ספר הקדמות ושערים - "והוא ענף אחד מהספר לשם שבו ואחלמה", מאת המקובל רבי שלמה אלישוב. פיעטרקוב, תרס"ט 1908. מהדורה ראשונה של ספרו הראשון של בעל ה"לשם".
מספר הגהות ותיקונים בעצם כתב-יד קדשו של המחבר המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (עֶליַאשָאוו) משאוויל בעל "לשם שבו ואחלמה" (תר"ב-תרפ"ו), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא, תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל]. העורך הראשי של כתבי הגר"א בקבלה שנדפסו ע"י רבי שמואל לוריא בשנות התר"מ.
סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. את ספריו אלו היה כותב בקדושה, ביראה ובטהרה [לפי המסופר, היה משתמש גם ב"השבעת הקולמוס"]. החלק הראשון שלפנינו, נקרא "הקדמות ושערים" [או כפי שהוא מכונה בכתביו בשם "הספר הקדו"ש" - לשון מליצית, המשתמעת גם על חשיבותו וקדושתו, וגם ראשי התיבות של שם חלק זה "הקדמות ושערים"]. חלק שני נקרא "ספר הדע"ה" [דרושי עולם התוהו], ונדפס בשני כרכים (פיעטרקוב, תרע"ב). חלקים נוספים "ספר הכללים" ו"ספר הביאורים" נדפסו בירושלים לאחר פטירתו, ע"י חתנו רבי אברהם אלישוב הרב מהומל, אבי מרן הגרי"ש אלישיב.
212 עמ' + דף מעטפת אחורי עם כתובת המחבר. 29.5 ס"מ. מצב בינוני, נזקי וכתמי רטיבות. בלאי ודפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מנותקת וקרועה.

שטר שליחות מעיר הקודש ירושלים, לשד"ר רבי רחמים שלמה הלוי, שנשלח מטעם חברת "ביקור חולים" ולטובת בנית בית אכסניה לעניים חולים בשם "אוֹסְפֵי דל" [לשון נופלת על לשון: הוספיטאל - אוספי דל]. בחתימות גדולי חכמי העיר: רבי "רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי ס"ט", רבי "יוסף זאמירו", רבי "יעקב ן' צהל" ורבי "אברהם משה זכות". ירושלים, [תקע"ה 1815].
המקובל הקדוש רבי (רפאל) אברהם שלום מזרחי שרעבי - הרב הרא"ש (תקל"ה-תקפ"ז 1775-1816), בנו של המקובל רבי חזקיהו יצחק שרעבי (המכונה הרב "הח"י בשמ"ש") ונכדו של הרש"ש שנולד כשנתיים לפני פטירת סבו הגדול. מנעוריו נתגדל ונתחנך בין כותלי הבית הקדוש של מדרש המקובלים "בית-אל". בימיו היה נקרא "רבי אברהם חסיד" אך נודע יותר בשם: "הרב הרא"ש". נודע גם בשם "בעל הנס" על שם מופתים ונפלאות שהיה פועל בכח קדושתו הרבה וע"י קבלה-מעשית. ראה אודות כך בספר "אור השמש" (ירושלים, תש"ל, עמ' עג-פב). לאחר פטירתו הותיר כתבי-יד בקבלה, מהם נדפס הספר הקדוש "דברי שלום" שיצא לאור ע"י חתנו הראשון-לציון רבי חיים אברהם גאגין.
החותמים האחרים: רבי יוסף זאמירו (נפטר תר"ג), גאון ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים. מחבר ספר השו"ת "הון יוסף" שהדפיסו יחד עם ספר "דברי דוד" להרדב"ז (ליוורנו, תקפ"ח); רבי יעקב בן צהל מחכמי ירושלים בראשית המאה ה-19. חתום בהסכמות רבות. שני תשובות ממנו נדפסו ע"י רבי נתן קורוניל בסוף ספר "פסקי חלה" (ירושלים, תרל"ו).
השד"ר הוא רבי רחמים שלמה הלוי (נפטר תרל"ד), שנשלח לשליחות זו בבחרותו, בה כבר היה ניכר במעלות תורתו ויראתו. לימים כיהן כראב"ד בירושלים, ומראשי חכמי וחסידי ישיבת המקובלים "בית אל".
דף 22X32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. רישומים בכתב-יד מזרחי של רבי יצחק בדאהב.
שטר-השליחות שלפנינו, נעתק ונדפס ע"י רבי יצחק בדאהב, בספרו "בנין ירושלים - כי ביצחק" (ירושלים, תרפ"ז). ראה עוד אודות שליחות מיוחדת זו, בספר שלוחי ארץ ישראל, א' יערי, עמ' 711-712.

שני שטרות על שותפות בעלות נחלות, והעברת בעלויות, בשכונה חדשה בירושלים מחוץ לחומות, בכתיבה קליגרפית נאה, ובחתימות רבות של ראשי המתיישבים, מנהיגי הקהילה ורבני ירושלים.
· שטר חלוקת הנחלה בין קבוצת המייסדים של שכונה חדשה בירושלים מחוץ לחומות מערבית לדרך העולה משער יפו לשכונת נחלת-שבעה, "הידועה בלשון ערבי ארד איל מידאן ונקראת זוראט איל מישמוש" אשר נקנתה מבעלי הקרקע הישמעאלים. בחתימות העדים, וחתימות קוני הנחלה: רבי יוחנן הירש שלאנק [תלמיד ה"חתם סופר"], רבי משה יצחק גולדשמיט ורבי שלום ב"ר יעקב הכהן. ירושלים, כסלו תרל"א [1870]. בשולי הדף אישור בית הדין מהתאריך אדר תרל"א [1871], עם חתימות רבי מאיר אוירבאך [בעל "אמרי בינה"], רבי אברהם אייזנשטיין ורבי יעקב יהודה לעווי; ואישור נוסף מבית הדין שנת תרל"ג [1873], בחתימות הרבנים הנ"ל.
מעבר לדף שטר נוסף "התעודה השנית" על אותה קרקע, מחודש תמוז תרל"ג [1873], בחתימות העדים רבי אברהם ב"ר אשר לעמיל ורבי אהרן ב"ר גדליה, חתימות המתיישבים רבי יצחק ב"ר הלל ורבי מנחם מענדיל הכהן. וחתימות הדיינים רבי בנימין ב"ר שמואל, רבי יעקב יהודא לעווי, רבי מאיר מרגלית, ורב הקהילה רבי מאיר אויערבאך.
· שטר נוסף על מכירת נחלה, על אותן הקרקעות. בחתימות שונות של בעלי הנחלות ועדי השטר. ירושלים, אלול תרל"ג [1873]. בהמשך הדף ומעבר לדף, שטרות נוספים על בנין ומכירת אותן חלקות נחלה, עם חתימות רבות של עדים ובעלי החלקות. ירושלים, כסלו תרל"ו [1875].
מסמך היסטורי ולא-ידוע על ראשית ההתיישבות היהודית בירושלים מחוץ-לחומות. אדמות שכונת "נחלת שבעה" הסמוכה נרכשו בסודיות בשנת 1867, ובניית השכונה נתפרסמה רק בשנות התרל"ב בערך. שכונה זו שבמסמכים שלפנינו, נקנו קרקעותיה כשנתים-שלש אחרי "נחלת שבעה" ובנייתה התחילה רק בשנת תרל"ו [1875-1876]. במסמכים שלפנינו מפורש כי עקב בעיות משפטיות ברכישת קרקעות בארץ, נרשמה הקרקע בתחילה ברישום הקרקעות "בכתב החיגעט, היינו ספר המקנה, הנעשה משרי הממשלה דפה", רק על שמו של רבי יוחנן הירש שלאנק, שהיה נתין אוסטרי, ומסמך זה שלפנינו הוא מסמך הבעלות העיקרי של הנחלה, בו נרשמו הבעלים האמיתיים של הקרקע, עד ראשית בניית השכונה בשנת 1875. [לא הצלחנו לזהות במדויק באיזו נחלה מדובר וכיצד מכונה האיזור כיום, מה שברור שמקום הקרקע הינו מערבית לרחוב יפו בקטע שבין שער יפו לנחלת שבעה].
2 דפים, 46-56 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות, עם פגיעות קלות בטקסט.

שלשה מכתבים לא חתומים, מארכיונו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. ירושלים, תרט"ו-תרנ"ז בקירוב 1855-1896].
· מכתב חריף לא-חתום, אודות התנהלותו של "הרב דספרדים... הרב רד"ח נ"י" [רבי דוד חזן], אשר משתמש באמצעות כוח הרשות להכניס אנשים בבית-הסוהר, כדי לבסס את שלטון רבנותו. [בשולי הדף, בקשה למקבלי המכתב: "ידידי ה'! בחסדם, ידונו פתקא הזאת בשריפה אחרי קריאתם... כי אין כוונתי ח"ו לבזות להרב ח"ו בזה, כי אם להציל וכו'... ושלום על ישראל". [ירושלים, אחרי תרט"ו 1855 - רבי חיים דוד חזן בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי - ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"א].
· מכתב לא חתום [כנראה כתב-יד סופרו של רבי שמואל סלנט], אל ממוני כולל הורודנא, בו מוזכרת פרשיה קשה של אב שסירב למול ולפדות את בנו התינוק, באמרו כי הוא בן של נכרי ולא בן-ישראל. ירושלים, חשון תרל"ג [1872] - בתוך הדברים מוזכר נכד הגר"א "הגאון הצדיק ר' אליעזר לנדא שיחיה" שהיה מראשי כולל הורודנא.
· טיוטת מכתב לא-חתום [כנראה כתב-יד סופר ה"ועד הכללי" או סופרו של רבי שמואל סלנט], אל רבי חיים ברלין. ירושלים, כסלו תרנ"ז [1896]. בתוך הדברים תשובה בענין אפשרות עלייתו של רבי חיים לכהן כרב בעיר, ובה מפורטים קשייו של ה"ועד הכללי" להבטיח לו משכורת ולמנותו לתפקיד רבנות, משתי סיבות: א. פטירתו של רבי יוסף ריבלין "אשר הוא היה הבריח התיכון בבית הועד הכללי". ב. שערורית פתיחת "כולל אמריקה", אשר אמור להסב מה"ועד הכללי" את כל ההכנסות ממגביות באמריקה "ועמודי הבית הגדול הזה מתרופפים כעת". [רבי חיים ברלין עזב באותה תקופה את רבנות קוברין, ולאחר שלא הצליח לעלות אז לירושלים כיהן כעשר שנים ברבנות יעליסאוועטגראד (Elisawetgrad, פלך חרסון), עד שעלה לבסוף לירושלים בשנת תרס"ו].
3 מכתבים, גודל ומצב משתנים. באחד מהם נמחקו בקשקוש בעט ובטיפקס פרטים מזהים של שמות אנשים המוזכרים במכתבים.
דרכו של הגאון רבי שמואל סלנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר לפעמים היה מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כנראה, שחלק או כל הפריטים שלפנינו, הנם מכתבים או טיוטות מכתבים שנכתבו בשליחות רבי שמואל סלנט בעצמו.