ספר בן ציון, תפילות ועניני קבלה, פיוטים ושירים, מאת רבי יוסף בן רבי אלימלך מטורבין. אמשטרדם, [ת"נ 1690]. דפוס רבי משה בר אברהם אבינו. שער מעוטר במסגרות ואיורי דמויות.
כולל נוסחאות "לשם יחוד" על מצוות רבות, נוסחאות ומליצות-פתיחה למכתבים, ומחזות על ויכוחי היצר הטוב והיצר הרע.
בעמ' 2 כותרת "הסכמות שלשה הרועים גאוני ארץ... דק"ק ספרדים ואשכנזים יצ"ו באמשטרדם", אך להסכמה זו ישנו חותם אחד בלבד, רבי משה יהודה בן רבי קלונימוס הכהן, רבה של קהילת האשכנזים באמשטרדם, המתאר את המחבר: "האלוף התורני הישיש מוהר"ר יוסף בן מהר"ר אלימלך מתושבי מדינות פולין, ק"ק טורבין יצ"ו".
עותק מסורג, הכולל דפים ריקים להוספות ורישומים, שנכרכו בין דף לדף [הדפים נותרו ריקים].
רישומי בעלות שונים משנות הת'-ת"ק [המאה ה-18], שהספר שייך לרבי אהרן אב"ד שוואבך במדינת אנשבאך - [הגאון רבי אהרן מגזע צבי בעל "מנחת אהרן", כיהן ברבנות דעסוי וראב"ד בברלין, משנת תקל"ב כיהן כאב"ד שוואבך ומדינת אנשבך, עד לפטירתו בשנת תקמ"א. מראשי הישיבות הנודעים בדורו, ומרבותיו של רבי בצלאל רנשבורג]; רישום בעלות של הקצין מו"ה ליבר, עם חתימת הכותב משנת תקמ"א "שמעון סג"ל מהילדוסהיי[ם]"; ועוד רישומים וכתמי-דיו.
[1], לה דף. (סה"כ, עם הדפים הריקים: 64 דף. הדפים כולם ממוספרים בכתב-יד: סד דף). 16.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי וכתמים. הדבקות נייר עתיקות להגדלת שולי הדפים. כריכת בד חדשה.

ספר שער אפרים, סגולות ורפואות (ביידיש), דרושים וחידושים על תהילים, מרבי אפרים אב"ד ווירטהיים. אלטונא, [תצ"ו 1736].
מהדורה מורחבת, עם הוספות רבות בפרק הסגולות והרפואות, והוספה של מכתבי שו"ת משנת תפ"ח-תפ"ט (1728), שהתכתב בהלכה בעת יושבו על כס הרבנות בווירטהיים, עם הגאון רבי יעקב באק-אובין אב"ד מיץ [רבי יעקב ריישר בעל "שבות יעקב"]. חידושי תורה בשם "הקצין המפורסם הנדיב התורני בער קליף מק"ק המבורג".
בדף כג/1 מספר המחבר על "דיבוק" שהוציא מנער אחד. גם בהסכמתו הארוכה של רבי אהרן כץ אב"ד ווארבורג, מסופר על מומחיותו ונסיונו הרב של המחבר רבי אפרים ווירטהיים בהשבעת והוצאת "דיבוקים", על הצלחתו במלחמותיו נגד כוחות הטומאה, ועל "פעמים אין מספר" שבהם הוציא דיבוקים - "אשר עיני ראו ולא זר אתנו איך שריפא נער אחד ונערה אחת... וחסרו דעתם מחמת רוח רעה שהבעיתם וחזרה דעתם".
בין הדפים כרוך דף בכתב-יד, עם מתכון שיקוי לרפואה "להביא ד"נ" [=דרך נשים].
[22] דף. (מספור דפים משובש, המסתיים בדף כג). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.

כתב-יד, מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, עם פירושים וכוונות על פי הקבלה. [קושטא, ת"ק-תקט"ו 1740-1755]. כולל פיוט לא ידוע מאת רבי חיים בנבנישתי ותיעוד היסטורי מעניין על מאורעות בקושטא.
כתב-יד שלם, בכתיבה מזרחית בינונית-רהוטה. כולל סליחות לחודש אלול, תפילות ופיוטים לראש השנה וליום הכיפורים. בתוספת פירושים, הנהגות, כוונות על פי הקבלה, והוספות שונות.
נראה כי הכותב היה חכם ומקובל, והכין עריכה משלו למחזור, עם פירושים על נוסח התפילה והפיוטים [שכנראה לא נדפסו], הנהגות וכוונות על פי הקבלה. תחילה כתב את גוף המחזור כשהוא מותיר שוליים רחבים, ובהמשך הוסיף בשוליים הגהות והוספות ארוכות. נראה כי פירושי התפילות והפיוטים הם חיבור מקורי של הכותב, אשר אינו ידוע ממקום אחר. במספר מקומות הגהות מכותב אחר שניכר כי אף הוא היה מקובל.
בשולי אחד הדפים (כה/2) מצטט הכותב פיוט "בשם ח"ר אהרן אלידי נז"י [=נזר ישראל/נעים זמירות ישראל] יצ"ו שנת התק"ב (1742)". הפיוט מתחיל "הפליאו עצה / הגדילו תושיה". פיוט זה אינו מופיע באוצר השירה והפיוט של דוידסון [רבי אהרן אלידי, מחכמי קושטא ומשורר, תלמיד רבי משה הכהן בעל "כהונת עולם"].
לפני תפילת ערבית ליום כיפור מופיע פיוט, המתחיל "ה' חסד ואמת יקדמו פניך", ובתחתית העמוד נכתב שם מחברו: "סי' חיים מודעי הי"ו" [רבי חיים מודעי (ת"פ-תקנ"ד), מחכמי קושטא וצפת, תלמיד רבי חיים אבולעפיה, בעל שו"ת "חיים לעולם"].
מעבר לדף מופיע פיוט נוסף, המתחיל במילים "ה' צירים אחזוני נפוגותי ונדכיתי". בראש העמוד נכתב שם מחברו: "מהרב כנה"ג [=כנסת הגדולה] ז"ל". פיוט זה לא נרשם באוצר השירה והפיוט של דוידסון, ולא ידוע לנו על מקור אחר לשיר זה מאת רבי חיים בנבנישתי אב"ד אזמיר ובעל "כנסת הגדולה".
בדף האחרון של כתב-היד רישומים עם תיעוד היסטורי מרתק על מאורעות שונים, רעידות אדמה ושריפות בעיר קושטא:
"היום סי'[מן] בכ"ח גדול חדש כסליו... מלך שולטן עותמן הי"ו בס"ט לכל ישראל... הוליכו אותו לאיוב סולטאן (=מסגד באיסטנבול) ויחגור חרבו שם וישב אל מקומו וישב על כסא המלכים..." (תיעוד על הכתרת הסולטן עות'מאן השלישי בחודש דצמבר 1754, כסליו תקט"ו); "בליל י"ו אלול ש' התקי"ד ליל ג'... רעש גדול בעולם... בחדש תשרי בליל הושענא רבה... רעש גדול..."; "בשבעה לחדש תמוז ליל ב'... שריפת אש בקושטאנדינה... והיתה צעקה גדולה ואש מתלקחת עד לב השמים... ולא נשאר חיל וחומה והשערים... ודירות נאות ועליות מפוארות בר מינן נשרפו...".
[1], א-עד, [1], עה-פח, [6], פט-צא, ה-כט, [6] דף (ועוד מספר דפים ריקים). ספירת הדפים משובשת מעט. בין הדפים עד-עה (תפילת מוסף לראש השנה) כרוך דף עם סדר קבלת שבת ליום כיפור. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב כללי טוב. כתמים, בלאי קל. קרעים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון עם הרישומים. כריכת עור מקורית.

ספר תיקוני הזהר. קושטא, [תע"ט 1719]. דפוס יונה בן יעקב.
בדפי הכריכה רשימות ארוכות של חידושי תורה בקבלה, בכת"י אשכנזי [טבריה?, שנות הת"ר]. בשער ובדפי הספר רישומי בעלות וחותמות של ה"קלאז" [קלויז] של חסידי טשרנוביל בטבריה. רישומי בעלות (לא-חתומים) משנת תרל"ב [1872] של מי שקנה מהקלויז את הספר, ע"י החלפתו למהדורה חדשה בהסכמת גבאי הקלויז רבי יששכר ממז'יבוז' ורבי יעקב מיאמץ'. בשולי הגליונות הגהות ותיקונים רבים ממספר כותבים בכתיבה אשכנזית מהמאה ה-18 וה-19. חתימה עתיקה במרכז השער "יצחק לבית לוי".
[6], קס דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וכתמים. כריכה בלויה.