כרך כתבי-יד, העתקות מאמרי חסידות חב"ד. רובם מתורתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר מהר"ש רבי שמואל שניאורסון. [רוסיה הלבנה, שנות התר"כ - תר"מ בקירוב]. הגהות בשולי הדפים.
כרך "ביכעל" גדול, הכולל קונטרסים ומחברות שונות של העתקות ממספר כותבים, רובם משנות התר"כ והתר"ל. חלק מן המחברות בכתיבה הדומה לכתבי היד הידועים של בני-ביתו של ה"צמח צדק" [רבי שמואל סופר ואחרים]. רובו של הכרך הם מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש. מלבד אלו, מופיעים בכתב היד גם דרושי חסידות הנראים כקטעים מתורתם של אדמו"רי קאפוסט ולאדי. בסוף הכרך: העתקת מכתב משנת תרכ"ז מהאדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט בעל "מגן אבות", נכד ה"צמח צדק".
בסוף אחד המאמרים של ה"צמח צדק" - מאמר "אז ישיר ישראל עלי באר ענו לה" [נדפס בספרו "אור התורה" לפרשת חוקת], תיעוד על אמירת המאמר של האב, ע"י בנו האדמו"ר מהר"ש בראשית תקופת נשיאותו: "נאמרה ויצא מפי קודש... מהר"ש בן אדמו"ר נבג"מ זכותו יגן עלינו - בשבת פ' חוקת תרכ"ו. פה דובראוונא" [אביו ה"צמח צדק" נפטר בי"ג ניסן תרכ"ו, והתיעוד על אמירת המאמר בדוברובנה ע"י הבן אדמו"ר מוהר"ש, הוא מזמן-מסעו בעיירות חסידי חב"ד בחודש סיון תרכ"ו, כחודשיים לאחר פטירת אביו].
רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל "צמח צדק" (תקמ"ט-תרכ"ו), האדמו"ר השלישי לבית חב"ד. מגדולי דורו בהלכה ובחסידות. תלמיד מובהק לזקנו האדמו"ר הזקן בעל ה"תניא". עלה על כס הנשיאות לאחר פטירת חותנו ודודו "האדמו"ר האמצעי" רבי דוב בער בשנת תקפ"ח. הקים את חצרו בעיר ליובאוויטש. בניו הקדושים כיהנו באדמו"רות אחריו בקאפוסט, ניעזין, לאדי, אברוטש וליובאוויטש, כאשר בנו הצעיר רבי שמואל המשיך את שושלת האדמו"רות בעיר ליובאוויטש.
בנו רבי שמואל שניאורסון - אדמו"ר מהר"ש (תקצ"ד-תרמ"ג 1834-1882), האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש. נפטר בגיל צעיר. בנו הוא האדמו"ר רבי שלום בער אדמו"ר הרש"ב (תרכ"א-תר"ף) האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד-ליובאוויטש, מייסד ישיבות "תומכי תמימים", ועמוד התווך של עולם החסידות בערי רוסיה ורוסיה הלבנה.
[219] דף כתובים. כ-21.5 ס"מ. מצב משתנה. בלאי וקרעים. כתמים וכתמי רטיבות. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה בלויה וקרועה.

"פינקס מחברה משניות - דביהמ"ד דליבאוויטש וניעזין". ניו יורק, [תרע"ד 1913].
שער ודפי תקנות בכתיבה קליגרפית נאה. בשער ובראש התקנות מוזכר כי החברה נתייסדה ביום ראש חודש טבת שנת "יאספו ללמוד המשנה" [תרס"ז 1906].
רשימות החברים והגבאים. תקנות בעברית ותקנות ביידיש. מספר עמודים כתובים עם פרוטוקולים וחשבונות מהשנים תרע"ד-תרע"ה 1913-1914. דף נוסף עם נייר מסמכים רשמי של "Congregation Lubavitz Wenezin" בכתובת "Henry Street 169" בניו יורק, שמשני צידיו רשימות פרוטוקול ו"שמות הבוררים והגבאים" משנת תרע"ד (1913).
פנקס גדול, 29 ס"מ. [16] עמ' כתובים. רוב הדפים ריקים (עם פגינציה מודפסת של המחברת משמאל לימין 1-500). מצב טוב. כריכת בד מקורית בלויה, עם פתקה מודבקת על הכריכה "פינקס מחברה משניות".
+ דף נייר מסמכים רשמי, 27 ס"מ. מצב טוב.
תעודה מוקדמת על התאגדותם של אנשי חב"ד יוצאי ליובאוויטש וניעזין, במנהטן ניו יורק שבארה"ב בשנות התר"ס-תר"ע (תחילת המאה ה-20).

אוסף שרידי דפים בכתב-יד שהוצאו מ"גניזת כריכה". [ארם-צובא, מוסול ובגדאד, סוף המאה ה-18 וראשית המאה ה-19].
כולל ארבעה מכתבים וקטע ממכתב נוסף שנשלחו אל "יצחק דניאל ג'אנא[?]" מבגדאד. כל המכתבים נכתבו בערבית-יהודית, עם פתיחה בעברית. באחד המכתבים מופיע שם הנמען עם הכיתוב: "מאר"ץ יע"א... לעיר בבל רבתי יע"א", על מכתב זה חתימה קטועה "הצעיר ח[---] עטי[--] ס"ט" - יתכן ומדובר ברבי חיים עטייה, מחכמי ארם-צובא [נפטר תקנ"ה; מגדולי רבני אר"ץ, נשא ונתן בהלכה עם מהר"ם גלאנטי ועם החיד"א, שכינהו: "ארי שבחבורה", וכתב לו: "מרתע כל גופאי מפלפוליה ירעש כלבנון"]. על גבו של מכתב אחר נכתב כי נשלח "מן אל מוצל יע"א לבגדאד יע"א" (אלמוצל/מוצול/מוסול, עיר בעיראק). מכתב נוסף חתום ע"י "עזרא דוד[?] בנימ[י]ן". בשני מכתבים מופיעים פרטי שנה: "[ת]קס"ח" ו"[ת]קס"ט". שני מסמכים נוספים בערבית (באותיות ערביות) ושרידי דפים עם רשימות שונות (חשבונות).
למעלה מעשרה דפים וחלקי דפים. גודל ומצב משתנים. מצבי פגיעה שונים כתוצאה מהכריכה.