שולחן ערוך חושן משפט עם באר הגולה. [דפוס עמנואל עטיאש, אמשטרדם תנ"ח-תנ"ט 1698].
הוספת קונטרסי-דפים בכתב-יד, והגהות רבות בכת"י על גליונות הדפים: חידושים, שו"ת והערות. עם מובאות רבות מפסקי וכתבי רבני מרוקו ומראכיש. [מרוקו, שנות הת"ק - בין השנים תק"מ-תק"פ בקירוב 1780-1820].
כרך זה של השולחן ערוך היה שייך ככל הנראה לרבי משה אסבאג, בנו של רבי שלמה אסבאג, דיין בעיר אזדידא שחתם את שמו בין דפי הספר (קסה/א) "ע"ה משה אסבאג". בתוך ההערות מזכיר הכותב חידושים ופסקים מגדולי מרוקו באותה התקופה, מאביו "מהרש"א" [רבי שלמה אסבאג מרבני מוגאדור], ומזקנו מורו הרב יעקב פינטו (הרי"ף); רבי אברהם פינטו; "רבי מוסא בן דוד [א]וחיון זלה"ה" [רבי מוסא אוחיון, נפטר בשנת תקע"ז]; הרב "תקפו של יוסף" [רבי יוסף אלמאליח. ספרו נדפס תקס"ב]; היעב"ץ - רבי יעקב אבן צור; "הרב ברדוגו בעיר מרכאש", "הר"מ אדהן ז"ל", "הרב אלעזר חזן", ועוד.
הגאון רבי משה אסבאג (הראשון), מוזכר בספרי בן-דורו רבי יעקב בטאן, המביא ממנו דברים רבים. בשו"ת רבי יעקב בטאן (חושן משפט סימן ט"ז) מביא על דברי הבאר היטב בסימן קמ"ט: "ונמצא כתוב בש"ע של כמה"ר משה אסבאג ז"ל בכת"י שכן דנין, וכן פסק לו מ"ר אביו מהרש"א זלה"ה" [הדברים אינם נמצאים בשו"ע שלפנינו, וכנראה הם היו בכרך השו"ע עם באר היטב שהיה שלו]. בספר דרשות רבי יוסף פינטו (עמוד 13) מובא כי רבי משה אסבאג הספיד בחול המועד סוכות תקס"ד את רבי אברהם בן יעקב פינטו.
בסוף הספר דף בודד: שטר הנעשה בין הבחור מנשה בר יהודה זריהן והבחור שם טוב בר יעקב עובדיה. עם חתימות הרבנים רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט. מקנס "... אגודות" לפ"ק [הדף נקצץ בצד ימין והתאריך לא ברור. רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט - היו מחכמי מראכיש במאה ה-19].
[12 דפים בכת"י], ח-תכה, תכח-תלב, [1] דף + [23 דף בכת"י]. (עותק חסר בתחילתו ובאמצעו. במקור: [1], תלב, [1] דף). 15.5 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. בלאי וקרעים. כתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה וקרועה.

כתב-יד הלכות ומנהגי שחיטה, לפי ה"מנהגים שהניחו לנו רבותינו הראשונים המגורשים מקשטיליייא", ובסופו נוספו: חידושי דינים, סמיכות לשחיטה, אגרון מכתבים ועוד. דבדו (Debdou. צפון- מזרח מרוקו), תרע"ג 1913. שער עם עיטורים צבעוניים.
בשער ובקולופונים שבדף נח/1, חתימות הסופר: רבי "אברהם בן יוסף מורציינו" מהעיר דבדו, החותם גם בחתימת "איש נאמ"ן" (דף נח/1).
בדף שלפני דף א': העתקת "נוסח סמיכה לתלמידים שמתחילים לשחוט שסידר ה' כמוהר"ר מסעוד אביחצירא זלה"ה". בדף סד: סמיכה לשוחט (משנת תש"ז 1947) בחתימת רבי יהודה בן סוסן, עם אישור בחתימת רבי מיימון מייארא המאשר את מומחיותו של הר"י בן-סוסן בשחיטה ובבדיקת שוחטים, ואישור רבני דבדו, רבי שלמה הכהן, רבי אלעזר הכהן זאגורי ורבי ציון בן דנאן. בדפים ס-סא: העתקת אגרות פולמוס מליציות שכתב היעב"ץ [רבי יעקב אבן-צור] להר"ש אזאווי. בדפים סו-ע: אגרון העתקת מכתבים (חלקם חתומים) שכתב רבי יהודה בן סוסאן הנ"ל מהשנים תרע"ז-תרפ"ו [בתוכם דברי תנחומים על מורו ורבו רבי משה טולידאנו].
[6], א-קלו דף + דפים בודדים כתובים (דפים רבים מהמחברת ריקים - סה"כ למעלה מ-150 עמ' כתובים). 26 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, טוב עד בינוני. דפים מנותקים. כריכה עממית.

כתב-יד, "מרפא לשון" - "הגהות על ס'[פר] מענה לשון". [ירושלים? שנות הת"ק].
חיבור שלם של הגהות על ספר "מענה לשון" לרבי ישראל יעקב אלגאזי [חיבור זה יצא בשלושה חלקים, ההגהות שלפנינו הן על חלק א' שהדפיס בן המחבר המהרי"ט אלגאזי בספר "נאות יעקב", אזמיר תקכ"א]. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, המציין בכל הגהה את מספר הדף, העמוד וה"שיטה" (שורה) שעליו מכוונת הגהתו. בתוך הדברים מזכיר הכותב מספר פעמים את חיבורו "יד לשון" ["ועיין מ"ש אצלינו בקו' יד לשון", "עיין מ"ש בעניותנו בקו' יד לשון..."].
בראשי העמודים נכתב "הגהות על ס' מענה לשון", או בקיצור: "הגהות ע"ס מ"ל", ובדף האחרון כתב המחבר את השם שייעד לחיבור זה: "יִקָרא קו'[נטרס] מרפא לשון".
בקובץ "מן הגנזים" [ספר שלישי, הוצאת אהבת-שלום, תשע"ד, עמ' שלה-שלז] נרשם כתב-יד דרוש לשד"ר מעה"ק ירושלים, בכתיבה זהה, ובו מזכיר הכותב את קונטרסו "יד לשון". שם צוין כי הכותב שימש כשד"ר ירושלים בשנת תק"ן, וכי הוא נכדו של מהר"ש פרימו.
בדף האחרון רישומים [בכתיבה אחרת] של נוסח "לשם יחוד" וראשי תיבות (שמות קודש?).
[16] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר תהלים ומעמדות, עם תפילות שונות. [תורכיה / יוון, או מקום אחר באיזור, המאות ה-18 וה-19].
כרך שלם בכתב-יד, בכתיבה ספרדית בינונית נאה. הכותב חתם את שמו במספר מקומות כ"יהודה בכ"ר שלמה ן' בנבנשת", ופעמים עם שם אמו "שמחה".
כתב היד כולל: ספר תהלים בשלמותו, עם מעמדות לכל ימי השבוע; תפילות לזמנים שונים: התרת נדרים, תפילת נחם לתשעה באב, ברכת האורח, עירובי חצרות, "שבעים ושנים פסוקים", תפילת "בריך שמיה", תפילת אליהו הנביא, פרשת המן, יהי רצון שאחרי אמירת תהלים, וידוי הגדול, תקוני שבת - עם זמירות לשבת, על הנסים לחנוכה ופורים, סדר תשליך, ועוד.
לפני חלק התהלים מופיעים "ליקוטי תהלים על שמי יהודה בר שמחה", ובהמשך, דף יט/2: "אני יאודה בכר שלמה ן' בנבנשת הי"ו".
בעמוד האחרון ובדף המודבק לכריכה האחורית רישומי לידות ופטירות, החל משנת תקל"ד (1774) ועד תקע"ד (1814). עם שמות רבים של בני משפחת הכותב ואחרים ("יאושע ארדיט", "רפאל אהרון מונייון", "מורינו בנימין רודיטי", ועוד).
[7], צה דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. חלק מהדפים כהים מהשתקפות הדיו משני צדי הדף. כתמים ובלאי. קרע באחד הדפים, סימני רטיבות במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.