מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 1 - 3 of 3
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור תִּכְּלַאל. תפילות ופיוטים לימות השנה ולמועדים. מגדלא חקל (תימן), י"ג אדר א'תתקס"ג [לשטרות. תי"ב ליצירה. 1652].
כרך בפורמט גדול. כתיבה תימנית מנוקדת (בניקוד עליון, ומספר קטעים בניקוד תחתון). בסוף הסידור קולופון על השלמת כתיבת החיבור ביום חמישי י"ג אדר א'תתקס"ג לשטרי, בישוב מגדלא חקל [יישוב במרכז תימן, דרומית מערבית לעיר צנעא]. בשולי כתב-היד נוספו פירושים והוספות בכתב ידו של הסופר.
כתב-היד כולל תפילות חול (חסר בתחילתו) ושבתות – כולל פרקי אבות (בשולי הפתיחה למסכת אבות, מופיעה הערה: "הגהנוה מספר מילי דאבות שפירש ר' יוסף חיון ז"ל, ולפיכך תמצא בה כמה שינויין על נוסחאות שלאנשי תימן"); תפילות ראש חודש ומועדים: לפסח – כולל הגדה של פסח ("סדר העשייה בלילי הפסח"); שבועות – כולל פיוטי ה"אזהרות" לרבי שלמה אבן גבירול [שאינם מצויים בסידורי תימן מהמאה ה-17, ראה במאמר מ' גברא, מחקרים בסידורי תימן, עמ' 295-296]; תפילה וקינות לתשעה באב; ראש השנה ויום כיפור – כולל "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול; סוכות - כולל הושענות; חנוכה – כולל "מגלת בני חשמונאי"; פורים; קינה ומספדות על המת; "סדר סליחות ללילי אשמורות" – כולל פיוטי "אל מלך" ופיוטי מרנות [פיוטים הפותחים בתיבת "מרן"]; "סדר עבודה"; נוסחי ברכות – כולל ברכת המזון; נוסחי שטרות וכתובה; לוח מולדות ותקופות לשנים תי"ב-תנ"ג; "תוכחות ובקשות" - פיוטים שונים, כולל פיוטים לחתן.
בסוף כתב-היד כרוך כתב-יד נוסף, של ספר איוב (מסתיים באמצע פרק יט וחסר בסופו. כפי הנראה נכתב בנפרד, בכתיבה תימנית מנוקדת בניקוד תחתון).
[85] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וכתמים. כתב-היד חסר בתחילתו והדף הראשון בו חסר בחציו. כריכת בד חדשה.
ביישוב "מגדלא חקל" הנזכר בקולופון, פעל בתקופת הכתיבה סופר מפורסם בשם רבי חיים בן שלום אל-חג'אג'י, אשר ידועים ממנו כיום למעלה מתריסר כתבי-יד המפוזרים בספריות שונות בעולם (בהמ"ל ניו יורק, ספריית העיר ניו יורק, לונדון, בר אילן, שוקן, אוסף בניהו), שנכתבו בין השנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). ראה אודותיו באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 136-137; אנציקלופדיה לקהילות תימן, עמ' 291. בהשוואה עם כמה מצילומי כתבי היד שבספריות השונות (ראה צילומים מצורפים), נראה כי אף כתב יד זה יצא מתחת ידו של הסופר רבי חיים בן שלום אל-חגאגי הנ"ל.
כרך בפורמט גדול. כתיבה תימנית מנוקדת (בניקוד עליון, ומספר קטעים בניקוד תחתון). בסוף הסידור קולופון על השלמת כתיבת החיבור ביום חמישי י"ג אדר א'תתקס"ג לשטרי, בישוב מגדלא חקל [יישוב במרכז תימן, דרומית מערבית לעיר צנעא]. בשולי כתב-היד נוספו פירושים והוספות בכתב ידו של הסופר.
כתב-היד כולל תפילות חול (חסר בתחילתו) ושבתות – כולל פרקי אבות (בשולי הפתיחה למסכת אבות, מופיעה הערה: "הגהנוה מספר מילי דאבות שפירש ר' יוסף חיון ז"ל, ולפיכך תמצא בה כמה שינויין על נוסחאות שלאנשי תימן"); תפילות ראש חודש ומועדים: לפסח – כולל הגדה של פסח ("סדר העשייה בלילי הפסח"); שבועות – כולל פיוטי ה"אזהרות" לרבי שלמה אבן גבירול [שאינם מצויים בסידורי תימן מהמאה ה-17, ראה במאמר מ' גברא, מחקרים בסידורי תימן, עמ' 295-296]; תפילה וקינות לתשעה באב; ראש השנה ויום כיפור – כולל "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול; סוכות - כולל הושענות; חנוכה – כולל "מגלת בני חשמונאי"; פורים; קינה ומספדות על המת; "סדר סליחות ללילי אשמורות" – כולל פיוטי "אל מלך" ופיוטי מרנות [פיוטים הפותחים בתיבת "מרן"]; "סדר עבודה"; נוסחי ברכות – כולל ברכת המזון; נוסחי שטרות וכתובה; לוח מולדות ותקופות לשנים תי"ב-תנ"ג; "תוכחות ובקשות" - פיוטים שונים, כולל פיוטים לחתן.
בסוף כתב-היד כרוך כתב-יד נוסף, של ספר איוב (מסתיים באמצע פרק יט וחסר בסופו. כפי הנראה נכתב בנפרד, בכתיבה תימנית מנוקדת בניקוד תחתון).
[85] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וכתמים. כתב-היד חסר בתחילתו והדף הראשון בו חסר בחציו. כריכת בד חדשה.
ביישוב "מגדלא חקל" הנזכר בקולופון, פעל בתקופת הכתיבה סופר מפורסם בשם רבי חיים בן שלום אל-חג'אג'י, אשר ידועים ממנו כיום למעלה מתריסר כתבי-יד המפוזרים בספריות שונות בעולם (בהמ"ל ניו יורק, ספריית העיר ניו יורק, לונדון, בר אילן, שוקן, אוסף בניהו), שנכתבו בין השנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). ראה אודותיו באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 136-137; אנציקלופדיה לקהילות תימן, עמ' 291. בהשוואה עם כמה מצילומי כתבי היד שבספריות השונות (ראה צילומים מצורפים), נראה כי אף כתב יד זה יצא מתחת ידו של הסופר רבי חיים בן שלום אל-חגאגי הנ"ל.
קטגוריה
יהדות תימן – כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור "תִּכְּלַאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות לשבתות ומועדים, עם פירושים ("חדושין") מרבי יצחק ונה. [תימן, תכ"ג 1663 בקירוב]. כולל דפי השלמה נוספים מתקופות אחרות, חלקם מתכלאלים עתיקים יותר [תימן, שס"ו 1606 בקירוב – עד המאה ה-18 בקירוב].
כרך גדול. כתיבה תימנית נאה. טקסט התפילות בכתיבה מנוקדת (ניקוד עליון. מגילת איכה ושיר השירים עם ניקוד תחתון), עם עיטורי כותרות קליגרפיים. בשוליים מופיעים ה"חידושין" בכתיבת אותו סופר. הגהות נוספות בשולי העמודים מכותבים שונים.
ברוב התפילות מופיעים פירושים שונים בשולי טקסט התפילות [עם הכותרת "חדושין"]: חדושים בהלכה ובאגדה, עם ביאורים עפ"י תורת הסוד והקבלה. קטעים אלו מיוחסים לפירושי רבי יצחק (מהר"י) ונה על התכלאל (הנקראים "פעמון זהב"). רבי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן, נפטר בשנת ת"ל (1670), וכפי הנראה לפנינו העתקה מוקדמת, שנעשתה בחייו.
תפילות לימות החול ולשבתות; "תקוני שבת מלכתא" מהאר"י הקדוש [העתקה מספר תיקוני שבת, שנדפס בקראקא, שע"ג בקירוב]; פרקי אבות עם פירושים (כולל נוסח נוסף לפרק שישי); פרק שביעי של אבות [לקוח ממסכת דרך ארץ זוטא – ונוהגין לאמרו בשבת השביעית שלפני עצרת, אם חל יו"ט ראשון של פסח בשבת]; תפילות למועדים: לפסח - כולל הגדה של פסח עם תרגום לערבית-יהודית; שבועות – כולל אזהרות; תפילה וקינות לתשעה באב; תפילות ראש השנה ויום כיפורים; סוכות - כולל הושענות של רב סעדיה גאון; חנוכה – כולל "מגלת בני חשמונאי"; פורים; מספדות; סדר סליחות וסדר 'מרנות' (כולל סליחות מאת רב סעדיה גאון ומשוררי ספרד; פיוט סדר העבודה לרבי אברהם אבן עזרא); מפתחות לסדר הסליחות והמרנות; סדר נוסח הברכות (דיני ברכת המצוות בערבית-יהודית) וחשבון העיבור, מולדות ותקופות. לוח מולדות המתחיל משנת ה'תכ"ג (1662-3) עד שנת ה'תצ"א (1731). בין הדפים נמצא דף מלוח מולדות מתכלאל קדום יותר, המתחיל בשנת ה'שס"ו 1605-6; נוסח הכתובות, הגיטין והשטרות; תוכחות ובקשות, ונוסחאות וידוי.
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. שם סופר כתב היד אהרן בן סעדיה אל-ביצ'אני מופיע בקולופון מעוטר הנמצא בסוף דפי מפתחות ה"סליחות" (דף [163]/2): "אתחיל לכתוב סדר הברכות בעזרת קורא הדורות ורוכב ערבות בהו"ש [ברוך הוא וברוך שמו], נסיון דיו שלי וקולמוסי – אני הצעיר אהרן קטן הסופרים, בן לאמ"ו סעדיא ארי"ת בג"ע [רוח ה' תניחהו בגן עדן] הידוע אלביצאני".
רישומי לידות ופטירות מתקופות שונות. בסוף "נוסח עיבור התקופות" (דף [184ב]) שטר מכירת הסידור לחסן יחיא ג'מיל, מאת סאלם בן מעוצ'ה אל-ימני, בשנת ב'מז לשטרות [תצ"ו 1736], בחתימות העדים: "שלם ן' עודד" ו-"סעדיה אהרן....".
[204] דף, 29.5 ס"מ + כ-4 דפי כת"י בודדים בגדלים שונים [הנמצאים בין דפי הספר]. מספר דפים כרוכים שלא במקומם. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
כרך גדול. כתיבה תימנית נאה. טקסט התפילות בכתיבה מנוקדת (ניקוד עליון. מגילת איכה ושיר השירים עם ניקוד תחתון), עם עיטורי כותרות קליגרפיים. בשוליים מופיעים ה"חידושין" בכתיבת אותו סופר. הגהות נוספות בשולי העמודים מכותבים שונים.
ברוב התפילות מופיעים פירושים שונים בשולי טקסט התפילות [עם הכותרת "חדושין"]: חדושים בהלכה ובאגדה, עם ביאורים עפ"י תורת הסוד והקבלה. קטעים אלו מיוחסים לפירושי רבי יצחק (מהר"י) ונה על התכלאל (הנקראים "פעמון זהב"). רבי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן, נפטר בשנת ת"ל (1670), וכפי הנראה לפנינו העתקה מוקדמת, שנעשתה בחייו.
תפילות לימות החול ולשבתות; "תקוני שבת מלכתא" מהאר"י הקדוש [העתקה מספר תיקוני שבת, שנדפס בקראקא, שע"ג בקירוב]; פרקי אבות עם פירושים (כולל נוסח נוסף לפרק שישי); פרק שביעי של אבות [לקוח ממסכת דרך ארץ זוטא – ונוהגין לאמרו בשבת השביעית שלפני עצרת, אם חל יו"ט ראשון של פסח בשבת]; תפילות למועדים: לפסח - כולל הגדה של פסח עם תרגום לערבית-יהודית; שבועות – כולל אזהרות; תפילה וקינות לתשעה באב; תפילות ראש השנה ויום כיפורים; סוכות - כולל הושענות של רב סעדיה גאון; חנוכה – כולל "מגלת בני חשמונאי"; פורים; מספדות; סדר סליחות וסדר 'מרנות' (כולל סליחות מאת רב סעדיה גאון ומשוררי ספרד; פיוט סדר העבודה לרבי אברהם אבן עזרא); מפתחות לסדר הסליחות והמרנות; סדר נוסח הברכות (דיני ברכת המצוות בערבית-יהודית) וחשבון העיבור, מולדות ותקופות. לוח מולדות המתחיל משנת ה'תכ"ג (1662-3) עד שנת ה'תצ"א (1731). בין הדפים נמצא דף מלוח מולדות מתכלאל קדום יותר, המתחיל בשנת ה'שס"ו 1605-6; נוסח הכתובות, הגיטין והשטרות; תוכחות ובקשות, ונוסחאות וידוי.
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. שם סופר כתב היד אהרן בן סעדיה אל-ביצ'אני מופיע בקולופון מעוטר הנמצא בסוף דפי מפתחות ה"סליחות" (דף [163]/2): "אתחיל לכתוב סדר הברכות בעזרת קורא הדורות ורוכב ערבות בהו"ש [ברוך הוא וברוך שמו], נסיון דיו שלי וקולמוסי – אני הצעיר אהרן קטן הסופרים, בן לאמ"ו סעדיא ארי"ת בג"ע [רוח ה' תניחהו בגן עדן] הידוע אלביצאני".
רישומי לידות ופטירות מתקופות שונות. בסוף "נוסח עיבור התקופות" (דף [184ב]) שטר מכירת הסידור לחסן יחיא ג'מיל, מאת סאלם בן מעוצ'ה אל-ימני, בשנת ב'מז לשטרות [תצ"ו 1736], בחתימות העדים: "שלם ן' עודד" ו-"סעדיה אהרן....".
[204] דף, 29.5 ס"מ + כ-4 דפי כת"י בודדים בגדלים שונים [הנמצאים בין דפי הספר]. מספר דפים כרוכים שלא במקומם. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהדות תימן – כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
כתב יד, "אשמורות" – סדר סליחות עפ"י מנהג תימן, עם הערות המהרי"ץ רבי יחיא צאלח. תימן, [המאה ה-18]. [18] דף. [8] דפים מתוכם חסרים והושלמו בכתיבות מאוחרות יותר [תימן, המאה ה-19 והמאה ה-20].
הדפים שבכתב היותר-עתיק, נכתבו בכתיבה קליגרפית נאה ומנוקדת. בשולי דפים אלו מופיעות הערות (בכתב זעיר ונאה) הכוללות: הוראות הלכתיות, כוונות, שינויי-ניקוד ונוסחאות, טעמיהן ומקורותיהן. למיטב ידיעתנו רוב ההערות לא נדפסו עדיין, אך מקצתן מופיעות במקורות אחרים בשם המהרי"ץ. כפי הנראה, לפנינו אוטוגרף של המהרי"ץ [לחלק מתוכן הדברים נמצאו מקבילות בדברי המהרי"ץ, והכתיבה אופיינית לסגנון כתבי היד הידועים שיצאו מתחת ידו של המהרי"ץ].
בשולי פיוט הסליחה "רבונו של עולם אתודה על עבירות קלות וחמורות...", מופיעה הערת מהרי"ץ בשם סבו רבי צאלח: "רבונו של עולם וכו'. מו"ז לא היה אומר וידוי זה, מטע[ם] דמי משלנו בדור הזה שיוכל לקיים בעצמו דברי הוידוי זה... דנראה כמעיד עדות שקר, ודו"ק".
במספר הערות הוא מציין למנהגי ודברי האר"י ("הרב ז"ל"). ראה למשל בהערה בשולי הפיוט "עננו... קרוב לכל קוראיו", בה דן הכותב בנוסח הפיוט השונה בין נוסח סידורי כתב-יד ונוסח הדפוסים, ומציין גם לדברי האר"י בספר הכוונות: "בסידורים כ"י גורסים בכאן 'קרוב לכל קוראיו באמת', והוא עפ"י מד"ר... ובדפוסים לא גרסי'[נן] לתיבת 'באמת', ואתיא שפיר לדברי הרב בספר הכוונות... ע"ש דף נ"ב ע"ב".
בשולי הפיוט "אראלי מרומים, בשיר ושבח קמים...", נכתבה ההערה הבאה: "שמעתי [שומ]רים מלומר זה, מטעם דכל הכוחות הם מוטבעים על פעולתם וא"א להם לשנות ממינויים, כמ"ש רמב"ם...".
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[18] דף. כ-16 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב וכתמים. מעטפת בריסטול בלויה.
הדפים שבכתב היותר-עתיק, נכתבו בכתיבה קליגרפית נאה ומנוקדת. בשולי דפים אלו מופיעות הערות (בכתב זעיר ונאה) הכוללות: הוראות הלכתיות, כוונות, שינויי-ניקוד ונוסחאות, טעמיהן ומקורותיהן. למיטב ידיעתנו רוב ההערות לא נדפסו עדיין, אך מקצתן מופיעות במקורות אחרים בשם המהרי"ץ. כפי הנראה, לפנינו אוטוגרף של המהרי"ץ [לחלק מתוכן הדברים נמצאו מקבילות בדברי המהרי"ץ, והכתיבה אופיינית לסגנון כתבי היד הידועים שיצאו מתחת ידו של המהרי"ץ].
בשולי פיוט הסליחה "רבונו של עולם אתודה על עבירות קלות וחמורות...", מופיעה הערת מהרי"ץ בשם סבו רבי צאלח: "רבונו של עולם וכו'. מו"ז לא היה אומר וידוי זה, מטע[ם] דמי משלנו בדור הזה שיוכל לקיים בעצמו דברי הוידוי זה... דנראה כמעיד עדות שקר, ודו"ק".
במספר הערות הוא מציין למנהגי ודברי האר"י ("הרב ז"ל"). ראה למשל בהערה בשולי הפיוט "עננו... קרוב לכל קוראיו", בה דן הכותב בנוסח הפיוט השונה בין נוסח סידורי כתב-יד ונוסח הדפוסים, ומציין גם לדברי האר"י בספר הכוונות: "בסידורים כ"י גורסים בכאן 'קרוב לכל קוראיו באמת', והוא עפ"י מד"ר... ובדפוסים לא גרסי'[נן] לתיבת 'באמת', ואתיא שפיר לדברי הרב בספר הכוונות... ע"ש דף נ"ב ע"ב".
בשולי הפיוט "אראלי מרומים, בשיר ושבח קמים...", נכתבה ההערה הבאה: "שמעתי [שומ]רים מלומר זה, מטעם דכל הכוחות הם מוטבעים על פעולתם וא"א להם לשנות ממינויים, כמ"ש רמב"ם...".
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[18] דף. כ-16 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב וכתמים. מעטפת בריסטול בלויה.
קטגוריה
יהדות תימן – כתבי יד
קָטָלוֹג