מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- letter (109) Apply letter filter
- and (57) Apply and filter
- the (47) Apply the filter
- סופר (33) Apply סופר filter
- יד (33) Apply יד filter
- חתם (33) Apply חתם filter
- ורבני (33) Apply ורבני filter
- ומשפחתו, (33) Apply ומשפחתו, filter
- ומשפחתו (33) Apply ומשפחתו filter
- וכתבייד (33) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (33) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבי (33) Apply וכתבי filter
- החתם (33) Apply החתם filter
- הונגריה (33) Apply הונגריה filter
- סופר" (33) Apply סופר" filter
- ה"חתם (33) Apply ה"חתם filter
- chatam (33) Apply chatam filter
- famili (33) Apply famili filter
- family; (33) Apply family; filter
- his (33) Apply his filter
- hungarian (33) Apply hungarian filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- rabbi (33) Apply rabbi filter
- sofer (33) Apply sofer filter
- חסידות (27) Apply חסידות filter
- chassid (27) Apply chassid filter
- book (24) Apply book filter
- דפוס (14) Apply דפוס filter
- מסמכים, (14) Apply מסמכים, filter
- מסמכים (14) Apply מסמכים filter
- ישראל (14) Apply ישראל filter
- ירושלים (14) Apply ירושלים filter
- ודברי (14) Apply ודברי filter
- וארץ (14) Apply וארץ filter
- במאה (14) Apply במאה filter
- ה-19 (14) Apply ה-19 filter
- 19 (14) Apply 19 filter
- 19th (14) Apply 19th filter
- centuri (14) Apply centuri filter
- document (14) Apply document filter
- documents, (14) Apply documents, filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- in (14) Apply in filter
- israel (14) Apply israel filter
- jerusalem (14) Apply jerusalem filter
- th (14) Apply th filter
- וספרים (10) Apply וספרים filter
- סאטמר (10) Apply סאטמר filter
- satmar (10) Apply satmar filter
מציג 37 - 48 of 109
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחזקאל בנעט. ס'-וואראהל (סעיני), תרס"ג [1903].
תעודת "הבחור החבר" שניתנה לתלמיד-ישיבתו רבי אלכסנדר משה ווייס, "ונקרא שמו בישראל לכל דבר שבקדושה בי כנפי עשרה בשם הבחור החבר...".
הגאון רבי יחזקאל בנעט (תרכ"א-תרע"ג), בן רבי גרשון וואלף ובן-בתו של רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שלחן ערוך". חתן הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. בשנת תרמ"ד נתמנה לדיין בטולטשווא ובשנת תרמ"ט עבר לכהן כאב"ד ס'-וואראהל, שם הקים ישיבה חשובה, ורבים מרבני תקופתו היו מתלמידיו. הותיר תשעה-עשר חיבורים בהלכה ואגדה, מהם נדפס שו"ת משיב טעם.
דף 34 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים וכתמים, נייר דבק. פגימות בטקסט.
תעודת "הבחור החבר" שניתנה לתלמיד-ישיבתו רבי אלכסנדר משה ווייס, "ונקרא שמו בישראל לכל דבר שבקדושה בי כנפי עשרה בשם הבחור החבר...".
הגאון רבי יחזקאל בנעט (תרכ"א-תרע"ג), בן רבי גרשון וואלף ובן-בתו של רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שלחן ערוך". חתן הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. בשנת תרמ"ד נתמנה לדיין בטולטשווא ובשנת תרמ"ט עבר לכהן כאב"ד ס'-וואראהל, שם הקים ישיבה חשובה, ורבים מרבני תקופתו היו מתלמידיו. הותיר תשעה-עשר חיבורים בהלכה ואגדה, מהם נדפס שו"ת משיב טעם.
דף 34 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים וכתמים, נייר דבק. פגימות בטקסט.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר ילקוט סופר, על חומש בראשית, מאת רבי יוסף ליב סופר אב"ד דערעטשקע. פאקש, תרנ"ד [1894]. מהדורה ראשונה. בשער: הקדשה בכתב-ידו של המחבר, לגיסו "הבחור היקר, החשוב והחרוץ מו"ה אברהם סג"ל פאללאק". חתימת ידו של רבי "אברהם סגל פאללאק".
בסוף הספר כרוכים קונטרסי מחברות בכתב-יד.
· המחברת הראשונה כוללת: ליקוטי דרשות למועדים ועל התורה בכתב-ידו וחתימותיו של רבי אברהם סגל פולק הנ"ל. בתוך הדברים הוא מביא דברים רבים בשם ה"חתם סופר", דברים ששמע מפיו של זקנו תלמיד ה"חתם סופר" הגאון רבי יצחק זעקיל פולק מבוניהאד, ודברים ששמע מדודו ורבו הגאון רבי משה פולק מבוניהאד.
· המחברת השניה כוללת: חידושי סוגיות, שנכתבו עבור רבי אברהם פולק ע"י חברו מישיבת בוניהאד, רבי שמואל טעסלער, החותם במקומות רבים. בהמשך המחברת חידושי סוגיות בכתב-ידו ובחתימות רבות של רבי אברהם פולק בעצמו, שנכתבו בימי בחרותו. כולל קונטרס שלם מתורת זקנו רבי זעקל פולק.
דרשות והספדים שאמר רבי אברהם בתקופות שונות: דרשה לנישואי בנו "הבחור היקר החריף מו"ה יוסף אשר נ"י" עם בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן, בחודש אלול תר"ף; דרשה שאמר בבית הכנסת בק"ק ווערפאלט, בעת שהגיע לשם בנו רבי יוסף אשר בשנת תרפ"ג, לנישואיו עם אשתו השניה; דרשות שאמר בבית מדרשו באוהעל; הספד על פטירת אביו בחודש טבת תרע"ב [1911], שבסופו הוא חותם "אברהם בן לאאמ"ו הצדיק מו"ה דוד יודא ז"ל סג"ל פאללאק"; הספד על פטירת אחיו הגדול רבי חיים דוב בחודש אדר תרע"ב [1912]; הספד על פטירת אמו מרת שרה בחודש אב תרצ"ב [1932]; דף זכרון והספד על פטירת אשתו "הצדיקת החסידה מ' טויבא" בזאת-חנוכה שנת תרפ"ה [1924]; דף זכרון על פטירת בנו מו"ה משה אב"ד לעוועלאק, שנפטר בגיל שלושים בחודש סיון תרצ"ב [1932]; דרשה שאמר בנישואי בנו הצעיר רבי זכריה בשנת תרצ"ד [1933].
· בהמשך המחברת: רישומי לידות בכתב-ידו של רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi), ללידת ששת ילדיו בין השנים תרצ"ה-תש"א. ופנקס רשימת 35 בריתות שמל רבי זכריה ("מוהל-שאפט") בשנים תרצ"ה-תש"ד (1934-1944), במקומות שונים בהונגריה. רשימה יקרת מציאות שכן רוב הילדים הנימולים הרשומים בפנקס זה, נספו בשואה.
הגאון רבי יוסף ליב סופר (תרכ"א-תרע"ח), בעל "ילקוט סופר". מרבני הונגריה הנודעים. בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש. מתלמידי ישיבת פרשבורג ומגדולי תלמידי ישיבת בוניהאד, אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. חתן רבי דוד יהודה פולק בנו של רבו הגדול רבי זעקיל.
גיסו רבי אברהם סג"ל הלוי פולק (תר"ל בערך-ת"ש), בן רבי דוד יהודה פולק. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת בוניהאד אצל סבו הגאון רבי יצחק זעקיל (תקע"ג-תרנ"א) ואצל דודו הגאון רבי משה פולק (תר"ה-תרמ"ט). לאחר נישואיו עם בת רבי זכריה מילר מאוהעל, התיישב בעיר אוהעל, והקים בה בית מדרש. בשנת תרצ"ה עלה לירושלים, ונפטר בה בשנת ת"ש. על מצבתו בהר הזיתים נכתב אודות כך שארבעת בניו שימשו ברבנות בקהילות הונגריה.
בנו המפורסם הוא הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק, אב"ד וראש ישיבת ווערפעלט (Verpelet), מגדולי ראשי הישיבות בהונגריה. שבזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מווערפעלט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נהרג בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י ועד תלמידי ישיבת ווערפעלט. לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר נוף בירושלים.
בנו הצעיר, הגאון רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi, צפון-הונגריה). חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק לורנץ אב"ד אראסי. בתחילת השואה הוגלה למשך יותר משנה למחנות מעצר ולאוקראינה. לאחר ששב להונגריה קבע מקום מגוריו בעיר הסמוכה באלאש-יארמוט (Balassagyarmat). בחודש סיון תש"ד [1944] הוּבל ברכבת לאושוויץ, שם נספה יחד עם אשתו וכל ששת ילדיו (הרשומים בכתב-היד שלפנינו). גם כתב-היד של ספר חידושיו "זכר טוב" אבד בשואה. ראה חומר מצורף.
[4], רכו דף + [165] עמ' כתובים בכתב-יד. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש עם פגיעות בלאי. כריכת חצי-עור, עתיקה ומשופשפת.
בסוף הספר כרוכים קונטרסי מחברות בכתב-יד.
· המחברת הראשונה כוללת: ליקוטי דרשות למועדים ועל התורה בכתב-ידו וחתימותיו של רבי אברהם סגל פולק הנ"ל. בתוך הדברים הוא מביא דברים רבים בשם ה"חתם סופר", דברים ששמע מפיו של זקנו תלמיד ה"חתם סופר" הגאון רבי יצחק זעקיל פולק מבוניהאד, ודברים ששמע מדודו ורבו הגאון רבי משה פולק מבוניהאד.
· המחברת השניה כוללת: חידושי סוגיות, שנכתבו עבור רבי אברהם פולק ע"י חברו מישיבת בוניהאד, רבי שמואל טעסלער, החותם במקומות רבים. בהמשך המחברת חידושי סוגיות בכתב-ידו ובחתימות רבות של רבי אברהם פולק בעצמו, שנכתבו בימי בחרותו. כולל קונטרס שלם מתורת זקנו רבי זעקל פולק.
דרשות והספדים שאמר רבי אברהם בתקופות שונות: דרשה לנישואי בנו "הבחור היקר החריף מו"ה יוסף אשר נ"י" עם בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן, בחודש אלול תר"ף; דרשה שאמר בבית הכנסת בק"ק ווערפאלט, בעת שהגיע לשם בנו רבי יוסף אשר בשנת תרפ"ג, לנישואיו עם אשתו השניה; דרשות שאמר בבית מדרשו באוהעל; הספד על פטירת אביו בחודש טבת תרע"ב [1911], שבסופו הוא חותם "אברהם בן לאאמ"ו הצדיק מו"ה דוד יודא ז"ל סג"ל פאללאק"; הספד על פטירת אחיו הגדול רבי חיים דוב בחודש אדר תרע"ב [1912]; הספד על פטירת אמו מרת שרה בחודש אב תרצ"ב [1932]; דף זכרון והספד על פטירת אשתו "הצדיקת החסידה מ' טויבא" בזאת-חנוכה שנת תרפ"ה [1924]; דף זכרון על פטירת בנו מו"ה משה אב"ד לעוועלאק, שנפטר בגיל שלושים בחודש סיון תרצ"ב [1932]; דרשה שאמר בנישואי בנו הצעיר רבי זכריה בשנת תרצ"ד [1933].
· בהמשך המחברת: רישומי לידות בכתב-ידו של רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi), ללידת ששת ילדיו בין השנים תרצ"ה-תש"א. ופנקס רשימת 35 בריתות שמל רבי זכריה ("מוהל-שאפט") בשנים תרצ"ה-תש"ד (1934-1944), במקומות שונים בהונגריה. רשימה יקרת מציאות שכן רוב הילדים הנימולים הרשומים בפנקס זה, נספו בשואה.
הגאון רבי יוסף ליב סופר (תרכ"א-תרע"ח), בעל "ילקוט סופר". מרבני הונגריה הנודעים. בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש. מתלמידי ישיבת פרשבורג ומגדולי תלמידי ישיבת בוניהאד, אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. חתן רבי דוד יהודה פולק בנו של רבו הגדול רבי זעקיל.
גיסו רבי אברהם סג"ל הלוי פולק (תר"ל בערך-ת"ש), בן רבי דוד יהודה פולק. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת בוניהאד אצל סבו הגאון רבי יצחק זעקיל (תקע"ג-תרנ"א) ואצל דודו הגאון רבי משה פולק (תר"ה-תרמ"ט). לאחר נישואיו עם בת רבי זכריה מילר מאוהעל, התיישב בעיר אוהעל, והקים בה בית מדרש. בשנת תרצ"ה עלה לירושלים, ונפטר בה בשנת ת"ש. על מצבתו בהר הזיתים נכתב אודות כך שארבעת בניו שימשו ברבנות בקהילות הונגריה.
בנו המפורסם הוא הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק, אב"ד וראש ישיבת ווערפעלט (Verpelet), מגדולי ראשי הישיבות בהונגריה. שבזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מווערפעלט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נהרג בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י ועד תלמידי ישיבת ווערפעלט. לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר נוף בירושלים.
בנו הצעיר, הגאון רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi, צפון-הונגריה). חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק לורנץ אב"ד אראסי. בתחילת השואה הוגלה למשך יותר משנה למחנות מעצר ולאוקראינה. לאחר ששב להונגריה קבע מקום מגוריו בעיר הסמוכה באלאש-יארמוט (Balassagyarmat). בחודש סיון תש"ד [1944] הוּבל ברכבת לאושוויץ, שם נספה יחד עם אשתו וכל ששת ילדיו (הרשומים בכתב-היד שלפנינו). גם כתב-היד של ספר חידושיו "זכר טוב" אבד בשואה. ראה חומר מצורף.
[4], רכו דף + [165] עמ' כתובים בכתב-יד. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש עם פגיעות בלאי. כריכת חצי-עור, עתיקה ומשופשפת.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אשר פולק. ווערפעלעט (ווֶרפֶּלֵט Verpelet), תרצ"ט [1939].
סמיכה לרבנות, לרבי זלמן סופר בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי.
הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח-תש"ד), אב"ד וראש ישיבת ווֶרפֶּלֵט, מגדולי ראשי הישיבות הצעירים בהונגריה. בזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מהעיר ווֶרפֶּלֵט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נספה בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י "אגוד תלמידי ישיבת ווערפעלעט". לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר-נוף בירושלים.
מקבל הסמיכה: רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר". תלמיד חכם מופלג, שהתרחק כל ימיו ממשרה של רבנות שהיה ראוי לה בלמדנותו וידיעותיו הרבות. בשנת תרצ"ח לאחר ה"אנשלוס" [סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית] נמלט מעירו וינה לבית אביו הגדול בערלוי, ומשם עלה לפני השואה לארץ ישראל. התגורר בבני ברק והיה ממקימי ישיבת "אהל שמעון" ערלוי בראשות בן-אחיו האדמו"ר מערלוי. כתביו נדפסו בספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים", (ירושלים, תשכ"ט).
נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. 25 שורות בכת"י. מצב בינוני, קרעים בקפלי הנייר.
סמיכה לרבנות, לרבי זלמן סופר בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי.
הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח-תש"ד), אב"ד וראש ישיבת ווֶרפֶּלֵט, מגדולי ראשי הישיבות הצעירים בהונגריה. בזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מהעיר ווֶרפֶּלֵט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נספה בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י "אגוד תלמידי ישיבת ווערפעלעט". לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר-נוף בירושלים.
מקבל הסמיכה: רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר". תלמיד חכם מופלג, שהתרחק כל ימיו ממשרה של רבנות שהיה ראוי לה בלמדנותו וידיעותיו הרבות. בשנת תרצ"ח לאחר ה"אנשלוס" [סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית] נמלט מעירו וינה לבית אביו הגדול בערלוי, ומשם עלה לפני השואה לארץ ישראל. התגורר בבני ברק והיה ממקימי ישיבת "אהל שמעון" ערלוי בראשות בן-אחיו האדמו"ר מערלוי. כתביו נדפסו בספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים", (ירושלים, תשכ"ט).
נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. 25 שורות בכת"י. מצב בינוני, קרעים בקפלי הנייר.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $350
נמכר ב: $438
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ישעיה הק' פאללאק". [תרצ"ו 1936].
נשלח לארץ ישראל, בעניני קניית ספרים והחלפתם עם ספריו שהדפיס, בתוך הדברים מוזכרים הספרים "שם אפרים" לרבי אפרים זלמן מרגליות, שהדפיס עם הערותיו, וספרים אחרים.
הגאון רבי ישעיה פולק (תרל"א-תש"א), נולד בעיר זענטא לאביו רבי ברוך. למד אצל רבי ישעיה זילברשטיין ואצל ה"שבט סופר". חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. כיהן ברבנות כאב"ד וואדקרט (שוֹלט-ואדקרט Soltvadkert) משנת תרס"ה. חיבר והוציא ספרים רבים מגדולי הדורות, עם הערותיו המחכימות.
גלויית דואר, כ-15.5X11 ס"מ. כתובה משני צדיה. מצב טוב, סימני קיפול.
נשלח לארץ ישראל, בעניני קניית ספרים והחלפתם עם ספריו שהדפיס, בתוך הדברים מוזכרים הספרים "שם אפרים" לרבי אפרים זלמן מרגליות, שהדפיס עם הערותיו, וספרים אחרים.
הגאון רבי ישעיה פולק (תרל"א-תש"א), נולד בעיר זענטא לאביו רבי ברוך. למד אצל רבי ישעיה זילברשטיין ואצל ה"שבט סופר". חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. כיהן ברבנות כאב"ד וואדקרט (שוֹלט-ואדקרט Soltvadkert) משנת תרס"ה. חיבר והוציא ספרים רבים מגדולי הדורות, עם הערותיו המחכימות.
גלויית דואר, כ-15.5X11 ס"מ. כתובה משני צדיה. מצב טוב, סימני קיפול.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חיים גרינפלד רב קהילת סענפעטער (סנפטר, הונגריה Sajószentpéter), תרצ"ט [1939].
סמיכת "יורה יורה, ידין ידין" לרבי זלמן סופר מוינה, בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, שברח מוינה עקב רדיפות הנאצים, וביקש עקב כך לקבל רבנות ו"להגדיל ולהרחיב מקום אהלי תורה".
רבי משה חיים גרינפלד (תרמ"ח-תש"ד) בעל "חיים ברצונו", גאון מופלג מתלמידי ה"לבושי מרדכי" וה"דעת סופר". חתנו וממלא מקומו של רבי חיים פריד אב"ד סענפטר. נחשב לאחד מגדולי הרבנים בסביבתו, מומחה בפסק-הלכה וראש ישיבה חשובה בעיר (האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי העיד בשם אביו ה"יד סופר", שאמר לו כי את כל ספקותיו בהלכה ובסוגיות הש"ס יוכל לברר אצל הרב מסענפטר). בשנות השואה המשיך לשבת על התורה ועבודת השם, ואף בתקופת הגטו (לאחר שכבר הבין כי הוא בדרכו ל"עולם הבא") ישב במנוחת הנפש וכתב חידושי תורה על מסכת זבחים, עד שנלקח לגיא ההריגה יחד עם משפחתו ובני קהילתו, בחודש סיון תש"ד, הי"ד. חידושיו וכתביו נדפסו ע"י תלמידיו ושרידי בני-משפחתו, בספר "חיים ברצונו" (ירושלים, תשמ"ב).
מקבל הסמיכה: רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר". תלמיד חכם מופלג, שהתרחק כל ימיו ממשרה של רבנות שהיה ראוי לה בלמדנותו וידיעותיו הרבות. בשנת תרצ"ח לאחר ה"אנשלוס" [סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית] נמלט מעירו וינה לבית אביו הגדול בערלוי, ומשם עלה לפני השואה לארץ ישראל. התגורר בבני ברק והיה ממקימי ישיבת "אהל שמעון" ערלוי בראשות בן-אחיו האדמו"ר מערלוי. כתביו נדפסו בספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים", (ירושלים, תשכ"ט).
נייר מכתבים רשמי, 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב, בלאי וקרעים.
סמיכת "יורה יורה, ידין ידין" לרבי זלמן סופר מוינה, בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, שברח מוינה עקב רדיפות הנאצים, וביקש עקב כך לקבל רבנות ו"להגדיל ולהרחיב מקום אהלי תורה".
רבי משה חיים גרינפלד (תרמ"ח-תש"ד) בעל "חיים ברצונו", גאון מופלג מתלמידי ה"לבושי מרדכי" וה"דעת סופר". חתנו וממלא מקומו של רבי חיים פריד אב"ד סענפטר. נחשב לאחד מגדולי הרבנים בסביבתו, מומחה בפסק-הלכה וראש ישיבה חשובה בעיר (האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי העיד בשם אביו ה"יד סופר", שאמר לו כי את כל ספקותיו בהלכה ובסוגיות הש"ס יוכל לברר אצל הרב מסענפטר). בשנות השואה המשיך לשבת על התורה ועבודת השם, ואף בתקופת הגטו (לאחר שכבר הבין כי הוא בדרכו ל"עולם הבא") ישב במנוחת הנפש וכתב חידושי תורה על מסכת זבחים, עד שנלקח לגיא ההריגה יחד עם משפחתו ובני קהילתו, בחודש סיון תש"ד, הי"ד. חידושיו וכתביו נדפסו ע"י תלמידיו ושרידי בני-משפחתו, בספר "חיים ברצונו" (ירושלים, תשמ"ב).
מקבל הסמיכה: רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר". תלמיד חכם מופלג, שהתרחק כל ימיו ממשרה של רבנות שהיה ראוי לה בלמדנותו וידיעותיו הרבות. בשנת תרצ"ח לאחר ה"אנשלוס" [סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית] נמלט מעירו וינה לבית אביו הגדול בערלוי, ומשם עלה לפני השואה לארץ ישראל. התגורר בבני ברק והיה ממקימי ישיבת "אהל שמעון" ערלוי בראשות בן-אחיו האדמו"ר מערלוי. כתביו נדפסו בספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים", (ירושלים, תשכ"ט).
נייר מכתבים רשמי, 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב, בלאי וקרעים.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $700
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
צרור 16 מכתבים מפליטת רבני הונגריה, שנשלחו אל הרב זלמן סופר-שרייבר בבני ברק.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבי הסכמה להדפסת הספר "תשובות וחידושים מהר"ז סופר". תשכ"ט [1968-1969].
· מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל עהרנפלד. ניו-יורק, [חשון תשכ"ט 1968]. · מכתב (25 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף, "חבר בית הדין הגדול". ירושלים, כסלו תשכ"ט [1968]. · מכתב בחתימת רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אייר תשכ"ט [1969].
ספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים" נדפס בירושלים בשנת תשכ"ט, מעזבון כתביו של הגאון המופלא רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר מוינה-בני ברק (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר".
3 מכתבים, על ניירות מסמכים רשמיים. גודל משתנה. מצב טוב.
· מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל עהרנפלד. ניו-יורק, [חשון תשכ"ט 1968]. · מכתב (25 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף, "חבר בית הדין הגדול". ירושלים, כסלו תשכ"ט [1968]. · מכתב בחתימת רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אייר תשכ"ט [1969].
ספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים" נדפס בירושלים בשנת תשכ"ט, מעזבון כתביו של הגאון המופלא רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר מוינה-בני ברק (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר".
3 מכתבים, על ניירות מסמכים רשמיים. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
ה"חתם סופר" ומשפחתו, ורבני הונגריה - מכתבים וכתבי-יד
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב ארוך, בענינים משפחתיים ובדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "זאבל אייגר". ברונשווייג, [תק"צ 1830].
נשלח לקרובו "הרב הגדול חריף ושנון מו"ה משה גינז". בתחילת המכתב הוא מנחמו על פטירת זוגתו, ומציע לו שידוך עם נכדת דודו רבי עקיבא אייגר אב"ד פוזנא: "... והנה מה טוב ומה נעים אם יקח אשה ממשפחתו בת-גדולים... נכד[ת] דודו מרן רשכב"ה הגאון הגדול אב"ד דפוזנן נ"י, היקרה והנחמדה בת הרב המופלג מ"ו אברהם נ"י לו לאשה...". בהמשך המכתב הוא מספר על בקשה בענין קבלת משרת רבנות שביקש ממנו רבי עקיבא איגר להשתדל עבור חתנו רבי הירש בלייכרוט, והוא מסביר מדוע אינו יכול בעצמו למלא את בקשת רע"א, מכיון שהוא כבר הציע לפני כן לאותה קהילה שם של רב אחר "הגאב"ד מדעסויא", למשרה זו. בסיום המכתב דברי תורה בעניני "נ"ט בר נ"ט".
הגאון רבי פרץ זאבל איגר (תקכ"ח-תר"ג 1768-1842), בן-דודו של רבי עקיבא איגר (אביו רבי יהודה לייב איגר אב"ד הלברשטאט היה אחי-אמו של רעק"א). בשנת תקס"ט נתקבל לאב"ד דק"ק ברוינשווייג, נלחם קשות נגד המשכילים, שהעיר ברוינשוויג היתה ממעוזי-תנועתם. התכתב בהלכה עם בן-דודו רבי עקיבא אייגר, ועשרות תשובות בשו"ת רעק"א מופנות אליו. מחבר ספר עטרת פז על מסכת ביצה וספר רמון פרץ על מסכת כתובות.
מקבל המכתב: הגאון רבי משה גינז-שלזינגר, בן רבי שמחה בונים גינז-אייגר אב"ד מטרסדורף ותלמיד דודו רבינו עקיבא אייגר. ישב על התורה בק"ק ווילעהן ומשנת תק"צ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג של רבי ליב ב"ר שאול. (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו: "...לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג ואין עליו שום שעבוד רק לישב וללמוד ב"ה, היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א ונזכר בהקדמה לדרוש וחידוש. נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א וה"חתם סופר", נפטר ערב סוכות תרי"ח (1857).
דף 25 ס"מ. 28 שורות בכת"י. מצב בינוני, קרעים משוקמים על הטקסט עם מעט חסרון-טקסט. מעבר לדף חותמות דואר ורישום כתובת.
נשלח לקרובו "הרב הגדול חריף ושנון מו"ה משה גינז". בתחילת המכתב הוא מנחמו על פטירת זוגתו, ומציע לו שידוך עם נכדת דודו רבי עקיבא אייגר אב"ד פוזנא: "... והנה מה טוב ומה נעים אם יקח אשה ממשפחתו בת-גדולים... נכד[ת] דודו מרן רשכב"ה הגאון הגדול אב"ד דפוזנן נ"י, היקרה והנחמדה בת הרב המופלג מ"ו אברהם נ"י לו לאשה...". בהמשך המכתב הוא מספר על בקשה בענין קבלת משרת רבנות שביקש ממנו רבי עקיבא איגר להשתדל עבור חתנו רבי הירש בלייכרוט, והוא מסביר מדוע אינו יכול בעצמו למלא את בקשת רע"א, מכיון שהוא כבר הציע לפני כן לאותה קהילה שם של רב אחר "הגאב"ד מדעסויא", למשרה זו. בסיום המכתב דברי תורה בעניני "נ"ט בר נ"ט".
הגאון רבי פרץ זאבל איגר (תקכ"ח-תר"ג 1768-1842), בן-דודו של רבי עקיבא איגר (אביו רבי יהודה לייב איגר אב"ד הלברשטאט היה אחי-אמו של רעק"א). בשנת תקס"ט נתקבל לאב"ד דק"ק ברוינשווייג, נלחם קשות נגד המשכילים, שהעיר ברוינשוויג היתה ממעוזי-תנועתם. התכתב בהלכה עם בן-דודו רבי עקיבא אייגר, ועשרות תשובות בשו"ת רעק"א מופנות אליו. מחבר ספר עטרת פז על מסכת ביצה וספר רמון פרץ על מסכת כתובות.
מקבל המכתב: הגאון רבי משה גינז-שלזינגר, בן רבי שמחה בונים גינז-אייגר אב"ד מטרסדורף ותלמיד דודו רבינו עקיבא אייגר. ישב על התורה בק"ק ווילעהן ומשנת תק"צ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג של רבי ליב ב"ר שאול. (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו: "...לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג ואין עליו שום שעבוד רק לישב וללמוד ב"ה, היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א ונזכר בהקדמה לדרוש וחידוש. נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א וה"חתם סופר", נפטר ערב סוכות תרי"ח (1857).
דף 25 ס"מ. 28 שורות בכת"י. מצב בינוני, קרעים משוקמים על הטקסט עם מעט חסרון-טקסט. מעבר לדף חותמות דואר ורישום כתובת.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מגדולי רבני ליטא, [שנות התר"נ בקירוב].
· מכתב (פגום) בכתב-ידו ועם שתי חתימות של הגאון רבי "מאיר יונה אב"ד סוויצלאץ בעהמ"ח ---" [ספר הר המוריה]. המלצה עבור "מרביץ תורה הרב הג', חריף ובקי --- מדות תרומיות והגונות בכל מדות שמנו [חכמים]--- מק' יאנאווא". סוויצלאץ (סיסלוביץ, Świsłocz, פלך מינסק), [לפני תרנ"א].
· מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים בן רבי אברהם סג"ל אב"ד יאנובה, אל הגאון רבי יואל משה הכהן גוריון - המלצה לעזרה לרבי דובער מיאנאווא "אברך יקר ומהולל, מלא וגדוש בתורה ובעל מדות טובות, אשר כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים". יאנאווא (ינובה Jonava, הסמוכה לקובנא). [אחרי תרנ"ג].
הגאון רבי מאיר יונה ברנצקי-שאץ (תקע"ז-תרנ"א), אב"ד סוויסלוביץ. מגדולי התורה הנודעים בליטא, בגדלותו בתורה וביראת שמים (ראה אודותיו בספר רבותינו שבגולה, א', עמ' 68-71). ה"חפץ חיים" שלח את בנו רבי ליב ללמוד תורה מפיו (ראה: החפץ חיים חייו ופעלו, ח"ב, עמ' תרפב). מחבר הספרים: "הר המוריה" על הרמב"ם, "מי השלוח" על מסכת ברכות ופירושי "שער החדש" ו"פתח הדביר" על "ספר העיטור".
הגאון רבי חיים הלוי סג"ל (תר"ה-תרע"ד), נולד בסלבודקה לאביו רבי אברהם סג"ל. כיהן כאב"ד ראצקי ומשנת תרנ"ג בערך כיהן כאב"ד ינובה. בעל "אורח לחיים" (וילנא, תרל"ט). נודע בשם "רבי חיים ראצקער", על שם עיר רבנותו הראשונה.
שני מכתבים. 22 ס"מ. מצב בינוני, בלויים ומשוקמים. במכתב הראשון חסר החצי השמאלי של הדף, עם חסרון בטקסט.
· מכתב (פגום) בכתב-ידו ועם שתי חתימות של הגאון רבי "מאיר יונה אב"ד סוויצלאץ בעהמ"ח ---" [ספר הר המוריה]. המלצה עבור "מרביץ תורה הרב הג', חריף ובקי --- מדות תרומיות והגונות בכל מדות שמנו [חכמים]--- מק' יאנאווא". סוויצלאץ (סיסלוביץ, Świsłocz, פלך מינסק), [לפני תרנ"א].
· מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים בן רבי אברהם סג"ל אב"ד יאנובה, אל הגאון רבי יואל משה הכהן גוריון - המלצה לעזרה לרבי דובער מיאנאווא "אברך יקר ומהולל, מלא וגדוש בתורה ובעל מדות טובות, אשר כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים". יאנאווא (ינובה Jonava, הסמוכה לקובנא). [אחרי תרנ"ג].
הגאון רבי מאיר יונה ברנצקי-שאץ (תקע"ז-תרנ"א), אב"ד סוויסלוביץ. מגדולי התורה הנודעים בליטא, בגדלותו בתורה וביראת שמים (ראה אודותיו בספר רבותינו שבגולה, א', עמ' 68-71). ה"חפץ חיים" שלח את בנו רבי ליב ללמוד תורה מפיו (ראה: החפץ חיים חייו ופעלו, ח"ב, עמ' תרפב). מחבר הספרים: "הר המוריה" על הרמב"ם, "מי השלוח" על מסכת ברכות ופירושי "שער החדש" ו"פתח הדביר" על "ספר העיטור".
הגאון רבי חיים הלוי סג"ל (תר"ה-תרע"ד), נולד בסלבודקה לאביו רבי אברהם סג"ל. כיהן כאב"ד ראצקי ומשנת תרנ"ג בערך כיהן כאב"ד ינובה. בעל "אורח לחיים" (וילנא, תרל"ט). נודע בשם "רבי חיים ראצקער", על שם עיר רבנותו הראשונה.
שני מכתבים. 22 ס"מ. מצב בינוני, בלויים ומשוקמים. במכתב הראשון חסר החצי השמאלי של הדף, עם חסרון בטקסט.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $350
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יצחק אייזיק החופ"ק סלאבדקע". סלבודקה, שבט תרל"ז [1877].
מכתב לראשי קהילת גוויא, המלצה לקבל לרבנות את "ידידי הרב הגדול... מ' דוד זאב ב"ר מיכאל נ"י מקהילת לובטש... איש גדול בתורה, זך הרעיון ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, וחכם ומשכיל במילי דעלמא. איש אשר רוח בו להנהיג עדה...". העיירה סלבודקה (ווילימפול) היתה משכונות הפרבר של העיר קובנה, אשר בה נתייסד היישוב היהודי העתיק באזור קובנה [עד אמצע המאה ה-18 נאסר על יהודים להתגורר בקובנה]. רבני סלבודקה לדורותיהם ידועים היו בגדלותם בתורה, ורבים מרבני ליטא נתעטרו ב"סמיכת חכמים" מאת רבני סלבודקה, שהיו גם האחראים על "כולל קובנא". רבי יצחק אייזיק החתום במכתב שלפנינו, כנראה כיהן ברבנות בסוף ימיו של רבי יעקב אליהו סג"ל, אשר כיהן ברבנות סלבודקה החל משנת תר"י ונפטר בערך בשנת תרמ"ב, ולפני תקופת רבי יצחק מאיר רבינוביץ אב"ד זעסלא (תר"ג-תרנ"א) שהחל לכהן בסלבודקה בשנת תרמ"ה בערך. אחריהם כיהן ברבנות סלבודקה רבי משה דנושבסקי (תק"צ-תרס"ט).
דף 19.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב בשוליים ובקפלי הנייר. כתמים.
מכתב לראשי קהילת גוויא, המלצה לקבל לרבנות את "ידידי הרב הגדול... מ' דוד זאב ב"ר מיכאל נ"י מקהילת לובטש... איש גדול בתורה, זך הרעיון ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, וחכם ומשכיל במילי דעלמא. איש אשר רוח בו להנהיג עדה...". העיירה סלבודקה (ווילימפול) היתה משכונות הפרבר של העיר קובנה, אשר בה נתייסד היישוב היהודי העתיק באזור קובנה [עד אמצע המאה ה-18 נאסר על יהודים להתגורר בקובנה]. רבני סלבודקה לדורותיהם ידועים היו בגדלותם בתורה, ורבים מרבני ליטא נתעטרו ב"סמיכת חכמים" מאת רבני סלבודקה, שהיו גם האחראים על "כולל קובנא". רבי יצחק אייזיק החתום במכתב שלפנינו, כנראה כיהן ברבנות בסוף ימיו של רבי יעקב אליהו סג"ל, אשר כיהן ברבנות סלבודקה החל משנת תר"י ונפטר בערך בשנת תרמ"ב, ולפני תקופת רבי יצחק מאיר רבינוביץ אב"ד זעסלא (תר"ג-תרנ"א) שהחל לכהן בסלבודקה בשנת תרמ"ה בערך. אחריהם כיהן ברבנות סלבודקה רבי משה דנושבסקי (תק"צ-תרס"ט).
דף 19.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב בשוליים ובקפלי הנייר. כתמים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "בן ציון בהרב מ' אריה ליב נ"י החופ"ק". איישישוק, תשרי תרל"ב [1871].
סמיכה לרבנות והוראת הלכה לרבי מאיר בן רבי יצחק מקידאן. "...ועסקתי עמו הרבה בהלכה... וראיתי כי הוא מלא ברכת ד' בגמרא ובפוסקים בסברא ישרה... ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וראוי לדון ולהורות בכל תפוצות ישראל, וכל עיר ועיר שתקדמנו... יביאו ברכה לתוך ביתם...".
הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (תקצ"ה-תרע"ז), מגדולי גאוני ליטא בדורו. ידיד נעורים של מרן ה"חפץ חיים", אשר פנה אליו ראשונה לקבל הסכמות על ספריו "חפץ חיים" ו"משנה ברורה". מגיל צעיר הוכר כאחד מגאוני דורו וכיהן ברבנות בעיירות ליטא: חסלביץ, קלווריה, שרשוב ואיישישוק, אך שמו נודע ביותר על שם העיר בילסק, בה כיהן עשרות שנים. כשכיהן ברבנות איישישוק עמד בראש ה"קיבוץ" המפורסם בו צמחו רבים מרבני ליטא, שם גם למד ה"חפץ חיים". מפורסם היה בעיונו העמוק והבלתי-פוסק. ספרו "שערי ציון" מכיל מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' (רבי איצלה פונוביז'ער). בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי מרן החזון איש, היה חוזר ומספר תדירות בהתפעלות יתירה, על פגישתו בימי צעירותו, עם הגאון הישיש רבי בן ציון מבילסק, שהשאיר עליו רושם נדיר בעבודת ה' הנלהבת שלו ובשקידתו הרצופה, כאשר בכל פעם לא שכח לציין כי במו עיניו ראה אותו לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. החזון איש ציין את גודל האמונה ויראת השמים שלו, סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה "שור שנגח את הפרה", ואומר בהאי לישנא: "זאגט דער רבש"ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה" (מעשה איש, ח"ב עמ' נ"ו).
דף כ-20 ס"מ. 11 שורות בכת"י. מצב בינוני, בלאי וקרעים משוקמים, פגיעות בטקסט.
סמיכה לרבנות והוראת הלכה לרבי מאיר בן רבי יצחק מקידאן. "...ועסקתי עמו הרבה בהלכה... וראיתי כי הוא מלא ברכת ד' בגמרא ובפוסקים בסברא ישרה... ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וראוי לדון ולהורות בכל תפוצות ישראל, וכל עיר ועיר שתקדמנו... יביאו ברכה לתוך ביתם...".
הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (תקצ"ה-תרע"ז), מגדולי גאוני ליטא בדורו. ידיד נעורים של מרן ה"חפץ חיים", אשר פנה אליו ראשונה לקבל הסכמות על ספריו "חפץ חיים" ו"משנה ברורה". מגיל צעיר הוכר כאחד מגאוני דורו וכיהן ברבנות בעיירות ליטא: חסלביץ, קלווריה, שרשוב ואיישישוק, אך שמו נודע ביותר על שם העיר בילסק, בה כיהן עשרות שנים. כשכיהן ברבנות איישישוק עמד בראש ה"קיבוץ" המפורסם בו צמחו רבים מרבני ליטא, שם גם למד ה"חפץ חיים". מפורסם היה בעיונו העמוק והבלתי-פוסק. ספרו "שערי ציון" מכיל מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' (רבי איצלה פונוביז'ער). בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי מרן החזון איש, היה חוזר ומספר תדירות בהתפעלות יתירה, על פגישתו בימי צעירותו, עם הגאון הישיש רבי בן ציון מבילסק, שהשאיר עליו רושם נדיר בעבודת ה' הנלהבת שלו ובשקידתו הרצופה, כאשר בכל פעם לא שכח לציין כי במו עיניו ראה אותו לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. החזון איש ציין את גודל האמונה ויראת השמים שלו, סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה "שור שנגח את הפרה", ואומר בהאי לישנא: "זאגט דער רבש"ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה" (מעשה איש, ח"ב עמ' נ"ו).
דף כ-20 ס"מ. 11 שורות בכת"י. מצב בינוני, בלאי וקרעים משוקמים, פגיעות בטקסט.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב בדברי תורה מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר. איישישוק, תרס"ג (1903). [לא נדפס].
המכתב נשלח לרבי יצחק מייזיל (אוצר הרבנים 10810) ובו תשובה על השגות שהקשה לו רבי יצחק על דבריו בספרו. בתוך הדברים הוא מתאמץ ליישב קושיא על בעל ה"תפארת ישראל" והוא כותב לו: "...קושיא גדולה הקשה, ונפלא מאד טעות כזה על אדם גדול דרב גובריה, וכדי לקיים דברי חכמים שלא יהיה כטועה ח"ו, נראה לי לדחוק בסברתו...".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"].
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט. החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
21 ס"מ, כ-20 שורות בכת"י קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד.
המכתב נשלח לרבי יצחק מייזיל (אוצר הרבנים 10810) ובו תשובה על השגות שהקשה לו רבי יצחק על דבריו בספרו. בתוך הדברים הוא מתאמץ ליישב קושיא על בעל ה"תפארת ישראל" והוא כותב לו: "...קושיא גדולה הקשה, ונפלא מאד טעות כזה על אדם גדול דרב גובריה, וכדי לקיים דברי חכמים שלא יהיה כטועה ח"ו, נראה לי לדחוק בסברתו...".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"].
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט. החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
21 ס"מ, כ-20 שורות בכת"י קדשו וחתימתו. מצב טוב מאד.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג