מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון [מהרש"ם]. בערזאן (גליציה), תרנ"ט [1899].
נשלח אל אנשי קהילת קאפיוראד (Kapeigorod, פודוליה), שרצו למנות שוחט אחר במקום השו"ב שנפטר, אך בנו הצעיר של השו"ב הקודם תבע "חזקה" על המינוי. המהרש"ם מזהיר ומורה לבני העיר ללכת לדין-תורה עם משפחת השוחט הקודם, ופוסל בינתיים את שחיטת השו"ב החדש, וכותב: "...וכל עוד שלא יהיה פסק דין מבית-דין אחרי שְמוֹע טענת הצדדים, חלילה לכם להביא שום שו"ב [שוחט ובודק], וחלילה לשום שו"ב להרים יד בשו"ב [בשחיטה ובדיקה] כי פיגול הוא לא יֵרָצֶה...". בתוך דבריו מוזכר מכתב בענין הזה מאת "ידי"נ הרב הגאון רא"ב קלוגר שליט"א".
המהרש"ם - הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, אב"ד פאטיק (זולוטי-פוטיק), יאזלוביץ ובערזאן, היה הסמכות התורנית העליונה, "פוסק הדור" ו"עמוד ההוראה" בגליציה ומחוצה לה. מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ואף בדרוש. חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים קיבל הדרכה אישית מפי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן.
מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. בתקופה שלאחר נשואיו פתח 'חנות', אך בישבו בה הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, והגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "...אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום...". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו...".
עיקר פרסומו בא מגדולתו בתורה ובהלכה, ואולם בהקדמת ספרו "תכלת מרדכי" על התורה, מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו.
דף 21 ס"מ. כ-17 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. בלאי בשוליי הנייר ובקפלי הנייר.

מכתב סמיכה לשו"ב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב שמשון העליר אב"ד בוזנאב. [בוזנאב Budzanow, גליציה], חודש אדר, שנת אסת"ר [תרס"א 1901].
בתחתית המכתב חתימה נוספת מ"הק' דוד שו"ב מבוזנאב".
רבי יעקב שמשון העליר אב"ד בוזנאב, מוזכר בספרי השו"ת של גאוני דורו: המהרש"ם מבערזאן, רבי שלמה קלוגר, ועוד.
בוזנאב (בודזאנוב), עיר בגליציה - במחוז טרנופול, בה כיהנו רבנים חשובים, ביניהם גם רבי דוד שלמה אייבשיץ - בעל "ערבי נחל", ורבי יהושע העשיל באב"ד - בעל ספר "יהושע", ועוד.
22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים [עם חסרון קל] בסימני הקיפול, מודבק על בד לחיזוק.

שטר בחתימת הגאון רבי "אליהו אליעזר גראדנענסקי". ווילנא, ז' ניסן תרמ"ז [1887].
"מושלש ת"י [תחת ידי] בילעט [פיתקה, שטר, נייר ערך] מבאנק... ע"ס מאה וארבעים רו"כ [על סך 140 רובל כסף], כתוב על שמי והוא שייך להבתולה... שנשאר לה בירושה מדודתה המנוחה אסתר שטראשון ז"ל, להחזיר לה בעת שתגדל...". [מסמך זה נכתב כעשרים יום לפני פטירתו הפתאומית בגיל 56 בכ"ז ניסן תרמ"ז].
הגאון רבי אליהו אליעזר גרוֹדנֶנְסקִי (תקצ"א-תרמ"ז), מגדולי רבני ווילנא, חתן הגאון רבי ישראל מסלנט אבי "תנועת המוסר", וחותנם של רבי חיים עוזר גרודזינסקי ורבי ראובן דוב דסלר [שקרא את בנו רבי אליהו אליעזר דסלר בעל "מכתב מאליהו" על שם הסבא הגדול]. רבי אליהו אליעזר כיהן בתפקיד ראש המו"צים בעיר ווילנא [התפקיד הבכיר ביותר ברבנות ווילנא, בה לא כיהן רב-ראשי מאז פטירת הגאון רבי שמואל שכיהן כרב ואב"ד בתקופת הגר"א]. כבר מגיל צעיר נודע בגאונותו, ובהיותו כבן 25 [!] מונה לדיין בעיר התורה ווילנא, ושמו יצא לתהילה בהוראותיו המחוכמות בדיני ממונות. לאחר זמן שימש כאחד משלשה חברי בית הדין הראשיים בווילנא ביחד עם רבי יוסף בעל "פורת יוסף" ורבי שלמה בעל "חשק שלמה". ממנהיגי יהדות רוסיה-פולין. בשנת תר"ל השתתף במשלחת הרבנים שנשלחו אל הצאר, כדי להגן על מערכת ה"חדרים". לאחר פטירתו, עלה לכהן על מקומו בבית הדין של ווילנא חתנו הגאון המפורסם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי.
דף 10.5X13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקמטים.

צרור מכתבים וניירת מארכיונו של הרב הצדיק רבי לייב ברוידא, שהיה משמשו של ה"חפץ חיים" בראדין. [שנות התר"צ]. (בחלק מן הגלויות נרשמה כתובת המשלוח מעל כתובתו ושמו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים").
· גלויה עם מכתבי ברכה שנשלחו לראדין לרגל נישואיו בטבת תרצ"ב (1931-1932), הכוללים: מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל רבינוביץ אב"ד סטוצין [בעל "אפיקי ים"], עם תוספת מכתב בכתב-ידו וחתימתו של בנו רבי יצחק רבינוביץ [מרבני סטוצין]. בתוך מכתבו מוזכרת גודל זכותו ששימש את החפץ חיים: "...ומלבד זכות עצמו יעמוד לו גם זכות מרן הסבא קדישא ח"ח שליט"א שזכה לשמשו...". · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יעקב מאוושאוויץ" (מובשוביץ) אב"ד ברעסטאוויץ (ברסטוביץ). · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים שמעון טאפ, מרבני ווילנא.
· מכתב בכתב-ידו וחתימתו של נכד ה"חפץ חיים" רבי אליעזר זאב קפלן, מנהל ישיבת ראדין. אלול תרצ"ב [1932]. · מכתב ביידיש מגיסו. [ראדין, 1940]. · מכתב מרבי ירחמיאל [----?], "ועד ישיבת חפץ חיים" בארה"ב. תרצ"ט [1939]. · פרוזבול בחתימת רבי עמרם אבורביע. פתח תקוה, תשי"ט [1959]. · דף מודפס במכונת כתיבה - תקנות לבני ישיבת ראדין [כנראה, מאת החפץ חיים]: בעניני לימוד התורה, שמירת הדיבור, הרחקה מלימודי חול ואיסור על קריאת ספרות ועתונות חילונית [מלבד עתונות חרדית "כמו הטאגבלט בווארשא והדאס-ווארט בווילנא"], ועוד כללים לניהול הישיבה.
רבי אריה לייב ברוידא מווילנא-פתח תקוה (תר"ס-תשמ"ח), משמשו הנאמן של ה"חפץ חיים" לעת זקנותו. בעודו נער צעיר התקרב למרן ה"חפץ חיים" עד שהפך למשמשו הקרוב שהיה דואג לכל צרכי רבו. כאשר נסע ה"חפץ חיים" לעיר וורשא בשנת תר"צ, להפגש עם נשיא פולין, ביקש מר' לייב להצטרף למסע. ידועה תמונתו של החפץ חיים ממסע זה יושב בבית הנתיבות כאשר ר' לייב עומד לצידו [באותה תמונה ה"חפץ חיים" עטוף במעיל-החורף ששאל מרבי לייב, העומד שם לידו בחליפה בלבד]. החפץ חיים גם שידכו לבתו של הרב גולדברג מראדין [בספר מאיר עיני ישראל ח"ב, מסופר, כי בהגיעו לפרקו שלחו ה"חפץ חיים" לבית משפחת גולדברג, ובקשו להודיע להם בשמו כי לדעתו הוא החתן המתאים לבתם]. ה"חפץ חיים" שלח את רבי לייב ללמוד את מלאכת השחיטה והניקור, ואף העניק לו מכתב "סמיכה" לשו"ב [שהיה מכתב הסמיכה היחידי שכתב החפץ חיים. מכתב זה אבד לרבי לייב לאחר שנים רבות, כאשר נגנב ממנו ברכבת התיק בו שמר את המכתב]. בימיו האחרונים של ה"חפץ חיים" ציוה לתלמידו רבי לייב לעלות לארץ ישראל, תוך כדי שהוא מרמז על הגילויים שנתגלו אליו משמיים על השואה העתידה להגיע על יהדות אירופה, ואכן בשנת תרצ"ד עלו רבי ליב ואשתו לארץ ישראל ונתיישבו בפתח תקוה.
9 פריטים, גודל ומצב משתנים.

מכתב סמיכה לרבנות, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין. ניסן תרע"ו [1916].
סמיכה לרבי בנימין חיים אידלשטיין, בנו של רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ - "הרה הג' חריף ובקי, יר"א.... מכיר אני אותו במשך שבתו פה, כי הוא מלא דבר ה' בגמרא ופוסקים, וידיו רב לו בפלפולה של תורה להעמיק בשמעתתא בשכל ישר ולהוציא ההלכה על מכונה... יורה יורה ידין ידין, ובעזה"י יורה וידין כהלכה...".
הגאון רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וואלוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. כיהן ברבנות בוברויסק ובערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש [לאחר סגירתה בשנת תרנ"ב], חזר לוואלוז'ין ונתמנה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי בנימין חיים אידלשטיין (נפטר תש"ג), בנו הבכור של הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ. אב"ד שאמוב (פלך מוהליב, רוסיה). עלה לארץ בשנת תרצ"ד וכיהן כרב בשכונת מכבי ביפו-תל אביב.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 13 שורות בכתב-ידו האופייני (קולמוס עבה). מצב בינוני, קרעים והדבקות בקפלי ושולי הנייר, כתמים ומעט פגיעות בטקסט.