [1969-1970]. עם הקדשה בכתב יד וחתימת הכותב "העורך יצחק עזרא עבדאלה": "ערכתי זה העבור לכבוד ידידי היקר ח' סלמן דבי".
· מקבץ של לוחות שנה שנדפסו בירושלים וארץ ישראל, בשנים: תשל"ג; תשל"ד; תשל"ה; תשל"ו; תשמ"ב.
סידורים וספרי תפילה שנדפסו בבגדאד: מחזור חיים טובים, לראש השנה. בגדאד, תרנ"ב; סדר מנחה וערבית לשלש רגלים. ליוורנו-בגדאד, תרפ"ח [1928]; קריאי מועד, תיקון ליל הושענא רבא. בגדאד, [תרצ"ו 1936]; פרי עץ הדר, צפת ט"ו בשבט. בגדאד, תרצ"ו [1936]; מחזור כפור תמים, בגדאד, תרצ"א.
· סידורים, מחזורים, ספרי מקרא, תהילים, הגדות של פסח ועוד ספרים, מדפוסי ליוורנו, וינה, ווארשא, ווילנא ועוד מקומות. בהם: סידור בית עובד, ליוורנו [תרכ"ב 1862]; זכרו תורת משה. [קניגסברג, תרי"ח]; סדר עולם רבא. ווארשא, תרל"ז 1877; קונטרס שובו אל הבורא, מאת רבי מנחם מענכין הלפרין. ירושלים, תרצ"א [1931]; ספר אמונת צדיקים. ווארשא, תר"ס 1900; זוהר סבא דמשפטים, עם פירוש מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [תרצ"ט 1939]; מחברת אסירי התקוה, מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [ת"ש 1940].
למעלה מ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים.
בית הכנסת על שם מאיר טוויג, נבנה בשנה בשנת 1946 ברובע בתאווין שבדרום העיר בגדאד, ובמשך כעשרים שנה היה בית הכנסת היחידי שהיה פעיל בבגדאד [לאחר עלית מרבית יהודי עיראק לישראל בתחילת שנות ה-50]. לאחר מלחמת ששת הימים התפרקה לחלוטין הקהילה הקטנה שנותרה, ושרידי היהודים עלו לישראל באותן השנים [בכל עיראק נותרו אז פחות מ-400 יהודים]. חכם סלמן דבי (1904 בערך-1987 י' טבת תשמ"ח), כיהן במשך כ-22 שנה כשמש וחזן בבית הכנסת מאיר טוויג, והיה אחד ממנהיגי הקהילה. כמו כן שימש כשוחט ומוהל. בשנת 1970 בערך עלה לישראל והתיישב בעיר חולון, שם השתתף בהקמת בית כנסת ליוצאי בבל. עם צאתו מעירק הצליח להציל עמו ספרים ומסמכים, חלקם מתוך הספריה הענקית של בית הכנסת "מאיר טויג" [שלדבריו מנתה כרבע מליון ספרים, מסמכים רבים, ועשרות ספרי תורה – ראה בפריט הקודם] בתוך אותם ספרים נהג לשמור ולהדביק מסמכים שונים, דפי דפוס וכתבי יד [שניצלו באופן זה מתהום הנשיה בבגדאד]. גם בבואו לחולון המשיך במנהגו זה, לשמר דפים שונים ומסמכים ולהדביקם בתוך כרכי ספריו. באחד הכרכים נכרך בין החוברות, תעודת שירות בצבא של סלמן דבי משנת 1941 [תעודה זו גם שימשה לו כתעודת פספורט]. בכל הספרים מופיעות חתימות רבות ורישומים רבים בכתב ידו, הנצחות לקרובי משפחה שנפטרו ורשימות שונות. במקומות רבים הוא חותם בחתימה מלאה: "הצעיר סלמן אליהו בנימין דניאל דבי" [סלמן בן אליהו בן בנימין בן דניאל דבי - כסגנון חתימות יוצאי בבל, המזכירים בחתימתם את שמות אבותיהם ואבות אבותיהם].
רשימה חלקית של ספרים מתוך האוסף:
· כרך מקראות גדולות, כתובים [ונציה, שנת שנ"ה טוב"ה, שע"ז-שע"ט 1617-1619]. חסר שער. עם רישומים והגהות מתקופות שונות. בסוף ספר משלי [לפני דף תשסז/1], מופיע שטר עם 28 חתימות מרבני ונכבדי הקהילה. על תנאי נתינת ספר תורה ל"בית כנסת של מדרש הגביר המרומם הר' יעקב צמח נסים". בגדאד, סיון תרכ"ב (1862).
· שו"ע אבן העזר. למברג (לבוב), תרל"ו [1876]. מצב בינוני-גרוע. קרעים רבים. בדף השער רישום בעלות בכתב יד ושתי חתימות של הגאון המקובל רבי שמעון אגסי: "קניתי אותו לעבודת קוני באמצעות ה' חיים מע' יחזקאל, בחודש אלול התרנ"ה. יה"ר שאזכה ללמוד בו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות – הצעיר שמעון אהרן אגסי יצ"ו" [הגאון המקובל רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד), גדול חכמי בבל (לאחר ה"בן איש חי"), ומרבותיו המובהקים של רבי יהודה פתיה – הכותב עליו ועל ה"בן איש חי" בהקדמתו לספרו "בית לחם יהודה": "והנה בעירנו בגדאד היו לנו שנים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומחוץ, והמה אשר היו לנו לחומה ומחסה ביום זעם... והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר.."].
· כרך חוברות מודפסות ודפי כתב-יד, עם חתימות הרב הראשי רבי ששון כצ'ורי (כדורי), החותם גם: "הצעיר ששון כצ'ורי יחזקאל עזרא שלום גבריאל אליא יצ"ו"; "הש"ך ס"ט"; "שכ"ן טוב יצ"ו" [רבי ששון (כצ'ורי) כדורי (תרמ"ז-תשל"א 1886-1971), הרב הראשי וראש הקהילה בבגדאד. בשנת תר"פ נתמנה לדיין בבית הדין של רבי יחזקאל אליהו, ובשנת תרפ"ג נתמנה לראב"ד. בשנת תרפ"ז נתמנה באופן רשמי ל"חכם באשי" (רב ראשי), תפקיד בו כיהן למעלה מארבעים וחמש שנה].
· תיקוני הזוהר, עם פירוש כבוד מלך. ליוורנו, [תרי"ד 1854]. בסוף הספר מודבקת תמונתו של סלמן דבי בפגישה בשנת תשל"ו (1976) עם נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר.
· ספר דעת ותבונה. מבוא לחכמת הקבלה, מאת רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". ירושלים, [תרע"א 1910].
· חוברות שונות בעברית ובערבית-יהודית (באותיות עבריות), שנדפסו בבגדאד ובדפוסי המזרח: ליקוטי דינים, בגדאד, תרמ"ב [1882] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, בגדאד, [תרנ"ח 1898] (כמה עותקים); ליקוטי דינים, [בגדאד, תש"י 1950]; ספר מנחת יהודה, מאת רבי יהודה פתיה. בגדאד, [תרצ"ג 1933] כולל שער מעטפת; סדר קידוש של שבת ופזמונים של שבת, בגדאד; אגרת הטיול, ארם צובה, תרל"ב [1872]; כתאב אורך ימים (קסם אל אוול), בגדאד, תרפ"ט; קצת אל אחדב, [בגדאד]; קצת זיד אל גלאם, [בגדאד]; צאלח לל עמום, [בגדאד]; קצת אל נמלה, [בגדאד]; ספור נס חנוכה, בגדאד, [תרפ"ז 1927]; כתאב סרור אל צאלחין. [בגדאד], תרפ"ט [1929]; דרך טובים. בגדאד, [תרפ"ח 1928].
· זמן התפלות לעיר בג'דאד, לוח זמני היום, מאת יצחק צאלח יצחק מכמל. ירושלים, [תרפ"ו 1926]. דפוס האחים ווינשטיין. (שני עותקים).
· צ'בט אל אווקאת [לוח זמני היום], למדינת בגדאד, מאת יצחק צאלח מכּמל. בגדאד, תש"ז 1947. (שני עותקים)
· מקבץ גדול של לוחות שנה שנדפסו בבגדאד, בשנים: תרצ"א; תרצ"ב; תרצ"ג; תרצ"ד; תרצ"ה; תרצ"ז; תרצ"ח; תרצ"ט; ת"ש; תש"א; תש"ב; תש"ג (שני עותקים); תש"ד; תש"ה; תש"ו; תש"ח; תשכ"ג (עותק חסר); תשל"ב (עם תמונת הרב ששון כדורי, שנפטר בשנת תשל"א – שני עותקים. בשני נוספה תמונת ראש ממשלת עירק: חסן אחמד אל בכּר).
· לוח בכתב יד לשנת תש"ל [1969-1970]. עם הקדשה בכתב יד וחתימת הכותב "העורך יצחק עזרא עבדאלה": "ערכתי זה העבור לכבוד ידידי היקר ח' סלמן דבי".
· מקבץ של לוחות שנה שנדפסו בירושלים וארץ ישראל, בשנים: תשל"ג; תשל"ד; תשל"ה; תשל"ו; תשמ"ב.
סידורים וספרי תפילה שנדפסו בבגדאד: מחזור חיים טובים, לראש השנה. בגדאד, תרנ"ב; סדר מנחה וערבית לשלש רגלים. ליוורנו-בגדאד, תרפ"ח [1928]; קריאי מועד, תיקון ליל הושענא רבא. בגדאד, [תרצ"ו 1936]; פרי עץ הדר, צפת ט"ו בשבט. בגדאד, תרצ"ו [1936]; מחזור כפור תמים, בגדאד, תרצ"א.
· סידורים, מחזורים, ספרי מקרא, תהילים, הגדות של פסח ועוד ספרים, מדפוסי ליוורנו, וינה, ווארשא, ווילנא ועוד מקומות. בהם: סידור בית עובד, ליוורנו [תרכ"ב 1862]; זכרו תורת משה. [קניגסברג, תרי"ח]; סדר עולם רבא. ווארשא, תרל"ז 1877; קונטרס שובו אל הבורא, מאת רבי מנחם מענכין הלפרין. ירושלים, תרצ"א [1931]; ספר אמונת צדיקים. ווארשא, תר"ס 1900; זוהר סבא דמשפטים, עם פירוש מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [תרצ"ט 1939]; מחברת אסירי התקוה, מאת רבי יהודה פתיה. ירושלים, [ת"ש 1940].
למעלה מ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום [שרח] בערבית-יהודית, כמנהג יהודי בבל. [בגדאד? המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מזרחית בינונית נאה, אופיינית ליהודי בגדאד. נוסח ההגדה ותרגומו בערבית-יהודית, פסקה אחר פסקה.
בעמ' [5] נכתבו סימני הסדר "קדש ורחץ" כ"שטיח" על פני כל העמוד. תיבות פתיחה מוגדלות בכל העמודים. בעמודים [14] ו-[50] תיבות-פתיחה מעוטרות. בעמ' [38] מופיע הפיוט "אמונים ערכו שבח לאל וטבחו טבח" מאת רבי אהרן הכהן.
[61] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי יין. מעט בלאי. קרע בראש הדף הראשון, עם פגיעה בחתימת בעלים. כריכה מקורית, פגומה מעט.
כתיבה מזרחית בינונית נאה, אופיינית ליהודי בגדאד. נוסח ההגדה ותרגומו בערבית-יהודית, פסקה אחר פסקה.
בעמ' [5] נכתבו סימני הסדר "קדש ורחץ" כ"שטיח" על פני כל העמוד. תיבות פתיחה מוגדלות בכל העמודים. בעמודים [14] ו-[50] תיבות-פתיחה מעוטרות. בעמ' [38] מופיע הפיוט "אמונים ערכו שבח לאל וטבחו טבח" מאת רבי אהרן הכהן.
[61] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי יין. מעט בלאי. קרע בראש הדף הראשון, עם פגיעה בחתימת בעלים. כריכה מקורית, פגומה מעט.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר גופי הלכות, חלק שני מספר הליכות אלי, והוא כללי התלמוד וחידושים בש"ס ורמב"ם. מאת רבי שלמה אלגאזי. [אזמיר, תל"ה 1675. מהדורה ראשונה. חסרים דף השער ודפים נוספים].
חתימות של רבי "רפאל יוסף שלום בכמה"ר ח"ר עבדאללה ח"ר משה חיים" [נכד רבי משה חיים ראש רבני בבל, ובן-דודו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", שהיה אף הוא נכד רבי משה חיים]. בשולי דפי הספר הגהות למדניות משלשה או ארבעה כותבים בכתב יד ספרדי [כל ההגהות הינן כנראה מחכמי טורקיה במאה ה-18]. בדף מד/1 הגהה משולבת משני כותבים: הגהה ראשונה מכותב אחד, שעליו משיג ומגיה כותב אחר בשם "חיים", החותם במליצה: "חיים מדבר..." [בכינוי זה היה רגיל לחתום בהגהותיו, רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם"]. חתימת רבי משה חיים ווייס מקליינווארדיין, ומעט הגהות ורישומים בכתב ידו.
בבטנת הכריכה היה מודבק דף נייר (והופרד על ידינו), עם מכתב ארוך ומעניין, הכתוב בעברית ולאדינו, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רחמים חיים מודעי [צפת, אחרי תקנ"ד]. המכתב נכתב אל אחד מחכמי איזמיר, בבקשה לעזרה בענייני פקדונות כלי כסף וכספים, שהופקדו ביד החכם ר"י מולכו, וטיפל בעניינם החכם רבי אליהו ג'יראסי. בהמשך המכתב כותב רבי רחמים מודעי על ספרי "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן", שהדפיס סבו "עט"ר מ"ז זלה"ה" ונמצאים ביד האדון "שלמה ארזי" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), בעל "חיים לעולם", הדפיס בשאלוניקי בשנים תקנ"א-תקנ"ב את הספרים "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן"]. בסיום המכתב, מסיים הכותב: "כה דברי המעתיר בעדו ובעד כל אשר לו מול התנא רשב"י זיע"א... רחמים [חיים] מודעי".
רבי רחמים חיים מודעי, מחכמי ודייני צפת בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב. כיהן כשד"ר צפת בשנת תק"פ בערך, ושמו מוזכר בשטר הסכם משנת תקפ"א בחתימת חכמי הספרדים והאשכנזים. כיהן כדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תק"פ הוא חתום כדיין יחד עם הרבנים רבי אברהם חיים אדאדי ורבי אהרן בן שמואל. נפטר בסביבות שנת תק"צ, ושמה של אלמנתו מוזכר ברשימת נפגעי ה"רעש" של שנת תקצ"ז, שברחו לעיר צידון (ספונות, ו, עמ' תנז).
סבו הגאון הנודע רבי חיים מודעי (בעל "חיים לעולם"), נולד בצפת בשנת ת"פ בערך. בשנת תק"ט יצא לשליחות בחו"ל והשתקע בקושטא, והיה מגדולי חכמי קושטא ואזמיר. בשנת תקנ"ג חזר לארץ ישראל, והשתקע בעיר מולדתו צפת, בה נפטר בשנת תקנ"ד. המכתב שלפנינו נכתב מהעיר צפת ("מול התנא רשב"י") אחרי שנת תקנ"ד, שכן הסב רבי חיים מודעי מוזכר בברכת הנפטרים "עט"ר מ"ז זלה"ה" [=עטרת ראשנו מר זקני זכרונו לחיי העולם הבא].
עותק חסר. ב-מח, נג-נו, סא-קח, קי-קמו, [1] דף (חסרים 13 דף. במקור קנ דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. במספר דפים קרעים ופגמים עם חסרון. דפים מנותקים וכריכה רופפת. חלק מההגהות קצוצות. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
+ מכתב רבי רחמים חיים מודעי: [1] דף. 21X16 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דבק. קרעים ופגמים עם פגיעה בחתימה. חיתוך הדף בשוליו הימניים עם חסרון של כ-3-4 אותיות בתחילת כל שורה.
חתימות של רבי "רפאל יוסף שלום בכמה"ר ח"ר עבדאללה ח"ר משה חיים" [נכד רבי משה חיים ראש רבני בבל, ובן-דודו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי", שהיה אף הוא נכד רבי משה חיים]. בשולי דפי הספר הגהות למדניות משלשה או ארבעה כותבים בכתב יד ספרדי [כל ההגהות הינן כנראה מחכמי טורקיה במאה ה-18]. בדף מד/1 הגהה משולבת משני כותבים: הגהה ראשונה מכותב אחד, שעליו משיג ומגיה כותב אחר בשם "חיים", החותם במליצה: "חיים מדבר..." [בכינוי זה היה רגיל לחתום בהגהותיו, רבי חיים מודעי בעל "חיים לעולם"]. חתימת רבי משה חיים ווייס מקליינווארדיין, ומעט הגהות ורישומים בכתב ידו.
בבטנת הכריכה היה מודבק דף נייר (והופרד על ידינו), עם מכתב ארוך ומעניין, הכתוב בעברית ולאדינו, בכתב-ידו וחתימתו של רבי רחמים חיים מודעי [צפת, אחרי תקנ"ד]. המכתב נכתב אל אחד מחכמי איזמיר, בבקשה לעזרה בענייני פקדונות כלי כסף וכספים, שהופקדו ביד החכם ר"י מולכו, וטיפל בעניינם החכם רבי אליהו ג'יראסי. בהמשך המכתב כותב רבי רחמים מודעי על ספרי "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן", שהדפיס סבו "עט"ר מ"ז זלה"ה" ונמצאים ביד האדון "שלמה ארזי" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), בעל "חיים לעולם", הדפיס בשאלוניקי בשנים תקנ"א-תקנ"ב את הספרים "שערי צדק" ו"לקוטות הרמב"ן"]. בסיום המכתב, מסיים הכותב: "כה דברי המעתיר בעדו ובעד כל אשר לו מול התנא רשב"י זיע"א... רחמים [חיים] מודעי".
רבי רחמים חיים מודעי, מחכמי ודייני צפת בשנות התק"ע-תק"פ בקירוב. כיהן כשד"ר צפת בשנת תק"פ בערך, ושמו מוזכר בשטר הסכם משנת תקפ"א בחתימת חכמי הספרדים והאשכנזים. כיהן כדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תק"פ הוא חתום כדיין יחד עם הרבנים רבי אברהם חיים אדאדי ורבי אהרן בן שמואל. נפטר בסביבות שנת תק"צ, ושמה של אלמנתו מוזכר ברשימת נפגעי ה"רעש" של שנת תקצ"ז, שברחו לעיר צידון (ספונות, ו, עמ' תנז).
סבו הגאון הנודע רבי חיים מודעי (בעל "חיים לעולם"), נולד בצפת בשנת ת"פ בערך. בשנת תק"ט יצא לשליחות בחו"ל והשתקע בקושטא, והיה מגדולי חכמי קושטא ואזמיר. בשנת תקנ"ג חזר לארץ ישראל, והשתקע בעיר מולדתו צפת, בה נפטר בשנת תקנ"ד. המכתב שלפנינו נכתב מהעיר צפת ("מול התנא רשב"י") אחרי שנת תקנ"ד, שכן הסב רבי חיים מודעי מוזכר בברכת הנפטרים "עט"ר מ"ז זלה"ה" [=עטרת ראשנו מר זקני זכרונו לחיי העולם הבא].
עותק חסר. ב-מח, נג-נו, סא-קח, קי-קמו, [1] דף (חסרים 13 דף. במקור קנ דף). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. במספר דפים קרעים ופגמים עם חסרון. דפים מנותקים וכריכה רופפת. חלק מההגהות קצוצות. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה.
+ מכתב רבי רחמים חיים מודעי: [1] דף. 21X16 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דבק. קרעים ופגמים עם פגיעה בחתימה. חיתוך הדף בשוליו הימניים עם חסרון של כ-3-4 אותיות בתחילת כל שורה.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $800
לא נמכר
לוח "שיויתי", לתלייה על קיר בית הכנסת, עם פיוט לפורים וברכות המגילה. [כורדיסתאן הפרסית, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
דיו וצבע על נייר.
מסגרות צבעוניות מעוטרות בדגמי כדים צמחים ופרחים. במרכז חלקו העליון מנורת "למנצח". וסביבה הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". משני צדי המנורה שמות קודש ושמות מלאכים, וצירופי אותיות נגד עין הרע: "בפי בפע עב צעש" [ראשי תיבות הפסוק: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור"].
במרכז הדף מופיע הפיוט "תנו שירה ושמרה עם סגולה לאל עליון וקראו המגילה / ידידים ברכו פועל גבורות אשר נמצא מאד בצרות...", אותו נהגו יהודי כורדיסתאן לשיר לפני קריאת המגילה. לאחר הפיוט נכתבו ברכות המגילה.
על לוחות דומים ראה קטלוג 'קדם' מכירה 28 פריט מס' 2; ובמכירה 40 פריט מס' 5. גם הביבליוגרף והחוקר מנשה רפאל ליהמן, מספר על לוח מסוג זה שהגיע לידיו, ואשר לדבריו, מקורו בפרס: "הפיוט 'ידידים ברכו פועל גבורות'... לא היה ידוע עד עתה. הוא נרשם, במקומות שונים, על פני לוח קלף לחג הפורים המצוייר בצבעים מרהיבים בפסקאות מן המגילה. את הלוח רכשתי לאחרונה מידי מוכר ערבי בעיר העתיקה בירושלים" (סיני, גליון צ"ח, תשמ"ו, עמ' עד-עה).
35.5X22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים עם מעט חסרון ופגיעה קלה בטקסט, משוקמים. רישומים בצדו האחורי של הדף.
ראה: מחניים, גליון קד - תשכ"ו, עמ' ג; קטלוג התערוכה "אורות וצללים, סיפור איראן והיהודים" (בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, תל-אביב, 2010), עמ' 48-49; אריך בראוור, יהודי כורדיסתאן, ירושלים תש"ח, עמ' 282-289.
דיו וצבע על נייר.
מסגרות צבעוניות מעוטרות בדגמי כדים צמחים ופרחים. במרכז חלקו העליון מנורת "למנצח". וסביבה הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". משני צדי המנורה שמות קודש ושמות מלאכים, וצירופי אותיות נגד עין הרע: "בפי בפע עב צעש" [ראשי תיבות הפסוק: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור"].
במרכז הדף מופיע הפיוט "תנו שירה ושמרה עם סגולה לאל עליון וקראו המגילה / ידידים ברכו פועל גבורות אשר נמצא מאד בצרות...", אותו נהגו יהודי כורדיסתאן לשיר לפני קריאת המגילה. לאחר הפיוט נכתבו ברכות המגילה.
על לוחות דומים ראה קטלוג 'קדם' מכירה 28 פריט מס' 2; ובמכירה 40 פריט מס' 5. גם הביבליוגרף והחוקר מנשה רפאל ליהמן, מספר על לוח מסוג זה שהגיע לידיו, ואשר לדבריו, מקורו בפרס: "הפיוט 'ידידים ברכו פועל גבורות'... לא היה ידוע עד עתה. הוא נרשם, במקומות שונים, על פני לוח קלף לחג הפורים המצוייר בצבעים מרהיבים בפסקאות מן המגילה. את הלוח רכשתי לאחרונה מידי מוכר ערבי בעיר העתיקה בירושלים" (סיני, גליון צ"ח, תשמ"ו, עמ' עד-עה).
35.5X22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובשוליים עם מעט חסרון ופגיעה קלה בטקסט, משוקמים. רישומים בצדו האחורי של הדף.
ראה: מחניים, גליון קד - תשכ"ו, עמ' ג; קטלוג התערוכה "אורות וצללים, סיפור איראן והיהודים" (בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, תל-אביב, 2010), עמ' 48-49; אריך בראוור, יהודי כורדיסתאן, ירושלים תש"ח, עמ' 282-289.
קטגוריה
יהדות בבל ופרס (עיראק וכורדיסתאן) –
ספרים וכתבי יד, מסמכים ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $7,000
לא נמכר
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל. [ללא תאריך ומקום הכתיבה].
אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות - אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב - נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות - אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב - נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה להושענא רבא, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא. תשרי תרכ"ו [1865].
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בהוש[ע"]ר שנת תרכ"ו". דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (דף פג), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, 25.5 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף.
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בהוש[ע"]ר שנת תרכ"ו". דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (דף פג), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, 25.5 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף הכהן פרידמן מרימנוב. רימנוב, [תרס"ג 1903].
הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בתו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. ההזמנה נכתבה על ידי סופרו של האדמו"ר, וחתומה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "יוסף בהרב מוה' צבי זלה"ה". בראש המכתב מתנוססת חותמתו, המעוטרת באיורי נשרים, ובתוכה המילים "יוסף הכהן פרידמאן רימנאב".
האדמו"ר מברך בברכות וישועות שיושפעו למקבל המכתב ולכלל ישראל בכח השמחה: "...אהללה שם ד' ואגדלנו בתודה, שהחיינו וקיימנו לזמן נשואי נכדי היקר והנחמד כמר צבי חיים שליט"א עם ב"ג הכלה היקרה והמאושרה מרת שרה תחי' בת הרב הצדיק מו"ה ישראל שליט"א מוויזניצא... ואקוה להשי"ת כי משמחתי יצמח ישועות טובות לכלל ישראל... ואני תפילה שהשי"ת ישפיע לו כל טוב בגו"ר בגו"נ".
האדמו"ר רבי יוסף פרידמאן מרימנוב (תר"ד-תרע"ג), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. נתייתם בגיל שלש וגדל בבית אביו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, אשר נשא בזיוו"ש את אמו הרבנית הצדקנית מלכה. כשנפטר רבי ישראל מרוז'ין נשארה אמו הרבנית בחצר סאדיגורה עם בנה ובתה הקטנים. בנה יוסף היה אז ילד בן שבע, והרה"ק רבי אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, שם עינא-פקיחא עליו בחינוכו ועיצוב דמותו הרוחנית שיהיה ראוי למלאות מקום אביו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. בחתונתו עם הרבנית פריידא מצאצאי הבעל שם טוב, היה אדמוה"ז מסאדיגורא העומד מצד החתן והיה סמוך על שולחנו בכבוד ובאהבה כאחד מבניו, אף בחתימתו חתם שם משפחתו "פרידמאן" כשאר בני המשפחה. בשנת תרכ"ז בהיותו כבן כ"ג שנים פקד עליו אדמוה"ז מסאדיגורא שיסע לרימנוב לישב על כסא אביו ולמלאות מקומו בהנהגת העדה, ובה ישב עד לפטירתו בשנת תרע"ג. הנהגותיו ואורחות חייו היו בסגנון המלכותי של אדמו"רי רוז'ין. כשהחל להנהיג ברימנוב, מקום מגורי אביו, החלו לנסוע אליו רבים מתלמידי אביו, ביניהם קבוצה גדולה שעד אז הסתופפו בצילו של ה"דברי חיים" מצאנז.
נכדו החתן רבי צבי חיים (נפטר תרצ"ט), בן לבתו היחידה הרבנית מלכה, אשת האדמו"ר רבי אשר ישעיה הורוויץ מרימנוב-קראקא. לאחר פטירת אביו רבי אשר ישעיה בשנת תרצ"ה מילא רבי צבי חיים את מקום אביו כאדמו"ר מרימנוב.
דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בתו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. ההזמנה נכתבה על ידי סופרו של האדמו"ר, וחתומה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "יוסף בהרב מוה' צבי זלה"ה". בראש המכתב מתנוססת חותמתו, המעוטרת באיורי נשרים, ובתוכה המילים "יוסף הכהן פרידמאן רימנאב".
האדמו"ר מברך בברכות וישועות שיושפעו למקבל המכתב ולכלל ישראל בכח השמחה: "...אהללה שם ד' ואגדלנו בתודה, שהחיינו וקיימנו לזמן נשואי נכדי היקר והנחמד כמר צבי חיים שליט"א עם ב"ג הכלה היקרה והמאושרה מרת שרה תחי' בת הרב הצדיק מו"ה ישראל שליט"א מוויזניצא... ואקוה להשי"ת כי משמחתי יצמח ישועות טובות לכלל ישראל... ואני תפילה שהשי"ת ישפיע לו כל טוב בגו"ר בגו"נ".
האדמו"ר רבי יוסף פרידמאן מרימנוב (תר"ד-תרע"ג), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. נתייתם בגיל שלש וגדל בבית אביו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, אשר נשא בזיוו"ש את אמו הרבנית הצדקנית מלכה. כשנפטר רבי ישראל מרוז'ין נשארה אמו הרבנית בחצר סאדיגורה עם בנה ובתה הקטנים. בנה יוסף היה אז ילד בן שבע, והרה"ק רבי אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, שם עינא-פקיחא עליו בחינוכו ועיצוב דמותו הרוחנית שיהיה ראוי למלאות מקום אביו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. בחתונתו עם הרבנית פריידא מצאצאי הבעל שם טוב, היה אדמוה"ז מסאדיגורא העומד מצד החתן והיה סמוך על שולחנו בכבוד ובאהבה כאחד מבניו, אף בחתימתו חתם שם משפחתו "פרידמאן" כשאר בני המשפחה. בשנת תרכ"ז בהיותו כבן כ"ג שנים פקד עליו אדמוה"ז מסאדיגורא שיסע לרימנוב לישב על כסא אביו ולמלאות מקומו בהנהגת העדה, ובה ישב עד לפטירתו בשנת תרע"ג. הנהגותיו ואורחות חייו היו בסגנון המלכותי של אדמו"רי רוז'ין. כשהחל להנהיג ברימנוב, מקום מגורי אביו, החלו לנסוע אליו רבים מתלמידי אביו, ביניהם קבוצה גדולה שעד אז הסתופפו בצילו של ה"דברי חיים" מצאנז.
נכדו החתן רבי צבי חיים (נפטר תרצ"ט), בן לבתו היחידה הרבנית מלכה, אשת האדמו"ר רבי אשר ישעיה הורוויץ מרימנוב-קראקא. לאחר פטירת אביו רבי אשר ישעיה בשנת תרצ"ה מילא רבי צבי חיים את מקום אביו כאדמו"ר מרימנוב.
דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג